לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מעמקים


צורחת לשמים כשאיש לא מקשיב באדמה

Avatarכינוי:  lily_ kane

בת: 28

תמונה



מצב רוח כרגע:

פרטים נוספים:  אודות הבלוג

קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2014    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: ֳ§ֳ¸ֳ£ֳ¥ֳ÷. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

חסד


ב48 שעות דרך הסתכלות על העולם עבורי משתנה.

אני מנסה בכול כוחי לספר לעצמי שאני מסוגלת.

המנהלת שלי יודעת, היא לא מפטרת אותי, היא לא קוראת לי חולת נפש.

היא מעודדת אותי לבוא, להתמודד, לעבוד.

זה לא עבודה שיקומית , אני לא מרוויחה פחות...

שפטתית בתחילת התעסוקה שלי כל כך לא נכון את המנהלת.

 

אני מרגיש שהעולם שלי משתנה לטובה

שינוי תרופתי קל, ושינוי נפשי עמוק.

אני מאמן את המוח שלי להאמין שאני מסוגל

אני מאמן את הלב שלי להיות פתוח

 

אחרי קצת יותר משבועיים של חושך

הנשמה שלי שרה בקו דק ומפוחד, אבל היא שרה על תקווה

 

נכתב על ידי lily_ kane , 19/4/2014 12:13   בקטגוריות בשורות טובות, חרדות, משפחה ודאגות (אותו הדבר), פילוסופי, קצר, קריירה, אהבה ויחסים, אופטימי, סיפרותי  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



רגעים ואי שקט


רגע של חסד,

החברה הייתה בארוחת ערב החג אצל אבא 

והיה נהדר

 

רגע של חרדה

מנסה לחזור לאמא דרך כנס

מגלה שהתרופה החדשה ואני לא מסתדרים

מגלה שאני צריכה תזכורות לא למות

 

רגע של דיכאון

מגלה שגם כשאבא מסיע אותי עד לעבודה

לא מסוגלת יותר מ4 ורבע שעות.

זה שגם לא הצלחתי לישון לפני כמעט לא עוזר

מתחרפנת בשעה שאנשים רוצים שאחזור בראשון

המנהלת יודעת, חלק ממני מקווה שתפטר אותי

חלק ממני מקווה למות

 

 

נכתב על ידי lily_ kane , 17/4/2014 19:31   בקטגוריות בריאות, ביסקסואליות, חרדות, להטב, מגדר, מוות, מחשבות, נפשי, נשיות, משפחה ודאגות (אותו הדבר), קצר, קריירה, אהבה ויחסים, פסימי, שחרור קיטור  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ציפורנים בחשיכה


כשיש התקף חרדה הקונספט של לנשום ניהיה מפחיד.

הנשימה מלאה באוויר קר, זה מרגיש....כאילו מישהו שולף ציפורניים חזק מעמקי הבטן שלי.

התחושה היא נוראית ומחשבות על בריחה למוות, נראות מתוקות...

ולאחר שנים שלא נתתי לתחושה הזו להשתלט עלי,כשזה הגיע הבוקר זה היה מציף.

בהתחלה רצוף ואז בגלים. רגשות שתוך כדי חשיבה ידעתי שלא לוגיות

ובכול זאת, לא ניתן להפשיר את הקרח הרגשי המקפיא מהבטן ועולה למעלה משפתי.

התביישתי שאני חושבת על למות, תוך כדי שאני עוזרת לסבתי בבית החולים להלחם על חייה

לראות את הכאבים שלה להפציר בה להמשיך ולחשוב על דרך ללכת, למות

כשאני יודעת ורואה פיזית עד כמה אחרים תלוים בי.

הבושה רק הגבירה זאת ...

 

יומיים שלמים התחושה אחזה בי עד שנכנעתי אליה.

שש שנים כבר שכל מערכת יחסים רצינית שלי גורמת לי להתקפי חרדה.

לא שהיו הרבה , אבל תוצאה ידוע מראש, או שאמורה להיות ידועה מראש לכולם פרט אלי

כי אני מכחישה, מה עוד אוכל לעשות ? לא להתאהב לעולם?לעזוב כאשר אני מאוהבת?

 

לא ברחתי מהמערכת, ברחתי מכול העולם.

ניסתי לפחות...היא התקשרה ובכיתי...

היא הניעה אותי ןמערכת של ידידים שלא זכרתי בשרשרת טלפונית

זזו איתי לבית החולים, רק אחד הצליח להגיע פיזית

ואז היא באה להניע אותי למקום מבטחים

לבכות איתי על כובד החיים, יוקר המחייה

ויוקר המוות שלי בעיינה, מחיר שהיא לא מוכנה לשלם.

 

אני שוב נוסעת לאבא

הפחד והחרדה מתלווים אלי, אבל ...

אני לא לגמרי לבד.

 

 

 

 

נכתב על ידי lily_ kane , 2/4/2014 09:22   בקטגוריות חשבון נפש, חרדות, חברים, לא שפוי, נפשי, משפחה ודאגות (אותו הדבר), פחד, פילוסופי, רפואה, אהבה ויחסים, פסימי, סיפרותי, שחרור קיטור  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
84,558
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , יצירתיות , משוגעים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לlily_ kane אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על lily_ kane ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ