לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מעמקים


צורחת לשמים כשאיש לא מקשיב באדמה

Avatarכינוי:  lily_ kane

גיל: 29

תמונה



מצב רוח כרגע:

פרטים נוספים:  אודות הבלוג

קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2015    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: ֳ§ֳ¸ֳ£ֳ¥ֳ÷. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

מה יש בפסח?


שמעלה לי פי 5 את החרדות

אני מרגישה כבר יותר טוב

אבל עד 12 בבוקר לא הפסקתי לחשוב מחשבות נוראיות

חלקם הגדול אובדניות

ואז הגיע 12 סיימתי לטייל עם הכלבה וכמו קסם הכול בסדר

 

אני יודעת שהמחלות הפיזיות פוגעות לי גם ביכלות הנפשית

אני מנסה לעבוד על זה

 

ועדיין

אני לא מחכה למחר בבוקר

 

 

נכתב על ידי lily_ kane , 28/3/2015 17:05   בקטגוריות חשבון נפש, חרדות, נפשי, קצר, פסימי, שחרור קיטור  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




נראה שכול פעם שאני באה לכתוב המוח שלי חושב משהו אחר

וכל פעם שאני מנסה לעקל יום אחד מגיע האחר,

יש לקצב המסחרר הזה יתרון כלשהו בלגרום לזמן לעבור ואני משתדל ומקווה שאני לא עומדת במקום.

 

עוד יומיים אני מנסה לעצור תערוכה ועוד יום אני צריכה לעצור בה

ואם יהיה לי מזל הגרון שלי יועיל לתפקד 

והחום שאני מכחישה כי אין לי יתחיל לרדת

אז כן זה תערוכה קטנה ועדיין holyfuck

ואני אצטרך לדבר ....שיט

אני אהיה כנראה ממש בסדר אבל דברים כאלו הם כמו להתעורר בבוקר

הם מלחצים אותי גם כשאין סיבה....

 

בסופ"ש הקודם היה ארקרדו והייה לי כיף

הרגשתי שכול צומת הלב היא לי

נהנתי, הרגשתי בטוחה,הרגשתי שייכת

התעסקתי באמנות דבר שלא עשיתי הרבה זמן

ואז אלוקרד הלביש אותי כמו נסיכה גותית והלכנו למקמות פאנסיים

 


 

 

באותו סופ"ש רבתי עם בת הזוג, הרוב באשמתי, עברנו את זה.

הגעתי אליה היה יום יפה הכול היה נראה יותר כרגיל ואז לפני יומים היא התקשרה והוציא עלי עצבים כי עבר עליה יום קשה, היא התנצלה הרבה אחרי אבל אני חושב שזה ממש הרחיק אותי לאחרונה...למה?

וזה באמת לא שונה מהרבה ימים אחרים, תמיד הייתי הסלע התומך שלה, בכול המצבים עם האקסית הבעיתית, בחיפוש העבודות, ובדיכאון.

אני מרגיש שכל דרך ההסתכלות שלה על העולם כל כך שלילית, שהפתרון שלה להכול זה התקף של הרס עצמי אבל האם זה באמת עד כדי כך שונה מהתקפי החרדות שלי?, אני מרגישה שיום אחד היא תתלה את עצמה בלי שאצליח לעצור. 

זה לא האמון שאמור להיות בין בני זוג, וזה גם לא סיבה להשאר בקשר.

אבל זה גם לא הסיבה היחידה נכון?

עדיין יש רגש

עדיין יש עומק

האם הקשר החזיק עד עכשיו כדי לטבוע?,  אני יודע שאני חייב לעבוד על התקשורות אבל אני רצה לחכות אחרי פסח

כדי לראות מה קורה עד אז , ובעיקר אני לא רוצה שתיהיה לבד בחג.

וגם כי אני פוחד, התחושות האלו מעבירות בי מערבלות, ככל שאני מנסה לחשוב בהגיון כך המוח שלי ניהיה יותר סלט.

לא רוצה להיות לבד,

לא רוצה להיות ביחד ולהרגיש לבד

 

אולי דברים התבהרו כשהגרון שלי ירגע ואני אפסיק להיות חולה

אחרי הכול אני יודעת שיש לזה נטייה להשפיע לי על כל המערכות

 

 

נכתב על ידי lily_ kane , 27/3/2015 23:37   בקטגוריות חרדות, חשבון נפש, מחשבות, מוות, להטב, משפחה ודאגות (אותו הדבר), נפשי, אהבה ויחסים, פסימי, שחרור קיטור  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




חרדות של בוקר,

יש לי עוד שתי עבודות לעשות ככל הנראה מועד ב' אחד

היום אני עושה את הבדיקת  אולטרסאנוד

מאז שגילו שיש לי את הגן , אני צריכה להיות במעקב

היתרון שבניגוד לכאן שאמרו לי סופית את התוצאה במומגרפיה היום שבוע אחרי

(הכול תקין) , באולטרסאונד אומרים מיד אחרי, אבל בדיקה יותר ארוכה מביאה איתי ספרים...

 

אחרי שאסיים את זה, מחר מתחילה מחצית ב של הלימודים

מתרגשת ומפחדת ביחד, אני כבר התרגלתי למקום כשגרה שזה טוב

אבל לפעמים זה כל כך מתיש, עכשיו כמסיימת את ההשלמות תוהה איך ילך ועד כמה שונה

היה לי רק מקצוע אחד שלא השלמות, וממש אהבתי את המורה, למדתי קשה קיבלתי בו 95

אני די מרוצה וגאה בעצמי.

 

הפסקתי את הרישיון היא רוצה יום כן יום לא בשיעורים כדי שאתפוס ידני

אמרתי לה שאני מתקשה לראות אותי מצליחה לעשות את זה

בין עבודה, לימודים, זוגיות. התגובה שלה הייתה די אנטפתית של "זה לא קשור"

אז הפסקתי, אני אעבור לאוטמטי, וכנראה שלא אצלה.

הצבתי לי גבול עד מאי אני חייבת לעשות תאוריה, זה יהיה אחרי כל העבודות הגדולות של המחצית הזו

ככה שאני לא אשבור את הלימודים שלי, עד יוני אם לא לפני אני חייבת לחזור

אני לא מוכנה שוב פעם ושוב פעם להפסיק באמצע.

הרגשתי כישלון אחרי שהפסקתי אבל כל מי שדברתי איתו אמר שאין רע באומטמטי ותמיד אפשר להשלים

אלוקרד אמר שטוב שעצרתי את זה עכשיו תוך שני שיעורים וחסכתי כסף וזמן.

 

המוח שלי רוצה לכתוב עוד,

להודות לכולם, לפרוק ,לספר על העבודה, אבל אם אמשיך לא אגיע לבדיקה בזמן

אז בפעם אחרת

תאחלו לי בריאות?

 

נכתב על ידי lily_ kane , 9/3/2015 08:35   בקטגוריות חשבון נפש, חרדות, חברים, מחשבות, קריירה, שחרור קיטור  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
86,785
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , יצירתיות , משוגעים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לlily_ kane אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על lily_ kane ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2015 © נענע 10 בע"מ