מעמקים

שיחה מתחילת השבוע מהדדת לי בראש.

ידיד שלי ואני מברכים אחד את השני, ב"תמצא זיון במהרה" הרגיל.

ואז הוא אומר לי "ברור שאין לך כסף את יוצאת כל הזמן"

ואז אני משיבה לו "ברור, אני לא יכולה להשאר יותר מידי בבית אני מתחרפנת".

לא, המילים שלו לא פגעו  בי.

מצבי הכלכלי סביר, לא יותר מזה אבל סביר יותר משלו.

זה המשפט שלי בשיחה שאני בוחנת כל פעם מחדש.

"אני מתחרפנת" - זה מבזיק על דברים שאני מעדיפה להשקיט,תחושות שאני מעדיפה להכחיש. 

טוב יותר , טוב פחות.

"קללה על שתי הבתים".

גם את היום הזה אני לא עושה בבית, לפחות לא אחד רישמי.

ביקור ידידים שדי עסוקים מידי לגשת לראות אותי.

אבל זה לא לגמרי אשמתם, אני לא לגמרי נגיש.

אבל אני כן רגועה יותר כאן...

אנחנו כאן ארבעה אנשים ואני עוד צריכה ללכת.

מצאתי עבודה יציבה, התחלתי לשמור על משקל

התחלתי להכיר יותר א/נשים.

למה אני לא רגועה? למה אין לי מנוחה? למה משהו מרגיש לי זר בפנים?

כל כך לא נכון.

האם יש נכון לאנשים כמוני?

לפני שנה בדיוק מת ידיד שלי לוחם נורדי אדיר

אדם שבמבט ראשון היה כל כך חזק וחיי.

אבל תמיד התמודד בפנים עם ריק וכאב.

קשוח חיצונית מבפנים מרשמלו.

אני יודעת שתמיד חושבים על אנשים שריירים שהם טיפשים.

אבל הוא היה די גאון.

פילסוף לפעמים, לוחם תמיד.

אמא שלו נוהגת לומר שהוא היה מיוחד מידי.

טוב מידי לעולם הזה.

ולבד מידי.

כל כך הרבה א/נשים באו כל כך הרבה א/נשים עוד אכפת ממנו.

חבל לי שהוא לא ראה את זה.

חבל לי שהוא היה בודד מול אנשים

כואב לי שהוא לא סיפר לי.

1. ארקרדו כועס עלי כי אמרתי לו איך אני מרגישה

העונש שלי על רגש מסתבר זה הרחקה לשבוע

כנראה שעד אז אני אמורה להיות בלוק אטום רגשית.

2. משרד הרישוי רוצה לשלוח אותי למרפאה של אזור המרכז כדי שיבחנו עם אני כשירה לנהיגה

כי מסתבר שאישור המרפאה הפסיכאטרית שבה הייתי שנה לא מספיקה

הרי ברור שלהם אין מושג על מה הם מדברים.

אני אפילו לא מוכרת כחולת נפש-המניאקים רק יקחו ממני כסף ומה עם זה לא יספיק מה עם אחרי עדיין לא אקבל רישיון?.

3. ופיטרו אותי, לפי ההסבר זה אפילו לא בגלל משהו שעשתי "מבחינה מקצועית"

אז מה כן לעזאזל? עברתי לראשון ויש לי עוד רב קו להחודש , אז מה אני עושה ממשיכה לחפש כאן

או חוזרת לאבא? שוב השאלות של באיזה תחום לחפש או אם בכלל יש לי יכולות.

כל כך הייתי גאה שהתחלתי את העבודה הזו ועכשיו אני מרגישה כל כך חסרת יכלות

אם משהו כזה היה קורה לפני חודשיים הייתי מבקשת מארקרדו לבוא ליומיים

ולקבל חיבוק, ועכשיו...