לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



כינוי: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
12/2006

"טעם האהבה", יס סטארס, חמישי 20:20




בטוקסידו ורוד זרחני, כשיהלום ענק תקוע בנחירו השמאלי וזר פרחים בידו, ייכנס מחר פלייבור פלייב לסלון שלכם, ואין סיכוי שלא תשימו לב. זו הרי כל הכוונה. זמר הראפ עשה לעצמו שם כמי שמוכן לעשות הכול על מנת למשוך תשומת לב תקשורתית. משום כך הוא מתלבש באקסטרווגנטיות ועונד שעוני קיר סביב צווארו, משום כך הוא מכסה את שיניו בכתר זהב רחב עליו מוטבע כינויו, משום כך הוא המועמד המושלם להנחיית תוכנית ריאליטי.

'טעם האהבה', שעולה כאן לשידור מחר, חמישי, בערוץ yes stars, היא המילה האחרונה בתחום. תוכנית הריאליטי היחידה שהצליחה לבלוט בשנה האחרונה מבין כל החיקויים והמחזורים. העיקרון פשוט: ממש כמו באחת התוכניות שהגדירו את הז'אנר – "הרווק" – גם כאן מתרכזת העלילה בחיפושיו של גבר אחד אחר בחורת חלומותיו. אלא שבמקום נסיך החלומות על סוס לבן, או מיליונר שמסתבר בסופו של דבר כפועל פשוט, 'טעם האהבה' מציעה לבחורה הזוכה הזדמנות לחלוק את חייה עם אדם שבאופן ברור לוקה בנפשו, שהפך למעין צימוק אנושי מרוב הסמים שעברו בגופו, המתנועע כטווס על קראק ומתלבש כסרסור שזכה בלוטו.

בשנות השמונים היה פלייבור פלייב חלק מהרכב הראפ פורץ הדרך "פאבליק אנמי", ושימש בעיקר כאתנחתא קומית למסרים החתרניים של סולן הלהקה, צ'אק די. הביטוי שטבע בתרבות הפופ האמריקאית רלבנטי היום באותה המידה שהיה רלבנטי לפני עשרים שנה: "ייההה בוייייי!!!". לדבריו, החל לענוד שעון סביב הצוואר כבר בגיל צעיר משום שרצה שאנשים ידעו מה השעה. כיום הוא כבר בן ארבעים ושבע, אבל עדיין מתנהג כילד בן חמש. קריירת הראפ המפוארת הותירה אותו עם יכולת צריכת סמים מרשימה, ורמת חיים הגבוהה בהרבה מיכולתו הכלכלית, אך ללא אהבה. יש לו שישה ילדים מנשים שונות, והשביעי בדרך. בעבר נתן אגרוף לחברתו, ירה על שכנו, תקף אישה שצילמה את אחד מילדיו, והצהיר בפומבי על גאוותו באי תשלום מזונות. בתוכנית הנוכחית הוא מחפש בת זוג לחיים. פלייב מתייחס לעצמו בגוף שלישי, ואוהב ברגעים דרמטיים לקרוא בקול את שמו, ולעודד אחרים לעשות זאת עימו. בזמנו הפנוי נוהג לחבוש קסדת קרניים ויקינגית לראשו.

בשנת אלפיים עוד גר פלייב (שנולד בשם וויליאם דרייטון) בדירה שכורה, צבר מעצרים על נהיגה ללא רישיון, וספסר בכרטיסי בייסבול כדי לגמור את החודש. אלא שאז נוצר קשר בינו לבין מחלקת תוכניות הריאליטי של ערוץ VH-1, והוא חזר אט-אט לקדמת הבמה. שתי התוכניות הראשונות שהופיע בהן היו מופרעות למדי, אך רק 'טעם האהבה' הפכה אותו מחדש לכוכב בסדר גודל לאומי. "אתם מכירים את הבצ'לור", הוא אומר לצופים בפרק הראשון של הסדרה, ומכריז כי הוא ה"בלאק-צ'לור".

מתוך עשרים מתמודדות המצהירות מראש על אהבתן הגדולה למר פלייב, הרווק המבוקש מנפה מדי עוד ועוד נשים במטרה למצוא בסופו של תהליך את האחת והיחידה. עוזרים לו במשימה 'ביג ריק', עוזרו האישי, נהגו ושומר ראשו, שגם מחזיק את זנבות מקטורנו בעת הצורך, בריג'ט נילסן, זוגתו לשעבר איתה כיכב בתוכנית הריאליטי הקודמת בערוץ, ואמו. כדי שיזכור את שמות הבחורות הוא מעניק להן כינויים ('הופס', 'פאמקין', 'מיס לאטין', 'פיקאסו'), ומצמיד על שמלותיהן, באזור החזה, תוויות עם שמן. לצופים הוא מסביר כי בחר להדביק את התווית באזור זה כדי שיוכל באותה הזדמנות לבדוק למי מהבנות החזה הרך ביותר, ומוסיף, רק כדי שיהיה ברור, כי הוא אוהב חזה רך. הבנות עוברות מבחנים שונים (הצהרת אהבה לפלייב בזמן חיבור לפוליגרף, טיגון עוף בשמן עמוק) ובסוף כל פרק מתבצע סינון מול המצלמות. במקום להעניק ורד אדום למי שנשארת, כמו בתוכנית 'הרווק', פלייב עונד שעון קיר סביב צוואר הבחורות שמוצאות חן בעיניו. "מי שמקבלת שעון יודעת מה השעה", הוא מסביר כל פעם מחדש, "מי שלא מקבלת שעון מבינה שזמנה עבר".

העונה הראשונה הפכה במהירות לסנסציה בארה"ב, וצברה מדי שבוע עוד ועוד צופים. היא שברה את כל שיאי הצפייה בערוץ VH-1, ופרק הסיום של העונה השנייה זכה ל-7.5 מיליון צופים – שיא שנתי בכל ערוצי הכבלים בארה"ב. כחודש לאחר עלייתה לאוויר, כשכבר היה ברור כי מדובר בתופעה יוצאת דופן, פרסם מגזין 'מדיה לייף' כתבה על אודותיה ושאל את בראד אדגייט, ראש מחלקת מחקר בחברת 'הוריזון מדיה', מדוע לדעתו התוכנית כה פופולארית. "רק אלוהים יודע", היתה התשובה שנתן.

בדיעבד, קל יותר למצוא תשובות לשאלה. התוכנית מצליחה לקחת את הקלישאות המאפיינות תוכניות שכאלה ולהפוך אותן לקאמפ מהנה במיוחד. 'טעם האהבה' משלבת בין כל היתרונות של ריאליטי הכרויות, היאבקות חופשית, הרמון נהנתני דמוי אחוזת פלייבוי, והמציצנות של ג'רי ספרינגר. הבנות המתארחות באחוזה של פלייב מתנהגות באופן נואש. אחת משתכרת כבר בערב הראשון ומקיאה בפח האשפה, אחרת מסתובבת ללא תחתונים, שלישית מבצעת סטריפטיז זריז, רביעית תופסת בעכוזו של פלייב, חמישית מעניקה לו במתנה חולצת טי עליה מודפסת תמונת עירום שלה. בפרק הפתיחה של העונה השנייה אחת המתמודדות הפרישה צואתה על רצפת הסלון של פלייב. פעמיים.

הן מנבלות את הפה, נאבקות על תשומת ליבו, ומדי פעם נגררות לקרבות פיזיים ממש. משיכות, דחיפות, יריקות ואגרופים עיטרו את העונה הראשונה של הסדרה, והקרב המתועד בין 'ניו-יורק' ל'פאמקין' היה כה מוצלח שזכה בפרס הקרב הטוב ביותר בטקס פרסי הריאליטי של 'פוקס'. צריך להיות מעט מופרעת כדי לרצות להשתתף בתוכנית שכזו, ואמנם המתמודדות נעות ממעריצות וותיקות של 'פאבליק אנמי' ועד לבחורות המאוהבות ברווק באובססיביות מטרידה. מצד שני, איך אפשר שלא להילחם עד חרמה על אדם שלובש שעוני קיר סביב צווארו?

למעשה, יותר משהתוכנית מתרכזת באישיותו האקסצנטרית של המנחה, היא מתרכזת במלחמות הנשים, שבאמת רוצות אותו או מוכנות להעמיד פנים תמורת התהילה. מייקל הירשורן, סמנכ"ל תוכניות מקור בערוץ VH-1, הסביר ל'ניו-יורק טיימס' שהמשיכה של התוכנית נובעת מהשאלה האם המתמודדות מטורפות או עושות את עצמן. "במקום לכסות על ממד זה של התוכנית", ציין, "החלטנו להבליטו". דגש זה הפך את התוכנית לחטא אסור, אך מענג במיוחד. סדרת טראש שאנשים צופים בה באדיקות, נמשכים ונגעלים ממנה בו-זמנית, אך מתביישים להודות בכך בפומבי. הסופרת האמריקאית דברה דיקרסון אמרה שהתוכנית היא כמו צפייה בוונוס הוטנטוטית. מבקר הטלוויזיה של ה'דטריוט ניוז' הגדיר את התוכנית "הגרועה ביותר שראה בחייו". אך הרייטינג רק המשיך לצמוח.

בתום העונה הראשונה ביקש פלייב לצאת עם הזוכה לחופשה בהוואי, אך זו הודיעה לו שקריירת הדוגמנות החדשה שנחתה עליה בעקבות התוכנית חשובה ממנו. פלייב החליט מיד כי יש צורך בעונה נוספת כדי למצוא מישהי שתעמוד לצידו בזמנים קשים. "בכנות", אמר לאחרונה בריאיון ל'ניו-יורק פוסט', "אני מחפש את הבחורה הטובה, הנאמנה".
נכתב על ידי , 20/12/2006 22:43   בקטגוריות כתבות וראיונות, ארה"ב, שווה צפייה  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאורן פרסיקו אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אורן פרסיקו ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ