לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



כינוי: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
11/2005

"אולפן שישי", ערוץ 2, שישי 20:00; "יומן", ערוץ 1, שישי 19:58





השקיעה והניוון מורגשים ב"אולפן שישי" מזה זמן, מהדורת סוף השבוע האחרון אינה אלא שיא שלילי המלמד על חומרת המצב. אין צורך להתרגש, מדובר בסך הכול בתהליך טבעי למשדר הנמצא בעמדת כוח זמן ממושך, הפועל בעיקר מתוקף האינרציה, שמאמין – כך נדמה – כי אין לו כבר הצורך להוכיח את צדקת מעמדו, שמתחריו שקועים עד צוואר בבעיותיהם. האם עורך "אולפן שישי" (אילן לוקאץ') הינו מינוי זמני או קבוע? האם הוא ממלא מקום או מנהל המיישם תוכניות ארוכות טווח? התשובה לשאלות אלה היא הדבר האחרון שמעניין את מי שמתיישב מול הטלוויזיה בשמונה בערב בציפייה למגזין אקטואליה מובחר המביט עמוק אל התרחשויות המקום והזמן, ומקבל תחת זאת מהדורה עצלה ורפת רוח. נניח שיש עדיין צופה אשר מסוגל לקחת ברצינות את השיג ושיח שמתנהל בפתח כל מהדורה בין המגיש שעושה עצמו הדיוט למדבררים שעושים עצמם מומחים (הרי כל המשתתפים בדיון לוקחים עצמם ברצינות כה גדולה, חלק מהרצינות ודאי מפעפע מעבר למסך), הסיכוי של אותו צופה למצוא בהמשך המשדר כתבת מגזין ראויה, המרכיב שאמור להוות את עמוד התווך בתוכנית, אינו מזהיר.

בשישי האחרון נדחסו לשעה ורבע של "אולפן שישי" שלוש כתבות. לצורך הראשונה נשלח הכתב אורן אהרוני לכינוס מרכז הליכוד וחזר עם לקט ציטוטים צבעוניים מהפעילים, תמונות של אווירת נכאים, ותחזיות של כמה מהנוכחים על הצפוי. פתרון נרפה לתיעוד הסערה שעברה השבוע על הפוליטיקה המקומית. בכתבה השנייה סקר ארז רותם את המצב העגום בבתי המשפט, כיצד יחס בלתי הגיוני בין מספר התיקים הנידונים למספר השופטים יוצר משבר מתמשך ועינויי דין. כתבה עשויה היטב, על נושא חשוב אך מוכר לעייפה. מהסיכום שנתן לה המגיש אהרון ברנע, "צריך לארגן הכול מחדש", ניתן ללמוד שבכל פעם שלא ימצא נושא לכתבה ב"אולפן שישי" יוכל רותם להראות שדבר לא השתנה. הכתבה השלישית, של ברנע עצמו, הוקדשה לרפול, במלאות שנה למותו. המצלמה נתלוותה למסע ימי שארגנו חבריו של רפול אל המקום בו "לקח אותו הגל". מצבה משודרת לאיש שכונה על פי אחד החברים "גדול הלוחמים של צה"ל", ניפוח של עוד מעט אוויר חם במיתוס של רפול (קשה להאמין שממש קיים 'מיתוס של רפול', נכון?). כתבה שהניחה מראש שהצופים הינם עבדי צבא נרצעים העומדים דום לנוכח כל גנרל יהא הוא בתפקיד, במיל' או בקבר.





מכיוון שהאופציה לבחור ב"אולפן המרכזי" של ערוץ 10 פסולה מראש עבור מרבית הצופים ("ארץ נהדרת" מגלה סימני השתפרות מעטים אך שומרת על כוחה כקובעת סדר יום) הנה הצעה חדשה/נושנה: "יומן" של ערוץ 1. ברצינות, המהדורה שהיתה בעבר פאר העשייה החדשותית בישראל ונאלצת להתמודד בשנים האחרונות עם התנאים הקשים שמציב לעובדיו הערוץ הציבורי הציגה השבוע (עורכים: ענת שרן ומשה נסטלבאום) שלוש כתבות שאיכותן עלתה בקלות על זו של "אולפן שישי". מול הביקור במרכז הליכוד הגיש אורי גולדשטיין סיכום שבועי נרחב ומעמיק. עם פעילי השטח במרכז הליכוד אך גם עם הנשיא, פרץ, לנדאו, סילבן, נתניהו. פסיפס מורכב של קולות ותמונות. לעתים אבני הפסיפס שאוסף גולדשטיין במצלמתו לא מתחברים לכדי תמונה בהירה, בשישי האחרון זה הצליח, בכל מקרה יש בעבודתו יותר מאמץ, השקעה, ודאי יותר מחשבה מאשר ברעיון להסתפק בתיעוד הנעשה בגני התערוכה.

מוקי הדר המשיך את ה"יומן" בכתבה על הנעשה סביב הכפר בילעין, הביא את קולות כל הצדדים, כולל הממונה על הגדר במשרד הביטחון שגרס כי מבחינת מערכת הביטחון בילעין כשסתום בו משתחרר לחץ המתנגדים לחומה הינו פתרון נוח. נושא טעון באמת, רלוונטי לתקופה במיוחד, שזוכה למעט חשיפה תקשורתית. את המשדר סיימה כתבתה של מיכל וסרמן על העימות בחוף בת גלים בחיפה בין אלו שרוצים לבנות במקום מרינה לאלה המעוניינים להמשיך לגלוש ולדוג. עימות נוסף, לא מוכר מדי, המתחולל בין אזרחים פשוטים לכוחות גדולים מהם. השוואה בעיניים פקוחות בין "יומן" ל"אולפן שישי" מגלה באופן ברור: נכון להיום התדמית הפוכה למציאות.
נכתב על ידי , 27/11/2005 09:58   בקטגוריות אקטואליה, חדשות 2, ערוץ 1  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאורן פרסיקו אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אורן פרסיקו ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ