אני מנסה להזכיר לעצמי, שמה שבא אולי גם צריך ללכת. ושפחד, כמו שהוא בא, הוא גם הולך. הבאתו תלויה בי והליכתו גם. אז אני נשארת עם הספקות של מה יהיה אם, ואיך יהיה כאשר.. נשארת עם הספקות שמכוונות כמו תמיד אך ורק כלפיי. הלחץ של הסביבה תמיד יכוון כלפיי. לחץ תמיד יהיה. הכוח שלי, הכוח האמיתי, הוא לדעת מאיפה הוא מגיע ולאן אני צריכה לקחת אותו. ולפעמים, פעמים מסוימות- פשוט להתעלם. לא כל הדברים שווה שאתחרפן ואשנה את עצמי למענם. לפעמים זה לא שווה.

אז בנוגע לזה. שאני לא אפחד שאני לא נלחצת. המטרה היא להגיע למבחן כמו שאני מגיעה לכל שיעור אחר- מרוכזת, אחראית וסבלנית. אל תפחדי מהטעויות שעוד תעשי ומהמצבים שעוד תפגשי. את יכולה לשלוט בעצמך ורק בעצמך. ובזה תתמקדי. בלהביא את עצמך ב-100 אחוזים לשולחן. זה לא בלתי אפשרי, עשו זאת לפנייך.

את בסך הכל צריכה להאמין בעצמך, להפסיק את הספקות המטומטמות האלה והמלחמות על הכסף. זה רק עוד קטע, שיש בו פוטנציאל להפוך להיות הכי שלך.

את יודעת מה, עזבי תוצאות.

תבואי, ותעשי את הכי טוב שאת יכולה. תילחמי, אבל עם מחשבה. אל תהיי פזיזה, טרם שקלת מעשייך. ותהני!

כמה קשה זה כבר יכול להיות? זה לא קשה! היית שם כבר. במקום הזה.

כן, ולמרות שלא הראית שאת מתה מפחד.. פחדת להיות שם. היום אל תפחדי. אל תפחדי לזהור. הפחד שלך הוא מההכרה שאת באמת מה שאת, ומה שאת יכולה באמת לעשות.

אז שיבוא מה שיבוא, את תדעי להתמודד. אני באמת סומכת עלייך. אז תפחדי, אז תילחצי.. אבל ברגע האמת.. תני לעצמך את החירות להיכשל, את האומץ להרוויח את המגיע לך. מי אם לא את, שתרשי לעצמך להיות את ב-100 אחוז.

מה שיהיה יהיה.

אני את שלי אעשה.

עריכה: 4.2, 23:25

עזבו.

הכל בולשיט.