לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Nofar © Maymon



כינוי:  +_+ נ!פי +_+

בת: 29



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2018    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

8/2018

מכירים את זה שאתם עוזרים לבן אדם?


 מכירים את זה שאתם עוזרים לבן אדם, נותנים לו את הנשמה שלכם ובמקום לומר לכם תודה הוא רק מתלונן? מכירים את זה שפעם אחת קורה שאתם לא עוזרים לו וישר הוא מתעצבן עליכם ומרכל עליכם כמה אתם רעים ודואגים לעצמכם?


בינינו, איזו מוטיבציה תהיה לכם לעזור לו שוב? האם זה גורם לכם בגוף לאנרגיה טובה, מרגישים שאתם עושים את המעשה הנכון או שדווקא ההפך? האם אתם מרגישים חוסר צדק? האם אתם לא מבינים איך יכול להיות שהבן אדם הזה אומר עליכם את כל הדברים האלה??? הוא רציני?? איך יכול להיות שאחרי שעזרתם לו הוא עוד מתלונן ופתאום מפנה לכם עורף!


"אני שנתתי לו את כל מה שהיה לי, שדאגתי לו יותר ממה שדאגתי לעצמי, עוד מרשה לעצמו לדבר אליי בצורה כזו?" הדבר היחידי שעובר לנו בראש זה לא לעזור לו יותר בחיים! לא מספיק שהוא מדבר אלינו ככה, אנחנו עוד נעזור לו???

 

 רבותיי, עכשיו בואו נתכנס קצת פנימה. כל מה שקורה מקומם אותנו, מעצבן אותנו, אבל איפשהו שם אנחנו מתנהגים בדיוק בדיוק אותו הדבר! לפני שאנחנו באים לדבר על אותם אנשים שלא אומרים לנו תודה, בואו נדבר קצת על עצמנו.


כמה פעמים הקדוש ברוך הוא הביא לנו דברים ולא ידענו להגיד תודה? כמה פעמים לקחנו את כל מה שיש לנו בחיים כמובן מאליו? כמה פעמים עוד העזנו להתלונן ולבכות ולהגיד "זה לא פאייר" ו "למה זה קרה לי?" ? כמה פעמים התנהגנו כמו האנשים ההם שכל כך עצבנו אותנו.


השם סבלני איתנו, נותן לנו, מעניק לנו, למרות כל הכפיות טובה שלנו, ואנחנו? עושים פרצופים לאנשים האלה שלא אומרים לנו תודה. שחלילה לא נשכח לרגע את המעשים והדיבורים שלנו. לרגע לא נשכח שגם אנחנו לא ממש בסדר עם אבא שבשמיים, שלא נשכח לרגע כמה אנחנו לא מעריכים את כל החסדים והטובות שהוא עושה איתנו.

 

 כל אדם שמעצבן אותנו וגורם לנו לתחושות לא טובות, בסופו של דבר מעביר אותנו שיעור בחיים שלנו. במקום להיות באנרגיה שהיא תקועה, בואו ננסה לנשום כמה דקות, ננסה להבין מה הולך פה. ננסה להבין אם היו פעמים שגם אנחנו התנהגנו כמו שהוא פועל עכשיו וכך נצליח להגיע לאיזושהי חמלה והבנה או לפחות ננסה.


תודה אבא שבשמיים על כל השיעורים, על כל הנסיונות, על כל הפעמים שעזרת לי לראות אותך בסיטואציות יומיומיות בחיים שלי. תודה שאתה נמצא בכל מקום, בכל מצב, בכל עניין. תודה שאתה עוזר לי להתקרב אלייך בכל הזדמנות. 

נכתב על ידי +_+ נ!פי +_+ , 20/8/2018 12:26  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אני לא מבינה את האנשים האלה ש..


אני לא מבינה את האנשים האלה ש...(השלם את החסר)

מצד שני, אני לא הם, אז איך אצליח להבין אותם?

אבל כל עוד אני לא הם ולכן לא מצליחה להבין אותם,

אז למה אני כן מרשה לעצמי לשפוט אותם?
נכתב על ידי +_+ נ!פי +_+ , 6/8/2018 23:45  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אבא - אני נכנעת


אבא, אני נכנעת. עכשיו אני מבינה, כמה אני לא מבינה כלום. מבינה שכל מה שאני חושבת שהוא טוב בשבילי הוא הכי גרוע. אבא, אני נכנעת. לא מבקשת יותר, לא כופרת יותר, לא שואלת יותר למה, רק מקבלת.

אתה צודק, אני טועה. אתה יודע יותר טוב ממני. אתה מכיר אותי יותר מאשר אני מכירה את עצמי. היום גיליתי עוד נקודה בעצמי שאני צריכה להתחזק בה. היום התחלתי לעבוד אותך איפה שאף פעם לא התחלתי.

והיום גם החלטתי, לחייך למרות הכל. היום גיליתי מה זה אומר לשמוח כשכואב. עכשיו נשאר רק להחזיק מעמד ולהילחם הכי חזק שאפשר. לנצח את היצר הרע, להביס את העצבות, לצמוח הכי גבוה. החטא לא יצליח להפיל אותי, לא יצליח להקטין אותי, ההפך - הוא רק יראה לי כמה אני חזקה, כמה אני רוצה את הקב"ה, כמה למרות כל מה שקורה - הרצון שלי להידבק באדון עולם הוא גדול מהכל! אז יש בי נקודה קטנה שהיא טובה, שאני יכולה לשמוח בה וזה מספיק. לא רוצה יותר לראות את כל הרע, לא רוצה להוריד את עצמי יותר.

יש רגעים בחיים שנדמה לנו שאנחנו מפסידים והאמת היא שאנחנו מרוויחים הכי הרבה. יש רגעים שרע לנו בגלל שאין לנו את מה שאנחנו חפצים בו ובעצם מה שאנחנו לא יודעים, שאם נקבל את הדברים האלו אנחנו רק נסבול יותר. אתמול הרב דוד אסרף אמר דבר מצמרר שזכיתי לחוות ולהבין על הבשר שלי. זה רק מוכיח לי כל פעם מחדש כמה התורה אמת, כמה דברי חז"ל מבוססים על החיים האמיתיים, כמה רבותינו הבינו כל אחד ואחד מאיתנו ואת כל המקומות החשוכים בהם היינו ובהם אנחנו עתידים להיות.

אתמול הרב אמר שאדם יכול להיות בצרה ובזמן שהוא בצרה מגיעה לו התמודדת נוספת. והוא לא מבין שדווקא הצרה הנוספת היא גלגל ההצלה שלו. במקום זאת הוא רק מתלונן: לא מספיק עובר עליי מה שעובר, עכשיו אני צריך להתמודד עם עוד משהו? מה, ה' לא רואה כמה שקשה לי? לא רואה שאני כבר לא יכול לסבול יותר? 
שתדעו, שהוא יודע הכי הרבה!! אחחחח כמה שהוא יודע! תאמינו לי! וכמה שהוא מנסה לעזור לך ולהושיע אותך מכל המקומות שאתה תסתבך בהם בהמשך כך שהצרה הנוספת הזו היא לא צרה! היא הצלה! ההתמודדות הזו היא הדבר הכי טוב שקרה לך בחיים! ולפעמים אנחנו מפספסים את זה ומכריחים אותו דרך התפילות שלנו לתת לנו דווקא את מה שיעשה לנו רע.

כמה אני מבינה אבא!!! כמה אני מבינה! 
כמה כאבתי, כמה התייסרתי, כמה התחננתי לפניך למשהו מסוים. ועכשיו שקיבלתי ? בדיעבד, הלוואי ולא היית מקשיב לי! הלוואי והייתי ממשיכה לעבור את מה שעברתי והעיקר לא להגיע למקום הנוכחי שחשבתי בתמימותי שיעשה לי טוב.

אבל מה שהיה היה! והעיקר? להתחיל מההתחלה! חטאנו, עוינו, פשענו, זה לא משנה, לא מעניין. בזכות הנפילה הזו זכיתי לעלייה גדולה! בזכות הצער והייסורים אני זוכה לשמוח ולהכיר בהשם יתברך. להכיר אותו באמת!!! זוכה להאמין בו גם כשאני לא יודעת מה יהיה איתי בהמשך.

היום אני משחררת. אבא, תעשה איתי מה שאתה רוצה. עייפתי, עשיתי כל מה שיכולתי לעשות, יותר מזה אני כבר לא יכולה לעשות כלום. והאמת היא שאף פעם לא יכולתי. בלעדיך אני כלום ושום דבר. תודה שעזרת לי להכיר באפסיות שלי. תודה שעזרת לי למוטט את כל מה שבניתי. תודה שעזרת לי לפרק את עצמי, אבל לבנות את עצמי מחדש. תודה שעזרת לי לבטל את הגאווה, למחוק את ה"אני" שלי. תודה שעזרת לי להבין שאני לא יכולה לבטוח בעצמי עד יום מותי ושכל יום ויום שאני חיה עליי לחזק את עצמי ולהיות על המשמר כל פעם מחדש. תודה שאני נלחמת בשיניים על המצוות שלי, תודה שאני נלחמת לשמור על עצמי. תודה שבשעת החטא אני חושבת עליך, אני יודעת שזה לא נכון, אבל אתה עדיין בראש שלי ובמחשבות. תודה שאני יכולה להתנחם בזה, גם אם עשיתי מה שעשיתי, היה מה שהיה, אבל יש לי במה להתנחם!!! חשבתי עליך אבא, אתה שומע??? אני אוהבת אותך אבא, אתה יודע? הראש שלי אומר א', אבל הלב עושה משהו אחר. ואתה יודע את זה, אתה רואה את זה. ואתה רואה את המחשבות שלי, רואה מה עובר לי בתוך הראש, אז אני יכולה קצת להיות רגועה.
אכפת לי ממך, אבא. באמת שאכפת לי. ואני בטוחה שגם לך.

אני בטוחה שאתה שמח בי עכשיו, שמח שהצלחתי להרים את עצמי, שמח שאני זורקת את השכל ולא חושבת יותר. החלטתי להאמין, אמונה כזו אמיתית, תמימה, פשוטה, בלי לשאול שאלות, בלי לנסות לקבל תשובות. פשוט לזרום עם החיים. להגיד מזמור לתודה, לחייך, לרקוד, לצחוק, כי אין יותר גדול מזה.

כי מה יותר טוב, ליפול לעצבות ולתת ליצר להרוס לי את כל מה שבניתי או לצחוק ליצר הרע בפנים? להודות שטעיתי, ועם זאת, לדעת שיש לי את היכולת לשמוח כי למדתי עוד קצת על העולם הזה! אז תודה על כל האתגרים, תודה על זה שאני גדלה, שאני מתפתחת, נהיית מישהי חזקה יותר, מחושלת יותר. תודה שיש לי את הכח לעבור את מה שאני עוברת.

נכתב על ידי +_+ נ!פי +_+ , 4/8/2018 20:12  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

3,665
הבלוג משוייך לקטגוריות: דת , פילוסופיית חיים , דברי תורה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל+_+ נ!פי +_+ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על +_+ נ!פי +_+ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ