לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

לכל אחד יש יציאה, לפחות פעם ביום


כמו שסבא שלי עליו השלום תמיד אמר: "עדיף כוס מיץ ענבים ביד מאשר לקבל בעיטה בישבן מגמדון בית מסורס"

Avatarכינוי: 

בן: 28

MSN: 

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2013

אהיב, שניא, חרי



חיכיתי שתגיע השבת כדי לנוח קצת מעמל השבוע, אבל אלוקים החליט שמי שטרח בערב שבת- יאכל אותה עם כניסת השבת, ושלח אותי ללוות את אבא לאיכילוב, רגע לפני הדלקת הנרות.

אתם בטח שואלים את עצמכם למה הלכתי עם אבא לאיכילוב.

ובבכן, מסתבר שאבא היה צריך לעשות שלושה תפרים בבוהן. אתם בטח שואלים את עצמכם מה קרה לו בבוהן. ובכן, הוא נחתך בצורה רצינית כשהרים את הכיור מהרצפה.

אתם בטח שואלים את עצמכם איך הכיור הגיע לרצפה.

ובכן, "גרביטציה" זו התשובה הפשוטה. התשובה הקצת יותר מורכבת מתבססת על מה שכתבתי בפוסט הקודם- הבית שלנו חטף בחודש האחרון קללה מטורפת של הרס וחורבן. כל מה שיכול להתקלקל ולהיהרס- עושה זאת בלי לחשוב פעמיים. אז אחרי הפיצוץ בצינור בשירותים, הכיור באמבטיה החליט שגם הוא רוצה קצת אקשן, התנתק מהקיר והתרסק על הרצפה. אבא אומר שזה בגלל שהוא מזל דלי, אני אומר שזה בגלל שהוא מזל נאחס.

 

פקידת קבלה באיכילוב: "איך נחתכת?"

אבא: "הרמתי את הכיור מהרצפה"

הפקידה: "מה זאת אומרת?"

אני: "מה, אף פעם לא קרה לך שהכיור התרסק לך על הרצפה והיית צריכה להרים אותו?"

הפקידה: "אה, אתם כאילו בשיפוצים?"

אבא: "אל תדאגי, אנחנו נהיה בשיפוצים!"

 

 

~בלי קשר למקרה~

קובי: "אין דבר בודד יותר מלצחצח שיניים מעל כיור ללא מראה"

אני: "יש! לצחצח שיניים מול מראה ללא כיור. זה מה שעשיתי הבוקר..."

 

_________________________________________________________________________

 

 

בקליפורניה פתחו מסעדה שכולה על טהרת הקונספט של בתי שימוש ואסלות, מה שמחייב את שוקי ואותי לתת לכם אילוסטרציות של שיחות שיבוצעו במקום:

http://www.israelhayom.co.il/article/124463

 

אני: "מלצר, יש זבוב במנה שלי!"
שוקי: "צע"ג אם שלושה שאכלו כאחד במסעדה הזו יכולים גם לזמן, גם לברך ברכת המזון וגם לברך אשר יצר בו זמנית או שצריך להפריד בין הברכות במים אחרוני אחרונים"

אני: "מלצר, הזמנתי בלי תירס!
שוקי: "מלצר, אתה יכול לארוז לי אתה שאריות בדוגי-באג?"

אני: "מלצר, זה ממש רך, אתה יכול לשרוף את זה עוד קצת?"

שוקי: "יש גם ספיישל ארוחת ילדים שמוגשת בסיר לילה?"

אני: "בסוף הארוחה המלצר מגיש מגבון לח או מטלית?"

שוקי: "מלצר, אני אוהב לשים את הקרוטונים בעצמי, למה שמתם לי אותם?.... אה, זה לא קרוטונים?"

אני: "אויש, התלכלכתי! שמישהו יעביר לי את המברשת שליד הכיסא!"

 

 

"אני יכול לפנות לכם?" –"כן, תודה" – "ידית גדולה או ידית קטנה?"

 

 _________________________________________________________________________

 


מסתבר ששר החינוך החליט שיכניסו תכני לימודים על השואה כבר מכיתה א'.

בעיניי זה מאוד יפה. זה ישנה לילדים הקטנים והתמימים את המשמעות של השירים "הנה באה הרכבת, בואו ילדים לשבת" ו "הסבון בכה מאוד".

 

אני ממש יכול לדמיין איזו אמא יושבת בבית ואומרת לילד שלה: "טוב, חמודי, תסיים את השיעורים בהיסטוריה וקדימה למקלחת!"

 

אני גם יכול לדמיין את המורה אומרת לילדים שאם יש להם שאלה- במועל יד בלבד!

 



 

__________________________________________________________________________

 


שתי תהיות פילוסופיות אודות אירועי השבוע:







 

__________________________________________________________________________

 

 




רוני: "נתונים מראים שבעולם יש יותר בעלי סמארטפונים מאשר בעלי מברשות שיניים"

אני: "במקרה הזה, טוב שיש בסמארטפון את הקנדי קראש שיחנך אותנו להשמיד ממתקים".

 

 

אמא: "תראו מה זה, חזקוש מסתובב בלי חולצה ונועם מסתובב בלי מכנסיים"

אני: "ביחד אנחנו לבושים"

שלומי: "או שביחד אתם עירומים!"

 

 

אבא: "מה זה התוכנית הזאת?"

אני: "אמא מחליפה"

אבא: "אני לא צריך את הטלוויזיה כדי לראות אמא מחליפה, אני רואה את זה כל יום כשאמא שומרת על נועם והוא עושה קקי".

 



 


__________________________________________________________________________



גם השבוע היה לחוץ וכיפי בו"ז. היה לי עומס רב של מטלות ואירועים, אבל רובם ככולם, גם ענייני העבודה, ממש מהנים. עדיין קשה לי לעכל את העובדה שמשלמים לי על כתיבה ושבקרוב יוציאו מאות אלפי שקלים על איזה רעיון מטומטם שכתבתי על מחברת בבית או שכל המדינה תכוסה בשלטי חוצות בגלל משחק מילים מפגר שכתבתי במשרד ממוזג תוך כדי גלישה בפייסבוק.


במקביל, נאלצתי השבוע לבקר בבנק, במע"מ, במס הכנסה ובביטוח לאומי. אם יש שבעה מדורי גיהנום, אז סחבק עבר לפחות בחצי.

מקום נוסף, שאני לא בטוח אם הוא נכלל במדורי גיהנום, אבל בטוח שהוא לא פיקניק- זה הקלפי בשכונה שלי. פעילים עטים עליך מימין ומשמאל (תרתי משמע), מכרים וידידים מנסים לשכנע אותך להצביע למפלגה הנכונה שתעשה את השינוי, ומלמעלה מסתכלים עליי מרן ורבין והיד רועד מאחורי בפרגוד.

הייתי צריך להיות כמו רוב התל אביבים ופשוט לא ללכת להצביע...


אה ועל הדרך היו גם הופעות של מרסדס בנד והדג נחש בבר אילן. אני יודע שאני לא לומד שם, אבל שום דבר לא ימנע ממני כניסה חינם להופעה. אפילו לא הביצה הסרוגה של עוטף בר-אילן!





 


שבת שלום, חנוונים על פנקסתכם!  

נכתב על ידי , 24/10/2013 15:08  
26 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



324,425
הבלוג משוייך לקטגוריות: דת , האופטימיים , הומור וסאטירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למרמוז מלך הקופים אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מרמוז מלך הקופים ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ