לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

לכל אחד יש יציאה, לפחות פעם ביום


כמו שסבא שלי עליו השלום תמיד אמר: "עדיף כוס מיץ ענבים ביד מאשר לקבל בעיטה בישבן מגמדון בית מסורס"

Avatarכינוי: 

בן: 27

MSN: 

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2013

מעגל שיח




פינת הביש-גדא:

 

האחרון שיוצא מהארץ שיכבה את האור. סלאמתכ, חברים? אתם יודעים מה, אני אנסח את זה אחרת. האחרון שיוצא מהארץ הוא ביצה סרוחה! כן כן, ביצה סרוחה ומעלה עובש!

יש גבול לכמה שאני יכול להיות שונה מאחרים. זה שאני ג'ינג'י- זה אחלה. זה שאני היחיד בלי סמארטפון- אני יותר מגאה בזה (ע"ע- הפוסט הקודם). אבל אף אחד לא הכין אותי למצב שבו כל החבורה והשכונה מתרוקנת ואני היחיד שנשאר. למען ה', אני יושב עם כל הג'מעה וכולם מדברים על חיסונים, ויזה והדרכות מטיילים בדיזינגוף סנטר. במה חטאתי?!

ואני לא מדבר על הפייסבוק שלי שמפוצץ בתמונות מחו"ל של חברים מהצבא ומהלימודים, אני מדבר על החברים הקרובים ביותר שפתאום בורחים לקצה השני של הפלנטה.

המירוץ למיליון מתחיל: מתן ודוריאן כרגע בברצלונה. יאיר ואלי היו באמסטרדם, ועכשיו יאיר בקאמפ בארה"ב ואלי ומיכל טסים להודו, כל אחד בנפרד. יהודה ואביעד טסים כל אחד לשנת שליחות בממפיס ואורוגוואי (בהתאמה), לכו תדעו, אולי נריה והדסה יספיקו לראות אותם שם בטיסה שלהם לדרום אמריקה שתתקיים בעוד פחות משבוע. כששוחט יחזור מטיסת העסקים שלו, יהיה לו ולאירה מספר שבועות קטן להתארגן לטיסה שלהם לתאילנד. מיד אחריהם, יטוסו לגרמניה שמוליק ודנה, שאבי ודקלה ועוד זוג גייז דתל"שים.

קרני טס עם המשפחה לצרפת, אטיאס מפליג למדינות אויב ורק אני נשאר בבית, לבד, בחושך.

 

זה לא שקורץ לי לטייל ולנפוש בחו"ל, וזה לא שחסר לי כסף או זמן לכל זה. אפילו שמוליק ודנה הציעו לי להצטרף אליהם לגרמניה. הם טסים להתחזן שם בימים הנוראים, וכמו בשנה שעברה, גם השנה הם היו זקוקים לזמר חיזוק, ואין עוד בנאדם בעולם שיכול כמעט-לא-לזייף כמוני. בשנה שעברה התחמקתי מזה, כי הייתי בצבא ולא היה לי ראש ופנאי. השנה סתם הייתי אנטי, לא עניין אותי לשמוע יותר מדי פרטים.

ואז ישבנו בערב שבת ביחד, ושוב עלה נושא הטיסות לחלל החדר (חה! טיסות לחלל!).

"איך זה שכולם טסים חוץ ממני?", שאלתי את אלוקים ואת חבריי.

"הצענו לך להצטרף אלינו", דנה אמרה, "זה אתה שלא רצית"

"למה שאני ארצה לטוס להתחזן ביום כיפור בגרמניה?", עניתי.

"זה לא רק יום כיפור", שמוליק תיקן אותי, "זה יותר מעשרה ימים, וזה לא עולה לך כסף. למעשה, היו משלמים לך על ההתחזנות 1,800 שקל. וזה לא רק גרמניה, זה גם פאריז ואמסטרדם, הכל באותה חבילה. ויש לך חדר משלך לבד. כל מה שאתה צריך לעשות זה לא לזייף."

כל חברי החבורה הסתכלו עליי. גם אלו שטסים לדרום אמריקה, גם אלו שטסים למזרח וגם אלו שטסים לאירופה. המבט של "מה אתה דפוק?????" שהם לא דפקו בי מאז שעליתי למשפט בצבא על ענייני שתן. "הציעו לך את כל החבילה הזאת ואתה לא הסכמת???", הם צעקו עליי, ועוד רגע שלפו את "קסדת הטיפשות" ממופע שנות השבעים והלבישו לי אותה על הראש.

וואללה, פתאום זה כן נשמע קצת קורץ. לקבל 1,800 שקלים, כמעט לא להתכונן לזה, חדר משלי, יורוטריפ קטן. מי הטמבל שיגיד לא לדבר כזה?

 

גמגמתי קצת. פתאום קלטתי שאולי דווקא כן כדאי להצטרף לטיול ההתחזנות בימים הנורא(כיפי)ים.

"אז... מתי אמרנו שטסים לגרמניה?", שאלתי.

"מאוחר מדי", אמרה דנה, "אולי בשנה הבאה".

 

_________________________________________________________________________ 

 

 

הכי חו"ל שאני אוכל להגיע אליו בזמן הקרוב זה פתח תקווה. זה לא בדיוק חוץ לארץ, אבל זה בהחלט מחוץ ליקום האנושי והעולם התבוני שאנחנו מכירים.

החלטנו שננצל את מעט הזמן שנשאר לנו עם נריה והדסה לפני שהם טסים, ונצא לבדוק איזה פאב חדש וכשר שפתחו בפתח תקווה בתקווה שהוא יהיה מוצלח.

קצת לפני היציאה, החלטתי לנצל את מעט הזמן שנשאר לי עם אביעד לפני שהוא טס, ולקחת ממנו את הכרטיסים לכוורת שהוא חייב לי, אחרת הוא יטוס לשנה לאורוגוואי, ואז יהיה לי קצת קשה להשיג את אותם.

 

"שמע, אתמול הייתי בפתח תקווה", אביעד סיפר לי, "ואני בחיים לא חוזר יותר אל העיר הזאת!"

"גם אני שונא את פתח תקווה", הזכרתי לו, "אבל דווקא הערב אנחנו יוצאים לבדוק איזה פאב כשר חדש שפתחו שם"

"לא, אל תעשה את זה!!!", אביעד כמעט צעק עליי, "זה בדיוק המקום שבגללו החלטתי שאני לא חוזר יותר לפתח תקווה!"

הוא התחיל לספר על כמה שהמקום המוני, צפוף וגדוש באנשים מהתיכון שלא בא לך לפגוש אבל אתה פוגש שם בכל זאת, בין כל הכיפות הסרוגות (העמלקים האלה!). הוא התלונן על יוקר השתייה ואיכות האוכל הירודה שעושה לו חשק לצאת רק לברים לא כשרים. ובמבטא פולני כבד, הוא התלונן בעיקר על המוזיקה הישראלית הבינונית אך הרועשת.

"אני לא רוצה לבאס לך את הערב", הוא סיכם, "אבל זו היתה היציאה הכי גרועה שהיתה לי בחיים!"

 

שמח וטוב לב, יצאתי מביתו, התארגנתי ויצאתי אל עיר הפשע והרשע.

כשהגענו למקום נוכחנו לראות שאנחנו היחידים בבר. לא המוני, לא גדוש ולא אנשים מוכרים. בקושי ברמן ושתי מלצריות, שהתלהבו שמישהו נכנס למקום.

המוזיקה באמת היתה קצת רועשת, אז ביקשנו שיחלישו. אממה? אחלה מוזיקה. כולל הביטלס (הלהקה האהובה על אביעד). האוכל היה אחלה, ואפילו יאיר לפיד לא מנע ממני להזמין שוט ערק (ולקבל עוד אחד חינם).

מה אני אגיד לך, אביעד? סע לאורוגוואי בראש שקט. אני אבלה לי כבר בפתח תקווה.

 

_________________________________________________________________________ 


 

הנה מה טוב ומה נעים שבת סחים גם יחד:



דוד נוהג, אני יושב לידו. פתאום הוא שולף קססה ונייר גלגול.

דוד: "אתה יודע לגלגל?"

אני: "לא טוב כמוך"

דוד: "אז תפוס ת'הגה."

 

 

רואים "בית מרקחת עממי".

נאור: "איזה מצחיק זה לראות מישהו נכנס לשם ואומר "שים לי קצת מהאופטלגין, ושים לי עוד קצת מהצהובים האלה, יאללה, פנק אותה, האישה חולה!"

אני: "ותעמיס עוד קצת מהמופריום שם... שים שים, אל תבייש!!!"

 



אני: "למה לעזאזל מומין מחזיק באנג? חשבתי שסנופקין הוא הסטלן היחיד בעמק"

בר: "עששית, מדובר בעששית!"

אני: "חשישית."

 


_________________________________________________________________________ 

 

 

ביטוי חדש שהמצאתי:

ילדים קטנים ומעצבנים = טינופות של בית רבן.

 

_________________________________________________________________________ 

 

 








 




שבוע טוב, בי פוזיטיבים!  

נכתב על ידי , 22/7/2013 21:27  
25 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



323,003
הבלוג משוייך לקטגוריות: דת , האופטימיים , הומור וסאטירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למרמוז מלך הקופים אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מרמוז מלך הקופים ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ