לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

לכל אחד יש יציאה, לפחות פעם ביום


כמו שסבא שלי עליו השלום תמיד אמר: "עדיף כוס מיץ ענבים ביד מאשר לקבל בעיטה בישבן מגמדון בית מסורס"

Avatarכינוי: 

בן: 29

MSN: 

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
5/2013

אחמדיניג'יידייט



לפני כמה ימים פרסמתי את הסטטוס הזה:





בין התגובות, אפשר היה לראות את התגובה הזאת של נמרוד:






יומיים אחר כך, פרסמתי את הסטטוס הזה:





נמרוד מיהר להגיב:






היו עוד כמה תגובות זועמות, לחלקן נמרוד עשה לייק:







גבול זה משהו מטושטש מאוד. אפילו אנשים שאינם סודנים עלולים לעבור אותו. מי כמוני, איש בדיחות הטאבו, יודע כמה צריך לחשוב ולחשב לפני שצוחקים על עניין מסוים.

ובכל זאת, יש לי מוטו שאומר: "אסור להרוג יהודים, מותר לצחוק על יהודים מתים". הכל טוב ויפה עד שרוצחים שישה מיליון.

פעם ראיתי בבסיס חבורה של ערסים מפגרים ששפכו שמן רותח על חתולה בשביל הצחוקים. החתולה מתה אחרי כמה יללות של סבל, והערסים נקרעו מצחוק. רציתי להרוג אותם באותו רגע. מה מצחיק בלהרוג חתולה?

ומה מצחיק בלהרביץ לילד שמן? ומה מצחיק בלצחוק בפרצוף על ילד מכוער?



כשאני כותב בדיחות אני לא מודד אותן ואומר "טוב, זה קיבל 6 נקודות אס.אס במדד הנאציות, אפשר להכניס את זה לבלוג". אין כזה דבר מדד נאציות! כל בדיחת שואה זו בדיחה על השואה, והיא צוחקת על מוות של 6 מיליון יהודים. אם מותר לספר בדיחה אחת, מותר לספר גם את הבדיחה השנייה. אבל צריך לזכור שזה דבר אחד לספר אותה בין חברים ודבר שני לספר אותה ביום הזיכרון ביד ושם לניצולת שואה. וצריך לזכור שזה דבר אחד לספר אותה וזה דבר שני ליישם אותה.

אני אספר בדיחות על יהודים מתים מהבוקר עד הלילה, אבל אני לא אהרוג אפילו נמלה.

אז מי עובר את הגבול ומי המגזים פה? זה שצוחק על מוות או זה שעושה סלקציה לבדיחות ומחליט איזו מהן תעבור מסך?



________________________________________________________________




שוקי הראה לי אתמול את התמונה הזאת:






צמאים? יש לנו פתרון סופי בשבילכם! "מיין דרינק", משקה עם גזים, בא טוב אחרי ארוחה דשנה של קליפות תפוחי אדמה!



שוקי: "יאללה ילדים, לסיים לשתות ולמקלחות!"



_________________________________________________________________




הדר היקרה סיפרה לי שפתחו לונה פארק בפתח תקווה וציפתה שאכתוב על זה כמה בדיחות. אז יאללה בלאגן!


מצחיק לפתוח לונה-פארק בעיר עם כל כך הרבה זקנות. זה לא לונה-פארק, זה לונה-פרקינסון!

לא, באמת, יש שם כל כך הרבה זקנות, שכדאי לבדוק טוב טוב מה אתה מכניס לפה כשאתה מזמין שם בדוכני המזון "שערות סבתא".

(אגב, זה מזכיר לי שיוסי צחק פעם על המאכל הזה: "מי המציא את זה לעזאזל? מי האהבל שאמר "בוא ניקח סוכר ונחשמל אותו, נראה מה יצא!").


סתם, עכשיו ברצינות. אתם בטח חושבים שזה יהיה לונה-פארק מעפן, בגלל שזה בפתח תקווה, אבל האמת היא שהם ממש השקיעו במתקנים. יש להם אפילו "גלגל בינוני" ו"רכבת גבעות" ממש מגניבים.

גם המכוניות המתנגשות ממש מדמות חוויה אמתית של ציר המוות ברחוב ז'בוטינסקי (טוב שבית חולים בלינסון נמצא מעבר לכביש).


לונה-פארק פתח תקווה הולך בדרכו של סופר-לנד ועושים ימים נפרדים למגוון שכבות האוכלוסיה. הפרדה גורפת בין יהודים וערבים, גברים ונשים, אשכנזים וספרדים, אתיופים ובני אדם.






_________________________________________________________________




האקס-מפקדת שלי ממש לא אוהבת אותי מאז כל סיפור השתן והכלא. היא מעדיפה לא לשמוע ממני, אני מעדיף לא לשמוע ממנה, וככה אנחנו ממשיכים בחיינו.

השבוע אמא קראה לי למחשב בהתרגשות. היא קיבלה מייל מקהילת בית הכנסת שלנו שמברכת את אחד מחברי הקהילה על להולדת הנכד שלו, שהוא במקרה הבן של המפקדת שלי (שהתחתנה עם הבן שלו).

נחמד לשמוע ממנה ככה גם באזרחות.


בכל מקרה, ניצלתי את זה שהיא המליטה והיא לא נמצאת בבסיס והחלטתי שהגיע הזמן לבקר בבסיס, אחרי יותר מ-4 חודשים שאני משוחרר. הבעיה היא שלא היה לי נעים לבקש עוד יום חופש מהעבודה אחרי שלקחתי יום חופש בשבוע הקודם בשביל ההופעות של יום הסטודנט.

אז אמרתי לבוס שלי שיש לי מילואים וירדתי לבסיס.







אתמול בלילה, הייתי במסיבת של שחרור של חבר צעיר.

גם במסיבת השחרור וגם בבסיס פגשתי חבר (כל פעם חבר אחר) שישב איתי בכלא.

אחד מהם הוא היום מדריך עצירים בבסיס. השני עוד מעט מסיים קורס קציני מג"ב.

ככה זה, כולם בסופו של דבר נהיים מנאייקים!









*****************




נא להתפלל לרפואת חנה איטה ברכה בת פרידה שולמית.





שבת שלום, מקנחי אף בסופלה! 

נכתב על ידי , 31/5/2013 17:02  
40 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



325,742
הבלוג משוייך לקטגוריות: דת , האופטימיים , הומור וסאטירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למרמוז מלך הקופים אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מרמוז מלך הקופים ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ