לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

לכל אחד יש יציאה, לפחות פעם ביום


כמו שסבא שלי עליו השלום תמיד אמר: "עדיף כוס מיץ ענבים ביד מאשר לקבל בעיטה בישבן מגמדון בית מסורס"

Avatarכינוי: 

בן: 24

MSN: 

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2013

חזקוש חדל נשים



אני זוכר איזה ערב אחד בשירות שלי, לפני הרבה מאוד זמן, שמנש היה בריתוק.

הוא היה מאוד עצבני והחליט שאני והוא הולכים לעשות סיבוב עם האמבולנס כדי להירגע, למרות שהיה אסור להוציא ככה סתם את האמבולנס לסיבובים.

עצרנו איפשהו את האמבולנס, ירדנו וטרקנו את דלתות האמבולנס (שננעלות אוטומטית כל עוד הצ'ופצ'יק למטה).

מנש, האהבל הזה, בגלל שהוא היה כל כך עצבני ולא מרוכז, לא שם לב שהוא טרק את הדלת כשהמפתחות של האמבולנס בתוך הסוויץ', ועוד לפני שכיבה את המנוע!

נתקענו שם באמצע הבסיס כשהאמבולנס מונע, המפתחות בפנים והדלתות נעולות.

מנש התחיל לאכול סרטים. הוא כבר התחרפן לגמרי מהריתוק הזה, ועכשיו הוא הכניס את עצמו לתסביך שרק יכול לדרדר אותו לעוד ימי ריתוק בפועל.


חזרתי מהר אל המרפאה כדי לנסות לחפש ישועה ומצאתי אותה. הישועה היתה יודה, הקצין הג'ינג'י הכי גבר בארץ, ששמע על התסביך שלנו ועלה לו רעיון גאוני. הוא לקח את המפתחות של האמבולנס השני. הוא אמר לי שאם האמבולנסים הם מאותו דגם ואותו סוג רכב, אז הוא ישחק קצת עם המפתח בתוך המנעול של הדלת, ובסופו של דבר יצליח לפרוץ את האמבולנס.

הלכנו ביחד אל המקום בו האמבולנס עצר, יודה התחיל במלאכת הפריצה, ואחרי כמה דקות של משחק עם המפתח בתוך המנעול- הוא הצליח לפרוץ את האמבולנס, והכל בא על מקומו בשלום.


מאז, בכל פעם שטרקנו בטעות את הדלת כשמפתחות היו בתוך האמבולנס, עשינו את "תרגיל יודה" והצלחנו לפתוח את הדלת בקלות.



**************



נפגשתי עם בן ציון והוא התחיל לדבר איתי על דייטים ושידוכים. כדי להסביר לו את עמדתי בעניין הזה, סיפרתי לו את הסיפור על "תרגיל יודה".


"לכל מנעול יש מפתח", אמרתי לבן ציון, והשתדלתי שזה ישמע כמה שפחות סוטה, "כמו שלכל בן אדם יש את הזיווג שלו משמיים. רק שהסיכוי שבנאדם ימצא את זו שמתאימה לו במיליון אחוז הוא סיכוי ששואף לאפס. מה שכן, אם המפתח והמנעול הם "מאותו סוג"- אפשר לשחק עם זה ולהצליח בסופו של דבר לפתוח את הדלת.

אבל חשוב לזכור- לא כל מפתח שנכנס למנעול או בהכרח מאותו סוג, ולא כל מפתח שנראה כמו המפתח של אותו מנעול- הוא בהכרח המפתח המתאים, וגם לא כל פעם המשחק הזה יצליח."



________________________________________________________________



ישבתי באוטובוס בשלווה ובשופי, כשלפתע היא נכנסה בדלת הקדמית.

זה היה כמו בסרטים, שנכנס לחדר מלאך, השיער שלו מתנפנף ברוח, הילה של אור קורנת ממנו ושירת "הללויה" של מלאכים ברקע.

ככה היא נכנסה לאוטובוס. היא היתה יפה בצורה עוצרת נשימה. ואני אומר "היתה", כי אין מצב בעולם לשחזר רגע כזה. זה ללא ספק היה הרגע הכי יפה שלה בחיים. מרמה כזאת של יופי אפשר רק לרדת.

הסתכלתי עליה משלמת לנהג וחשבתי על זה שבחורה כמוה לא צריכה לשלם לנסיעה באוטובוס. באמת, אני הייתי נותן לה פטור. שתשב, שתרגיש מלכה! לאן את צריכה לנסוע? לעתלית? יאללה, אני אסע בשבילך עד עתלית! לא אכפת לי שזה קו עירוני של גבעתיים!

היא סיימה לשלם לנהג ואז התחילה להתקדם בין המושבים. היא התקדמה והתקדמה בהילוך איטי לגמרי, סורקת את המושבים, ואז היא נעצרה והתיישבה לידי.

אלוקים אדירים! כמה חבל שהיא לא דתייה... יא אללה שלי! אם היא היתה דתייה הייתי מתחיל איתה כאן ועכשיו! לא זז משם עד שהיא מביאה לי מספר טלפון!

יא אללה שלי! למה אין בחורות דתיות כמוה?!


פתאום היא שלפה מהתיק סידור תפילה והתחילה להתפלל שחרית.

מה לכל הרוחות?! רגע... לא שמתי לב! היא לובשת חצאית! לעזאזל, אני כבר חצי שעה (חצי דקה מחוץ להילוך האיטי שלה) מתלונן על כך שהיא לא דתייה ובסוף היא כן דתייה. הייתי כל כך מרוכז בכמה שהיא יפה, שלא שמתי לב שהיא דוסה לתפארת. ועוד אחת שמתפללת שחרית באוטובוס, איזו חמודה. יאללה, אני חייב להתחיל איתה, אין מצב שאני לא יוצא מפה עם המספר שלה!


רק ש... איך מתחילים עם בחורה בזמן שהיא מתפללת?

מניסיון אני יודע שאפשר להתחיל שיחות עם כל סוג של בחורה בכל סוג של מקום. בתור לקופות בסופר, בהליכה ברחוב, בנסיעה ברכבת... אבל מה עושים אם הבחורה מתפללת? אני לא יכול להפריע לה באמצע התפילה!


ישבתי לידה כל הנסיעה והתפללתי שתסיים להתפלל.

נסיעה שלמה, חצי שעה (הפעם חצי שעה אמתית, לא חצי דקה בהילוך איטי) היא מתפללת ואני מתפלל. היא אומרת "שמע ישראל" ואני אומר "בחייאת, אלוקים, זרוק עצם לבן שלך!".

טוב, אין לי ברירה. אני אהיה חייב להפריע לה להתפלל, הבחורה פשוט לא מפסיקה לחפור לאלוקים על הבוקר. אני אשתמש בטריק הישן והטוב שאני משאיר כאילו בטעות את הפלאפון על המושב, קם כדי לרדת מהאוטובוס, ואז כשהיא תגיד לי "שכחת את הטלפון" ותושיט לי אותו, אני אחייך אליה ואגיד "ועכשיו גם את הטלפון שלך."


גמרתי בנפשי שכך אעשה ונערכתי לקראת התחנה שלי. עוד מעט זה יקרה! עוד מעט אפריע לה לחצי דקה באמצע התפילה ואשיג את הטלפון שלה בלי יותר מדי בלבולי מח.

דבר אחד שכחתי לקחת בחשבון- התחנה שלה הגיעה לפני התחנה שלי.

זה לא היה צפוי. היא אפילו לא לחצה על הלחצן "עוצר" (למה קוראים לו "עוצר" ולא "עצור", ריבונו של פתח תקווה?!), היא אפילו לא הרימה את הראש מהסידור. היא התפללה עד הרגע שבו נפתחו דלתות האוטובוס בתחנה וירדה במפתיע.


ועל כך היה אומר לי איתמר בכל בוקר כשהייתי מניח תפילין בבסיס: "תפלל תפלל, למה זה לא יעזור לך!"


________________________________________________________________



"אנשים שאתה עשוי להכיר" זה השקר הכי גדול של הפייסבוק. אולי אחד ל-10 אנשים אתה באמת עשוי להכיר. כל השאר זה סתם בחורות מצודדות שהוסיפו אותן בנים מכל רחבי הארץ והם בעצמם לא מכירים אותן.

אחת מהן זו "דולב מזרחי". שם קלאסי לבחורה שהוסיפו 5 ערסים מהפייסבוק שלי, כל אחד מהם ממקום אחר בארץ, כל אחד כנראה הכיר אותה בנופש אחר בכנרת, באילת, בנאפה ובסביבה.

יוסי סיפר לי ש"דולב מזרחי" (במלרע) זה שם של שיח בר מאוד יפה.




שלחתי אל אותה דולב מזרחי בפייסבוק תמונה של השיח עם שורת פתיחה, אתם יכולים לדמיין מה היא היתה. שורת הפתיחה הכי גרועה בארץ.

היא כתבה "חחחח" ולא ענתה לי יותר.


_________________________________________________________________



בתחילת שנת הלימודים, באחד מהשיעורים של יחידת "כתיבה יצירתית", מיכאל נתן לנו תרגיל כתיבה: להתחיל עם בחור\ה בפאב עם משפט פתיחה שכולל את הצירופים "אדולף היטלר", "גליל נייר" ו"קוף מת".


אתמול עשינו פגישת מחזור של המרפאה בפאב תל אביבי, וסיפרתי לזלמן על אותו תרגיל. כשהיינו בראש טוב וראיתי בחורה יושבת לבד על הבר החלטתי לעשות מעבדת אמת על התרגיל שנתן לנו מיכאל, בעזרת שורה שנתן אחד החברים שם.

"יש לי שאלה", פניתי אל אותה בחורה, "את מכירה את אדולף היטלר?"

הברמן האהבל שעמד מולנו נקרע מצחוק, קטע אותי באמצע המשפט ואמר לי "איזה גבר! אני חייב ללחוץ לך את היד!" ולחץ לי את היד.

"הווו התערבתם על משהו ואני עכשיו צריכה לשתף פעולה?", אמרה הבחורה.

"לא לא", אמרתי לה וחזרתי לתרגיל המקורי- "זה פשוט... שאדולף היטלר, הוא היה בגובה של גליל נייר ועם שכל של קוף מת... ובכל זאת בחורות נתנו לו סיכוי, ואת יודעת למה זה? כי היתה לו כריזמה! כל מה שחשוב זה כריזמה!"

"כן", היא ענתה לי, "אבל יש אנשים שאין להם כריזמה".

BURN!!! מכה מתחת לחגורה! זליגה שטחית!

"מצד שני", עניתי לה, "אני הרבה יותר נחמד מהיטלר."



זה לא עזר לי. ועל כך היה אומר שחר אבן צור: "איך זה שאני כזה בחור נחמד והביקוש לנחמדים כל כך ירד".



******************













חודש טוב, בקטריות! 

נכתב על ידי , 10/4/2013 19:52  
59 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



314,508
הבלוג משוייך לקטגוריות: דת , האופטימיים , הומור וסאטירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למרמוז מלך הקופים אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מרמוז מלך הקופים ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ