לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

לכל אחד יש יציאה, לפחות פעם ביום


כמו שסבא שלי עליו השלום תמיד אמר: "עדיף כוס מיץ ענבים ביד מאשר לקבל בעיטה בישבן מגמדון בית מסורס"

Avatarכינוי: 

בן: 27

MSN: 

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
5/2011

גם מירי בכר עושה יומיות


 

אתמול חזרתי הביתה ברכבת. ישב לידי בחור ספרדי דתי ששמע אותי מזמזם לעצמי שירים והתחיל להצטרף אליי. הוא שאל אם אני אוהב לשיר שירים של אייל גולן. אמרתי לו שכן, ופצחנו בשירה בשתי קולות.

הוא שאל אם יש לי דף ועט. אמרתי לו שעט יש לי, אבל דף אין לי, חוץ מהפטור זקן לספירת העומר שלי.

שאלתי את החיילת שישבה לא רחוק מאיתנו. היא היתה מהבסיס. גם לא לה היה דף.

"תראה את החיילים של היום", אמר לי הבחור, "אפילו דפים אין להם".

"מה אנחנו ג'ובניקים?" שאלתי אותו, וידעתי שהתשובה היא כן.

התחלתי להסתובב ברכבת ולחפש דפים עד שאיזו אישה הביאה לי כמה מהמחברת שלה (היא אמנם עברה את האמצע, אבל זו היתה מחברת ספירלה).

הבאתי לו את הדף והעט והוא אמר לי שהוא רוצה לכתוב שיר לכבוד אמא שלו. הוא רצה שאני אעזור לו.

שרבטנו כמה משפטים ים תיכוניים טיפוסיים (משהו בסגנון של "בלחישה, מרגיעה את ליבי הסוער, בתפילה, מכבה את גופי הבוער") עד שהתייאשנו.

הוא אמר לי שיש לו איזה עיסוק קטן בתל אביב ואח"כ הוא חוזר ברכבת לבית שלו באשקלון. אמרתי לו שאולי בדרך חזור תבוא לו המוזה. השארתי לו את העט שלי למקרה שהמוזה תבוא.

איזה נחמן עבר שם ברכבת והציע לאנשי הקרון להניח תפילין. אחרי שעבר את כולם, הוא הכריז בשמחה שהמשיח מגיע בקרוב מברוקלין בזכות נשים צדקניות.

חיים יפים יש לנו.

 

 

****************

 

אז יצאתי חמשוש, אחרי יותר מדי זמן בבסיס ומעט מדי זמן לנשום. אני מרגיש כמו בשבוע ההוא שחזרנו לבסיס וכל אחד סיפר מה היה לו בסוף השבוע. מנש סיפר על כל המסיבות והבחורות שהוא הזרים. אני סיפרתי על איזו הופעה שהייתי בה ושבת עם חברים. רק ליאור סיפר על זה שהוא היה באופטיקנה.

וזה לא שהוא עשה שם משהו מעניין, כן? פשוט זה היה ההספק שלו לסוף השבוע. והוא הזכיר את זה כמה פעמים, כמו שבנאדם חוזר מחו"ל ובמשך שבועות וחודשים מתחיל סיפורים ב"כשהייתי באמסטרדם...", ככה ליאור התחיל באותו שבוע את הסיפורים שלו ב"כשהייתי באופטיקנה..."

ככה הרגשתי חסר חיים השבוע. הייתי יותר מדי בבסיס בלי שאני זוכר מה עשיתי. גם כשעבדתי קשה, זה היה מאמץ לצורך התחפשנות מירבית.

גם כשהקמתי מרפאת שטח בשיא החום ביום העצמאות, זה היה כדי לשבת שם כל היום, לשמוע מוזיקה ולראות מבקרים שבאים לבסיס בשביל לראות מטסים.

 

 

*****************

 

בערב יום העצמאות החלטנו לחתוך לכמה שעות מהבסיס כדי לנשום אוויר צח. יצאנו ל"רחובות".

אין מה לעשות ברחובות. לא מבין למה היא נקראת עיר המדע והתרבות. מה לה ולמדע ומה לה ולתרבות? הכי קרוב למדע שראיתי שם זה ילדים מדליקים את הפלוצים שלהם ברחוב, והכי קרוב לתרבות שראיתי שם זה מישהו מזייף מבטא מקסיקני בניסיון כושל למכור תירס חם.

אכלנו פיצה ולאחר מכן נכנסנו לפאב, שיחקנו סנוקר ושתינו בירה.

~ליאור ואני במשחק סנוקר~

אני: "אז אני מבין שהשיטה שלך זה להפציץ ולקוות לטוב"

ליאור: "כן, כמו הנדסה קרבית."

 

_________________________________________________________________________ 

 

 

"לא יתנו לך להיכנס ככה לחדר אוכל", נרקיס הודיעה לי כשהיא ראתה אותי הולך לחדר האוכל עם כפכפים, בגד ים חולצה שרשום עליה "פופה" ויש תמונה של פומה עושה קקי.

"אל תדאגי", אמרתי לה והלכתי לחדר האוכל.

נכנסתי לאכול ושהיתי שם חצי שעה בלי שאף אחד פנה אליי. כשקמתי לכיוון היציאה נתקלתי בטבחית בקבע שכיאה לטבחית-לא לבשה מדים.

"הפה הפה", היא עצרה אותי והצביעה על הבגדים שלי, "איפה המדים שלך?"

"איפה המדים שלך?", שאלתי אותה בחזרה.

"אלה מדי טבח", היא ענתה לי וחייכה.

"אז אלה מדי חפשן", עניתי לה, חייכתי ויצאתי מחדר האוכל. גם ככה האוכל היה על הפנים.

 

_________________________________________________________________________ 

 

 

אנשים שצריך להשתין עליהם:

 

-טמבלים שצומחת להם שן בינה.

 

-אנשים עם שם המשפחה "בן טובים". איזה מצחיק זה אם יהיה ילד מוכה עם שם המשפחה "בן טובים"!

 

-אנשים שבאים עם נשק למרפאה.

בהתחלה זה גורם לי להרגיש תחושת ציונות ופטריוטיות, שיש לנו חבר'ה עם נשק שבאים למרפאה, בין כל הג'ובניקים של הבסיס. אבל אז פתאום נופל לי האסימון- החבר'ה האלה מנסים לעקוץ גימלים בזמן שהם בשמירות. אינעל אחותם!

 

-מי שהמציא את המזלגות החד פעמיים.

כשאוכלים איתם ארוחה חמה ומושקעת תמיד יקרה אחד משני הדברים הבאים:

או שאחת מהשיניים תשבר ואתה תתלבט שעה אם בלעת את אותה או לא,

או שהשן סתם תתעקם וזה יראה כאילו המזלג עושה לך אצבע משולשת.

אינעל דודתו!

 

_________________________________________________________________________ 

 

 

"וואי אתה לא יודע מה קרה לי", ליאור התפרץ אליי לחדר הטיפולים כשאני באמצע טיפול עם איזה חייל חדש"ץ בבסיס.

"מה קרה?"

"פתחתי איזו בדיקת שתן של איזה נגד", הוא המשיך לספר בהתלהבות, "וכל הכוסית פשוט השפריצה עליי!"

ליאור ואני נקרעים מצחוק. הצעיר לא מבין מה הולך שם.

"הנגד הזה היה אתיופי?", שאלתי.

"לא"

"דרוזי?"

"לא, הוא היה רוסי", ליאור אמר וקלט פתאום שאני באמצע טיפול עם איזה צ'ונג.

"מה קורה אחי?", ליאור פנה אל הטוראי והגיש את היד ללחיצה. המרץ 11 הושיט את היד ללחיצה וליאור מיד הזיז את היד בחזרה ואמר- "לא כדאי לך ללחוץ לי את היד" ויצא מהחדר בחזרה למעבדה עם כל השתן של הנגדים.

"ברוך הבא למרפאת תל נוף", אמרתי לפעור והמשכתי בטיפול.

 

 

כמה דקות לאחר מכן נכנסתי אל המעבדה, כשליאור היה בעיצומה של בדיקת דם לבחור שנראה ממש מפוחד.

"אין לך מה לפחד", אמרתי לחייל.

"כן, כבר עשיתי את זה למישהו פעם אחת", ליאור אמר ושלף את המחט.

"כן, והוא אפילו יצא בחיים", הוספתי.

"נכון", ליאור אישר, "הוא נשאר בחיים בסוף, אבל קיבל גימלים, אז זה שווה לך"

"וואו כמה גימלים הוא קיבל, הבחור!", הלהבתי את המטופל, "מסכן..."

 

_________________________________________________________________________ 

 

 

ורגעים אפילו יותר חסרי טאקט:

 

~צפייה באודישן ב"כוכב נולד" של בחור נכה~

תולי: "תאר לך שפתאום השופטים אומרים לו: בואנה, יא נכה, איזה גרוע אתה שר! נמאס לנו מכל האנשים האלה שבאים להתבכיין לנו ולספר לנו סיפורים עצובים. חלאס! אתה שר גרוע! אז מה אם היו לך חיים קשים?! תתמודד!!!"

 

 

~אני רואה את חמודי יוצא מטקס יום הזיכרון~

אני: "בואנה, אתה לא מתבייש? לטקס יום הזיכרון אתה מגיע אבל לטקס יום השואה אתה לא יכול לבוא?!"

 

 

קרני: "מה לך הים כי תאנוס?"

אור: "הירדן ייסוב לאחור..."

 

 

**************

 

נא להתפלל לרפואת שלמה בן גבריאלה. 

 

מזל טוב לעמית שחוגג 21 שנים של כפירה ולמדינה שחוגגת 63 שנים של עצמאות!

 

 

שבת שלום, תולעי משי שחוכרות חדרי לב ומעצבות אותם בשיטת הפאנג-שווי!

נכתב על ידי , 12/5/2011 18:03  
52 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



322,591
הבלוג משוייך לקטגוריות: דת , האופטימיים , הומור וסאטירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למרמוז מלך הקופים אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מרמוז מלך הקופים ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ