לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

מושב לצים - הבלוג של ישי


"אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים, ובדרך חטאים לא עמד, ובמושב לצים לא ישב..." (תהילים, א, 1)
כינוי: 

בן: 42

ICQ: 72106105 

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2006    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

6/2006

כשנפוליאון התדפק על שערי עכו


המשנה לראש הממשלה (כבר מצחיק) שמעון פרס צוטט אתמול כאומר "כולנו מלבים את ההיסטריה. מה קרה? את קריית שמונה הרי הפגיזו שנים. מה, שם לא היו טילים? צריכים לומר לפלסטינים: קסאמים שמסאמים, אנחנו נחזיק מעמד. אנחנו לא נזוז מכאן".
כמובן שמיד קמה המהומה הכה-צפויה, אלי מויאל איים כי יכריז על פרס כפרסונה נון-גראטה, שימון מיהר להבהיר ש"דבריו הוצאו מהקשרם" והפובליציסטים מיהרו לחכך ידיהם ולהתיישב מול המקלדות. אז גם אני רוצה.

אני לגמרי מאמין לשמעון פרס שדבריו הוצאו מהקשרם. אני לחלוטין מאמין לו שהתכוון להגיד משהו אחר לגמרי (במאמר מוסגר אציין שאני חשדן כלפי התקשורת כמעט כפי שאני חשדן כלפי פוליטיקאים). הבעייה היא לא בתוכן הדברים או במשמעותם אלא בתפיסת העולם שהם מייצגים. איך שלא מפרשים את דבריו של המשנה עולה מהם תמונה עגומה.

שמעון פרס שייך לדור שלא חושב שיש משהו לא נורמלי בכך שעיירת פריפריה מופגזת מדי יום בטילים. הרי זה לא משהו שלא ראינו בעבר. והאמת היא שהוא צודק. אלימות כבר מזמן הפכה לנורמה במזרח התיכון - הרי אין לנו באמת איזה עבר שליו ותמים להתרפק עליו.
בפרספקטיבה הזאת, כמה "צינורות מעופפים" שנוחתים על שדרות הם באמת לא עניין להתרגש ממנו. מה, אתם יודעים מה הלך פה בתקופת הפידאיון? ובמלחמת העצמאות? ובתרצ"ו-צ"ח? ובפרעות תרפ"ט? (לא להאמין אבל שימון פרס כבר היה חי בתרפ"ט). ואיזה חיים קשים עשו לנו התורכים, אה? וכשנפוליאון התדפק על שערי עכו? אז בכלל היה קשה מאד.
אבל לישראלים החדשים כבר נמאס. הם לא חושבים שזה נורמלי להתעורר לקול האזעקה ובומים עזים שנשמעים בסביבה הם לא בדיוק שיר הערש איתו היו מעדיפים ללכת לישון.
הרי יש לנו ארץ נהדרת ותעשיית הייטק מפוארת ותקשורות מפותחת - אנחנו יודעים שבמקומות אחרים, ולא כל כך רחוקים, אנשים חיים אחרת.

דבריו של פרס מקוממים מכל כיוון שלא מסתכלים עליהם: אלה מימין רואים בהם השלמה עם המצב, מתוסכלים נוכח אוזלת היד של צה"ל ומצפים ש"ניכנס בהם"; אלה משמאל גם רואים בהם השלמה עם המצב וממורמרים נוכח אוזלת היד המדינית.
אז בגלל שבקריית שמונה נפלו פעם קטיושות מדי ערב זה הופך את מציאות הקסאמים לנורמלית? לסבירה? האם אסור לאנשים להכנס להיסטריה? יצא חוק בעניין? האם אין זה לגיטימי לתבוע מהממשלה שתעשה הכל כדי להפסיק את זה? שמעון פרס אולי זוכר ימים אחרים שבהם דברים נסגרו בחדרי-חדרים, שום דבר לא יצא לתקשורת, פרשיות התפוצצו רק 10 שנים לאחר שהתרחשו (עסק הביש) וראש ממשלה היה יכול לחטוף התקף לב ולהתאשפז בלי שאף אחד יידע (אשכול). פרס שייך למציאות אחרת, לעולם אחר, לפוליטיקה אחרת.
אבל אולי בגלל זה הוא משתלב היטב בתופעה המכונה "קדימה". המרכז הפוליטי בישראל הוא מקום הזוי, שאינו מספק פתרונות של ממש, שמושך לכל הכיוונים בו-זמנית, שנסחף אחרי המציאות, שמשלים עם הכאוס.
זו כנראה מפלגת השלטון הראויה לנו.

נכתב על ידי , 20/6/2006 11:39   בקטגוריות אקטואליה  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , אקטואליה ופוליטיקה , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לישי רוזנבאום אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ישי רוזנבאום ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ