לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
 

רשימות של ספרנית דילטנטית

כינוי: 

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


12/2007

You Can Fall for Pretty Strangers


 

14.7.80

 

רומא, שעת אח"צ מוקדמת ואני נמצאת עם ילי בדירה שלה. הדירה קטנה אבל מרווחת וממש ממש מתוקה.

 

רומא תפסה אותי ממבט ראשון, למרות שהכל כאן חדש לי לגמרי, כמעט כמו עולם אחר. ילי ואלכס באו לאסוף אותי משדה התעופה במכונית של אלכס, והיה חמוד לפגוש אותו, אחרי כל הסיפורים של ילי עליו. הטיסה עברה ממש מצוין, וגם בשדה התעופה ברומא הכל הלך חלק. אז נסענו לכאן דרך כל מיני מקומות בולטים ומבנים מפורסמים, ודרך כל מיני כיכרות ורחובות מקסימים. רומא היא כמו מוזיאון אחד גדול, והיא מחכה לי בימים הבאים.

 

אז ילי ואני יוצאות עכשיו למרכז העיר. לא האמנתי שאהיה כאן.

 

ערב.

 

הסתובבנו 3 שעות ברגל, ראינו אינספור כנסיות, עתיקות, חורבות ובניינים ישנים וחדשים. רומא נפלאה, נהדרת, מרתקת, תוססת, מלאת חיים ופשוט מטורפת. הערב נצא כנראה עם אלכס לראות את העיר קצת בלילה, ואח"כ לישון. אני עייפה אך מרוצה.

 

 

15.7.80

 

שני דברים בלטו לי מיד לעין כשהגעתי לכאן: הדבר הראשון זו העובדה שהעיר כולה ירוקה. רומא מלאה עצים ישנים, גדולים וחסונים, ולמרות שקיץ עכשיו (ומזג האוויר מאוד נוח), הם עדיין פורחים. הירק והפריחה האלה מקשטים את כל הבתים הרומאיים הכבדים בעלי הגוון הכתמתם.

 

הדבר השני זו התחבורה המטורפת בעיר הזאת בכלל, וריבוי האופנועים בפרט. כך שהבוקר הצטרפנו ילי ואני לנחיל הרוכבים, והיה כיף לנסוע שתינו על האופנוע שלה. קטנוע, יותר נכון. הוא ממש חמוד, הקטנוע הזה. יש פה המון בנות שרוכבות על קטנועים, ובכלל, הבנות הרומאיות יפהפיות. גם הגברים, למרות שחלקם לבושים באופן שבארץ היו חושבים שהם gays.

 

בילינו את הבוקר במוזיאון לאמנות מודרנית (תערוכת צילומים לא רעה על מוות, ופסל יפהפה של הרקולס), משם לוילה בורגזה, ומשם המשכנו דרך הפארק על האופנוע עד שעצר אותנו שוטר (קרבינרו) שאמר לנו שאסור לנסוע בפארק על אופנוע. אז החנינו אותו מחוץ לפארק והשתרענו על הדשא מתחת לעצים העבותים, ובילינו ככה הרבה זמן בבטלה מהנה.

 

אחה"צ אלכס אסף אותנו ונסענו לאיזה מקום מאוד יפה מחוץ לעיר, שנקרא Castel Gandolfo – מושב הקיץ של האפיפיור, בהרים מעל אגם כחול יפהפה. הכפר עצמו (פרסקאטי?) נראה ישן וקצת מוזנח – קצת מזכיר את העיר העתיקה של ירושלים. השומרים של האפיפיור נראים כמו ליצנים בבגדי הארלקינו שלהם, וצפינו בהם תוך כדי אכילת גלידה בחוץ.

 

עכשיו חצות, אנחנו יושבים אצל ילי – אני, ילי, אלכס ומתיאו, שהוא ידיד טוב של ילי. שותים ומקשיבים לבלוז ישן של אלה פיצג'רלד. חזרנו מהופעה של שירי עם אנגליים עתיקים ב-Villa Torlonia והיה נהדר. מתיאו הוא בחור מאוד מתוק, ומכיוון שילי ואלכס נסעו יחד על האופנוע שלה, אני נסעתי איתו על האופנוע שלו וזה היה כיף, כי הוא כזה גדול וחסון.

 

מילים שאני צריכה לשנן:

פונטנה

פונטנלה

אובליסק

בזיליקה

פיאצה

פלאצו

 

 

16.7.80

 

ילי ואני גררנו את עצמנו חצי הרוגות לסן-פייטרו הבוקר, בגלל שהלכנו לישון רק ב-4 לפנות בוקר וקמנו ב-10. אבל לא היינו מוכנות לוותר וסתם למרוח את כל היום. פשוט אתמול בלילה התגלגלנו פה ארבעתנו על המיטה בדיבורים וצחוקים, וזה היה כיף. מתיאו הוא מותק, ואני מקווה שטיול האופנועים איתו מחר ייצא לפועל.

 

בכל אופן, קמנו בבוקר ולקחנו את המטרו לוותיקן. מבחוץ הכנסיה נראית פחות ענקית ממה שהיא באמת, מפני שהרחבה שלפניה עצומה. הפסלים בחוץ הם של ברניני, ובמרכז עומד האובליסק. את הכיפה, שבעצמה היא בגודל הפנתיאון, בנה מיכלאנג'לו, ובכניסה ניצבת הפיאטה שלו (מוקפת גדודים של תיירים, כמובן). היא יפהפיה. התקרה של אלברטי גם מרשימה מאוד, ועלינו עד למעלה במדרגות ספירליות אינסופיות. רק כשמגיעים לקצה אפשר להבין עד כמה הכנסיה הזאת ענקית. רואים ממנה את כל רומא, את גני הוותיקן, את כל הבניינים והגנים והמוזיאונים והעתיקות. זה נוף עוצר נשימה.

 

חזרנו הביתה בחשמלית, הכנו אוכל כי גווענו מרעב, ועכשיו אנחנו קצת נחות.

 

לילה.

 

אחה"צ היינו ב-Trastevere, הרובע הישן של רומא, ומכאן גם מאוד ציורי ויפה. ביקרנו בכמה כנסיות, ובראשן Santa Maria in Trastevere שבכיכר שלפניה הסתובבו הרבה פריקים ובדיוק גם נערכה שם איזו הפגנה קטנה. בשעות הערב המוקדמות היו מיסות בכל הכנסיות וזה היה מאוד יפה. משם המשכנו לאיזו מסעדה קטנה וטיפוסית ואכלנו פיצה נהדרת, ואח"כ המשכנו ל-Piazza Navona שהיא הכיכר היפה ביותר והאהובה עליי ביותר עד כה. היא מין כיכר אובלית בחזית של כנסיית בארוק ישנה, ולאורכה יש 3 מזרקות נפלאות של ברניני – האיש הזה הוא גאון והפסלים שלו מדהימים. בלילה הכיכר שוקקת חיים, עם אנשים שיושבים ומנגנים, מוכרים עבודות יד ותכשיטים, מסתובבים וצוחקים ומתחבקים, והכל תוסס וחם ומשוגע. רומא!

 

דיברנו בערב עם מתיאו, והטיול מחר, על האופנועים, כנראה ייצא לפועל לשמחתי הרבה.

 

 

17.7.80, ערב.

 

הבוקר ירד קצת גשם ומזג האוויר מעונן, אם כי לא קר. אז בגלל החשש לגשם נוסף החלטנו לבטל את הטיול מחוץ לעיר עם מתיאו, ועכשיו הוא צריך להתקשר כדי לקבוע אולי לעשות משהו מאוחר יותר.

 

את הבוקר כולו, כ-3 שעות ועד הצהריים, בילינו במוזיאון הוותיקן. ראינו הרבה דברים, כמו אמנות מצרית קדומה, פסלים יווניים, אמנות נוצרית, רנסאנס ועוד ועוד. הקפלה הסיסטינית היא יצירת מופת שקשה לתאר ואפילו לתפוס. פשוט צריך לראות את זה. מדהים.

 

אחה"צ נמרחנו לנו כאן בעצלתיים ובכיף, ובערב יצאנו לארוחת ערב בבית של אלכס. ההורים שלו (שקוראים לו בשמו המלא, אלסנדרו) הם ממש נחמדים. על אף שהם לא מדברים מילה באנגלית ואני לא מדברת מילה באיטלקית זה לא הפריע לנו. היה נהדר. המון אוכל טוב ואווירה נחמדה. אח"כ הלכנו שלושתנו ל-Villa Ada לאיזו הופעת ג'אז, וזה היה נחמד מאוד.

 

 

18.7.80

 

הקולוסיאום גדול ומרשים, שער טיטוס עם הכתובת בעברית מעניין מאוד, אבל הכי אהבתי את הפלאטין ואת הפורום – כולו הריסות, אבנים ועמודים בכל מקום, וצמחיה מכסה על הכל. יש מין תחושה של רוחות רפאים מן העבר שמסתובבות בין ההריסות...

 

אחה"צ יצאנו ילי ואני לעשות קניות של מצרכי מזון ודברים לבית. לפנות ערב הגיע אלכס ויצאנו לסיור כנסיות:

Santa Maria Maggiore

San Pietro in Vincoli

San Giovanni in Laterane

Santa Croce in Gerusaleme

 

(איזו שפה נפלאה זאת, איטלקית)

 

באחת מהן, אני כבר לא זוכרת איזה, היה את פסל משה של מיכלאנג'לו, שהוא פחות גדול ממה שחשבתי ועדיין מרשים מאוד. בשנייה היו עבודות שיש יפהפיות על הרצפה, בין השאר גם מגן דוד גדול – זה היה מעניין לראות את זה בתוך כנסייה.

 

חבל שמתיאו נסע היום.

 

 

19.7.80

 

הבוקר הצטרפה אלינו בת דודה של אלכס בשם פרנצ'סקה, והיינו בגלריה בורגזה. יש בה הרבה פסלים של ברניני ("דוד" שלו מדהים), וציורים של רפאל, טיציאן, רובנס, קראוואג'ו ועוד. זה היה ממש יפה ומעניין, ואח"כ עוד התגלגלנו קצת בפארק של הווילה, שהוא מקסים כשלעצמו.

 

אחר הצהריים עשינו ילי ואני טיול קטן ולא מוגדר על הקטנוע, ובין השאר ראינו את אחד הגשרים היותר עתיקים שעל הטיבר. כמו הרבה דברים אחרים כאן הוא נמצא בשיפוצים, מפני שכל כך הרבה עתיקות הולכות ונהרסות כתוצאה מזיהום אוויר, פליטת גזים של מכוניות וכו'. החנינו את האופנוע בצד, עמדנו על הגשר והתבוננו בטיבר זורם לאיטו לאור שמש אחר-צהריים נחמדה ונעימה.

 

בערב שוב היינו מוזמנות לאלכס. היתה שם גם ידידה טובה של אלכס וילי בשם מריה, שהיא ממש נהדרת ומאוד מצאה חן בעיניי. אחרי הארוחה יצאנו חמישתנו לקונצרט של מוסיקה קלאסית ב...וילה בורגזה. זו הפעם הרביעית שלי שם (אני לא מתלוננת!). היו תותחים וזיקוקים, ואחרי זה הלכנו לאכול גלידה ולטייל ברומא בלילה – Castel Sant Angelo, שוב פיאצה נבונה הנפלאה, San Pietro החשוך ומרשים כתמיד, ועכשיו אני גמורה מעייפות ומתה לישון. אני מתגעגעת לגילי.

 

 

20.7.80, ערב

 

יום ראשון, ורומא סגורה ברובה. אז הלכנו לשוק הפשפשים (Porta Portese), שהוא רועש, נחמד וצבעוני כמו כל שוק. הסתובבנו שם כשעתיים, אני, ילי, אלכס וחבר של אלכס בשם אמיליו, שאהבתי מאוד ישר על הרגע הראשון. קניתי שמלת שיפון פרחונית ישנה מאוד ויפהפיה, וחולצת תחרה ישנה ומקסימה גם כן. הן עלו לי יחד 10,000 לירטות, וילי חייבת לי עוד 10,000 שהיא לקחה ממני.

 

עכשיו אנחנו כאן ואלכס צריך לבוא עוד מעט ושניהם רוצים שנצא עוד, אבל לי כבר אין כוח. בא לי לבלות ערב שקט בבית לבד, ואני חושבת שגם הם צריכים קצת זמן שקט לשניהם לבד. אז נראה עוד מה יהיה.

 

 

22.7.80, סבאודיה

 

Sabaudia היתה המקום שבו התפתח הרומן שלי עם אמיליו. ערב לפני הנסיעה לשם, שאליה הוא הצטרף אליי ואל ילי, יצאנו לאיזה כוך ב-Trastevere לשתות קצת ולשמוע מוסיקה. ב-Spanish Steps, כשאני הייתי קצת מסוחררת מהיין, כבר החזקנו ידיים, ובסוף הערב, על גדות הטיבר, התנשקנו. באותו לילה צנחנו אני וילי למיטה ב-2:00, גמורות ורצוצות, ובשש וחצי בבוקר התעוררנו, בגלל הנסיעה לכאן.

 

הדרך היתה נחמדה מאוד. אמיליו הצחיק את שתינו מאוד. יש בו משהו מחוספס, קצת מסתורי ומושך. מוצא חן בעיניי שהוא בן 22. היומיים שבילינו על חוף הים היו פשוט נפלאים. היינו חבורה – מתיאו, סטפנו, רנו, פרנצ'סקה, ילי, אמיליו ואני. שחינו הרבה, התגלגלנו על החוף, בערב הבערנו מדורה, אכלנו לידה, דיברנו וצחקנו. לקראת חצות כולם התחילו להתקפל ולחזור לבית, אבל אמיליו ואני עוד נשארנו. רצינו לדבר קצת בשקט, בינינו, עלינו. ונשארנו שם עד 2:00 בלילה בערך – שוב לילה של חוסר שינה.

 

באיזשהו שלב התחלנו להתעלס על החוף. זה לא היה מאוד מוצלח – החול שנכנס לנו לכל מיני מקומות מוצנעים לא היה ממש נעים, העייפות, וגם קצת מבוכה טבעית. אבל צחקנו על זה וזה רק קירב אותנו. ממש להתעלס יצא לנו רק למחרת, וזה היה כיף.

 

היומיים האלה איתו היו נורא כיף. הוא אמר שאני מוצאת חן בעיניו, שהוא אוהב לדאוג לי ולהיות איתי. אני מאוד אוהבת אותו כבנאדם, אכפת לי ממנו ויש לי כמובן משיכה פיסית גדולה אליו, אבל אני לא מתאהבת בו. וזה טוב כך, מפני שהרומנטיקה בינינו היא רומנטיקה של הרגע, בלי מחשבות על העתיד, כי בעוד שבוע אני עוזבת. הוא גבר זמני שבעוד כמה שבועות אולי לא אזכור אפילו איך בדיוק הוא נראה (חוץ מעיני הכסף היפהפיות שלו). מה שעושה את זה נפלא זה גם כל מה שמסביב – הים והשמש והאנשים והגלים הקרים והאוויר החם, והנשיקות המלוחות שלנו ומגע החזה שלו על השדיים החשופים שלי, והכל זורם והרגעים המענגים שבינינו נועדו לחלוף, אבל בינתיים הם כאן.

 

 

24.7.80, רומא, שוב. בחזרה

 

אם אתמול לא עשינו כלום, ממש כלום, הרי שהיום כבר הלכנו ברגל כל כך הרבה, שזה בשביל כל היומיים האחרונים.

 

אתמול התעוררנו ילי ואני מאוד מאוחר, כיוון שהשלמנו את שעות השינה הרבות שחסרו לנו, חוץ מזה שבאותו ערב שחזרנו מסבאודיה יצאנו רק שתינו לאכול פיצה בחוץ וחזרנו חצי שיכורות. בבוקר עוד הלכנו לבנק ולקניות אוכל, ואחה"צ שוב צנחנו למיטה ועשינו אהבה. חזרנו למה שהיה בינינו לפני חצי שנה וזה היה מאוד מאוד יפה.

 

אח"כ אלכס בא ונסענו ל-Apia Antica שהיא דרך מקסימה. ילי אמרה שבערב היא תהיה עם אלכס ותישאר גם לישון אצלו, אז אם אני רוצה שאזמין את אמיליו לכאן. אז הוא בא לכאן והיה לילה פשוט יפהפה. נרדמנו רק לקראת 4:00, כיוון ששעות רק דיברנו ודיברנו ודיברנו. על עצמנו, על אמנות, על מוסיקה, על איך גדלנו, על המשפחות שלנו, על דת ועוד ועוד. ועשינו אהבה וזה היה נפלא. הוא היה כל כך טוב כלפיי.

 

ילי הגיעה והעירה אותנו בסביבות 10:00 בבוקר, ושתינו יצאנו לדרכנו הארוכה והמפרכת: קניות. הסתובבנו במלא חנויות בגדים (קניתי שמלה, צעיף, טבעת ומשקפי שמש חתוליות. אני מרגישה רומאית!), ובין לבין גם ביקרנו בכנסייה עם ציורים של קאראווג'ו ב-Piazza del Popolo, בפנתיאון, ב-San Ignazio ונדמה לי שזהו. חזרנו הביתה הרוסות בסביבות 7:00, ובכל זאת אנחנו בדרך לצאת הערב לאכול בחוץ (אכלנו בחוץ גם בצהריים). נמצא כאן גם אמיליו יקירי והוא מסתכל עליי ומחייך בזמן שאני כותבת.

 

 

25.7.80

 

אתמול היה ערב קצת מוזר. יצאנו ארבעתנו – ילי, אלכס, אני ואמיליו – למסעדה ב-Trastevere, ואח"כ שוטטנו קצת ברחובות. מכיוון שילי ואני כבר נפלנו מהרגליים התיישבנו סתם כך בקרן רחוב חשוכה אחת. ילי ואני התחלנו קצת לדבר, ואמרתי לה שאני לא רוצה שהיא לא תישן הלילה בבית בגלל שהיא חושבת שאמיליו ואני רוצים להיות ביחד. אבל היא אמרה שהיא בכל מקרה הולכת לישון אצל אלכס, שהיא לא יודעת מה קורה עם היחסים שלהם עכשיו וכו', ושהיא צריכה שאני אהיה שם בשבילה עכשיו ולא אשקע לגמרי ביחסים עם אמיליו. זה נראה לי ברור, ואמרתי לה. בכל זאת היא הזמינה את אמיליו להצטרף אלינו לנסיעה לפירנצה, למרות שזה בכלל לא בא ממני והייתי מאושרת באותה מידה גם אם הוא לא היה בא.

 

בכל אופן, היא הלכה לישון אצל אלכס, ואמיליו ישן כאן שוב. דיברנו, התעלסנו ונרדמנו שוב רק בארבע וחצי. עכשיו אני הרוגה, ולא פלא.

 

 

26.7.80, בוקר

 

מאוחר יותר היום אנחנו יוצאים לפירנצה. אנחנו נוסעים ארבעתנו עם אמא של אלכס, במכונית שלה. אני שמחה שאנחנו נוסעים, במיוחד אחרי שאתמול אחה"צ הרגשתי רע. היו לי בחילות והקאתי 3 פעמים במשך הערב. סיכמנו שאם אמשיך להרגיש לא טוב ילי ואלכס ייסעו, ואני אשאר כאן ומקסימום אמיליו ישגיח עליי. אבל התעוררתי הבוקר והכל היה שקט. אולי זה כל המתח והעצבנות של הימים האחרונים, כל המתיחויות הקטנות שצפות ביני לבין ילי. יש הרבה דברים שמפריעים לי – בה, ביחסים בינינו, בדרך שבה היא מתנהגת אליי לפעמים. אבל אני לא רוצה להגיד שום דבר שיכול להתפרש עכשיו ככפיות טובה. כי בסה"כ באמת נורא טוב כאן. מה גם שעכשיו אני רגועה וזה טוב.

 

 

27.7.80, פירנצה

 

פירנצה, עיר יפהפיה וימים רעים. איכשהו, שומדבר לא בסדר. אתמול שוב הרגשתי קצת לא טוב, ובעיקר היה לי כאב ראש עמום אבל מתמשך. הנסיעה דרך כל הערים העתיקות כמו ספולטו, נרני ואסיסי היתה מקסימה, ובלילה עצרנו לישון ב-Monte del Lagio שכל מה שאני יכולה להגיד עליו זה שהוא מלא יתושים טורדניים.

 

הבוקר קמנו והמשכנו בנסיעה לפירנצה. הגענו בשעות אחר הצהריים המוקדמות, וגילינו שגלריה אופיצי פתוחה בימי ראשון (היום) עד 1:00 בצהריים בלבד, וסגורה מחר. אבל לפני שהתאכזבנו לגמרי התברר לנו שחלק גדול מהמוצגים יהיו בתערוכות השונות ברחבי העיר שמוקדשות כולן לבית משפחת מדיצ'י.

 

בין ילי ואלכס הדברים לא כל כך טובים. אמרתי לילי שאם היא רוצה שאני אניח לשניהם לבד זה בסדר גמור מבחינתי, וכנראה שזה באמת מה שהם צריכים עכשיו – להיות בינם לבין עצמם. אז אני ואמיליו הסתובבנו יחד כל אחה"צ, רק שנינו. ראינו את כל הכנסיות והארמונות המפורסמים של פירנצה. הוא היה במצברוח רע, קודר ושתקן, וניסיתי לעודד אותו. באיזשהו שלב הוא דיבר על זה שהוא יבוא לבקר אותי בארץ. אמרתי לו בעדינות שאני מתגייסת עד מעט, ושבכלל, עדיף שהסיפור הנפלא הזה בינינו יישאר ככה. בערב המצברוח שלו השתפר ועכשיו אנחנו עליזים יותר ביחד.

 

בכל אופן אני מתגעגעת כבר הביתה. להורים, לגילי, לחברים שלי. טוב שאני חוזרת עוד 3 ימים.

 

 

It's Sunday afternoon and it's raining

I'm falling

Color section, pastel blue, an empty church, a movie que

And I'm falling

 

(- Al Stewart)

 

 

 

28.7.80

 

Palazzo Vecchio על הבוקר, לתערוכה ענקית של ציורים, פסלים ושאר חפצים מאוספי המדיצ'י. שעה וחצי של רשמים עזים. אח"כ ב-Biblioteca Laurenziana תערוכה על התפתחות המדע בתקופת המדיצ'י. ובסוף Palazzo Strazzi עם רישומים מקוריים של ליאונרדו, מיכלאנג'לו ועוד, יוצאים מן הכלל, וכולנו כבר תשושים ומותשים ונופלים מהרגליים.

 

זה אחרי שאתמול עוד היינו בתערוכות של מיכלאנג'לו, גלילאו, משהו עם דאנטה, קברי מקיאבלי, ליאונרדו ובני משפחת מדיצ'י, ה-Duomo ומגדל הפעמונים, הדלתות של ה-Baptistery של גיברטי, ארמון מדיצ'י, Santa Maria Novela ו-Piazza de la Signoria שהיא הכיכר הענקית שלפני גלריה אופיצי, מלאה יונים ואנשים, פסלים וצבעים.

 

 

29.7.80, רומא, יום אחרון.

 

אתמול הגענו חזרה מפירנצה הרוגים, בסביבות 22:00, ולא פלא – אחרי 4 תערוכות שהתפרשו על פני העיר כולה. האחרונה, על ארכיטקטורה, היתה ב-Rocca, שזה מבצר קצת מחוץ לפירנצה ויש ממנו תצפית נפלאה על העיר.

 

היום היינו אני וילי ב-Campidolio, שאנחנו מתכננות כבר מהיום הראשון שהגעתי לכאן, והיה שווה את זה כי מאוד מעניין שם.

 

חבל לי שלא אוכל להגיד שלום כמו שצריך לאמיליו, ולכן אני משאירה לו מכתב אצל ילי.

 

 

30.7.80

 

ירושלים, שוב בבית.

 

הטיסה היתה גרועה, וחוץ מדייל אחד שנראה כמו Freddie Mercury הכל היה מאוד מתסכל. המראנו באיחור של 3 שעות בגלל תקלה במנוע, וכל הזמן הזה ישבנו על המטוס. טוב, העיקר שזה עבר. עכשיו אני כאן, כיף לי נורא, יש לי מיליון דברים לעשות מחר, ניסיתי להשיג את גילי בטלפון אבל אין תשובה אצלו בבסיס, אז אחרי הכל ולפני הכל אני הולכת עכשיו לישון. אני גמורה.

 

 

נכתב על ידי , 10/12/2007 21:04  
16 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למיז קיי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מיז קיי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ