[23.3.13   01:00]

ערב פסח, חג ראשון, עוד יומיים. האמת, אני מתרגשת. פסח של שנה שעברה היה מרגש עבורי מכיוון שחודש לפני הכרתי את יותם ושם החלה תפנית ארוכה בחיים שלי.

עברתי את הסערה הכי ארוכה. צפון, מרכז, רכב, בית, עבודה, לימודים. ועומס, המון עומס. התמוטטתי והלכתי לטיפולים פסיכולוגיים-פסיכיאטרים.

ולבסוף, הנה, פסח,שוב, ואני פה מחייכת ומתרגשת כי דברים הולכים אחרת.

חודש אחריי פסח קיבלתי את הצעת הנישואים מיותם.

את החג הראשון של פסח נעשה בצפון אצל המשפחה של יותם. שנה שעברה עשינו את כל החגים עם המשפחה שלי, ככה שזה פייר שנלך למשפחה שלו. אחרת יתחילו להסתכל בעין עקומה, אני מניחה.

[13:30]

לפני כמה שבועות אני ויותם החלטנו שהגיע הזמן לשינוי אווירה בבית. צבענו את הקירות. שינינו מיקומים. מצאנו רהיטים שאנשים זרקו ושידרגנו אותם. צבענו אותם בספריי לבן ולא בצורה אחידה - כדיי ליצור תחושה של עץ לבן משופשף (כמו בללין). יש בצבע ובשפשופים האלה משהו מרגיע, עדין - לא נקי מידי ולא מקושקש מידי. הוספנו שטיח שאגי עגול בגוון של מוקה כהה עם אפור וסידרנו את פינת האוכל. [יש תמונות בהמשך].

בהמשך עוד מתוכנן לצבוע את כיסא הנדנדה שלנו בגוון לבן ולהוסיף וילון ולשלב קיר אחד שיהיה בצבע אחר , כמובן שהוא גם יהיה בגוון בהיר.

אני חייבת לציין שאנחנו חיים בדירה של 20 מ"ר ולכן נבחרו גוונים בהירים, כדיי שהחלל לא ייראה חנוק וכדיי ליצור אשלייה של דירה יותר גדולה.

משחקי הרעב - סוזן קולינס.

אחריי שקראתי את הספר הראשון בטרילוגיית משחקי הרעב, עברתי לספר השני, התלקחות. היה חלק בספר שהבנתי בו שאני כבר רואה לאן הראש של הסופרת הולך וזה סוג של הרס לי את חווית הקריאה. הכל היה צפוי מידי. אני מקווה שהספר השלישי יהיה אחרת. למרות שהרבה אמרו לי שהם מאוכזבים מהספר האחרון. מעניין אם גם אותו אני אצפה מראש כבר בעמודים הראשונים.

בכל מקרה, אני מתחילה לקרוא עכשיו את "ג'יין אייר" של שרלוט ברונטה. ואז אולי אני אחשוב על הספר השלישי של משחקי הרעב, עורבני חקיין.

[התמונות מהצביעה]

זו השידה שמצאנו זרוקה. צבענו אותה בלבן.

בצד איפה שהטלוויזיה אפשר לראות את השידת סלסלאות עדיין לא צבועה בלבן וחלק מהארון מבצבץ בצבע עץ מחליא.

הנה השידה צבועה

את המפה הירוקה כמובן שהעפנו ובמקומה שמנו מפה בגווני אפור. יצא מדהים

בקיצור, הבית נראה אחרת. הכל הרבה יותר מואר.

הבית קפה שמתחת לבית שלנו.

למרות שהחלטנו שהוא לא כזה טוב.

חג שמח