לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


כינוי: 

בת: 43

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
11/2004

אשת סוד


בבוקר יום שבת אחד, בינואר של שנת 1989, החליט ויליאם להמרות את פי אביו ולהזעיק עזרה.

 

ויליאם היה אז בחור צעיר, שהתגורר עם אביו בפארק טריילרים, בפאתי העיר ספוקיין שבמדינת וושינגטון. אביו, בילי טיפטון, היה בעברו אמן ג'אז בעל מוניטין צנוע, פסנתרן ונגן סקסופון, ששנות פעילותו המוזיקלית השתרעו על פני תקופה עשירה במוזיקה האמריקנית. בתחילת הקריירה שלו ניגן בילי במספר להקות, אשר נדדו בדרכים והופיעו בבארים ומועדוני לילה בעיירות קטנות באמריקה התיכונה והצפון-מערבית, מאוקלוהומה ומיזורי ועד אורגון ווושינגטון. בילי ניגן, בין היתר, עם להקותיהם של ג'ק טירגרדן ורוס קרלייל, ובעת שהיה בדרכים, דרכו הצטלבה לפרקים עם אמנים כדיוק אלינגטון.

 

בילי טיפטון בצעירותו

 

אומרים שבילי ניגן פסנתר בסגנון הסווינג של טדי וילסון, אותו העריץ. בשנת 1951 הוא הקים את "שלישיית בילי טיפטון", אשר הקליטה שני אריכי נגן שאינם נדפסים עוד – "ג'ורג'יה בראון המתוקה", ו- "בילי טיפטון מנגן HiFi בפסנתר". הלהקה ניגנה יחד כעשר שנים וזכתה להצלחה יחסית. כעת, בגיל 74, היה בילי מאוד חולה, חלש מכדי לעזוב את מיטתו בכוחות עצמו, ועם זאת התנגד בתוקף לכל ניסיון לשדלו לקבל טיפול מידי רופא. ויליאם היה אומנם מודע להתעקשותו העזה של אביו בעניין זה, אך גם מודאג לנוכח מצבו הבריאותי המידרדר. לכן, לאחר שנשא את אביו לחדר האמבטיה הוא סגר את הדלת, והתקשר לאמו, קיטי, עמה לא דיבר קרוב לשנה.

 

הגירושין הביאו להתפרקות המשפחה כמעט עשור קודם לכן, וקיטי נישאה מחדש, אך עדיין ניתן היה לסמוך עליה בשעת משבר. היא יעצה לויליאם להזעיק צוות אמבולנס ולהעביר את בילי העקשן לבית חולים. ויליאם התקשר, ואז התפנה לשאת את אביו אל שולחן ארוחת הבוקר. בילי נאנח עמוקות והתמוטט בזרועות בנו, חסר הכרה.

 

הפרמדיקים הגיעו כמעט מייד, השכיבו את בילי המעולף על רצפת קרון המגורים, גחנו מעליו ופתחו את חולצת הפיז'מה שלו על מנת לחוש בפעימות ליבו. אחד מהם פנה אל ויליאם ושאל "זו אשה? זו אשה?", וויליאם, מוטרד ומבולבל, קרא בקול "השתגעת? זה אבא שלי!". הוא פסע לפנים והעיף מבט חטוף לעבר חלקו העליון של גופו של אביו, ואז פנה ברגליים כושלות אל מחוץ לקרון. אביו, שהובהל לבית החולים הכללי, לא שב עוד להכרתו, ומותו נקבע בחדר הטיפול הנמרץ באותו יום שבת. דו"ח הנתיחה לאחר המוות העלה כי בילי נפטר מכיב מדמם. הדו"ח גם קבע שמבחינה ביולוגית גופתו של בילי טיפטון היתה במצב נורמלי לאשה בגיל הבלות.

 

בילי טיפטון, לפני מותו

 

וכך קרה, שבילי טיפטון, אשר במהלך חייו היה בדרן נודד, מנהיג להקה, בעל (חמש פעמים) ואב מאמץ לשלושה ילדים, התפרסם ברחבי העולם רק לאחר מותו, לא משום כשרונו המוזיקלי או הצלחת להקתו, אלא בשל אותו גילוי שחשף את הסוד המדהים בו החזיק יותר מ- 50 שנה.

 

בילי נולד ב- 1914 באוקלהומה סיטי, כדורותי לוסיל טיפטון. אביה היה טייס מפורסם ונהג מרוצים, ואמה היתה עקרת בית. כשהיתה בת 4, התגרשו הוריה, ודורותי נשלחה לחיות עם דודתה בקנזס סיטי, שבה שגשגה סצינת ג'אז ענפה. דורותי למדה לנגן בפסנתר ובסקסופון, האזינה לתקליטי הג'אז ושידורי הרדיו בשעות הלילה המאוחרות, וחלמה על פיתוח קריירה מוזיקלית משלה.

 

בשנת 1933 חזרה דורותי להתגורר עם אמה, וניסתה למצוא עבודה כמוזיקאית. היא ניגשה למבחני במה במספר מועדוני ג'אז, אך תמיד נענתה בשלילה: היא מאוד מוכשרת, אך בעלי המועדונים פשוט לא ישכרו אשה לעבודה. היו אלה שנות השפל הגדול, תקופה של לחצים כלכליים, ומציאות שבה נגינת ג'אז בבארים ובמועדוני לילה לא נחשבה כקריירה ראויה לגברת. דורותי הבינה במהרה שכאשה היא לא תזכה בהכרה ובמקום עבודה. לקראת מבחן הבמה הבא שלה היא קיצרה את שיערה, לבשה חליפה, הציגה עצמה כ"בילי", והצליחה להתקבל ללהקה.

 

הטרנספורמציה מדורותי לבילי היתה הדרגתית: בתחילה היא לבשה בגדי גברים רק להופעות, ועם הזמן נטלה את תפקיד הגבר באופן מלא. היא השיגה מסמכים רשמיים בה צויין מינה כזכר, וחיה עם אשה - נון ארל הארל, אשר הציגה עצמה כ"גברת טיפטון". כאשר עזב בילי את אוקלהומה בסוף שנות ה- 30, והחל לנגן בדרכים, הרחק מאנשים שהכירוהו, הושלם תהליך השינוי. דורותי חיה את שארית חייה כבילי, כשרק מעטים יודעים את סודה.

 

בילי טיפטון                              דורותי טיפטון

 

השמירה על הסוד, במיוחד בחיי מוזיקאים, הכוללים מסעי הופעות שכרוכים תכופות בלינה משותפת, דרשה השקעת מאמצים רבים והפכה אצל בילי למיומנות ולטבע שני. נשים שקיימו עמו במהלך השנים חיי אישות סיפרו שהיה קנאי לפרטיותו, והקפיד להגיף את דלת חדר האמבטיה בשעה שהתרחץ והתלבש. הוא כרך תמיד את חזהו בתחבושות, והסביר זאת בכך שנפצע בתאונת דרכים חמורה, שהותירה אותו עם שברים שאינם נרפאים בצלעותיו, אברי מין מושחתים ועקרות. הוא קיים יחסי מין רק בחשכה, לעיתים קרובות לבוש למחצה, ועשה שימוש במתקני תותבות.

 

נישואיו של בילי מעולם לא היו רשמיים, שכן לא נמצאו מסמכים שהעידו על רישום כחוק. נראה כי הוא נזהר שלא לעורר את תשומת לב השלטונות למעמדו הייחודי. היה לו אומנם מספר ביטוח לאומי אך הוא העדיף לחיות בדלות בשנותיו האחרונות מאשר לדרוש קצבאות, והבעייתי מכל היה סירובו לקבל טיפול רפואי, שהיה יכול לקצר את משכן של הצטננויות ומחלות אחרות, ואולי אף לתרום להארכת ימי חייו.

 

בילי גם נסוג מפני ההצלחה מתוך חשש שהפרסום הכרוך בה יביא לחשיפת סודו. ב- 1958 הוצע לו וללהקתו לקבל תפקיד מפתה כלהקת הבית במלון ברינו, וללוות אמנים מפורסמים כליברצ'י. יתר חברי הלהקה היו להוטים לענות בחיוב על ההצעה, אך בילי דחה אותה. הצורך שלו להימנע מאור הזרקורים ממחיש את הפרדוקס במצבו, שכן מקומו בעולם הג'אז, שלשם ההימצאות בו נקט צעד כה דרסטי, נועד להיות שולי במקרה הטוב.

 

לאחר שדחה את ההצעה השתקע בילי בספוקיין, וושינגטון. הוא קנה בית, החל לעבוד כסוכן הזמנות של הופעות אמנים, והמשיך לנגן לפרקים במועדוני לילה מקומיים. בתחילת שנות השישים הוא התחתן עם קיטי אוקס, רקדנית לשעבר במועדוני לילה, ויחד הם אימצו שלושה בנים - סקוט, ג'ון וויליאם (בילי ג'וניור). בילי וקיטי הפכו מעורבים בארגון ההורים והמורים בביה"ס, ובילי אפילו שימש כמדריך בצופים. בסוף שנות ה- 70 הוא נפרד מקיטי, ובריאותו המידרדרת מנעה ממנו לנגן. הוא המשיך בעבודת הסוכנות שלו ועבר להתגורר בקרון מגורים עם הילדים.

 

למרבה התדהמה, בילי אכן הצליח לשמור על סודו עד מותו. נראה כי פרט להוריו ולשתי דודניות, ששמרו איתו על קשר, רק אחת מנשותיו לשעבר ידעה את האמת (נון ארל הארל, ככל הנראה המאהבת הראשונה של בילי, עמה החל להתראות עוד כדורותי, מגיל 17 ולאורך תהליך הטרנספורמציה לבילי). קיטי, שחיה עם בילי 18 שנה, טענה כי הופתעה לגלות את מינו מלידה, כמו גם שלושת ילדיהם המאומצים, עמיתיו וחברי להקתו, והנשים האחרות שחיו עמו בעבר. אחת מהן, בטי קוקס, שחיה עמו בין 1946 ל- 1953, היתה מוטרדת לגלות ששכבה עם אשה, אך עדיין הצהירה שבילי היה האהבה הגדולה של חייה.

 

למעשה, על אף שבילי טיפטון בעצם הונה גברים ונשים כאחד במשך עשרות שנים, וחשיפת סודו היתה בבירור מהממת, לאנשים שהכירוהו היו רק מילים טובות לומר עליו. בילי תואר כאדם נדיב ונעים הליכות, אב אוהב ומסור, חבר פעיל בקהילה ואזרח למופת, הנכון תמיד להושיט עזרה. נראה כי אנשים רחשו לו כבוד רב.

 

תשוקתו של בילי לנגן והנחישות בה פעל להגשמתה עוררו את דמיונן והערצתן של קבוצת נשים מסיאטל, והביאו אותן להנציח את זכרו בשם להקתן - "רביעיית הסקסופונים לזכר בילי טיפטון" - המשלבת תערובת אקלקטית של ג'אז, פאנק, רוק ומוזיקת עולם. סיפור חייו גם עובד לאופרה "בילי", שהופקה והוצגה באולימפיה, שבמדינת וושינגטון, וכן במספר מחזות נוספים, בגרסאות שונות. דיאן ווד מידלברוק, פרופסור לאנגלית בסטנפורד, פרסמה את הביוגרפיה שלו, בעקבות עבודת מחקר מעמיקה.

 

רביעיית הסקסופונים לזכרו של בילי טיפטון

 

בילי לא סיפר את סיפורו בעצמו. הוא הותיר אחריו תיעוד מועט ככל האפשר, ולא כתב את זיכרונותיו או הניח אחריו הסברים לאחר מותו. ללא כל הסבר אמין למניעיו, נותר רק לשער, ואכן, בחירתו הלא שגרתית של בילי, ומאמציו הרבים להסתיר את סודו, זכו לפירושים שונים, ומעוררים עד היום מחלוקת.

 

יש המדגישים את אהבתו של בילי למוזיקה, ואת נכונותו להקריב הכל כדי להינות מהחופש לנגן. לפי טענה זו, בילי היה קרוס-דרסר (cross dresser), אשה שהתחזתה לגבר על מנת לחדור לסצנת הג'אז. טענה אחרת שהושמעה היתה שבילי היה אשה לסבית - היא אהבה נשים, נמשכה לנשים ורצתה לחיות עימן, מה שנחשב אבנורמלי בזמנה, ולכן המוטיבציה להתחזותה כגבר היתה גם מינית ולא רק מוזיקלית.

 

אך אם בילי היה רק קרוס-דרסר, מדוע המשיך להתחזות מחוץ לבמה אף לאחר שהפסיק לנגן, עד שארית ימיו? ואם היה רק אשה לסבית, מדוע דבק במסווה גם כשלא היה פעיל מינית, או לאחר שנפרד מקיטי, עשר שנים לערך טרם מותו? בילי סרב לסגת מחייו כגבר ולחזור לחיות שוב כדורותי אף שהיו לו מספר הזדמנויות לעשות כן. רבים מבין קרוביו ומכריו התעקשו לאחר שגילו את סודו שבילי היה גבר, לפחות במובן הפסיכולוגי והרוחני. האם נכון אם כן לומר שבילי היה פשוט טרנסי?

 

המקרה של בילי טיפטון מעורר שאלות מרתקות לגבי טיבה של הזהות המגדרית. מה בעצם היה המגדר האמיתי של בילי? האם, לאחר יותר מ- 50 שנה בהן חי כגבר, היה בילי עדיין אשה? האם היה אי פעם אשה, או שמא היה תמיד גבר הלכוד בגופה של אשה?

 

אולי בתחילה התחזתה דורותי לבילי כדי להשיג עבודה, אך בסופו של דבר, היא עצמה הפכה לבילי. סביר שבילי עצמו נוכח בקושי להסביר את חוויתו לבני תרבות שדוברת מגדר, ולכן הציג את עצמו בפשטות רק כגבר. ועם זאת, חייו של בילי ממחישים שההבחנה בין 'גבריות' ו'נשיות' היא חברתית-תרבותית ולא דבר טבעי או מולד, בניגוד לתפיסה הרווחת. נשים וגברים אינם כה שונים זה מזה, אך הם ממלאים תפקידים שונים, ומכאן שההתמקדות בהבדלים ביניהם הוא עניין מהותי בחיים החברתיים.

 

מקורות עליהם מבוסס הפוסט: 1, 2, 3, 4, 5, 6, 7, 8, 9

הסיפור בתמונות.

נכתב על ידי , 11/11/2004 16:46   בקטגוריות מגדר ופמיניזם  
31 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



61,705
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , אקטואליה ופוליטיקה , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאולימפיה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אולימפיה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ