לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

רק כדי להאיר


...פנסאי, כתפקידו של האיש לפנים, קודם המצאת החשמל, שכל ערב הדליק את פנסי הרחוב.
כינוי: 

בת: 40

ICQ: 149856785 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2009    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

10/2009

אסור לך לחשוב כשאת כל כך עייפה...


"עז´י(=יקירתי בטוניסאית)? מה את עושה ערה עכשיו?"
"זה בסדר, אמא, זה כי... את יודעת, השינויים של השעון וכמה דברים שאני צריכה לעשות לקראת השיעורים בבית הספר."
"עכשיו שלוש וחצי בבוקר! מתי הלכת לישון?"
אני מדפדפת בדפי החומש, כאילו בהיסח דעת, כאילו לא שמעתי
... כאילו היא לא יודעת שישנתי שעה.

*
אסור לך לחשוב כשאת כל כך עייפה...

יש לרש"י קטע פרשני משעשע.
כשאתה נתקל במילה יחידאית, מסובכת, קשה להבנה גם מתוך ההקשר ואץ רץ אליו, מלא תקווה שהנה, זה יוסבר...

הוא מביא לך אותה באיזה "בלע"ז: פלנדורי"שקין"

או שהכל נראה לי ככה בשעה הזאת?

*
אסור לך לחשוב, כשאת כל כך עייפה...

"אוף, חגי-אית! אני שומעת את הרשרושים של הדפים שלך עד לפה! אנשים נורמאלים ישנים ב... מה השעה בכלל?"
"ארבע"
"הרבה בריאות, אחותי. הרבה"
היא מסתובבת לצד השני "ותסגרי את הדלת של החדר, האור עדיין מפריע"
"סליחה. את צודקת... אני פשוט מכינה את השיעורים לבנות"
"טוב. האור." חתמה בטון הענייני שלה שמצחיק אותי בדרך כלל.

דברים מוזרים מצחיקים אותי.
הנה, כמו המילה הזאת למשל... מה כתוב שם?
"פושאגויילוני"ץ". בלע"ז, כמובן.

*
אסור לך לחשוב כשאת כל כך עייפה...

פעם ישנתי הרבה יותר ובכל זאת הספקתי פי חמש.
אין לי מושג איך זה קרה ששעות הבהייה המהורהרת שלי, הלא ממש יצרנית, התרבו להן בצורה מפחידה.
מילא אם החשבוניה הזאת של הנשמה הייתה מגלגלת את החרוזים שלה על מוט המחשבות לכיוונים פרודוקטיביים יותר.
עכשיו זה נדמה כאילו אני ממש כמו שהייתי בכיתה א´ וסיימתי מהר את שיעורי הבית בחשבון, מוצאת את עצמי מסובבת את החרוזים של החשבוניה על צירם בהיסח הדעת.

*
אסור לך לחשוב, כשאת כל כך עייפה...

הוא ממליץ לצאת לטיול לאור זריחה, אביתר.
אקט כזה יחתום את גזר דיני כסהרורית.
ולאמא שלי יש מספיק על הראש.

"להכין גם לך קפה, עז´י?"
"כן. תודה... אבל אמא, את צריכה לישון גם. מה זה השעות האלה?"
"אני זקנה, עז´י" היא נאנחת "ישנתי מספיק בחיים שלי".

לא נכון.
היא תמיד הייתה כזאת. ירשתי את האינסומניה הזו ממנה.
כשאבא היה קם לותיקין היא הייתה מתעוררת יחד איתו.
הם היו יושבים על כוס קפה של בוקר מדברים בלחש, מיד אחרי שהיו בודקים את מצב השמיכות שמכסות את הבנות שלהם.
זמן איכות של בעל ואישה.
ולאחר שהיה אבא יוצא לתפילה- היא הייתה מתיישבת לסרוג.
זמן איכות של אישה, רעיה ואם- עם עצמה.

אני נושמת בהקלה:
זה כנראה עניין גנטי הסיפור הזה. אלה שעות האיכות שלי עם עצמי.
אני פשוט לא צריכה כל כך הרבה שעות שינה...

"ומה עם שנת היופי?" שואל בי איזשהו קול.
"יופי? מה זה יופי?"

...יושטיצורנ"ו בלע"ז.

חוץ מזה שמה חשוב היופי. חשובה האיכות...

*

אסור לך לחשוב, כשאת כל כך עייפה...

"יש לכן עד הבר מצווה של יפתח, אתן שומעות?"
"כן" מוסיף יפתח ומחייך את החיוך המקסים שלו "אמא לא מרשה לי להתברמצוו עד שאתן מתחתנות"
"וואו, דיתי. זה עוד שנתיים! עוד שנתיים בר מצווה ליפתח! את זוכרת איזה תינוק הוא היה?"
"כן. עוד שנתיים. ואת לפני בתור, אז יאללה." חתמה.

מצחיקה.

ואני מסתכלת על העיניים הצוחקות של יפתח, על הליכסון המוכר, תו תקן משפחתי,

ונזכרת באותן עיניים, פקוחות וסקרניות, של תינוק שאך הגיח לעולם, של פלא שרק לפני דקות מספר נקף המלאך על שפתיו.
ובנעילת אצבעות התינוק שלו על אגודלי.
פעולה אינסטנקטיבית בעיני המדע.
לי הייתה פרשנות אחרת. לא בלע"ז.
"היי, דודה, אל תדאגי. הייתי שם ואני יודע- יהיה בסדר. את תהיי בסדר"

רק תנסי לישון קצת.
את כל כך, כל כך,
עייפה.

 

*

 

היי כולם,

חזרתי.

קצת עייפה אבל יהיה בסדר. תאמינו לי, ליפתח,

ולאביתר

 

 


(סליחה על הבלאגן. מנסה ללמוד איך להכניס חלון של סרטון יוטיובי. לא ממש הולך. ננסה בשיטה הישנה. הסברים יתקבלו בברכה)

נכתב על ידי , 18/10/2009 19:14  
36 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אריק ב-26/10/2009 12:58



148,758
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , דת
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפנסאית אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פנסאית ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ