לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

99 מילים שלא כדאי להכיר.




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


10/2005

לאחר מכן הכל השתנה


 ליאור התחיל לספור, דוד רץ להתחבא, לדוד כבר נמאס ממחבואים, "משחק של ילדים קטנים, אני כבר גדול".

דוד בן 12, גר בשיכון סלע, עם אמו חד ההורית, בדירת שני חדרים.

 תמיד אומרים שהוא נראה בוגר מגילו, הוא לא כל כך טוב בלימודים, ואוהב לשחק, דוד אוהב כדורגל ואוהב לצפות בסרטים,קצת ביישן, לאחרונה התחיל להתעניין בבנות, קצת מפוזר, ומבולבל.

נווה בת 24, אשה יפה, בעלת גוף חטוב, עיניים ירוקות ושיער שחור ארוך וחלק, אוהבת להתגנדר, היא נהנהת ממוזיקה קלאסית, וסרטי דרמה.

 נוה חייה בחלקו האחורי של ראשו האליפסי של דוד, החדר מעוצב לפי בקשתה, סדיני משי אדומים ורחבים מקיר לקיר בצבע אדום, מיטה לבנה עם סדיני משי, ומאות כריות של נוצות.

לפני שדוד ניכנס לחדרה הוא צריך לדפוק ולבדוק שהחדר לא נעול, אם נעול אסור להפריע. וכשהוא נכנס הזוג מדבר על כל מיני עיניינים כשדוד צריך עצה בעינייני בנות היא תמיד יודעת מה לעשות, האינסטינקט הנשי שלה פועל כמו להב חד ביותר, נווה תמיד מראה לדוד מה לעשות ואיך להתנהג בשביל להצליח עם בנות, עם הסביבה, ובכלל איך להצליח בחיים בחיים.

לפעמים דוד מפחד שמה יום אחד תקום נוה ותלכנה, ואז ישאר לבד, הוא יודע שבלעדיה לא יסתדר, הוא ישאר לבד ופגוע.

נווה אף פעם לא מביאה חברים ולא היו לה שכנים, היא תמיד אומרת  שהמוח של דוד מרתק אותה די והותר, היא רק צריכה לקרב את אוזנה לקיר חדרה והנה היא שומעת זרם עצום של מחשבות עסיסיות, שמחות, עצובות, מחשבות על כעס, אהבה, חרדה והתלהבות.

לפעמים היא מטיילת לה במוחו, לפעמים היא בודקת את מצב הסרוטונים, שמצבם משתנה ללא הרף  מאז שהתחיל דוד להשתמש בפרוזאק , לפעמים היא מבקרת את הזכרון, שם תמיד תוכל לבחור בסרטון קצר שיגרום לה לצחוק, להזיל דמעה, ולפחד.

מאז הגירושים,הכל השתנה, מצבו הדרדר, נווה שתמיד הצליחה להעלות חיוך על שפתיו של דוד, נכשלת עכשיו במשימה זו פעם אחר פעם, ומצבו של דוד מדרדם מביקור לביקור.

 

דוד מצא עכשיו מקום מחבוא, אך מחשבותיו לא במשחק, הוא חושב על החברים החדשים שהוא מצא ורוצה להיות איתם, ולא עם החברים החנונים שלו, הם משעממים אותו.

הוא רוצה לברוח באמצע המשחק ללכת אליהם, אך קודם הוא מבקר את נווה

"נמאס לי, אני רוצה להסתובב עם החברים החדשים" אמר קול רם.

"הם לא קצת מבוגרים בשבילך?"

"אבל אני לא יכל יותר עם החנונים האלו"

"אני יודעת מה אתה רוצה, יותר טוב ממך, אתה רוצה לעשן ולשתות כמוהם, הרי אתה יודע שזה אסור."

"מי את שאת יודעת מה אסור? זה שאבא שלי הרביץ לי כשהייתי קטן זה לא אסור?" כשאמר זאת יה נדמה לנווה שפניו של דוד חזרו להיות פני ילד.

"אני יודעת שקשה לך, אבל לשתות ולהתפרע יגרמו לך לברוח מהמציאות , תתמודד איתה דוד."

"נמאס לי גם ממך!", יצא דוד מהחדר וברח מהמשחק.

בערב יצא עם חבריו החדשים, גבי קנה בקבוק וודקה, ורפי שדד זקנה, דוד נהנה מכל רגע.

כל במשך שבועות היה מסתובב עם חבריו החדשים, ציוניו ירדו, ויחסיו עם נווה הדרדרו.

יום אחד נכנס שיכור לחדרה של נווה, בילגן את החדר, קרע את הוילונות והסדינים, נווה שניסתה לעצור אותו, קיבלה סטירה, ואחריה באה באו עוד סטירות, עד שהגיעה סתירה שאותה דוד הרגיש על בשרו שלו, הוא נבהל, פתאום הבין מה עשה, הסתכל על ידיו, והתרחק, עד שיצא מהחדר.

בבוקר למחרת נווה לא הייתה בחדרה, לאחר מכן הכל השתנה.

נכתב על ידי BadBrain , 6/10/2005 17:46   בקטגוריות מציאות דרך פנטזיה/סורליזם  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי:  BadBrain

בן: 35

MSN: 




117
הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות , משוגעים , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לBadBrain אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על BadBrain ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ