לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

ריק & רול

מסע בדמיון, כי שם הכי טוב...

כינוי: 

מין: זכר



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2014    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

7/2014

נכסים נזילים


כי זה מה שבתכל'ס יש בחיים שלי. אלו גורמים לי לתהות האם יש לי הרבה או שמא אין לי כלום, והקפיצות בין שתי נקודות הקיצון של המחשבות הללו היא כל כך מהירה, דראסטית ופתאומית.

אני שומע ברדיו שיר ישן רומנטי שאני אוהב. הייתי נורא רוצה להזדהות איתו (ועם דומיו) כמו פעם, אבל כרגע החיים שלי בכזה באלגן שאני בתת מודע לא נותן לעצמי להתעסק ב"זוטות" מעין אלו.

 

שבוע טוב חברים

נכתב על ידי , 20/7/2014 02:52  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



החלטות


צריך לקחת אותן לפעמים, לא?
נכתב על ידי , 19/7/2014 14:16  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



דפיקה בדלת (סיפור קצר)


*טוק טוק*

מי שם?

המציאות.

מה? מה את עושה פה? הזמנתי אותך?

לא ממש. אבל תסתכל בטלפון שלך בשיחות שלא נענו, וואטסטפ, אסאמאסים, מיילים.. מלא זמן ניסיתי לתפוס אותך ולא ענית!

תראי, הייתי קצת עסוק, לפעמים הטלפון על שקט, האינטרנט קצת עושה בעיות...

זוכר שלפני שנה ישבנו לצהריים? די אמרת לי להתחפף ולא הצקתי לך יותר מדי. גם היו לנו איזה שתיים שלוש שיחות בסקייפ שלשם שינוי ענית לי, אבל אתה יודע, סתם שלום שלום כזה, שיחות על כלום...

ממממממ....

אז אתה נותן לי להיכנס או לא? מרגיש די מפגר לצעוק אחד לשניה מעבר לדלת...

רגע דקה, תני לי לסדר פה רגע.. אני גם צריך להתלבש...

נו באמת, אנחנו לא מכירים מאתמול. ראיתי אותך כבר בפחות בגדים מהבוקסר המעאפן שלך שאתה לובש עכשיו, ולבלגן כבר מזמן התרגלתי.

טוב נו, תיכנסי. אבל למה באת? לא דיברנו, לא תיאמנו, לא כלום..

לקחת אותך. 

מה לקחת אותי? לאן? מתי?

אתה תראה בדרך, יאללה תתלבש. 

חאלס עם השטויות, לאן לעזאזל אנחנו הולכים?

אמרתי לך כבר, אתה תראה בדרך.

חאלס עם החרטא הזה, לא עולה איתך לאוטו עד שלא נותנת לי קצת מידע. אנחנו הולכים למקום הזה שההורים שלי נמצאים בו כל כך הרבה שנים? ושיש שם גם אנשים בגילי שבתכל'ס נראים בול כמו ההורים שלי?

אתה תוכל לנסוע לשם אחרי זה אם תרצה. נעבור שם בדרך עם האוטו, בטח נעצור שם לאכול צהריים. יש אחלה אוכל ולא יקר.

תראי מותק, נכון שאנחנו כבר מכירים והכל, אבל זה לא הולך ככה. את לא יכולה ככה להיכנס לבית של מישהו ולנסות לקח... היי! מה את פותחת את המקרר?! תעזבי את המיץ תפוזים! זה יקר, מיץ טבעי! ואני צריך את זה לארוחת בוקר! מה את שותה את זה?!

רואה, המיץ תפוזים שלך הולך ואוזל, בין אם בגללי או בגלל מישהו אחר. לא ראיתי אותך כל כך מתעצבן כשכל שאר הבחורות שלך שותות לך את המיץ תפוזים..

כן, אבל כל שאר הבחורות הן הבחורות שלי! אני עושה איתן, את יודעת... ואת... זו את.. עם כל הכבוד, השוואה קצת לא במקום, לא חושבת?

אוקי, אם כבר פתחתי את המקרר בוא נסתכל פנימה. מה זה שם בפנים? זה מלא עובש! אתה לא מנקה שם מדי פעם?

אה, זה כמה ירקות שקניתי פעם בשביל להכין סלט, בסוף יצאתי לאכול בחוץ, די שכחתי מזה בתכל'ס... רגע, מה לעזאזל משנה לך מה יש לי במקרר? 

לא ממש אכפת לי מה יש לך או אין לך במקרר. מה שאני באה להגיד לך שהדברים שלך נגמרים ומתכלים, וזה רק בגלל הזמן. זה לא אני אכלתי לך את הירקות, נכון? יש זמן, ,יש לו השפעות ואין לך מה לעשות נגד זה רמבו. נחמד הכד הזה שיושב שם על המדף..

את נוגעת בזה אני מפרק אותך! זה מסבתא שלי זיכרונה לברכה! תורידי את זה עכשיו, אני לא צוחק!

למה אתה כל כך לחוץ? מה כבר ייקרה?

איתך אפשר לדעת? את להפיל את זה ואיתך זה עוד עלול לקרות בכוונה...

אוקי, ואם אני אפיל אז מה כבר ייקרה? 

את אמתית תגידי? זה יישבר. 

אוקיי, אבל כדים נשברים איתי או בלעדי. ברגע שהכד משתחרר לי מהיד הוא נתון לחסדי הפיזיקה, ולך אין מה לעשות גם נגד זה. 

אוקי, אבל רק רגע.. מה אמרת קודם: "לא ראיתי אותך כל כך מתעצבן כשכל שאר הבחורות שלך שותות לך את המיץ תפוזים.."? מאיפה לעזאזל ראית אותי פה אם רק עכשיו נכנסת?

מי אמר שרק עכשיו נכנסתי? אני פה כבר לא מעט זמן. הדפיקה בדלת הייתה רק לכדי נימוס, אני לא צריכה שתפתח לי כדי להיכנס. 

מה? מה זאת אומרת? יש לך מפתח?

כן. אפילו יותר מזה, אני כבר גרה פה לא מעט זמן. מתי פעם אחרונה הסתכלת מה יש בארגז שמתחת למיטה? או בבוידעם? בגומחה הזו מאחורי הטלוויזיה הישנה של בעלת הבית? לא חסר לי איפה לישון אצלך בבית. בשביל הצחוקים אפילו עשיתי מדי פעם קולות מפחידים כשנכנסת למיטה לישון. אגב, בגלל זה גם אמרתי לך שכבר ראיתי אותך בפחות בגדים מהבוקסר המגעיל הזה שאתה לובש כרגע. לפעמים אפילו עקבתי אחריך כשיצאת מהבית.

את לא אמתית.

תתפלא עד כמה אני כן. אז אתה בא או לא? אני מבטיחה לך שאני לא אהיה צמודה לך לתחת כל הזמן. אתה יודע כבר שאני יכולה לתת לך ספייס לפעמים.

 

 

נכתב על ידי , 8/7/2014 22:35  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של powderfinger ב-10/7/2014 21:41
 



לדף הבא
דפים:  

12,940
הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , 20 פלוס , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לpowderfinger אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על powderfinger ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ