לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

ריק & רול

מסע בדמיון, כי שם הכי טוב...

כינוי: 

מין: זכר



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2015    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

7/2015

קיץ #3


חבר מהמשרד שם היום ג'ף באקלי ושאל אותי אם אני אוהב. אמרתי שכן, אבל זו מוזיקה בשביל לקחת הרואין ולשתות יין ולא בשביל להיות בטירוף של ריכוז ודרייב לעבודה. 
כתבתי את זה כבר בעבר - דכאון ומלנכוליה אלו דברים מאד כיפיים שנורא נחמד להיכנס אליהם, ועוד יותר כיף לטפטף רחמים עצמיים מלמעלה כמו סירופ שוקולד חם על גלידה. אבל כמו גלידה סנדיי עם מיליון תוספות (יואו איך בא לי), זה יכול להיות ממש כיף, אבל: א. אי אפשר לאכול את זה לעיתים קרובות. ב. גם אם כן, זה לא יהיה הכי מועיל או חכם בעולם.
הייתי קרוב מאד להיכנס עוד פעם להיכנס לעוד איזו מרה שחורה כזו. בניגוד לעיתות עבר של לפני מספר חודשים בסך הכל, לא הסתגרתי בבור שלי וניתקתי קשר עם העולם החיצון. המשכתי להוציא כסף (במידה כמובן), לצאת, להכיר בנות ולא להפיל את עצמי לתוך ההנאה השטחית של רחמים עצמיים.
באתי לכתוב כל מיני אנדקדוטות קטנות כאלו שמעידות על כך, אבל בקצרה אציין שאני בלופ מאד חיובי בחיים שלי. הציונים של סיום הסמסטר מאד הפתיעו אותי לטובה, העבודה החדשה מעניינת מאד והשכר שבה אני מקבל מאד הפתיע (עד כדי הדהים) אותי כשהבוס שלי ציין אותו בשיחת טלפון שבה הוא בישר לי שהתקבלתי (שקצת הפתיעה אותי בפני עצמה, לא אשקר) וגם עצם העובדה שאני בקיץ הראשון פה מזה שנתיים שלא מלווה באיזשהו קרייסיס אישי, ציבורי או אחר. 
נחמד לי מאד בדירה שלי עם המזגן הקטן והחסכוני (שלא כואב להדליק אותו), ללכת לים, לשוק, לראות בחורות במכנסונים קצרים, שמש ששוקעת ב8 בערב, חברים טובים ובחורות. גם הלחות לא ממש מפריעה לי יותר מדי.
כן, ברגע זה בכלל לא רע לי. 

נכתב על ידי , 27/7/2015 23:36  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



קיץ #3


חבר מהמשרד שם היום ג'ף באקלי ושאל אותי אם אני אוהב. אמרתי שכן, אבל זו מוזיקה בשביל לקחת הרואין ולשתות יין ולא בשביל להיות בטירוף של ריכוז ודרייב לעבודה. 
כתבתי את זה כבר בעבר - דכאון ומלנכוליה אלו דברים מאד כיפיים שנורא נחמד להיכנס אליהם, ועוד יותר כיף לטפטף רחמים עצמיים מלמעלה כמו סירופ שוקולד חם על גלידה. אבל כמו גלידה סנדיי עם מיליון תוספות (יואו איך בא לי), זה יכול להיות ממש כיף, אבל: א. אי אפשר לאכול את זה לעיתים קרובות. ב. גם אם כן, זה לא יהיה הכי מועיל או חכם בעולם.
הייתי קרוב מאד להיכנס עוד פעם להיכנס לעוד איזו מרה שחורה כזו. בניגוד לעיתות עבר של לפני מספר חודשים בסך הכל, לא הסתגרתי בבור שלי וניתקתי קשר עם העולם החיצון. המשכתי להוציא כסף (במידה כמובן), לצאת, להכיר בנות ולא להפיל את עצמי לתוך ההנאה השטחית של רחמים עצמיים.
באתי לכתוב כל מיני אנדקדוטות קטנות כאלו שמעידות על כך, אבל בקצרה אציין שאני בלופ מאד חיובי בחיים שלי. הציונים של סיום הסמסטר מאד הפתיעו אותי לטובה, העבודה החדשה מעניינת מאד והשכר שבה אני מקבל מאד הפתיע (עד כדי הדהים) אותי כשהבוס שלי ציין אותו בשיחת טלפון שבה הוא בישר לי שהתקבלתי (שקצת הפתיעה אותי בפני עצמה, לא אשקר) וגם עצם העובדה שאני בקיץ הראשון פה מזה שנתיים שלא מלווה באיזשהו קרייסיס אישי, ציבורי או אחר. 
נחמד לי מאד בדירה שלי עם המזגן הקטן והחסכוני (שלא כואב להדליק אותו), ללכת לים, לשוק, לראות בחורות במכנסונים קצרים, שמש ששוקעת ב8 בערב, חברים טובים ובחורות. גם הלחות לא ממש מפריעה לי יותר מדי.
כן, ברגע זה בכלל לא רע לי. 

נכתב על ידי , 27/7/2015 23:36  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



חומות של תקווה


תל אביב נראית כמו המקום היחידי כרגע בארץ שבו אני יכול להתמודד עם נפילת המתח האימתנית של מוצ"ש. בכל מקום אחר נראה שאני שוקע למנכוליה שמתפוגגת רק למחרת בבוקר.
אני חושב שכתבתי על זה לאחרונה, אבל שרה עולה לי לראש לאחרונה די הרבה כשאני משתעשע במחשבות על להיפגש איתה שוב ולנסות איזה גיג בתור בני זוג. אני ממש מתגעגע אליה ולדמות הנוחה והמנחמת שהיא (עבורי ובאופן כללי אני מאמין), אבל:
א. לחזור לשם כרגע לא בכיוון בכלל.
ב. שהיא תגיע לכאן זה עוד יותר לא ריאלי כפי שזה נראה
ג. גם אם שני הסעיפים הקודמים לא מהווים מכשול, הנוחות שלה והנטייה שלה לרצות אותי יתר על המידה קצת מורידים לי. זה כיף וזה נוח, אבל אני מאמין שבשביל לקחת מערכת יחסים לשלב הבא אני צריך מישהי שתאתגר אותי, והיא לא אחת כזו. 
חלמתי הלילה שהכנסתי אותה להריון והיא סירבה לעשות הפלה ו\או לאשר שההריון אכן ממני. מה זה לעזאזל אומר?! סיפרתי לה על החלום והיא צחקה.
החיים שלי הם כמו איזה קרקס נודד, שאפילו אני לפעמים לא מסוגל להבין או להאמין למה שבדיוק הולך שם. בשנים האחרונות עקב תהפוכות אי אלו ואחרות, חוסר היציבות הפכה להיות להיות חלק אינטגרלי בחיי. ככה התחלתי לעצב את חיי בעקבותיה - כלכלית, רגשית, חברתית, זוגית. ופתאום שהיא מתחילה להיעלם ובמקומה מגיע משהו אחר - לשנות את תורת הלחימה לחיים קצת יותר יציבים, יותר נורמליים במובנים מסוימים. זה טוב, צריך לעשות אדפטציות מסוימות אמנם, ולהוציא כל מיני אלמנטים מטופשים מהחיים שלי כעת. הולך להיות מאתגר ומעניין. רציתי בהתחלה לכתוב "אפשר להוציא את הילד מהשכונה, אבל אי אפשר להוציא את השכונה מהילד", אבל אני ממש לא רוצה שזה יהיה ככה. אני לא רוצה שהחיים שלי יהיו משעממים וסטטיים כמו הצללים המהלכים מעיר הולדתי. אבל אני כן רוצה שימשיך להיות לי כיף, מרגש וספונטני בהם, רק בלי לחיות על קוצים וחרדות כל הזמן. נראה לי שאפשר לשלב בין השניים, לא?

נכתב על ידי , 18/7/2015 23:36  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

14,741
הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , 20 פלוס , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לpowderfinger אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על powderfinger ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2015 © נענע 10 בע"מ