לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


החמצות, פשרות וויתורים - חיי המתהוים

Avatarכינוי:  אגלה

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2019

חום קל


בוקר טוב יומני,

כבר זמן רב שאני מנסה לכתוב כאן ולא ניתן

לא הפסד גדול ועדיין, עד שיש לי משהו טוב לכתוב...

אז נדלג על יום ההולדת המוצלח ונחזור לרשימת המשימות הקבועה והקיטורים. 

עונש! בפעם הבאה תפסיק עם העיגול המעצבן ופשוט תן לכתוב.


בדרך כלל מה שלא הספקתי עד 09:00 כבר לא יקרה במהלך היום וכשהבנות במסגרות זה כולל
2 מכונות כביסה, 1 מדיח, ניקוי כלים גדולים (כמו סירים, קערות, סכינים וכלי עץ) סידור מיטות, ניקוי ריצפה,
הכנת ארוחת בוקר ואו פירות לקטנה, הוצאת הכלבה, האכלה שלה והשקייה. בסדר הפוך.

בחופש הגדול זה בדרך כלל כולל ארוחת בוקר לאחת ומשהו אחר לשניה ואז לשלישית והראשונה רוצה מה שקיבלה השניה
ולשלישית אין תאבון ואני מחזיקה את עצמי יפה במטבח ובהשגחה על הכלבה שלא תאכל פלסטלינה
או שתעלה כי חם לה ותרד כי יש בחוץ חתול וכולן רוצות מים וכולן שופכות את המים בטעות
ואחת צריכה החלפת חיתול ואז רוצה להתקלח ואז לשבת בכיור ואז בריכה
ואז נציג תאגיד המים מחליף בחוץ שעון בלי להודיע לי כי כנראה המחוג עבר את מהירות האור וטס לחלל.
ואז להפעיל שוב את מכונת הכביסה ולקוות שהמדיח לא נהרס וב10:00 להבין שאם אצליח לטאטא זה יהיה הישג. 

היום בנזו החליט לפנק ולקנות להן בורקס מלוח ומתוק ואז המלוח הפך לארוחה מעיקה שצריך לסיים כדי להגיע לקינוח
ואף אחת (חוץ מהכלבה) לא נגעה בירקות ואז ביקשו קינוח כאילו מגיע להן פרס על שהורעלו על ידי בורקס
ואני מרגישה שהזבל הזה לא מפנק בכלל ומרעיל את הגוף והנשמה ואז הן התחילו לריב במרפסת
וחשבתי להפסיק את זה עם מעבר לחדרים לבחירת בגדים לסרט,
אז הויכוח התחדש עם נושא אחר והקטנה רצתה להצטרף כדי ללמוד את ההתנהגות המעצבנת לפרטי פרטים
וכולן שמחו שאפשר לצרף אותי לויכוח כשופט אורח אבל לא הצליחו לשמוע או להתיחס למה שאני אומרת
והחלטתי לשכנע אותן שלצעוק זו לא הדרך אז צעקתי יותר חזק מכולם "די!"
ובשקט אמרתי שנבטל את הסרט והלכתי משם ובצורה פלאית הן שיתפו פעולה והתגברו על חילוקי הדיעות וסידרו יחד את החדר.

את זה הספקנו עד 09:00 ויום שלם עוד לפני.


יכלתי להתרכז בכך שאני ישנה כבר לילה שלם אבל יחד עם זה גם נפלה עלי עייפות גדולה מהרגיל,
שמביאה איתה הרדמות לא רצויה בכל פעם בה אני מתיישבת עם הקטנה או כפי שאני מעדיפה לקרוא לזה בדרמטיות, איבוד הכרה.

מה שלומך יומני? מה אתה עושה בכל הימים שאתה מונע ממני כניסה?

נכתב על ידי אגלה , 30/7/2019 08:25  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: שונות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאגלה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אגלה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ