לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


החמצות, פשרות וויתורים - חיי המתהוים

Avatarכינוי:  אגלה

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
2/2018


לא מבינה את המסר ריבונו או איך שאני מכנה עצמי פה.    
לוותר? זה הרעיון הגדול שבאתי לחיות פה?
 אני הרי מוותרת מאז שאני זוכרת את עצמי. מילדות לא ציפיתי להגיע לגיל 17, לא תיכננתי את השירות הצבאי, לא חלמתי על טיול ולא חישבתי נקודות לאוניברסיטה. 
אני כל הזמן מוותרת, עוד לפני שהבנתי על מה. אבל הרצון הוא סבל ומאבק להשגה וברצונם של אחרים. כמה סבל לנסות לישון כשהיא לא רגועה. איזו הקלה יש בויתור. 
הנה, יושבת וכותבת כמו שאני כל הזמן רוצה. אולי קבלת המציאות היא ולא ויתור? איזה הוא עשיר השמח בחלקו? ואני לא נועדתי אלא לחיות לצד מגשימים אחרים? מישהו צריך להיות הרקע, הדלק שנשרף כדי שאחר יגיע. לא כל התאים מרכיבים את המוח, אולי אני תא ישבני? מאוד מרחם על עצמו אבל בסך הכל כן מגשים את עצמו?                  
לא סתם אני מגיעה כל פעם לרעב ועיפות. יש לי פה בחירה ואולי יש בה מסר שאם הייתי פחות רעבה ועייפה גם הייתי קולטת והלוואי משנה.                                                                              
אז מה קורה איתך ריבונו? מה השאיפות שלך?                          
כבר חצי שעה השיר של דוכין "חדר משלי" מתנגן לי עם המילים "תוותר תוותר כך אומר לי הקול להיפגע וליפול כל אחד יכול..." ורק עכשיו השתנו לי המילים ל"תתגבר" זה המסר ריבונו? 
אתה מדבר אלי בשירים אהובי? לפחות הם לא נובלים.

הכנתי קארי תאילנדי ויצא מרוצה הבחור. למרות שהחלפתי שם הכל, כנראה שגם במסעדה האהובה עליו הם לא ממש מקפידים על המסורת. להכנת המשחה צריך למשל שורש גלנג שהחלפתי לג'ינג'ר, את הקליפת הליים החלפתי במיץ לימון, שורש הכורכום שונה לאבקה וכך גם הקוקס הטרי לשבבים שעורבלו עם מים רותחים. תאילנדי היה וודאי מקיא אבל אנחנו מרוצים וזה מה שחשוב.

בגזרת המזון שבדרך, הסתבר שהרגנו את תפוחי האדמה ואני בוחרת להאשים אותו. לראות כל בוקר את התרד והמנגולד צפופים בכלי שלא יאפשר להם לממש את עצמם מעציב אותי מאוד. 
עם הכלבה אין סיכוי לשתילה באדמה וזה התחום בו אני לא יודעת אם להיכנע וליפול או לא לעזוב ידיים. מוזר שהגעתי לשיר הזה רק שנים אחרי שבחרתי בו לשם הבלוג. לא חדה במיוחד הייתי אומרת. 
אולי אני צריכה להאזין יותר למוזיקה. אולי לא לא לוותר גם בזה ולהתעלל בבנות עם בריאן אדמס שיצא כבר לכולם מכל הנקבים.


שמת לב יומני שמאז התחלתי להקליד, גברת צ'ופצ'יק ישנה ומאפשרת? מודה שאני כותבת את זה בחשש                          
נראה שהיוהרה עלתה לי והנה היא לא מרוצה, נציגת האל הקטנה שלי הרימה ראשה והביעה אי שביעות רצון. מה נכון ריבונו?


לילה טוב, אני אסיים כדי להרגיש שהספקתי משהו הלילה מעבר להוויתי כמיטה/מוצץ/בקבוק

נכתב על ידי אגלה , 6/2/2018 03:53  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: שונות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאגלה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אגלה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ