לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

חוויות חשקניות והאצת הדופק


החומר ממנו עשויות הערגות

כינוי: 

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2016


 

קשה לאבד משהו, כמו שקרה לי פעם, ולהמשיך לחיות את האובדן יום אחר יום. כאילו העבר וההווה נוכחים יחד. לפעמים גם העתיד קצת נוכח, אם יש מזל.  לפחות העתיד מעניין. אבל בגדול זה בעיקר ההווה והעבר.

ולחשוב כל יום שאולי אם הייתי ככה או אחרת, אם האישיות שלי הייתה קצת שונה, מזל אחר, צורת חשיבה, לא הייתי מאבדת... ואולי גם היה לי כל מה שאני רוצה.  הרחמים העצמיים האלה מיותרים אבל אין לי כוח לסלק אותם מעליי.  אני מרגישה כאישה ממש מבוגרת, בת 70+ ככה. והייתי מעדיפה להיות עכשיו בת 72, לשבת עם הקשישות בשכונה שלי, בגינה, להסכל על העצים רועדים ברוח. כך הייתי חיה, נהנית בנוסטלגיה מהשנים האחרונות האלה.  ולא, חלילה, כי אין שפע טוב בחיים. יש כל כך הרבה טוב וטוב בחיי. אבל אני נמשכת לשינה ולאפלוליות שלה. או לחילופין כשאני נוסעת באוטובוס חצי ריק, ברכבת דלילה, לפנות ערב, והכל שקט והנופים מתחלפים להם, נופים זרים ויפים, אז אני מרגישה שלווה.

 

נכתב על ידי , 24/7/2016 17:04  
קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



I'm your voice


 

נאום חשוב של מי שעומד להיות, בעזרת השם ובחירת העם האמריקני בנובמבר, הנשיא הבא של ארצות הברית: 

 

 

    

 

 

 

מאמר מרתק של פגי נונאן, עיתונאית של הוול סטריט ג'ורנל, בעקבות הנאום אמש. 

 

ראיון חשוב לא פחות, אולי יותר, עם טוני שוורץ, כותב הצללים של ספרו: The art of the deal. 

 

נכתב על ידי , 22/7/2016 10:50  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פשוט לגעת ברוח


 

אחח החיים, הלונה פארק של אלוהים. או משהו.  דתיים בערגות המשיחיות שלהם, חילונים בהווה שלהם. כולם זזים, אבל לאן?  

בינתיים אצלי, שוחחתי עם חברות שלא ראיתי כמה שנים. משמח, אין כמו חברות טובות וחכמות.  עם הגברים בחיי פשלתי בעבר, עם החברות היה לי מזל.  החיים לא קלים, העולם. אלוהים מנווט אותו? הכמיהה העמוקה שלי הייתה לדבר עם האל, כמו הנביאים. יומרני לא?  הזוי?  ועדיין, זה מה שהייתי רוצה.  להבין את המוסר מאחורי כל, את האהבה, לגעת בה לשלוח ידי ולהרגיש. ולהבין. כמו אז, כשהייתי קרובה...וזה חמק.  פעם כתבתי ביומני: אם לא הייתי סופית ומוגבלת לא הייתי יכולה מתוך המוגבלות הזו לערוג אל האינסופי, ולקוות לפגשו.  הייתי נטעמת בו. דווקא מתוך היותי נבדלת, וקטנה, אני יכולה לקוות לזה, להתפלל על זה. פשוט לגעת ברוח.

 

נכתב על ידי , 17/7/2016 17:56  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

61,662
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , תרשו לי להעיר , 30 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל_someone אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על _someone ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2016 © נענע 10 בע"מ