לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

חוויות חשקניות והאצת הדופק


“Everything in the world is about sex except sex. Sex is about power”

כינוי: 

מין: נקבה

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2015


 

                                                                       *

חמש שנים התקרבתי ביהדות ובאמונה. כעת, יהיו אלו שנים מספר של נסיגה.  עבודת השם שלי זו גם התרחקות מהשם.  למה? כי אלו הם החיים. שמחות,  אהבה וקרבה גדולה, אך גם ניכור ואבדן. אני חייבת לבטא גם את החלקים האלו באמונתי. כן, עבורי עבודת השם זו גם התרחקות ממנו, התנכרות. אני חושבת, בזהירות, בעם היהודי אותם חלקים שחשים ריחוק מאמונה תופסים את זה: אנחנו לבדנו בעולם. עם כל האהבה, האמונה, התפילה, התקווה- ואנחנו לבד.  השם לא עזר לילד ההוא כשנרצח, הוא גם לא עזר לקשישה במסדרון. הוא גם לא עזר למי שהצליח כנגד כל הסכויים. רשמיו של השם מצויים בעולם, אבל רק רשמים. גם המרחק מהשם הוא רושם.  מדברים לאחרונה על מוצא, ספרדים ואשכנזים, מי שממלמל "בעזרת השם"  ומי שהמילים האלו מרחיקות אותו.  בני עדת אשכנז נוטים שלא להאמין, לרציונאליזציה פנימית,  ואילו בני עדות ספרד והמזרח חשים קרבה ליהדות ,למסורת, סלחניים יותר לאלו המתרחקים ומחבקים את המתקרבים.  אני חצי חצי במוצא, חצויה, מבינה את ההגיון של שני הצדדים.  

אני אהפוך לאדם רע ומתוכנן יותר בשנים הקרובות (אם אצליח, הרוע תובע אנרגיה ותכנון נרחבים).  השתמשתי ביהדות כדי לבנות את עצמי ולמצוא גבר.  כדי לסיים את המסלול האקדמי, לחיות. השתמשתי באמונה כדי לחיות. עכשיו למדתי איך חיים, אתרחק מהאמונה והיהדות במודע.  אבל, אני הולכת כדי לחזור. מרחיקה על מנת לקרב.   

                                                                       *

 

הקצתי הבוקר, חשבתי על רבי היקר, קם בבוקר, פוקח את עיניו לקרני השמש,  ובנו איננו.  גם חווית שכול, גם היא חייבת להכלל באמונה. גם חוויה זו של ריחוק, אבדן המשמעות (ומתוך כך נסיון עקש למצוא משמעות רחבה למוות).  האמונה מבחינתי היא מבנה עצום, אינסופי, שקצהו מבצבץ מעל למיים.  הרב הוא המאור הרוחני הגדול שלי בשנים האחרונות, גאונותו ביכולת לחבר בין מה שבלתי ניתן לחיבור, כביכול. אבדן ילד, יחד עם תקווה. הפרטי לכללי. זה כוחו. אבל אני רוצה לתת כבוד לשתיקה, לכאוס של כאב, חוסר המשמעות המנחם שנושא אתו מה שקרה השבוע.   אני מרגישה, המוות, קרוב וסמוך. כמו לחישה באוזני.  יש בו משהו שמפיל לוודאות.  ודווקא הרוע היעיל, מרחיק ממחשבות מוות. הוא תובע אנרגיה רבה כל כך, מקרב לחיים. לעומתו, ההתמסרות לטוב, בשלביה הגבוהים, כאשר האדם מרחיב את האני שלו עד שכבר איננו מתקיים באמת. הוא מתקיים אבל כמן אד, ערפילית. המוסר בצורתו הגבוהה כרוך בביטול הרצון , התחקות אחר האני הגדול יותר, הרצון הגדול ביותר, היחיד בעצם, זה של האל.  בטוב בצורתו הגבוהה יש כמיהה להדמות להאל, והאל הרי הוא נוכח ולא נוכח, רק רשמיו נתפסים על ידינו, היה והנה כבר לא. 

 

נכתב על ידי , 18/4/2015 11:48  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שמחה מהולה בעצב


 

  איך החיים? שמחה מהולה בעצב, חיים מהולים במוות.  ביום חמישי בבוקר אמרתי לבן זוגי, צריכים ללכת להתייעץ עם הרב שרקי על המסמכים שיש להביא לרבנות וקשורים לעיירה ממנה הגיעו הוריך, מאלג'יר לצרפת.   בן זוגי הוא קרוב משפחה רחוק של הרב אורי שרקי יבדל"א.  באתי לקחת את הנייד שלי ואז ראיתי את ההודעה:  "מכון מאיר ואורה מזועזעים מהרצחו של שלום יוחאי שרקי".  שלום, 25, היה בנו של הרב אורי שרקי, אדם שפניו תמיד קורנים אור ושמחה.  נמלאתי עצב גדול, מרות, לחשוב על הרב היקר והמתוק אורי ואשתו רונית, מתענים בייסורי האובדן הגדול ביותר שיש, אובדן בן שמת בדמי ימיו. נרצח, במקרה זה. נרצח בפגוע דריסה בשכונת הגבעה הצרפתית בי-ם.  הרב שרקי הוא אחד הגאונים והמאורות הרוחניים הגדולים של דורנו.  כשהגעתי אליו, בגיל 26, הוא הפך אותי למי שאני היום. בלעדיו לא הייתי מי שאני היום.  הוא בנה אותי מבחינה רוחנית אינטלקטואלית. אני חייבת לו ולמשפחתו חצי ממי שאני.  בזכותו זכיתי להתפתח ולצמוח, לגלות אט אט איך חיים ולא רק איך עומדים מנגד לחיים.  אני זוכרת לפני שנתיים, הרב ומשפחתו באו לעשות שבת בתל אביב, בבית כנסת במרכז העיר. הייתה ארוחת שבת והשתתפתי שם, יחד עם אנשים ותלמידים רבים של הרב.  אני זוכרת את ילדיו של הרב ואשתו, בין היתר את דמותו של שלום יוחאי, במטושטש אמנם כי לא הכרתי אותו באופן אישי.  ידידה טובה של אמי מכירה את המשפחה שנים, והכירה את שלום יוחאי שרקי עוד מינקותו. משפחה מיוחדת, מיוחסת אבל צנועה בהלכותיה.  אנשים גדולים, מעמודי התווך של הרוח והמעשה בישראל. אנשים גדולים.  בשבוע הבא אסע לניחום אבלים בירושלים, בבית משפחת הרב. המחשבה לראות את רבי היקר, שחיוך תמיד מתוח על פניו המאירות, המבטא הצרפתי הקל,  החכמה הנשפכת כמים, הרוח, הרוח הרוח.  מי ייתן וינוחם משמיים בשעה קשה זו, על אבדן בנו הצעיר שלום יוחאי. 

 

 

נכתב על ידי , 17/4/2015 18:03  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מאורע משמח :)


 

     
     

 

נכתב על ידי , 15/4/2015 12:15  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

56,523
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , תרשו לי להעיר , 30 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל_someone אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על _someone ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2015 © נענע 10 בע"מ