לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

חוויות חשקניות והאצת הדופק


keep your friends close and your enemies closer

כינוי: 

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2014

עבדות


 

 לא באמת יצאתי מעבדות לחירות - אני שפחה לתאוות שלי.  כי לא לי קל בזוגיות ארוכטווח, זוגיות שהיא גם חברות וכבוד והתחשבות ויחסים אינטימיים אבל גם בנייה מערכתית ותכנונים. ולמה? כי יש לי צורך רציני לגוון ולרדוף אחרי ריגושים ולהסתיר/לשחק באינפורמציה ו...אם גבר היה כותב ככה כולם היו מהנהנים בהבנה. אם אישה מרגישה ככה?  ולא בא לי להביא את הרחם שלי לאחרים. אז כן אני אעשה בסוף ילד, אולי, אבל יש לי צורך לשמור על הגיזרה והיופי, ולא מוכנה שהם ידהו בשביל לידות או מה שלא יהיה.  בלי התאווה, בלי הנחשקות והיופי שלי, בלי מבטים עורגים, אני לא מרגישה בחיים.  זה קצת עצוב מה שקורה לי; הייתי תלמידה מצטיינת של הרב 4 שנים, למדתי וקראתי כל מה שיכולתי. הדירה נקייה וממורקת לפסח, אני באמת עם פקסל אמונה בלב. אך לא מסוגלת נפשית להתמסר לאורך חיים שחלק מבני משפחתי חיים בו, של התמסרות לעבודה הדתית וכו.  סממני הדת וכו.  במידה מסויימת כן, לקחתי לי, אבל במידה אחרת לא.  ככל שאני יותר מעמיקה ביהדות התאוות שלי מתחזקות, והמאבק בהן הופך חסר סכוי. 

 

 

נכתב על ידי , 17/4/2014 17:20  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




 

פתחתי חרדה ממשמעות. אני מפחדת מתחושות שאינן מושגות בשתיים שלוש מילים.  ערה לתקופתי; אדם שיש לו יותר משמעות לא יכול להתחברת כמו שצריך, הופך בסוף לשונה, לאחר. אז אנשים כמהים לאמנות כמו דגים שנפלטים אל החוף, משוועים לנשום קצת מעמקים. אבל האמנות של התקופה היא חלק בתקופה, וזו תקופה מהירה ותכליתית מאי פעם.  אמנות שאיננה נמכרת היטב, שאיננה מוגדרת, אין לה קיום רציני.  אין עדיין אפשרות לייצג היטב עומק רגשי, הסתעפות, שהות (אולי בהמשך יפתחו).  והתוצאה, או סיבה, אין זמן ואין רצון בדברים כאלה.  נוסטלגיה היא כמיהה למשמעות - אני נשמעת כאחד הזקנים עם הסוודר - אבל בשביל זה קיימים אמני עבר. אמנים בני זמננו נאלצים לייצג את תקופתם, לטוב ולרע, מה שאומר שהם צריכים להציע סחורה שתהיה טובה ונמכרת ומדוייקת.  ומעבר לזה אין הם מעניינים לאיש.  וזה נכון אפילו לאמנים המובילים. לא יודעת למה בעצם גורל האמנות או האמנים נוגע כל כך ללבי? כנראה כי אמנות היא עדיין משהו גדול מסכום חלקיו.  

 

נ.ב  הנקיונות לפסח היו מתישים, אבל עכשיו הכל נקי ויפה :)  וחג שמח וכו

נכתב על ידי , 13/4/2014 20:41  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



דילמה


 

האם לקנות כרטיס להופעה של הסטונס ב-1700 ש"ח? (אם כבר ללכת אז למקום טוב). אני מאוד מאוד אוהבת אותם, אבל פאקינג 1700 שקל?  וזה לא הכסף כמו שקשה לי עם האישיות של מיק ג'אגר, מנוול רציני.  מצד שני, הסטונס, הלהקה שלוותה אותי כנערה, שכל כך קרובה ללבי.  ממש בא לי להיות שם,  להרגיש בגוף את הריפים של הגיטרה של ריצ'רדס ב-sympathy for the devil,  כי אין מה לעשות, הסטונס זה רוק נ רול ב-100 אחוז.  

 

   
             

 


בנוגע לסגירת האתר:  אני אשמח כל כך אם יישאר פתוח, זה היה אתר מקסים שליווה אותי 10 שנים. כאן עשיתי את הצעדים הראשונים בכתיבה. כיום, למי שמתעניין, אני לומדת (במקביל לחיי המקצועיים) ספרות באחת האונ'  וגם כותבת וכן הלאה.  מקווה שבעתיד זה יתכנס כאשר אבשיל כיוצרת.   אז...יש משהו בלהמשיך הלאה לא?  אולי הפורמט שייך לעבר.  מצד שני, אולי לא.  מה שיהיה יהיה :)

 

נכתב על ידי , 1/4/2014 23:49  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





53,826
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , תרשו לי להעיר , 30 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל_someone אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על _someone ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ