לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

חוויות חשקניות והאצת הדופק


“Everything in the world is about sex except sex. Sex is about power”

כינוי: 

מין: נקבה

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
5/2015


 

קצה הלילה, קרב המאה (בערך?) בין מייוות'ר ופקאו; מתאגרפים, טפוסים קשוחים, אנשי עסקים ציניים, יו ניים איט.  אני לא נוטה לקום בארבע לפנות בוקר אבל הפעם אין מה לעשות.  רוצה לראות את הקרב הזה.  קניתי שתי שקיות במבה, שלוש שקיות ביסלי ופופקורן.  יהיה מה שיהיה, העולם לא יהיה מה שהיה.  בינתיים הורדתי את רוקי ורוקי 2, להעביר את הזמן  והכלבלב צופה אתי בסרט. 

 

נכתב על ידי , 2/5/2015 15:18  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מנוחה נכונה


 

* מרגישה בלבול לאור הנסיבות המשתנות בחיי... גם צרות לא אחרו לבוא. צרות כלכליות וכו'.  לא על זה רציתי לדבר.  רציתי לדבר על הקושי לבלות זמן רב מדי בין אנשים.  אני זקוקה לזמן עם עצמי כמו שאנשים זקוקים לשינה.  כמו שצבי ים זקוקים למים אחרי שרבצו על החוף.  צורך אמיתי.  עם השנים למדתי להבין שגם אם מזמינים אותי לארועים/מסיבות ונחמד ויש שיחות יפות,  גם אם אני נהנית מסיטואציות חברתיות וצולחת אותן בהצלחה מרובה, עדיין אזדקק לזמן התאוששות, החלמה(?) עם עצמי. להיות עם אנשים זה אומר, עבורי, להרים הצגה. מה עושה בזמן הפרטי? מנתחת אינפורמציה שמצטברת במהלך השבוע. חושבת המון המון ובוהה.  מצליבה בין איכויות מידע שונות ומנסה להפיק מזה משהו.  מותר לומר שאני הוגה דעות בלי להשמע פלצנית להחריד? כן, אני הוגה דעות.  ההסתכלות שלי על דברים שונה בדרך כלל מאיך שאחרים תופסים אותם. זה בעיקר מקשה. אולי מידי פעם זה מעניק יתרונות.  

 

* לאחרונה חשבתי שוב על הסרט "המתיקות שאחרי" של אטום אגויאן, במאי קנדי שיצר את הסרט בשנת 1997 בערך.  סרט מדהים, אחד הסרטים שראיתי לאחרונה במקרה ונשארו אתי. לא יודעת להסביר, זה סרט שכל כך נגע בי.  בהתחלה לא ידעתי שזה סרט ידוע, שהיה מועמד לאוסקר כשיצא. גם לא ידעתי שאטום אגויאן הוא במאי ידוע. אין כעונג לגלות יצירת מופת, הרגע הזה שהמסך מקרין צליל ותמונה ומילים שמתאימים אחד לשני בצורה מוחלטת.  הסצינה הזו ב"מתיקות שאחרי" קצת אחרי תחילת הסרט, אחד מגיבורי הסרט, סוכן ביטוח, נוסע לעיירה קטנה ובדרך עוצר לשטוף את הרכב שלו. הוא מדבר עם בתו בטלפון מתוך הרכב, וכשמסתיימת השיחה (הטעונה) ביניהם הוא ממשיך לשבת שם, מחכה שהמברשות הענקיות שמנקות את השמשות יפסיקו. הן לא מפסיקות, המכונה התקלקלה ועכשיו הוא לכוד, מסביבו מברשות ענק שמסתובבות ומתיזות מים לכל עבר. המקום בשולי עיירה קטנה , ולא נראה שיש אף אחד שם שיכול לעזור. כך הסרט נפתח. אני אוהבת את הייאוש הקנדי, האדיש קריר הזה, שנפצעבטרגדיה שבלב הסרט ונלכד כל כך יפה.  אני צריכה לראות את הסרט הזה שוב.  

 

* מקווה להתחיל ב- 5 שנות מנוחה מדת (אבל לא מתכנים שחשובים לי באמונה ויהדות וכו).  

 

נכתב על ידי , 2/5/2015 00:13  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





56,649
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , תרשו לי להעיר , 30 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל_someone אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על _someone ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2015 © נענע 10 בע"מ