לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

חוויות חשקניות והאצת הדופק


כמה יקרים הם הדברים הבלתי אמירים

כינוי: 

מין: נקבה

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2014

הערה על ברסלב והתמורה


 

ראשית, אבחנה בין ברסלב וחב"ד:  שתי החסידויות המז'וריות כיום עוסקות בליקוט אנשים שנמצאים בגלות.  אנשי חב"ד פונים לגולים מחוץ לגבולות ארץ ישראל.  אנשי ברסלב פונים לגולים בתוך תחומי ארץ ישראל.  כשלעצמי, כישראלית שגדלה עם זיקה למסורת אך לא כדתית, אני מרגישה קרבה משונה למשנתו של הרב נחמן.   משום שחסידות זו פונה לאנשים ישראלים גולים, ומדינת ישראל היא כיום המקום המשמעותי ביותר עבור בני עמי,  יש בה יותר  רלוונטיות. מבחינה רוחנית, הרב נחמן מברסלב הוא אחד היוצרים והחושבים הגדולים שקמו במאות השנים האחרונות לאנושות כולה.  הבעיה בחסידות זו, והסיבה שנכון יותר בסופו של דבר להפקיע את תכני הרב נחמן מברסלב מידי החסידות, ולמסרם בידי רבנים מזרמים אחרים,  הבעיה שיש בחסידות יסודות עקרוניים שמתנערים מלקיחת אחריות. יסוד שמקדש את האאוטסיידר האינדבדואליסט שמחפש כתה טפולית. אבל מה שקובע בסופו של דבר את פני הדברים זה המשחק מלוכלכך והמוכר - הפוליטיקה - עמדות הכוח.  וחסידות ברסלב לא מדברת, מסרבת לדבר, על המקומות האלה. אומר צביקה יחזקאלי בשיחה עם הרב ארז משה דורון, " הבנתי איך עובדים מעגלי הכוח ואיך להתברג יפה יפה למעלה. והבנתי שאני לא רוצה שהילדים שלי יהיו חלק מזה".  כלומר, להבין אבל להתרחק.  בלב, אם לא בגוף.

ברסלב הוא זרם רוחני עז שמנותק מהמעשה הפוליטי. אבל הפוליטי זה דווקא מה שחשוב, כי המשיח (אם לדבר בשפה של דתיים) יהיה דמות פוליטית וינהיג פוליטית, צבאית ומדינית את ישראל.   ולפה נכנסת הציונות הדתית, תנועה שכולה לקיחת אחריות, אך סובלת מיובש רוחני עצוב. 

כמי שכהן כרב הראשי, וחוט חייו עובר כל כולו במוסדות ובפעילות פנים מוסדית - הרב קוק,  לעומת הבועט במוסכמות האינדבדואליסט המודרני - הרב נחמן. ברמה הרוחנית רובם הגדול של מנהיגי הציונות הדתית לא מגיע אפילו לקצה קצהו של הרב קוק.  לא ראיתי רב אחד מהציונות הדתית שיכול לשרוף עופות בעת לימודו.  כמעט אין תלמידי חכמים מוחלטים בזרם הזה ולא בכדי.  ולכן הצעירים נוהים ורוכשים כרטיסי טיסה לאומן.  הדרך הנכונה היא לקחת את האש הברסלבית, המורדת, היוקדת, ולהתיך את השלשלאות הכובלות את רבני הציונות הדתית . כך, רק כך, באותו מפגש תתכן התהוותה של אליטה רוחנית יהודית. כרגע הציונות הדתית לא מספיק גבוהה עבור הציבור החילוני מבחינה רוחנית. וברסלב- דווקא כן. יתכן שדברי יפתיעו, הרי יש כל כך הרבה ביקורת על החברה החילונית. אבל מבחינה רוחנית, רוב האנשים שם אמיצים, מעניינים ובעיקר מתעמתים עם אתגרים אישיים מורכבים ומסוכנים מאנשי הציונות הדתית, ההולכים בתלם. לכן נובעת המשיכה העזה של אנשי הציונות הדתית לעבר אנשי רוח ברסלביים ואנשי רוח חילוניים.  אין חילונים שכמהים אחר רבנים ציונים דתיים, מפני שהם אינם דמויות מעניינות או מושכות במיוחד. זו האמת, ויש לומר אותה.   הרב אצלו אני לומדת, שבמקרה שייך לציונות הדתית, הוא עוף חריג מאוד. כשלמדתי ממנו, בצורה ססטמטית מסודרת כמעט מדעית את תכניו הגדולים של הרב נחמן מברסלב, התחילה להתחוור לי העוצמה, העוצמה האמתית שצפונה במקורות. תודות לכך יכולתי להעפיל במהרה למקורות האמתיים - הרמב"ם, רמח"ל, רמ"ק ודומיהם ולבסוף המשנה.  כן כן, הרב נחמן הוא אך צינור למקורות האמיתיים. לדבר האמיתי. אסור לשכוח. ביהדות, המודרני הוא מדרגה אל העתיק, שאינו אלא מדרגה אל מה שמחוץ לזמן - התורה.  

 

נכתב על ידי , 22/8/2014 01:54  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שיחה בין שני אנשים - קישור


 

לקוראי הבלוג שמעוניינים, שיחה בין שני אנשים שמעבירה יפה חוויות שבנשמתי בין השנים 2010-2014.  לא הכל אחד לאחד, אני לא נמנית על חסידות ברסלב. הרב שלי ב-הא הידיעה שייך לציונות הדתית והוא אחר בגישה וביחס, הן למקורות והן למשנתו של הרב נחמן עצמו. אבל בהחלט, כשיש לי זמן, אני הולכת לשמוע רב מרבני מברסלב (לא זה שבוידאו). על כל פנים,  יש כאן חתך רוחבי למה שהוא בעצם חתך אורכי. או משהו.  למי שרוצה להבין קצת יותר וכו וכו...

 

 

      

 

נכתב על ידי , 21/8/2014 23:24  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אותיות קמות לתחייה


 

קשה לי בישראליות וביהדות שלי.  כשהייתי באמסטרדם, במוזיאון, נשאלתי מהיכן אני. אוסטרליה, מהרתי לענות.   אני מסתכלת בפייסבוק ורואה את הסכסוך הפנימי ואת האהבה. אני רואה את כל האותיות העבריות תוססות, אותיות שקמו לתחייה רק לפני מאה.  אולי כי אני ממילא לא אדם נורמלי, להשתייך לעם לא נורמלי, לגור במדינה לא נורמלית, מעצים את הכל. "אנחנו רק רוצים לחיות בשקט ובשלווה" כבר לא תקף. הדור הזה יודע שאנחנו נמצאים בתהליך, שישנה פה תנועה כלפי מעלה, שיש בארץ הזו תדרים שלא מאפשרים להתעלם מהדם שנשפך פה אלפי שנים. מי שלא מבין את זה הארץ מקיאה אותו מתוכה. אי אפשר לחיות בישראל כמו שחיים באוסטרליה. וזו הסיבה התת קרקעית שהתחברתי למסורת לפני כחמש שנים. ברגע שהתחלתי להאמין ולהתחבר ליהדות, הצלחתי להכות שורש. הביוגרפיה שלי, מבחינת מוצא, הפגישה אותי עם טווח זהויות רחב בחברה הישראלית.   ישראל היא ארץ שבטית, והיא בעיקר איננה דמוקרטיה. חשוב להבין את זה.  

אני רואה את האקס שלי, הבחור הנסיכי המחונן, שלמד בתוכנית מצטיינים, שהערצתי והיה פול מואד'דיב שלי, אני רואה אותו נסחף בתפיסות שמזעזעות אותי.  הרבה חברים מהעבר, אנשים מבריקים בצורה בלתי נתפסת,  רגישים מאוד,  מוצאים את עצמם בתפיסות עולם שמוציאות אותם מהקונסנזוס הישראלי.  על רקע השלטים "ישראל מחבקת את חיילי צה"ל " לא קל לי לדמיין איך הם מרגישים. הם, שתופסים את התעצמות הצבאיות וההדתה כפגיעה בעקרונות עליהם גדלו. עקרונות היסוד שלהם.  שקיוו שישראל תעשה דמוקרטיה אירופאית, שהתרפקו והצליפו בעצמם על מאורעות 67 והלאה ופשוט לא מבינים. אותה אליטה שוקעת שמחליפה אט אט את פניה.  אליטה היא לא אותה שכבה שגוברת על השכבות והזהויות האחרות. אליטה, כלומר קבוצת ההנהגה של חברה, היא זו שיודעת לתת מקום נכון לכלל הזהויות בחברה.  כולנו מבינים שמתנהל פה כרגע מאבק עז על זהות המדינה ופניה.   אבל מה שכל כך מפתע לגלוי זה שאין השכל מספיק וגם אין הלב האוהב מספיק עוד.  אומרים לי, ילדים ערבים מתו. ואני יודעת שבאופן מוחלט זה איום ונורא. אין בי אף חלק שרוצה בזה. אבל באותה מידה אני מבינה, בהקשר רחב יותר,  איך על אף המצב המזעזע הזה,  ישראל חייבת להמשיך בקו הנוכחי.  יישוב שתי עובדות אלו,  שמגיעות שתיהן מרגישות ואהבת אדם אמיתית,  יישוב זה לא מתבצע רק בשכל. הוא גם לא מתבצע רק ברגש.  הוא מתבצע דרכם ועובר דרך האמונה, שפעם אכן יהיה טוב.   הלוואי שיכולתי לדבר אתו ולהסביר, אבל אין סכוי.  אני תמיד אוהבת, אהבה מוחלטת, אנשים שאין לי סכוי להדבר אתם. כאילו מראש אני רוצה בשתיקה.   כן, קשה לי ביהדות שלי, בישראליות. כשהייתי באירופה חלפתי מול החיים המקבילים שיכלתי להיות.  אם הייתי חיה בהולנד למשל, עם העור והשער שלי,  דברים היו קלים יותר אני מניחה.  אבל השאלה שמחזיקה אותי היום היא לשם מה; מה התכלית?  ורק אחר כך, איך לממש אותה? שאלת התכלית נותרת בלתי פתירה. אבל האמונה מחזיקה ומחזקת את הבערה.

 

נכתב על ידי , 18/8/2014 21:00  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

54,666
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , תרשו לי להעיר , 30 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל_someone אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על _someone ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ