לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

חוויות חשקניות והאצת הדופק


כמה יקרים הם הדברים הבלתי אמירים

כינוי: 

מין: נקבה

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
3/2015

הרצון לדבר


 

תובנה באה לי היום, באה לאט, דאתה, כמו ציפור מבוגר שרוצה ענף להשען עליו, לנוח, אולי לתמיד.   הבנתי שיש אנשים, נקרא להם מופנמים, ששדה הקרב בשבילם הוא הקבוצה.  בקרוב הם מרגישים טוב, מרגישים בטוחים ומכירים. הם אנשים מופנמים יותר כי הם רוצים להיות איפה שמוכר, שזה הבית, המעגל הקרוב המצומצם.  לעומתם יש אנשים, אלו הם המוחצנים שעל פי רוב מזיזים העולם, שעבורם שדה הקרב הוא הזולת הקרוב.  או לחילופין, הם עצמם. כלומר האני. ואלו, יחסים שלי עם עצמי ויחסיי עם השני הקרוב, אלו שני סוגי קשרים מהם האנשים הללו נמנעים. ולכן הם פועלים בשמחה בחוץ, בקבוצה או בחברה. אפילו כשהם נמצאים עם עוד אדם הם יכולים להתנהג כאילו הם בקבוצה, כי זו צורת התקשורת שבה נוח להם.  אבל כשהם נאלצים לתקשר בקרוב, באינטימי, שם הם נכנסים למלחמה. לשדה קרב.  והם תמיד אוספים תחמושת למקרה שייקלעו לקשר קרוב מדי, לסיטואציה קרובה עם עוד אדם, למשל ביחסים רומנטיים אישיים,  או עם עצמם, ואלו שני דברים מאוד קרובים כי היחסים הרומנטיים גם גורמים לנו ליחסים אישיים יותר עם עצמנו. והתחמושת נצברת ונצברת, והם כמעט תמיד משתדלים להרחיק מעליהם ולהמנע ממלחמה, אבל כשהמלחמה פורצת היא באמת אבודה. היא באמת קשה.  אני מאמינה שיש לכל אדם תקווה, אם הוא רוצה.  וגם האנשים הללו, שנלחמים בקרוב ושמחים ברחוק,  אם הם יצליחו לאהוב הם ישתחררו מהמלכודת הזו.  אלו כאמור  האנשים המוחצנים.  לגבי האנשים המופנמים, המסלול שעליהם לעשות הוא הפוך. עליהם להעמיק בעצמם ולהעמיק בזולת הקרוב ואז, אט אט, באינדוקציה , להמשיך מן הפרט לשני פרטים לשלושה פרטים...עד שהם מגיעים לקבוצה. הם צריכים ללמוד להתבונן בקבוצה גם כאוסף של פרטים, ולא רק ככלל שיש לו חוקים משלו. ולקבוצה יש כמובן חוקים משלה.  אבל הם צריכים ללמוד את החוקים האלה מתוך אהבתם או הבנתם כל אחד מן הפרטים הבודדים המרכיבים אותה.  הכרתי פעם אדם ששדה הקרב שלו היה הוא עצמו.  שדה הקרב הוא המקום בו נמצא המתח,  המקום בו נמצא יהבנו, תשוקתנו.  הוא הפך את כל העולם למן המשך שלו, כי זה היה הקונפליקט עמו הוא התמודד. הוא התרחק מעצמו והתקרב,  אפס את עצמו והאדיר, ועדיין לא מצא מנוח. כי איך אפשר להתרחק מעצמנו? זו סתירה פנימית.  אבל מתוך הסתירה הפנימית הזו, הבסיסית ביותר, מתוך סכסוך פנימי, נולד הצורך בדיבור. באחר.  ומתוך כך, גם נולד הצורך ביצירת עוד אחרים. וכך נוצרים החיים, במידה כלשהי, כך הם נפתחים;  הרצון לדבר. 

 

נכתב על ידי , 3/3/2015 01:09  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אני ובחורים מכל מיני מזלות


20/6/11

 

טוב, שלום לכולם.  אני רוצה לדון ביחסיי עם בחורים במספר מיני מזלות.  המזל שלי הוא דגים, מזל מים רגשי דואלי מתחלף, ומתוסבך קשות (החודש יומולדת!) אבל עדין ואמפטי. קצת נוטה להזיות.  בכל מקרה, לעניינינו:

 

מזל טלה

מזל אש קרדינלי, הראשון בגלגל.  לא מכירה מספיק.  ממה שראיתי, הם מתוקים מאוד.   אנרגטיים וכו, לא מאוד עמוקים או מעניינים.  אבל אנרגטים כמו לגור על יד תחנת חשמל...אה?  לא הייתי בקשר עם אחד כזה, נדמה לי שזרקתי פעם בחור במזל טלה אבל לא סגורה על זה.

 

מזל שור

מזל מושך , מאוד חושני. אדמה יציבה וכו. מ' הידוע לשמצה, מתחילת הבלוג (מי שמכיר את הבלוג מהשנים הראשונות שלו) , האדמוני שזרק אותי אחרי חדש ובגללו פתחתי בלוג בישרא, היה מזל שור. בדיעבד. אז עוד לא התעניינתי בנושא. בכל מקרה, מאהבים מצוינים, רעים קצת, אבל יש להם לב.  לא חושבת שכל כך מתאימים לי.

 

מזל תאומים

טוב א...איך נאמר?   קטסטרופה גרעינית..?   בשבילי הכי גרוע.  אני מושכת אותם כי אני אופק מאזניים, אבל זה הדבר הכי גרוע עבורי.  הם נוטים לאו.סי.די , פראנויה, פיצול אישיות,  אינטליגנציה גבוהה בצורה קצונית, כשרון עתק למילים,  וחוסר כמעט מוחלט לאמפטיה או חמלה.  הולך נגד עצמו. הולך? מדלג.  האחרון, זה שלקח לי 7 שנים להתגבר,  הוא חלק מהקבוצה האסטרולוגית הזו (גם אבא שלי האמת).  נו. אה כן, אויר מתחלף ודואלי.  סכנה לצבור הסנטימנטלים.  הדרך היחידה להתגונן היא לדבר אתם כמה שפחות, לא לצפות ליותר מדי רגש, להפגין אמהיות נחושה ואנרגטית, קלילות. אה, ויופי.  בלי לקחת ללב.  

 

מזל סרטן

אה..המזל הכי אהוב עלי.  מים נעימים ומתוקים.  אמפטי, מחבק.  אבל קצת כבדים.  יש בהם משהו..כמו כרית כזו שמתכרבלים בה.  נבונים, מקסימים. הכי קרובים ללבי.

 

מזל אריה

לא מכירה כל כך.  מזל אש מקובע. חזק, מנהיגי כנראה. לא מתחברים אתי לטווח ארוך, אומרים שהם רומנטיקנים.  מאהבים מושלמים. 

 

מזל בתולה

גם לא מכירה כל כך.  אינטליגנטים, מעשיים.  יש מאוד מבריקים במזל הזה . אדמה מתחלף.  בד"כ מחבבים אותי ולהיפך, לא יצאתי עם מישהו במזל הזה.

 

מזל מאזניים

מאוד אינטליגנטיים.  רגועים, אדישים מעט. אויר.  אסתטיים.  אוהבים אותי (בגלל האופק), אבל בד"כ אין חיבור רגשי של ממש. משיכה כן.

 

מזל עקרב

אחח, מה עוד אפשר להוסיף?  הבנזוג השני שלי היה עקרב. ושתי חברות טובות.  מאוד מבריקים,  וירטואזיים של אנשים. בפנים רגשיים ופריכים, מזל מים קבוע. ממגנטים.  לי יש כימיה טובה אתם אם הם מהזן הפחות שתלטן.  נוהגים לנסות לשלוט באנשים במניפולציות ותככים מתככים שונים.  אבל יש להם חוש הומור ממזרי :)

 

מזל קשת

אני מאוד אוהבת! יצאתי עם שניים כאלה.  אם הם מהזן הטיפה יותר רגוע, מצויין.  אש מתחלף. מטאפיזיים, כשופים.  כאן אנחנו מגיעים לשליש האחרון של הגלגל. וכל מזל הוא האחרון בקבוצה (אש, אדמה, אויר ומים) שלו. 

 

מזל גדי

לא כל כך מכירה.  אדמה קרדינלי.  אומרים שהם מצליחים בעבודה קשה להגיע רחוק.  הגיוני.  יש ביניהם מושכים מאוד.

 

מזל דלי

עבורי,  לידידות. מאוד אינטליגנטיים ומטאפיזים, אבל מקובעים, מפוקסים וקשה להם להשתנות. מאחר שזה כמעט המזל האחרון, יש להם פרספקטיבה עמוקה יחסית.  אויר קבוע.

 

מזל דגים

בחורים במזל דגים...מה נאמר?  איזה חבר'ה נמצא כאן?  משה רבנו, ישו אה?  אינשטיין ואריאל שרון (?)  אכן, חבורה מיוחדת.  בכל מקרה, אני לא מתאימה לבני המזל שלי.  מתוסבכים רגשיים ומתוסבכים. קצת מלאנכוליים.  יותר מדי מתחלפים. מנוגדים לעצמם.   הבנות נוטות להחליף גברים במהירות.  בכלל,  דגים יודעים לשקר בוירטואוזיות שלא יודעת גבול.  טוב, אם הספורים נכונים אז הנשמה הזו עתיקה ואי אפשר להמנע מלעבור בדגים. 

 

 

נכתב על ידי , 1/3/2015 11:55  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



זיקוקים של דיוק


 

11/12/11

 

קשה לי עם הגברים השכלתנים. אני נורא נמשכת, הולכת אחרי הגדרות ונסוחים , אחרי זיקוקים של דיוק. אבל מה שאני באמת צריכה זה גבר רגשי, פסיכולוגי אפילו באופיו, משפחתי וחם.  גבר שמוצא את החוויה האנושית כדבר המעניין יותר,  לאו דווקא רעיונות או הסקות.  ויכול להיות שהיכולת האינדוקטיבית שלו תהיה ממוצעת, אבל היכולת להרגיש אותי (לא להבין, להרגיש) תהיה מה שאני צריכה כדי להרפא.  אני חושבת , יש אצלי קונפליקט אדיר של רגש-שכל.  ואני עומדת בתוך הקונפליקט , ואין לי איך לנסח את זה  למי שלא מרגיש בעצמו - אני אדם שמוטב לנסות להרגיש, לא להבין.  נראה לי שזה נכון לגבי הרבה מאוד נשים, וודאי וודאי לגביי. אבל גברים תמיד מנסים להבין, וזה די מייאש    וכמובן הבשר, כלומר הגוף. זה פשוט כל כך קל לי, כי אני טובה בנושא הפתוי. אני נהנית ושנינו נהנים ואז אין יותר את המכשול, את הקושי. כי  רק מתפלשים אחד בשני ונהנים כהוגן ולמעשה נפרדים כלעומת שבאנו.  ואין את הזעזוע שבמפגש עם מישהו אחר.

הבעיה שלי עם גברים שהמשיכה המינית כל כך חזקה והפערים ביננו חדים, אין דרך לתקשר אלא עם הגוף.   אני מודה שהגברים שיותר מושכים אותי, הם אלה בטווח 35-40.  אבל אתם קשה לבנות שפה פרטית. וגם,  מי שנמצא רווק בגילאים כאלה בד"כ  מעדיף להתמיד ברווקותו. אם במודע ואם לא.  וקשה לקלף אותו. וקשה לו להתקלף.  כל כך כואבת המסת המחיצות ביני לזולת. זה כואב, זה קשה ומפחיד בצורה שאין לתאר.  אבל מה האלטרנטיבה?  לא טוב היות האדם לבדו.  לא טוב.

נחזור לגברים השכלתנים.  אני חושבת שבסופו של דבר האינטואיציה הרגשית שלהם, נמוכה מלכתחילה. ולכן הם נוטים להשען על השכל והרציונאל כמקור היחיד להבנה.  ואז יוצא שקשה להם לקלוט אותי,  ולהבין אותי הם לא מצליחים. ונוצר ביני לבינם פער. והפער הזה מוביל לבדידות.  ואי אפשר לכסות בדידות בגוף, ואפילו לא בשני גופים. יפים ככל שיהיו.

 

נכתב על ידי , 1/3/2015 11:43  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

56,098
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , תרשו לי להעיר , 30 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל_someone אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על _someone ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2015 © נענע 10 בע"מ