לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

חוויות חשקניות והאצת הדופק


“Everything in the world is about sex except sex. Sex is about power”

כינוי: 

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2015


 

יש לי אונה שמאלית במוח קצת, איך לאמר, גברית.  זה התחומים שבחרתי ללמוד והדרך בה אני חושבת על דברים. ומערכות יחסים.   אתמול בערב ישבתי על יד הים עם ידיד, שתינו בירה ודברנו על החיים.  הוא הרגיע אותי ואמר שאפשר להיות נשואה ולהמשיך לחיות. אני מקווה. הוא גם אמר שאני נראית קצת בפנים ובחוץ. זה בסדר, אני תמיד ככה בדברים החשובים בחיי.   טוב, הוא גם אמר שרזיתי, והבחורה שבי התלהבה :)   מזל שיש לי זכרון טוב וכושר דמיון, כי אלו יהיו כלי העבודה שלי בשנים הקרובות.  אבל האהבה והחברות עם בן זוג, שווה את זה? לא טוב היות האדם לבדו, אמרתי.    

 גיליתי סדרה ישראלית בשם "רמזור" שדי אהבתי, מצחיקה מאוד. כתבו אותה אדיר מילר ורן שריג.  רבתי עם א' על זה, כשיצאנו, לפני שנתיים ככה. אני זוכרת שלקחנו צימר במצפה רמון ודברנו,  החלפנו ערוצים בטלוויזיה בחדר ופתאום נפלנו על פרק.  הוא חייך ואמר שזו אחלה סדרה. ואני התחרפנתי לגמרי, אמרתי שזו סדרה שמשפילה נשים ומעליבה אותן. ועכשיו אני רואה את העונות ונקרעת מצחוק.   כנראה לא הייתי אז עם לב מספיק נקי כדי להנות ממנה. צריך איזה נקיון כדי לצחוק ככה. 

  חברה שלי ילדה לפני כחודש.  בטלפון אמרה שלא ישנה ארבעה ימים. שכל החיים השתנו. מפחיד אותי מאוד הדבר הזה.  אבל לא הולכת לעשות אידיאולוגיה מהנושא. כשזה יתאים זה יבוא, בעזרת השם.  מרגישה כמו גבר שמפחד שחברה שלו תעשה לו שיחת יחסנו לאן.  שרק לא יעשה לי שיחות תינוקנו לאן?  צריך להבין שיש עת לכל דבר. לא צריך ללחוץ לפני שזה מתאים. ילד זו החלטה עצומה שמשנה את החיים (ואת מידת הבגדים!) ומספיק טוב לי עם הכלבלב שלנו, מישוו. כזה מתוק . 

 

נכתב על ידי , 28/7/2015 19:10  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



על ההכרח להאזין למה שאתה אומר באמצעות שתיקה


 

הדיבור מעצים את הפער בין האדם לבין החיים.  את התהום בין האדם לבין האלוהים שהוא המציאות האולטימטיבית. ובכל זאת, החיים והארציות הם רצונו העצום, המרגש, של אלוהים (זה למעשה מה שאומרת הקבלה, וגם החסידות).  

הדיבור הוירטואזי ביותר מצוי אצל בני מזל תאומים. הוא חי כמו אדם ששט על מים שחורים, מפחידים וזועמים (לפעמים רוגעים).  על מה הוא שט?  הסירות הן המילים שלו.  הוא משתמש בהם כדי להציל את נפשו ולהמשיך לחיות.  הן מניעות אותו ממקום למקום, אך גם מאפשרות לו להמשיך לחיות.  הוא משתמש בדיבור באופן אחר מזה של שאר המזלות. להבדיל, דגים, הוא מזל השתיקה, הוא זה שבסופו של דבר רוצה לרדת מהסירה ולצלול עמוק במים השחורים. ואחרי שיצלול בהם לעומק, ישחה אנה ואנה,  אולי יעלה בידו לעלות ולמשוט משם את כל הנופלים.  לשם כך, כדי לחיות בתוך המים, המילים אינן משחקות תפקיד.  לפחות לא התפקיד שהן משחקות אצל תאומים. אבל מה שהבנתי היה שבמפגש בין דגים לתאומים יש עצמה אדירה, כי המילים של התאומים יכולות , אם נלכדות בשפתיו של הדגיג,  לרדת למטה אתו. ואז הן כבר לא הופכות למילים ממש, אלא לגשרים. למערכת סמלים , ליהלומים. בקצרה, למשהו אחר מלבד סירות מילוט, מלבד התנועה שהנן. 

מעניין מאוד שיש שני צירים משמעותיים ביהדות, מאז הולדת האומה הישראלית (כוונתי לאחר תקופת האבות): משה רבנו ודוד המלך.  משה רבנו נולד ומת ב-ז' באדר. ואילו דוד המלך נולד ומת ב-ו' סיוון.  משה בן מזל דגים ודוד בן מזל תאומים.  הולדת משה קרובה לחג הפורים, משנכנס אדר מרבין בשמחה.  הולדת דוד בחודש סיוון כרוכה במתן התורה מסיני. אלו שני צירים משמעותיים ביהדות.   כל אחד מהם מנהיג, אבל אחרת לגמרי. משה רבנו הוביל את העם ממש כמו אב ואם, ברחמים, לקח אותו כשהיו פירורים ואסף אותו יחד, הביא אותו למרגלות ארץ ישראל ונמוג. משה ידע לספוג את כל הביזיונות ואת כל ההתעמרויות בו והמשיך לאהוב. משה ידע לאהוב מאוד את העם,  אפילו יותר משאהב את אלוהים אהב את עמו. דוד המלך הוא פאר הישראליות, המלוכה והעצמה.  אדמוני, מהיר, וירטואוז, שנוא ואהוב .  מתפקע מרוחניות מרוח חיים.  דוד אהב את אלוהים לדעתי יותר משאהב את ישראל. אבל בתקופתו לא היה צורך לאהוב את ישראל כמו אב ואם, האומה הייתה שרירה וקיימת בארצה. הייתה לה זהות ופנים. 

 

כל אחד מהמנהיגים היה נכון לתקופתו ולמקום בו האל הניח אותו.  משה לא היה איש של מילים, ורצה להיפגש עם האלוהים פנים מול פנים. ואני חושבת, יותר משרצה לדבר עם האלוהים,  רצה להיות קרוב וסמוך אל אהבתו.  דוד המלך רצה –וידע- לדבר עם האל, גם במקומות הכי אפלים בתהומות של התהומות של העולם הזה. היכולת לחוש את החידלון, את התוהו שבעולמנו, מעניקה לאדם את היכולת גם לחוש את הסיפוק שביצירה. מי שיודע שיש עולם תוהו - אינו שרוי בתוכו. הוא עובר לבוהו – בוא הוא, עולם העשייה והיש.  הוא יצר את המילים כגשרים בין התהומות לבין אור האינסוף המקיף אותם. דוד אהב את האל כל כך ובפיו היו המילים הכי יפות, מילות ספר תהילים, שהאל נענה לו ועבר בגשרים ולטף את שערו האדמוני. בפי דויד המלך התהפכו המילים והשתיקות:  "לך דומיה תהילה".  דוד היה מוסיקאי, משה רבנו לא.  משה אמנם חבר את שירת האזינו, אך אין בה בטוי לעצמיותו אלא ענוותו, נעלם כשעם ישראל החל עובר מרעיון למציאות.  דוד המלך נטמן בקבר דוד.   דוד נתפס כנער, ואילו משה כזקן. ולא בכדי.  נשמת ישראל בעצם עוברת מהזהות של משה לדוד.  משה, יותר מכל אדם,  התקרב לאל באהבתו עד שנדמה לו. שהרי, אין לדעת את מקום קבורתו.  במו ידיו יצר את הדבר שהכי נתאווה לו,  הוא הוציא את עם ישראל ממצרים והביאו למרגלות ארץ ישראל; שם, על הר נבו, נסתיימה שליחותו.  

דוד המלך חי בתקופה בה הרוחניות הפוליטית שייצג נבדלה מהרוחניות ה 'דתית', שייצגו הנביאים (אשר שבו והוכיחו אותו על מעשיו).  דוד מייצג את הנבדלות, משה את האחדות. לכן דוד מדבר ומשה שותק. 

 

נכתב על ידי , 28/7/2015 01:18  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




 

 

      

 

 

 

כל ימיו העריץ דני ליטני את בוב דילן. אבל דילן לא כתב אף פעם שיר שגרם לי לדמוע - ולא בגלל עצב, אלא הזוהר הזה.   דפדפתי בתמונות (מנייר!) שצולמו בנסיעה עם הורי לבקור קרובים בקבוץ צפוני. הייתי כבת 16 . לא, אנחנו לא מעריכים נכון את היופי שלנו בזמן אמת;  הייתי זוהרת,  פנים וגוף של בת 16, אלא מה.  והייתי בעיקר מבוהלת, אני חושבת, מהזוהר הזה. הנעורים תמיד נתפסו אצלי כהבל זמני.  ובכל זאת, הבל חזק.   היום אני אולי רזה יותר, ומושכת יותר. אבל העדינות, השפתיים הפתוחות מעט בחיוך מבוכה, של בתולה בת 16, כנראה שאין לזה תחליף.  אולי בזכות יופיי היוליי, אף פעם לא חשבתי על כך, זכיתי לאהוב אהבה עמוקה עם בחור. את הבחור אכיר כמה חודשים אחרי שחזרתי מהנסיעה המדוברת.  הזוהרת.  האהבה ,יותר ממין שהוא רק תרגום מוחשי למה שקדם לו, היא שגרמה לאבדן התמימות.  

 

נכתב על ידי , 26/7/2015 12:59  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

57,447
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , תרשו לי להעיר , 30 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל_someone אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על _someone ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2015 © נענע 10 בע"מ