לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

חוויות חשקניות והאצת הדופק


החומר ממנו עשויות הערגות

כינוי: 

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2016


 

נחמד מאוד לשמוע. "מלהולנד דרייב", סרטו של הבמאי האמריקאי דייוויד לינץ' מ–2001, דורג בראש רשימת "100 הסרטים הטובים ביותר של המאה ה–21":  http://www.haaretz.co.il/gallery/cinema/1.3047050

מדוע זה כה נחמד? שהרי, בדיוק לפני כעשרים יום ולגמרי במקרה, פרסמתי בבלוג את המאמר הזה על מלהולנד דרייב ואף טרחתי לקשר אותו לתופעות התרבותיות שהמאה ה-21 הצמיחה. או הביאה לשיאן. מוזמנים לקרוא. 

 

 



 

מתה עליה ...

 

     

 

 

נכתב על ידי , 20/8/2016 20:07  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שהכל אפס


 

החיים שלי לאחרונה, איך לומר...

אני משגשגת בסביבה מנוגדת. לא עוינת, מנוגדת. דברתי ארוכות עם מישהו, נקרא לו ת', מכר ותיק. עלי להודות, ממרום השנים, הייתה לו משמעות רגשית עבורי. הוא מצליח, מוכר, מוכשר, עם מלא אנשים שמתקשרים אליו ללא הרף. משהו בו תמיד בתנועה. ואני, כמו כלי מלא מים שעוד רגע יישפכו. ואיכשהו בשיחה אתו, צחקתי ודברתי ולא הפסקתי לדבר, אבל לא שתפנו רגש. כי הוא כזה, מבריק ומגדיר מצבים ברגע, אבל לא מכיל רגשות. הוא לא רוצה להכיל, לא רוצה להחזיק דבר שאינו שלו, דבר השייך לזולת - כמו רגש. הוא מבין את המצב ואז מגדיר אותו. ועוברים הלאה. יש לו מוגבלות, במובן הזה, אבל השכל לא מפסיק לעבוד.  האנרגיה, כוח החיים, הדיבור.  אף פעם לא בכיתי בנוכחותו. למרות שפעם היינו קרובים, למרות הכל, אתו אף פעם לא התפלשתי ברגשות. אז חשבתי שזה בגלל שאנחנו לא באמת קרובים. עם השנים הבנתי שעלי להרחיב את המושג קרבה כדי להכיל את מה שיש. הכרתי את ת' לא הרבה אחרי שנכוויתי עם ההוא, וראיתי הזדמנות לתקן. כל מה שלמדתי על דרך השלילה, יישמתי בהיכרות שלי עם ת'.  הוא נדהם, אני חושבת, בהתחלה, מההבנה המיידית שלי שהוא לא, שהוא לא יהיה ערסל של רגשות. שהוא אחר. ולא ציפיתי ממנו למשהו שהוא לא יכול לתת. הוא נדהם מהנדיבות הזו, אבל כמובן שזה גרם לו להתקרב ולבטוח בי ולרצות לשמור על ההיכרות. אתו הצלחתי  לעשות את מה שלא הצלחתי עם ההוא, לשמור על הגבולות שלי. ושלו. לקבל את המידות שלו ולא לשנוא אותו על כשלונו לאהוב ולהתמסר, לא כמו אנשים אחרים, רגילים. לא לשנוא אותו על שהוא תמיד מרחיק, תמיד מתקרב כדי ללכת, הולך כדי לחזור.  אתו, גם עם ההוא, תמיד ההרגשה הזו שאני אפס. שהכל אפס. אבל לא אפס רע, אלא אפסיות ממנה צומחים דברים, מילים,  רצון. תמיד התחושה הזו של הנחיתה בשיחה, הפירוק המיידי של כל מה שאני חושבת או מישהו חושב, הפירוק למרכיבים הבסיסיים של הרצון. מילים, מילים מושלמות ומשפטים מושלמים בהלחמה בלתי אפשרית, וירטואוזית, קפסולות של רצון. ואז מהנקודה הזו, שאני אפס, אפילו הרגשות שלי מפורקים, אני לא זוכרת ולא יודעת. ואז, קמים כדי לדבר. ולעשות, ולרצות. 

 

נכתב על ידי , 20/8/2016 19:52  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




 

הרמב"ם אמר שהנבואה היא מיזוג של השכל והדמיון גם יחד. ואת זה ידעתי מרגע שעמדתי על קיומה של תופעת הנבואה. על הרגע כתבתי כאן הרבה ואף פעם לא הצלחתי למסור אותו. כנראה זה אומר שהיה אמיתי.  אני חושבת שזה זעזע אותי. ונתן לי תקווה.

 

בסופו של דבר לא נעשיתי דתייה כי מה שחשוב לי זה השגת המקור לאמת בעולם, והדת היא דרך קצת בעייתית, במיוחד בתקופתנו שהחילונות הפשוטה (לא אתאיזם אינטלקטואלי כמו לפני מאה שנה) מצויה אצל האנשים. ייתכן שיש אנשים שעבורם נתיב הדת מוביל בהחלט לתוצאות. עבורי מדובר במסך מסויים.  המסורת והיהדות מבורכים ומעוררים בי כבוד גדול. בלי חלק דתי, נקודה דתית, אי אפשר. לאנשים אחרים גם הנקודה הזו בעייתית מאוד. ויש אנשים, שדווקא המרחב החילוני נדמה להם כשקרי מעקרו. אני לא רואה את זה ככה. מי שנפשו נפגשה באמת, איננו נצרך לפנאטיות ולא למסכים על מסכים, כל שהוא זקוק זה להמשיך ללכת באמת. כמובן, הגעתי לחלק הסתום של הדברים, כי מה זה בעצם אומר? לא הכל אמיר. ומה שלא ניתן לדבר אודותיו, לגביו יש לשתוק.  לחייך דווקא מותר.  ולהתחיל לקחת את המוסיקה.  בלי מוסיקה, מה יש ללבבות? 

 

אני שומעת ניגון יפהפה, ניגון חסידי בטוויסט מודרני. ופתאום חשה, אני שלבי ניתץ והיה לאבק, כמו שאני יודעת שהעם שלי קם והתחדש, כך גם הלב  ישוב לנגן. וכך הנשמה. 

 

נכתב על ידי , 19/8/2016 20:10  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

61,982
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , תרשו לי להעיר , 30 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל_someone אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על _someone ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2016 © נענע 10 בע"מ