לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

לשאוף לנשוף

כינוי: 

בת: 46



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2011    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2011

עבודות שירות בגן תירוש


בשבוע שעבר גויסתי לעזרה בגן, הגננת הייתה צריכה לצאת, וכיוון שאני גם גרה קרוב, וגם עובדת מהבית, הפור נפל עליי. קצת חששתי לקראת המשימה הכבירה, בכל זאת, 35 ילדים מלאי שמחה ועזוז, מבהיל, לא? ובכן, לא! מסתבר שבגן, ברגע שאתה מבוגר, אתה סוג של סלב, וכך, איך שהגעתי התגודדו סביבי עשרות ילדים והתחילו לומר לי כל אחד מה שמו, לנסות למשוך תשומת לב, לחבק אותי, ולהסביר לי את נהלי הגן הסבוכים. בניגוד למה שיקרה בעוד כמה שנים, טליה הייתה מבסוטית בשיעגון מזה שאני שם -  היא הסתובבה בין הילדים בחזה נפוח וסיפרה להם שאני אמא שלה, ושאני הגננת עד שעפרה, "הגננת האמיתית" תחזור. 

אחרי שהחידוש שבעצם נוכחותי תם הם חזרו כל אחד לענייניו, ואני יכולתי לעמוד בצד ולהסתכל.

זה מרתק, זו לגמרי חברה אנושית, רק עם המון גמדים. יש את הילדה העצובה שנורא מנסה להתחבב, אבל הילדים מרגישים את העצב שלה ומתרחקים, יש את הילד הקול, שכולם חגים סביבו (כן, ברור שטליה מאוהבת בו, ירחם עליה השם, ומי ייתן שתבין מהר ממני שהעתיד טמון בחכמים החמודים, לא בגולשים) יש את המשנה לילד הקול, את הילד השובב שרואים שהוא נהנה להוציא לסייעת את הנשמה, הילדה שמגינה בחירוף נפש על התאום שלה, רק כדי לכפכף אותו כיאות כשאיש לא רואה, ילדים שקטים שמעדיפים לשחק בשלווה, ילדים מלאי מרץ שמתרוצצים בכל החצר, וכך הלאה. 

מן הסתם, אותי הכי עניינה הגמדה הפרטית שלי, ושמתי לב למשהו די מעניין: היא שחקה עם ילדים בסבבה, עד שנמאס לה, ואז פרשה לשחק לבד. זה חזר על עצמו כמה פעמים בשעה וקצת שהייתי שם: משחק משותף, ואז הצידה, להיות עם עצמה. ולא כי דיברו אליה לא יפה, או כי היא התווכחה עם מישהו, אלא כנראה כי הספיקה לה האינטראקציה, ועכשיו שקט. 

גם בבית, כמה שהיא דביקי-פיקי, היא מסוגלת להעסיק את עצמה שעות, אני שומעת אותה בחדר, מספרת לעצמה ולבובה סיפור, ממציאה עלילות מורכבות, מציירת, מרכיבה, שמה לעצמה דיסק במערכת ורוקדת, ומתמוגגת מהעולם הפנימי שיש לה. זה מגניב אותי, שהיא כזאת קטנה ויש לה מרכז פנימי כל כך ברור וחזק.

 

כדי שלא תצאו מכאן בידיים ריקות, הנה מתכון שפיתחתי לעוגת שוקולד. בגדול הוא מבוסס על מתכון של קרין גורן, אבל ברצינות, האישה הזאת כה מגזימנית, שאי אפשר להשתמש במתכונים שלה כמו שהם, לכן העברתי אותו כמה שינויים מהותיים.

 

 

אז הנה: 

 

לחמם תנור ל-170 מעלות

 

לערבב:

2.5 כוסות קמח שוקולד תופח

1 כוס סוכר

3/4 כוס קקאו

1/4 כוס שוקולית

שקית אבקת אפייה

1/2 כוס קוקוס

 

בנפרד לערבב: 

3 ביצים

2/3 כוס שמן

2 כוסות מים

שקית סוכר וניל, פלוס כף תמצית וניל

 

להוסיף את הנוזלים ליבשים עד שנהיית תערובת אחידה, 

 

לאפות בתנור עד שנועצים סכין והיא יוצאת כשעליה פירורים - לא לייבש את העוגה לגמרי!!!

 

מי שאוהב יותר מתוק יכול לשחק עם כמויות הסוכר והשוקולית, במתכון המקורי יש 2 כוסות סוכר ו-1/3 כוס שוקולית, אבל לטעמי זה מתוק עד אימה. 

אם רוצים טעם שוקולדי יותר, אפשר לוותר לגמרי על השוקולית, ולהוסיף עוד איזה 1/4 כוס סוכר, אבל איך שהיא, העוגה יוצאת כהה ומאוד שוקולדית וטעימה.

 

 

 

נכתב על ידי , 1/10/2011 20:00  
21 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של מלפומנה ב-4/10/2011 17:15



הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 30 פלוס , משוגעים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאריאלה רביב אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אריאלה רביב ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ