לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2014

מצא את ההבדלים


בימים האחרונים מצאתי את עצמי שומע בלופים שיר של טיילור סוויפט. אלה מביניכם שמכירים אותי ודאי משפשפים את העיניים או חושבים שהשתבשה עליי דעתי למקרא השורה הראשונה בפוסט. הסיבה שזה הגיוני היא כמובן שהשיר הוא של טיילור סוויפט, אבל בקאבר פרוגרסיבי למהדרין. מדובר ביוצר ישראלי שאני מאוד מעריך, וממליץ לכם לשמוע את החומרים שלו באופן כללי. אם אורי והדוד זוכרים, קצת אכלתי את הלב אחרי שנתקלנו בו ברחוב אחרי ההופעה של קרימזון והיססתי לפנות אליו. 

אז עכשיו מעניין אותי משהו: מה לדעתכם ההבדלים בין הביצועים ובין הקליפים? כלומר, תראו שהם שונים לחלוטין, אבל השאלה שלי היא מה מדגישים ומה חשוב בכל אחד מהביצועים לדעתכם? ומה אתם אוהבים יותר?

 

אז הנה הגרסא המקורית:

 

והנה הקאבר:

 

ההבדלים שהכי קפצו לי לעין (אני מודה שאת השיר המקורי סגרתי אחרי דקה וחצי כי היה לי קשה עם זה כבר), הם אלה:

1. ברמת הקליפ והויזואליות, הקליפ המקורי בא לתת לנו תחושה של כיף, של מסיבה. הקאבר מראה אנשים עושים מוסיקה. זה הדגש. אנשים עושים מוסיקה ונהנים מזה מאוד, מול אנשים חוגגים, ובעיקר טיילור סוויפט חוגגת, עם כמה שהיא שווה וכו...

2. ברמת התוכן מן הסתם בקאבר יש הרבה יותר משמעות לעיבוד ולכל הכלים. הוא הרבה יותר צפוף באוזן, יותר מאתגר, יותר רוק כבד, הגיטרה הרבה יותר משמעותית, וגם התופים (שימו לב שיש שני מתופפים). בשיר המקורי זה רק התירוץ לראות את טיילור סוויפט חוגגת. הכי קליל ומינימלי שיש. אולי מיותר לציין שהכי אהבתי את הקאבר. עילאי ומתנשא שכמוני...
אגב, כשאני מקשיב למילים הן באמת מעבירות את התחושה של "איזה כיף, אנחנו צעירים ומגניבים, והלילה שוכחים מהצרות והדד-ליינים והכל" ואני קצת מתחבר ברצון למקום הזה. פשוט שבשבילי האיכות של ההעברה של המסר, כלומר העיבוד ממש קריטית. קשה לי ליהנות מזה אחרת, ואם העיבוד גרוע אני פשוט לא מקשיב.  

נכתב על ידי The Waiter , 20/4/2014 19:47  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




ריקנות מחשבתית כזאת.. מוכרת לי יותר מדי טוב. אולי המצב הכי טריקי שלי. זה דיכאון מבלי להיות דיכאון. זו בריחה מבלי להיות בריחה. זו אדישות והיעלמות במעטה של "הכל בסדר" וזה המצב הכי גרוע שיש. אפשר להתקע עליו המון זמן. אז הנה, אני מתחיל להריץ את המחשבות שיוציאו אותי מכאן. ההגה בידיים שלי. זה משהו שלמדתי לא כל כך מזמן. הכל בסדר ויש הרבה מה לעשות ומהרבה דברים ליהנות, בעיקר מלמידה. אין בושה להגיד שהמחיר ששילמתי על עזרה למשפחה היה גבוה החג, וזה מתיש אותי גם אחרי זה, הוציא אותי לגמרי מהרוטינה של הכושר ושל הנגינה, והכניס לי המון דאגות לא קשורות לחיים שלי לראש.

אבל זה הזמן לעשות צעד קדימה, להגיד "קאט", ולחזור למטלות ולהזדמנויות שיש כאן. ויש כאן הרבה.

נכתב על ידי The Waiter , 18/4/2014 11:31  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



וכשאני חושב על זה...


החודשים האחרונים הם יותר חודשים של ניסיונות ביישניים ולא רציפים להיכנס למסגרות חברתיות חדשות. לעומת החודשים שלפניהם שהיו התבוססות בדיכאון. ועדיין, החיוך הזה, והדיבור הרך והטוב שאני חושב שאני מקרין, כל אלה לא מספיקים כדי לתפוס באמת. איכשהו אני מרגיש לא שייך, לא כי אני בכיין אלא כי אני באמת לא מרגיש שאני מצליח לתפוס אצל האחר משהו. משהו אמיתי. אני נע בקצב מיוחד שלי, עם המוסיקה שלי והמחשבות שלי, הזהות המיוחדת שלי, וזה לא נופל תחת שום קטגוריה. לי אין בעיה עם זה. אבל מצד שני, גם אין לי חברים. והכוונה היא חברים חדשים בירושלים. שמתי לב לזה במיוחד כשאווה לא הייתה. הייתי לבד רוב הזמן. 

יש הרבה אנשים שזה מתקרב איתם, הרבה אנשים שקל ונוח לפתח איתם שיחה. אבל מכאן ועד לעשות דברים אמיתיים ביחד, ליצור חיבור חזק ואמיץ, המרחק גדול מאוד. 

 

ואיכשהו זה קשה, ואולי החשדנות שלי גדולה, ואולי הרקע של העיר שהוא לא הסביבה הטבעית שלי, והאמת מה שקצת עצוב הוא שגם הסביבה הטבעית שלי השתנתה והיא כבר לא הסביבה שהטבעית שלי לגמרי, ואולי זה מה שעצוב קצת. אני קצת חסר שורשים עכשיו, קצת נע ברוח, קצת לא פה ולא שם ובכל מקום ובשום מקום. ויש לי את התחושה הזאת הרבה פעמים, ורק כשאני עם האנשים הכי קרובים לי אני מרגיש שאני שייך, שאני חלק מהמקום, אחרת אני תמיד מרגיש קצת תלוש, וזה קשה לי כי אני אוהב להיות יחד עם אנשים.

אני מקווה, שכמו כל דבר שקורה לי לאחרונה, זה תהליך, שבהמשכו התקדמות ניכרת וחיבור. יש לי הרבה מה לתת לאנשים ולהם יש הרבה מה לתת לי, ועוד כל זה בלי מילה אחת על אהבה וזוגיות... 

נכתב על ידי The Waiter , 9/4/2014 21:06  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

כינוי:  The Waiter

בן: 25





© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לThe Waiter אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על The Waiter ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ