לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2014


שקוע בבליץ של מחשבות שלא נותן לי לישון. שעון מעורר לעוד ארבע שעות. לא מסוגל. 

כל הפחדים וכל הדאגות ותחושת חוסר האונים. אני בהצפה. 

מרגיש שהכל, הכל בקריסה כרגע, וזה בטח בעיקר בגלל שמשהו אצלי קורס. יש בי איזו תובנה שמפעפעת, סיכוי טוב שהיא כוזבת ומחר בבוקר היא תיעלם כלא הייתה, שהחיים שלי בעשור או שניים הקרובים יהיו בצל הקריסה של המשק והמשפחה. כרגע זה מה שרץ לי חזק.

שאני אעכב את החיים שלי, שאני אקלע ביחד עם ההורים לחובות, שכשכל הסיפור הזה ייגמר, אני אמצא את עצמי מבוגר, עייף ומכורס, בלי אהבה בחיים ובלי כיוון.

ולא תהיה לי משפחה משלי ואפילו לא תהיה לי סיבה טובה לברוח מהמדינה המחורבנת שתהיה פה עוד חמש עשרה או עשרים שנה, שהדור המזויין שלנו יתחיל להוביל אותנו לקראת הסוף המר. 

 

בליץ של מחשבות רעות, הרסניות. תמצית הפסימיות שבי משתוללת עכשיו. 

לאחרונה אני קורא איך קירקגור מפליג בשבחי האמונה. לעזאזל, איך אפשר להאמין כשהמצב פה כל כך גרוע?

נכתב על ידי The Waiter , 21/10/2014 03:36  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




עיניים כחולות שמסתכלות עליי במבט של... אני מכיר את המבט הזה, למה את מסתכלת עליי ככה? את מכירה אותי בדיוק שבועיים. 

טוב, שבועיים זה הרבה בעצם. ועוד שבועיים כאלה... 

הידיעה המוחלטת שאני לא הולך לעשות עם זה שום דבר מאוד מרגיעה. 

את מבינה? הבחורה הזאת, עם העיניים הכחולות, רק השתחררה עכשיו. ויש מצב טוב שהיא מקסימה. היא טיפוס קצה-קרחון כזה. אני מניח שלא יצא להכיר אותה כמו שצריך ושיש לה פוטנציאל.

אבל היא לא את. אין בה את הבגרות שיש בך. אין בה את הכמה שנים האלה של היזרקות, חיפוש עצמי, התנסויות. היא דף חלק, ואני לא רוצה להיות מי שרושם שם את דברי הימים. אני לא רוצה שהיא תהיה גוש הפלסטלינה שאני אעצב במו ידיי. לא רוצה להיות מנטור שלה בשום מצב, זה לא בריא לזוגיות. איתך זה היה שונה. את כבר מעוצבת. על ידיך, על ידי אחרים. מה שאני עושה שם זה רק פיין טיונינג, וזה גם מה שאת עושה אצלי. והיה לנו כל כך טוב יחד. איך זה לא הצליח לתפוס? ויש לי את התחושה שהיה נכון מצדי לא להקשר רגשית. שאת לא היית מצליחה בין כה וכה. 

ראיתי איך האקס שלך הסתכל עליך. מבחינתו את עדיין שלו, גם אם את כבר לא לגמרי שם. וראיתי את ההבלחות של תחושת האשם. החשש שמא הוא יראה אותנו, שמא יוודע לו. למרות שכשעמדנו ארבעתנו על מפתן חדרך הסתכלתי עליו והוא עליי, וידעתי שהוא יודע שאני יודע שהוא יודע... 

והיה מתוח. הוא סימן טריטוריה מבחינתו, ואני ממש לא בעניין של לשחק את המשחק הזה. אנחנו אפילו לא ביחד כבר אז גם אין מה. 

 

(כמעט) אף פעם לא סיימתי קשר בידיעה שאולי אפשר לחזור. אבל זה משהו שלא אציע לך לעולם ואשתדל להרחיק אותו מהמחשבות שלי כמה שאפשר. זה סוטה מהעיקרון של מה שנשבר כבר לא יהיה שלם. אם זה לא עבד פעם, זה כבר לא יעבוד. אולי קשיח מדי, אבל יש בזה משהו. במחשבות שלי מתורצצות אפשרויות להחרגה של המקרה הספציפי שלך. אבל אני לא יודע. בטוח שהדבר הכי טוב הוא פשוט לעבור הלאה ולהנות מחברתך כשהיא מזדמנת בין אם במקרה בין אם ביוזמה. להנות מחברתך זה לא קשה במיוחד. חברתך נעימה תמיד. 

נכתב על ידי The Waiter , 12/10/2014 02:48  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי:  The Waiter

בן: 26





© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לThe Waiter אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על The Waiter ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ