7/2010
ולפעמים בא לי להגיד-
שאם עוד פעם אחת תשאלו אותי "איך זה?" על עוד קומדיה מטופשת אני ארוצץ את הראש שלכם על מדף הסרטים החדשים- שלא, לא בא לי להפגש איתך לקפה- שתגעו במקופלים! מבחינתי תתפלשו בכל החולצות המטופשות האלו- שתלמד כבר לנקות את הכיור הארור- שסאבטקסט זה לא מה שהסברת עכשיו לבחור הדתי חסר המושג הזה- שבכל בהצגה שרואים תמיד יש קצת תחושה של מוות- גם בסרטים- שהטעם האליטסטי שלך פשוט מזוייף נורא- שאתה דיי דביל אבל חתיך- שאין לי באמת סיבה לחשוב שיש לי סיכויים יותר טובים מלכם- שיש לך בעיית דיבור- שאם זה היה היום האחרון בחיי אז באמת שהייתי שמחה לבלות אותו עם אמא שלי- שאין לי כוח לכתוב לך מכתב- ואין לי כוח לבקר אתכם כי זה מעייף אותי כל פעם מחדש- שוידיאו ארט זו המדיה השנואה עליי והיא תמיד נראת מגוחכת- שאני כל הזמן חושבת על איך ישמעו הנשימות האחרונות שלי- שאני רוצה לאכול את החתיכה האחרונה- שהצילומים שלך כלכך משעממים- שהיא כלכך מעצבנת ושהעונש הכי טוב בשבילה יהיה אם היא תחזור בתשובה- שאתם לא באמת מרוכזים במה שאני כותבת- שעל מי את עובדת כשאת אומרת שהיית שמחה לראות אותי במדרחוב- שהחברה שלך היא אחת הבנות הבלתי נסבלות ביקום- שאולי זה בכלל בגללי- שאתה אבא נוראי ואתה לא מתחשב באף אחד מבני ביתך- שתתחיל כבר לטפל בעצמך ברצינות- שזה קצת מפריע לי שאתה לא יודע מה זה להיות לבד- שלפעמים לא לעשות כלום זה הכי פרודקטיבי- שאת צריכה כבר לעזוב את כולם ולעשות משהו בשביל עצמך- שהייתי משלמת הרבה כסף בשביל לאכול עכשיו במסעדה בכלכתה- שאין לי גרוש על התחת אבל לא נעים לי להודות בזה- שמוסיקה זה באמת הדבר היחידי שיעלה את הלב שלי למעלה ולמטה- שאולי הדבר הכי טוב לצפות לו במצבי זו תאונת דרכים- שאני רוצה להקשיב עכשיו לאבבא.
|