לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


זה בלוג, והוא שלי, לכל אחד יש בלוג, והוא שלו.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


8/2003

מגה פוסט


אייזק - קווים לדמותו

 

אייזק כותבים עם שני יודים, לא לכך התכוון המשורר, התפלק לו. אייזק, מתקרב לגיל שלושים, בוחן את העולם ואת עצמו דרך חלונו הפתוח ומבעד למשקפי שמש כהים. למראית עין אייזק הוא אהבל, אפרורי, חסר כל חן, כל כך אפור שאפשר להתבלבל בינו לבין ענן חורף.

אתם חושבים שאין בו עומק? אתם צודקים.

הוא מסגרת, מסגרת המסגרות ללא כל תמונה. כל כך לא איכפת לו מה יחשבו עליו, כל כך לא איכפת לו להתנהל בעולם בדרכו שלו, שלפעמים הוא יכול לעשות גלים סביבו בניגוד גמור לרצונו, בניגוד גמור לאופיו, אייזק הוא הפרפר הקטן שמנפנף בכנפיו בטקסס ויוצר מפולת שלגים בחרמון.

 

לאייזק יש עבודה, הוא עובד במשרד, נבלע בין אנשים, עושה את עבודתו בנאמנות ובמסירות שרק הוא יכול להמציא, ובין היתר הוא בחר לכתוב בלוג. יש לו זמן לעשות את זה. יש לו זמן לעשות את הכל משום שדבר אינו דחוף, הוא מודע להיותו פקיד קטן, ולא מנסה להראות כמנתח מוח, לכן יש לו זמן להכל, כולל להתלבט באיזו חיית מחמד לבחור, הוא באמת רוצה חיית מחמד, לא בגלל הבדידות, אייזק אינו בודד, לאייזק יש את עצמו. אייזק מחפש חיית מחמד בשביל לתת לה את מרחב המחייה שלה, כשם שהוא מבקש את מרחב המחייה לעצמו.

 

אייזק אוהב לרכב על אופניו, כשהוא רוכב עליהן הוא לא חושב על כלום, כשם שהוא עושה בכל דבר בחייו, אינו משקיע מחשבה בכלום, החיים הולכים עם אייזק ואייזק הולך עם החיים, אין שום התנגדות, החיים ואייזק מסכימים על הכל, הם לא מצפים מאייזק לכלום ואייזק אינו מצפה מהם לכלום.

האם אייזק מאוכזב? חס וחלילה.

 

אייזק גדל אצל שני הורים אייזקיים, שעברו לגור בארץ אחרת כי זה היה מעניין יותר. אייזק נשאר לגור בביתם. אייזק אוהב את מה שהוא רואה דרך החלונות לכן הוא בחר להשאר בבית, מידי פעם הם מתקשרים ומנהלים שיחות קצרות, אינפורמטיביות (לעתים לא יותר מחמש שניות)  כי זה לא מעניין לדבר ככה.

 

לאייזק יש חברה, כבר הרבה שנים, היא לא גרה אצלו כי זה לא מעניין לגור ביחד, והיא מעריכה מאוד את המתנות שאייזק מביא לה, גם היא יודעת כמה קשה לעטוף דברים עגולים לכן כשהוא מביא לה מתנה אבטיח היא מעריכה את הטרחה ובנוסף היא יודעת שהוא סחב את האבטיח על האופניים, היא יודעת שאבטיח שוקל לא מעט.

 

יש בו באייזק משהו גמלוני, אבל כדי לאזן את הקלמזיות שלו הוא הפך להיות סטרילי ומנקה באותו הרגע, קפה שנשפך על המקלדת, אבק מהמדף, בגד שהוכתם.

 

אייזק הבין שגוף אתלטי כבר לא יהיה לו, לכן הוא החליט להתעסק עם מחשבים, הוא לא חושב שהוא גאון במחשבים, זה רק הסביבה שהחליטה כך. הדבר היחיד שאייזק חושב שטוב בו היא העובדה שהוא אנין טעם בלבוש, אף אחד לא אמר לו שזה לא נראה טוב לנעול סנדלים עם גרביים, ושפפיון הוא עניבה של זקנים, כשהוא מסתכל במראה הוא אוהב את איך שהוא נראה, לפעמים הוא אפילו רוקד מול המראה,  ובעיני אייזק הוא הריקוד מלא חן.

 

אייזק אוהב אורז לבן, מתובל במלח, הלובן של האורז והנקיות שלו, יכול לרגש אותו עד דמעות, לחברה של אייזק יש תמיד אורז לבן בבית, היא לא יודעת מתי הוא יגיע אבל היא יודעת שתמיד הוא ישמח לאכול אורז לבן.

 

אם אייזק היה יודע שכותבים עליו הוא היה קצת מבולבל ולא ממש מבין איך נפל בחלקו העונג הזה. מין הסתם הוא היה אומר שזה מאוד מעניין. ומוסיף גם תודה.



 



 

 

 

היוצרים של אייזק : אמא

 

כמו כל הדברים הטובים, גם כאן היתה התערבות, רצון משותף להגיע ל- 10,000 כניסות תוך פחות מחודש. אבא ואמא יש לו לאייזק. בלוגר ובלוגרית. שני גאונים באימפוטנציה. צריך כח אדם כדי לגדל את אייזק, ומשמעת ברזל. לאמא יש יכולת מדהימה לריצות למרחקים קצרים, השגת מטרות תוך מינימום זמן, דיוק, חוש הומור, וצניעות. לאבא יש סבלנות, יופי חיצוני מהמם, ואינטלקט חד. כל אחד מהם יכל לבחור עוד כותב, מין הסתם הגבר בחר אישה, והאישה בחרה גבר, כך נהיו לאייזק מלבד אבא ואמא גם דוד ודודה. דודה אחת חטפה וירוס קטלני ששיתק לה את המחשב והוציא אותה מכלל פעולה. הדוד פשוט נשבר בחצי ולא התחשק לו להמשיך. כך נשארו להם אמא אייזק ואבא אייזק עם הילד הפרובלמטי שביקש להגשים את מטרתו המאוד עמוקה.

זה היה קשה, אבל שרדנו.

לכל אחד מהכותבים היה/יש בלוג משל עצמו, מוצלח או פחות מוצלח, אורך החיים הממוצע של בלוג, הוא שמונה חודשים עד שנה, בביצה מכתירים ומדיחים כוכבים עולים כמו עגבניות בשוק הכרמל. אלו ששרדו יותר יסבלו מקוראים חדשים שיקראו את הבלוג שלהם מהאמצע או יעשו להם טובה ויקראו קצת מההיסטוריה, בכל מקרה, התחלופה היא אדירה, השעמום מבעבע, כל הזמן מחפשים דברים חדשים, דברים מרגשים.

לא, לא באנו להגיד לכם שאלו התכנים שמעסיקים אתכם 25 שעות ביממה, לא באנו להגיד שום דבר על קחי אותי שרון, על דודו טופז, על המלודרמות חסרות המשמעות של החיים שלכם. לא באנו לירוק לאף אחד בפרצוף, תמשיכו לכתוב, תמשיכו להתעניין, כי זה מאוד מעניין אתכם, וגם אותנו, לפעמים. מאוד מאוד מעניינים אתם, וגם אנחנו.

תודה.

 

היוצרים של איזק : אבא

 

באנו, פיסטתנו, ניצחנו.

 

הבל הבלים? שטות ורעות רוח? ניסוי וכולכם עכברי מעבדה? אל תצחיקו אותנו. מפיינשמעקרים שעוטרים לעצמם את הגילוי של אייזק (ובמילא רואים בעצמם סמכות בלוגית יוצאת דופן) ועד למעתיקנים נלוזים, כולכם באתם, קראתם, הגבתם. גם עכשיו. עובדה. ההוכחה היא בקאונטר.

 

אג'נדה? הבלוגר מחפש משמעות. בוקר טוב. לא א.א. מילן, לא דאדא, לא זרם התודעה, לא ויטגנשטיין, לא סלבריטי, לא ניסוי ולא בטיח. הכמות, בנות, הכמות – האיכות היא בעיני המתבון. ההוכחה היא בקאונטר.

 

טרחנים משמימים אומרים "מיצה את עצמו", "מהתחלה ידעתי", ושאר משפטי בדיעבד. אחרים, שמנכסים לעצמם את איזק (כך, וגם בשני י')  נוחרים בבוז למקרא פוסטים אותם הם קוראים באנינות טעם ומתפלצים לעצמם : זה? זה מביא רייטינג? וחוזרים וקוראים. ההוכחה היא בקאונטר.

 

קטונו מלחדור לנבכי הנפש של האייזקופיל הממוצע, אם יש כזה. מילדות בנות שתיים עשרה שאוצר המלים שלהן מסתכם ב"פחחחחחחחחחחח" וסימני קריאה, ועד לכותבים אינטלקטואלים עד כדי כך שבוודאי שהם זקוקים לצוואר שוורצנגר רק כדי להחזיק את ראשם ובתוכו מוחם הכבד בתנוחה זקופה. "יז'י קוזינסקי" או כל סממן אינטלקטואלי אחר, הם מפטירים בארשת חשיבות עצמית, נונשלנטים עד כדי כך שהם צריכים לכתוב את זה לא רק בתגובות, אלא גם אצלהם בבלוג. ואחרים, חקרנים בלתי נלאים, מבוססים עד אין קץ בביצת הבלוג, מנסים לדלות פרטים ולהצליב הצלבות: "מי זה באמת איזק? איפה הוא עוד כותב? אני כבר אשיג ממנו אימייל / הכרה / תגובה". ואין להם קץ, ואין להם קוין אדומים. ההוכחה היא בקאונטר.

 

הלאה הצניעות. כולכם יכולים להריח לנו. ההוכחה היא בקאונטר.

 

 

 

הבלוגרים, המגיבים ורשימות

 

האחת ורק האחת, משלשלת פוסטים על דברים מאוד מאוד מעניינים, אך לא תכתוב על אייזק שהוא חדשותי לגמרי משום שהיא חכמה יותר מכולם, יקירתי כך לא נעשים אג'נדאים, תלמדי מחברתך לספסל הלימודים, מורכרמון, שהיא באמת חכמה, ולא מתנשאת.  כמה כיף להיות פוצית.

 

דרור פויר, אחי היקר, לו רק היית לוחץ היכן שצריך ללחוץ ומרפה היכן שצריך להרפות היינו נותנים לך בלעדיות על מה שאתה רוצה, אינסטינקט עיתונאי יש לך, אבל אובססיה לחשיפה בלי רצון להבין את הדברים על בוריים, חסרה לך, הקשר התמוסס לו, אתה העיתונאי העזת לתת לו להתמוסס.

 

מלפומנה, להגיד שאייזק מזעזע, זה כל מה שהיה לך להגיד, עיתונאית כבר לא תהיי. אולי תזכי לכתוב באיזשהו מקומון שטחי ורדוד (ומוסיף אבא של איזק: את יכולה להריח לי), אל תשכחי לעשות פינות ותריסים, את המסיבה תראי רק מבחוץ.

 

עידו בלתי אמין -  לך דווקא היינו מתראיינים. ווי לאב יו.

 

עליזה פ. – זה משהו זה. משהו משהו.

 

אלכס אפשטיין ותומר ליכטש, נהננו מכם, הצחקתם אותנו, ועשיתם לנו שמח. אלכס שים לב "פינגווין" רק בשבילך מתוק שכמוך.

 

שוקי גלילי, זה היה בלתי נסלח שהורדת את התגובה שכבר הגבת, היינו מחמיאים לך עכשיו, אבל יצאת פרש, מרוב חשיבות עצמית, יצאת קטן.

 

המגיבים שאהבנו, קיפוד כזה האינטלגינטית מכולם, עליזה פ. (אבא של איזק אומר: את מלכה), ג'ול שנעלמה קצת, אוזון, וכמובן את גלעד.

 

 

מהראיון של דרור פויר מובאים לפניכם הקטעים שאהבנו, אחרי שהבנו שהבחור לא רציני.

 

השאלה הכי ראשונה שלי היא, איך אתה מאיית את השם שלך, בכל מקום הוא מאוית אחרת: איזק, אייזק, izek?, מה הנכון?

אני מאיית את השם שלי באמצעות  האותיות א-י-י-ז-ק, וכך הוא יוצא לפעמים איזק וגם אייזק עם רדנדנסי (יתירות). ברור שבאנגלית זה IZEK וכל המאיית אחרת טועה, מטעה, ומשקר. תודה.

זה חלק מהשאלות שלי, אתה מוזמן לענות עליהן, ולדבר על כל מה שאתה רוצה. על כל פנים, אפשר לקחת את הענין הזה בדיוק במידת הרצינות שאתה בוחר.

אני משתדל להיות רציני, למעט הפעמים שבהם לא, אבל אטרח ואדגיש את הפעמים שלא, כדי שלא תפולנה אי הבנות בהן לא אובן (אני, לא הטוסטר). תודה.

פחות משלושה שבועות, וכבר הפכת לדבר די חם באינטרנט, אנשים מעתיקים אותך, מדברים כמוך, סוג של גיבור תרבות אינטרנטי כזה. זה היה בכוונה, נכון?

כן, אני עוזר לאנשים למצוא את האור. אני משתדל לעשות את זה טוב, שיהיה אור.

תודה.

למה?

כי טוב באור, טוב גם בחושך, אבל אז נתקלים בקצה של המיטה וכואב.

מקריאה שלי, אני מתרשם שאתה רווק, חי בדירה שכורה, קורא הרבה ספרים, נמצא הרבה בבית. כמובן שיכול להיות גם שאתה עושה את הכל על חשבון שעות העבודה.

מידיעה שלי, אני רווק, חי בדירה שכורה, קורא כל מיני דברים בעיקר את אותם הספרים שוב ושוב, כדי שאם ילך לי ספר לאיבוד אני אזכור מה היה כתוב שם וגם כי אני מתענג על ההגיה המיוחדת של מלים כמו "פנאומוקוקי", "חיזרן", "חמרמורת" ו"צליפה". אני בכלל לא נמצא הרבה בבית אין לי מושג איך קיבלת את הרושם הזה, אני מרבה לטייל, לרכב על אופניים ולשבת מול החלון הפתוח (שזה נחשב בעיני למחוץ לבית), כשיש שמש אני מרכיב משקפי שמש. ולפעמים אני עושה את זה על חשבון העבודה. (אני מתכוון להכל כמו שאתה כתבת הכל).

מה הרעיון מאחורי "זה מעניין מאוד מה שאמרת. תודה"?

הרעיון הוא לציין בפני הקורא שמה שקראתי היה מעניין, אפילו מאוד. ואני משתדל להיות מנומס, אפילו אם לא קראתי.

הרי אפשר לקרוא את "זה מעניין מאוד מה שאמרת. תודה" בהרבה צורות, כמו זלזול, או התעלמות.

זו נקודה מעניינת.  כל דבר אפשר לקרוא בכל צורה, ההבנה היא בעיני המבין. תודה.

מה אתה רוצה להגיד? ששום דבר לא מעניין? שהדברים ה"מעניינים" הם לא מעניינים ושהדברים ה"לא מעניינים" הם כן מעניינים?

יכול להיות דרור, יכול להיות, אני גם מעריץ נלהב של שטפי אינפורמציה תוכנית, אני מאוד מעוניין בחומרים שכתובים המון פעמים, אני מאוד מתעניין בחומרים ממוחזרים, אני מוצא את זה נורא מעניין שאנשים חושבים שהם מעניינים, עצם העובדה כמעט מצליחה לרגש אותי ולפעמים אני גם יכול פשוט לומר שהדברים מעניינים. מאוד. אני מעריץ גדול ונלהב של אסטתיקה טריוויאלית, של בוכהלטריה אדמנסטרטיבית ושל אורז לבן, טהור, נקי. מתוך הטריוואלי יוצאת האנקדוטה, מתוך השעמום העניין, מתוך בקבוק של קולה קולה - קוקה קולה.

ומה העניין עם החולצות? מישהו קנה את זה?

רציתי ליצור אופנה שלא פונה רק לקהל העילי של הדוגמנים. חולצות ושאר פריטי לבוש שמתאימים לכל אחד - לאו דווקא לטויגים. זו היא אמירת אופנה חזקה, לאנשים שלא רוצים את המותגים בגלל שהם מותגים, ולא נוהים אחרי אופנות - בגלל זה "איזק" היא חנות שמוכרת בדיוק את זה: חולצות שאפשר ללבוש. פריטי הלבוש יוצאי דופן בעניין שלהם, ופונים לכל אותם פיינשמעקרים שיודעים איכות מה היא, ועניין גם. כל החולצות בעיצובי מכילות שני שרוולים וחור בשביל הצוואר, אחרת לא רואים את הראש, וזו עובדה שלעתים נוטים להתעלם ממנה. מטעמי מס עלי להצהיר שלא מכרתי אף חולצה אחת.

תגיד, פרסמת עוד בלוגים בעבר, או שזה הראשון שלך? או שאתה מפרסם בו זמנית בעוד מקום?

גם את הבלוג הזה איני מפרסם. אני כותב ראשית בשביל עצמי, ורק אחר כך בשביל עצמי אחר כך. במקומות אחרים אני מפנה אל הבלוג הזה, כמו לדוגמא מקומות שאינם בישרא בלוג.

מפרסם ברשימות? תגיד ת'אמת.



ברשימות אני מפרסם תגובות מאוד מעניינות. אני פעם אתן לך לקרוא.



שיר הסיום- אתם מוזמנים להצטרף בפזמון -

Soundtrack : rocky iiI (1982)


Risin' up, back on the street
Took my time, took my chances
Went the distance
Now I'm back on my feet
Just a man and his will to survive


So many times, it happened too fast
You trade your passion for glory
Don't lose your grip on the dreams of the past
You must fight just to keep them alive


* It's the eye of the tiger
It's the thrill of the fight
Risin' up to the challenge
Of our rival
And the last known survivor
Stalks his prey in the night
And his fortune must always be
Eye of the tiger


Face to face, out in the heat
Hangin' tough, stayin' hungry
They stack the odds
Still we take to the street
Fot the kill with the skill to survive
(Repeat *)


Risin' up straight to the top
Had the guts, got the glory
Went the distance
Now I'm not gonna stop
Just a man and his will to survive
(Repeat *)


The eye of the tiger
(4 times till fade)


 

 

 

 

שמות? שמות אתם רוצים?

זה מאוד מעניין, בשבילנו רק אורז לבן תודה.

 

 

היה מעניין מאוד.

תודה.

 

נכתב על ידי אייזק , 31/8/2003 11:34  
65 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   2 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



סבלנות


ככה צריך לחכות.
נכתב על ידי אייזק , 31/8/2003 08:02  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



גל חום


11500 צרפתים מתים.
אני תמיד חשבתי שהריח זה מהגבינה.
נכתב על ידי אייזק , 30/8/2003 19:43  
16 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

כינוי:  אייזק

מין: זכר

תמונה




22,482
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאייזק אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אייזק ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ