| השינוי מתחיל מבפנים | ||
8/2009 misunderstood אני בטוחה שאני לא היחידה שמרגישה ככה, כולנו שאיזה שהוא שלב בחיינו הרגשנו לא מובנים כהלכה, כאילו כל מה שעשינו יצא פשוט בדיוק ההפך הגמור מהכוונה. אני בטוחה גם שאני לא היחידה שמרגישה איזה אי צדק חברתי שכזה על כך. זאת הבעיה בבני אדם, חופש המחשבה שלפעמים שונא את חופש הביטוי, או גורם לנו לשנוא אדם בגלל צורת הביטוי שלו. לפעמים אני שונאת את עצמי על כך שאני מתנהגת בצורה כזו או אחרת אשר אינה אופיינית לי, ולפעמים אין לי דרך בעולם להוכיח את עצמי אחרת מה שהופך את העיניין לאפילו פחות נסבל. אני כועסת על אנשים שהטביעו אותי בתוך תבנית מסויימת בה הם החליטו שאני נכנסת ובתבנית הזאת צפוף כל כך ולא נוח או מרווח מידי כי אלו אינן התבניות אליהם אני באמת שייכת. אני כועסת על כך שחלקם לא נתנו לי הזדמנות להוכיח את עצמי אחרת, וכועסת אפילו יותר על אלו שנתנו את ההזדמנות אבל לא באמת ניסו לראות אותי אחרת כי בתוך דעתם כבר הייתי בתוך אותה תבנית לא שלי ארורה. במצבים שכאלו אני לא מבינה אפילו את עצמי,אני הולכת עם האימפולסיביות הרגשית המבעבעת בתוכי כדיי לספק אי אילו תחושות רגעיות,אך מעישי אינם מספקים את התחושות האלו והסיבה היא שתמיד ההיגיון צודק, ואני אף פעם לא מקשיבה לו, הולכת עם שקר כלשהוא של עלק אינטואיציה ומתעלמת לחלוטין מזעקותיו של ההיגיון לעברי שבכדי להשיג את מטרתי עליי לעשות את ההפך ממה שהאינטואיציה אומרת לי לעשות ובכל זאת אחרי כל כך הרבה פעמים אני עדיין לא מסוגלת להשתיק את אותה אינטואיציה מזדיינת ולהגיד לה שהיא יכולה לדחוף את האינטואיציה שלה עמוק בתוך התחת שלה כי לי היא עושה רק נזק. ושוב אני רואה איך ההיגיון יושב לו בצד ומניד בראשו ויודע ואומר לי על האסונות שאני גורמת לעצמי בגלל אותה שרמוטה אינטואטיבית שקרנית. וכנראה שהיא בעצם הסיבה שברוב המקרים הכניסו אותי אל אותן תבניות לא שלי. אני שונאת אותה. ועדיין לא מצליחה למרוד בה. אני רק רוצה שיבוא האדם שיצליח להבין את כל זה, שימצא את ההיגיון בתוך כל בילבולי המילים האלו, ויקבל את העובדה שאני משוגעת באהבה. הרי מה הטעם בלהיות משוגעת אם אין לי עם מי לצחוק על זה? וברצינות, אין באמת אדם שפוי בעולם הזה. זה מרגיז שאנשים תמיד רוצים שיקבלו את החסרונות שלהם אבל לרוב מסרבים לקבל חסורונות של אחרים. מעולם לא פסלתי אדם בגלל חסרון או שניים, ואני לא יפת נפש או שטות שכזאת, אני פשוט מקבלת את החסרונות באחרים או לפחות מאוד מאוד מאוד משתדלת לקבל אותם כי כך אני רוצה שינהגו בי. שלא ישפטו אותי על פי החולשות שלי, שלא יבהלו רק כי הם קצת לא מבינים אותי. שהוא לא יפרש אותי לא נכון רק בגלל חסרון קטן שיש בי. חסרון אשר הוא עצמו אינו מבין כהלכה ואינו מפרש במדויק. שיתן לי הזדמנות להראות לו מה זה באמת אומר. ושאולי הוא יבין שזה לא כזה נורא כמו שזה אולי נראה. נכתב על ידי לולה , 20/8/2009 06:04 2 תגובות הצג תגובות הוסף תגובה הוסף הפניה קישור ישיר שתף המלץ תגובה אחרונה של ב-7/9/2009 00:16 | ||
| 18,254 |
|
©
הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ללולה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על לולה ועליו/ה בלבד כל הזכויות שמורות 2010 © נענע 10 בע"מ |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
