לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

נקמת אישה, מסע ה - 100


סקס סמים וטכנולוגיה

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
5/2006

Cry Me A River


 

תחושת נצחון יש בערב יום העצמאות, שבין תשישות לקיפצוצים. עפים מדכאון קולקטיבי (בין אם אח נפל או שהפיצוציה סגורה) לתזיזיתיות אין קץ.

גם לי יש הנצחון הקטן שלי, שהלך והתהווה לקראת ערב.

 

האקס של האקס שלי (כן, סיפור ארוך...אבל זה לא אקס מיתולוגי אז זה לא כזה ביג דיל. מצד שני, אין לי אקס מיתולוגי וזה לא שלא אהבתי. אולי אהבתי אפילו יותר מדי, אולי לא ידעתי מה זה אבל מה שבטוח נקמות אני אוהבת) עושה מסיבה ומכיוון שגם אני וגם האקס שלו (שהוא האקס שלי...מסובך...), נשארנו איתו בקשר טוב, הוא החליט שהגיע הזמן להפגיש בנינו והוא שעודד אותי לנעוץ את השיניים בערב יום העצמאות.

 

פלשבק:

"תגיד שאני מכוערת, תגיד שאני מעצבנת, לא מתאימה לך, חרא של אופי, זונה.."

"את לא זונה וכנראה שאנחנו לא מתאימים באמת, אבל אמרתי לך..וזה לא דבר קל להגיד"

שברתי לו בקבוק בירה על השטיח החדש ועפתי משם.

אמא שלו נעצה בי מבטים, זונה. בת זונה והוא בן של זונה בת זונה.

 

חזרה למציאות:

קניתי לי שמלה לבנה. חצי תמימה חצי 'דפוק אותי איפה שבא לך' ופיזזתי בכבישים על טוסטוס מקפיא שחלות. בכל תל אביב, בכל שנה, המונים. חוגגי יום העצמאות נחלקים לשתי קבוצות : חוגגי יום העצמאות וחוגגי העיקר שיש מה לחגוג.

בדרך כלל, זה מחזורי. כילדים, אנחנו חוגגים יום עצמאות, מתבגרים וחוגגים כי יש מה לחגוג ובערוב ימנו, בחיק ילדנו, שוב חוגגים את יום העצמאות (כי כתוב בספר שצריך להקנות ערכים לילדים).

 

פששש...אני אומרת לעצמי בתוך הקסדה שמכילה קומבינת סלולרי שן כחולה. אם אני עושה עכשיו תאונה אני נשרטת כולי, מדממת בחצי עירום וגומרת קריירה עם עתיד מזהיר.

ובכל זאת לא הצטערתי על הראש שעשיתי לפני שיצאתי, אפילו חייכתי.  לא חינוכי, אני יודעת, אבל אני לא מחוייבת למשרד החינוך ואין לי ילדים שאני מהווה להם דוגמא אישית רעה. מקסימום ילד שחיפש את מורן אטיאס בעירום והגיע לכאן, יתעייפו עינייו מלקרוא בטרם יבין את המסר שעולה מהשורות הנ"ל (כאמור, זה לא באמת מסר שאני רוצה להעביר, זו פשוט עובדה שקרתה אך עלולה להתפרש כמסר). איפה היינו?

אה כן. עשיתי ראש.

 

פלשבק:

"מ', אני מתה" אמרתי לחברה שבאותה תקופה החלפנו בעיות אישיות שבעל פה.

"מה קרה?" פתחה עיניים שואלות שגם אם לא היה לי מה להגיד או הייתי חושבת להתחמק מלהגיד, הייתי חייבת לדבר. שואבת מילים.

"הוא עזב אותי כי אני טיפשה?"

"מה?! מה עשית שהוא קורה לך טיפשה?"

"זה לא משהו שעשיתי, זה משהו שהוא חושב עלי!! הוא אמרה שהוא מקווה למצוא לעצמו מישהי ברמה שלו. ברמה שלו!! הוא אמר לי שההורים שלו התיישבו לדבר איתו על העתיד שלו [אנשים, ואוו....מדובר כאן על גיל טרום נישואין לגמרי אפילו אצל גרוזינים מוסלמים שמאמינים בצליבת בודהה על גדות הדנובה באמצע חודש הרמאדן] והם הודיעו לו שהם לא רואים אותי כחלק מהמשפחה הגדולה שלהם"

הזבל היה קשור למשפחת התחת שלו. משפחת אצולה מאחת המדינות עם הסיפורים היותר גרנדיוזים מתקופת מלחמת העולם השנייה.

 

חזרה למציאות:

"לא הכרתי אותך, ואוו, את נראית ..." חיוך גדול על הפנים שלו. החלק העליון של החזה שלי נמחץ אל תוך מחוך סמוי עין ונראה כמו סופגניות שיושבות על הצד בקופסאת קרטון. רק חלק. שזוף, על רקע לבן. חבל על הזמן.

 

"כן, אני כולי ניתוחים, פעם מכוערת פעם פצצה" (זה לא נכון. מעולם לא הייתי מכוערת ופצצה במונחים די אוביקטיבים הייתי גם בעבר. אבל זו הדרך שלי להגיד לו – חכה מותק, אתה עוד לא ראית כלום וגם להשאיר באוויר את השאלה האם הם אמיתיים?

 

"מה את עושה היום?" זה היה מבחן שבע"פ מבית אמא. הוא הכין את השאלה בקפידה ואני הכנתי את התשובה שנים.

האקס של שנינו התקרב כדי לשמוע את חריקות השיניים שלו כשסיפרתי לו כמה נערת הכלום-מעריצה את דיבור חדיש – קניונים-MTV (של פעם) – מרקורי, קוביין והשאר נופלים, הפכה למה שסיפרתי לו בחצי משפט. זה כמובן רק טייטל רשמי, אבל הוא בהחלט משקף הישג.

 

"זדיין לי מהעיניים" העיניים שלי אמרו אבל לאורך כל הערב (עד שחברה שלו ברחה) הוא נדבק לתחת היפה שלי ואפילו צולם (וסומסם מיידית לכמה נוכחים) כשהוא שולח יד.

וגם את הסטירה תפסו.

 

TheRaveN

קצרצרים:

1. אז מה? זה סיפור של ברווזונת מטופשת שהפכה לגאונת העיר? לא. זה עניין של ביטחון. יכולתי לבוא שרת האוצר ולרחרח סביבו כמו כלבה מיוחמת שלא תשכח את ההרבעה הראשונה עם הסטאד של השכונה. תנו כבוד – לעצמכם.

2. אוף...ממש מרגישה רע עם הממשלה החדשה הזאת. באמת נו, אולי נתעורר ונגלה שזו בדיחה ואריק מחליט ואריק שליט? לא רוצה פרץ ובטח לא אולמרט. רוצה דברים יפים יותר. עדכניים יותר. אידיאליסטים יותר. לא גימלאים. בפעם הבאה...זה יהיה ירוק. או לא. אבל לקוות אני יכולה.

נכתב על ידי TheRaveN 2.0 , 4/5/2006 20:01   בקטגוריות אהבה ויחסים, אופטימי, אקטואליה, שחרור קיטור  
13 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



Avatarכינוי:  TheRaveN 2.0

בת: 40

תמונה




165,668
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , משוגעים , גאווה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לTheRaveN 2.0 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על TheRaveN 2.0 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ