לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



כינוי: 

בת: 24



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2017

אוקיי


אני נותנת לפחד לנהל אותי.

 

הפחד להשאר לבד בהמון במדינה זרה. משום מה הפחד הזה נראה לי לגיטימי ולא לגיטימי באותו הזמן. למה שיקרה לי משהו? יש כאן יותר ממאה אלף איש שרובם נמצאים כאן לאותה מטרה כמוני. אבל משום מה, כשאני לא בסביבה הטבעית שלי ובפרט בחו"ל ובפרט 2 בפסטיבל, המוח שלי נכנס למצב "חטופה", רק שאני גם ליאם ניסן וגם החטופה. 

אני ערנית מדי לסביבה שלי, וייב אחד מקולקל מהסביבה ואני נדרכת כמו דורבן. לא, נינג'ה. 

אז רדיוהד. ואני לבד. והפחד הכמעט לגיטימי הזה להשאר לבד שם והוא תמיד יהיה שם. החרדות הבלבלות הסרטים והתרחישים בראש תמיד יהיו שם וילוו אותי גם לנסיעה ברכבת למקום שאני לא מכירה.

זה חלק ממני. אבל זה לא מגדיר אותי, ולא את הכיף שלי, ובטח לא ימנע ממני לשמוע תום יורק ממלמל בבלגיה.

 

בשיא ההופעה, שהייתה מחשמלת אגב, הלהקה עצרה את המוסיקה ונתנה לקהל לשיר את השורה and for a minute there I lost myself.

שרתי חזק עם הידיים באוויר, והרגשתי שדווקא כאן מצאתי את עצמי.

 

נכתב על ידי , 1/7/2017 02:30  
קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: 18 עד 21 , החנונים , דברי תורה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למפלצת הכריות אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מפלצת הכריות ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ