| אובייקטיביזם - מטפיסיקה של תכלית שטייניץ, תוריד מיסים | ||
2/2010 אל חשש, היורדים לא יצביעו ליכוד בשתי מילים:
הליכוד וליברמן רוצים לתת זכות הצבעה ליורדים מתוך תקווה שהם יצביעו עבורם.
ובכן:
נכתב על ידי אבי , 9/2/2010 15:44 הקטע משוייך לנושא החם: ישראלים בחו"ל בוחרים לכנסת 2 תגובות הצג תגובות הוסף תגובה הוסף הפניה קישור ישיר שתף המלץ תגובה אחרונה של אבי ב-9/2/2010 18:44 דניאל ש. מילוא - המצאת המחר דניאל ש. מילוא המצאת המחר המצאת המחר הוא ספר מדע פופולרי שעוסק ברגע שבו קוף האדם הפך לאדם. הנושא מרתק וקשה מאוד לחדש בו - בעיקר בהתחשב בעובדה שכבר יותר מאלפיים שנים עוסקים פילוסופים בניסיון להגדיר את האדם. מילוא מצליח לחדש, משום שהוא מציב תיזה חדשה, הנושאת את שם הספר, לפיה האדם הפך לכזה כשהמציא את המושג "מחר". מתקבל ספר מרתק, שנון, רהוט וקולח. הספר - השופע גרפים ואיורים - זכה לעיצוב מצוין, מהטובים ביותר שראיתי (למעשה, גרפיקה באיכות כה גבוהה מקובלת רק בספרי לימוד מאוד יקרים ומעולם לא ראיתי כמותה בספר עם תג מחיר נורמלי).  עד כאן מחמאות, עכשיו לתכלס. דניאל ש. מילוא הוא פרופסור לפילוסופיה קונטיננטלית באוניברסיטה אירופאית, וככזה, התייחסויות וציטוטים מקאנט והגל לא מאחרים לבוא. המצאת המחר היא זו שדחפה את ההומו סאפיאנס לנדוד יותר משעשה זאת הומו ארקטוס? מי אמר שזה טוב? מוח גדול הוא הרכיב הביולוגי שמאפשר את האנושות? הוא גם זה שאחראי לתמותת תינוקות כה גבוהה (מדובר ביחס בין היקף גולגולת הילוד לאגן הירכיים של היולדת). על פני מחצית הספר מילוא מציג עובדות, ומכיוון שאני מהאנשים הפחות משכילים שאתם מכירים, אני נרעש מכל עובדה עליה אני למד לראשונה. תוך כדי כך נהניתי מאוד מהאופן הבהיר בו מציג מילוא את העובדות. כשהוא מכין את התשתית לטיעונו, דומה שמילוא מכוון לתיאורית "המוח האנוכי", משהו דומה ל"גן האנוכי" של דוקינס. רק שחבל שמילוא אינו דוקינס. המחויבות שלו להערכה כי האנושות פגומה מיסודה ושבעצם אין אמת (הוא אומר זאת בספר במפורש) ולקביעה כי האדם אומלל בלי יכולת להיחלץ, מובילה אותו אל המסקנה הבלתי-נמנעת: יש להשבית את מוח האדם. אם וכאשר לא יהיה לנו מוח, ונחזור למצב החייתי של לפני כך וכך מיליוני שנים, אולי תושמד 99% מאוכלוסיית האנושות, אבל למי שיישאר, יהיה סבבה. מי שלא מאמין שלזה קורא המחבר - שיפתח את הספר. עכשיו, מכיוון שלדעתי אי אפשר לבקר ולהגיד מה לא בסדר בלי להגיד איך הדברים צריכים להיות, אפרוש כאן בתמצית את דעתי על תיאורית "המוח האנוכי".
"המצאת המחר" מראה בראש ובראשונה עד כמה הפילוסופיה הקונטיננטלית היא רצחנית. אבל, אין בכך כדי למנוע מחקר אל תוך התיאוריות שהספר מעלה - בניכוש ההערכה המוסרית שלהן. אני מבין (קראתי אצל טולסטוי :) למה אנשים אומללים רוצים לגלות למה הם כאלה. אני חושב, שחשוב הרבה יותר שאנשים מאושרים יבינו למה הם כאלה, ואיך יוכלו להיות יותר מאושרים. נכתב על ידי אבי , 8/2/2010 10:03 בקטגוריות ביקורת ספרים 7 תגובות הצג תגובות הוסף תגובה הוסף הפניה קישור ישיר שתף המלץ תגובה אחרונה של אבי ב-9/2/2010 08:07 קן פולט, עולם ללא קץ עולם ללא קץ הוא רומן המשך ל"עמודי תבל".* קן פולט כותב נפלא. אני לא חושב שקראתי עוד ספר עם עלילה כל כך רחבה, עם שפע כזה של דמויות ועם סיפורים ועלילות משנה שכולן כה מעניינות. "עמודי תבל" מתרחש במאה ה-12, על רקע תקופת האנרכיה, רצח הארכיבישוף מקנטרברי ומלחמת האזרחים הארוכה באנגליה. "עולם ללא קץ" מתרחש שתי מאות אחר כך, בתקופת המגיפה השחורה ומלחמת מאה השנה. החברה האנגלית היא חברה מעמדית קשיחה ועל מנת לשנות את גורלם נדרשים גיבוריו של פולט - מלבד אומץ, עורמה וגבורה החביבים על סופרים באשר הם - לתכליתיות ולסיבולת. במובן הזה, פולט הוא הסופר שמבטא ערכים אוביקטיביסטיים באופן המובהק ביותר והיה על כך מאמר קצרצר ב-Atlasphere. הגיבורים הם מהנוגעים ללב ביותר שהכרתי. החיסרון של פולט הוא השאיפה חסרת הפשרות להאכיל את הקורא בכפית. כך, כששתי דמויות מתעמתות ואחת גוברת על השניה, הוא מפרט את תוצאת הפגישה עוד לפני שהיא מתחילה, אחר כך מספר מה היה בפגישה, ואחר כך מסכם את האירוע ומשמעותו, למי שאולי זיפזפ בדיוק באמצע המתח. למרבה המזל, צורת הכתיבה הזו לא באה על חשבון עומק הדמויות ונפתולי העלילה, אבל מתקבל ספר ארוך מאוד (1100 עמודים בעברית, שמן הראוי היה להגיה אותם ביתר קפדנות).  * תודה לאנדורפין על** שהכיר לי את הספר הזה ** ועל עוד כמה דברים נכתב על ידי אבי , 2/2/2010 13:30 17 תגובות הצג תגובות הוסף תגובה הוסף הפניה קישור ישיר שתף המלץ תגובה אחרונה של Igal ב-7/2/2010 19:22 האחרונים טפפו לאטם אל החדר, נהרה שפוכה על פניהם חוק הספרים מפחיד אותי. כל כמה שהוא נלעג (יובל אלבשן נותן בראש), אני מאמין שיש בו סכנה ממשית: אם חוק הספרים יעבור, אני אקרא פחות ספרים ומתוך מבחר יותר קטן. לא הצלחתי להניח ידי על נתוני מכירות ספרים בארץ מאז ומעולם. הספריה הלאומית התחילה לספור את הכותרים שיוצאים לאור בישראל מ-2003, ובעזרת מאמר נוסף השגתי נתנונים מהשנים 2001-2002. שנת 2002 היא השנה שבה צומת ספרים התחילה לעבוד. צומת ספרים נתפסת על-ידי הבלושביקים כאחראית העיקרית לריבוי הכותרים בישראל ולירידה התלולה במחירי הספרים. אלא שהשנים 2001-2002 הן שנות המיתון העמוק שהביאה האינתיפדה השניה ונתונים על שנות הבועה לא מצאתי.
  אפשר למכור ספר בתשעים שקלים לחתיכה ולהרוויח. אפשר למכור ארבע-במאה ועדיין להרוויח. השאלה אינה כמה אתה מרוויח לעותק יחיד אלא כמה עותקים מכרת. יפה אמרו מוטי/יעקב ב"קו ישר": הבעיה הראשית אינה כמה אתה מוכר אלא למה לך להכניס את המדינה לתמונה. עדיין, למרות שהטיעון הזה נכון, אני רוצה להדגיש שאם הספרים לא יהיו זולים, לא יקנו אותם. חוק הספרים, לא רק שאינו צודק, הוא גם חוק אוילי שיפגע בסופר (ובקורא, ובמו"ל, אבל מי סופר אותם).
טליק, אם זה בסדר מצידך, אפשר להכניס את הפוסט הזה תחת הנושא החם בהקשר של "נמאס ממדינאים אוילים שלא יודעים איפה הם חיים". נכתב על ידי אבי , 1/2/2010 16:44 הקטע משוייך לנושא החם: דברים שנמאס מהם 36 תגובות הצג תגובות הוסף תגובה הוסף הפניה קישור ישיר שתף המלץ תגובה אחרונה של rafi ב-8/2/2010 21:08 | ||
|
©
הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאבי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אבי ועליו/ה בלבד כל הזכויות שמורות 2010 © נענע 10 בע"מ |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
