לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

ד. לעולם שבחוץ

בחור צעיר, שעדיין לא מצא את עצמו, מחפש את דרכו בשבילי החיים.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2019    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

10/2019

תמונת מחזור וזכרונות


ביום חמישי האחרון, הלכתי עם ט. לקניות בסופר. זה אולי אחד הדברים שהכי צריך להתרגל אליהם בחיי הנישואין וניהול הבית, הרעיון שצריך לפחות מדי פעם לצאת לקניות. יום ששי הפך להיות יום הקניות בשוק, של ירקות בעיקר, ומדי פעם גם צריכים לעשות קניות בסופר, תלוי מה צריך באותו זמן. זה מצטרף לכל ההוצאות שפתאום נדרשות ממני ועד לא מזמן לא הייתי צריך לחשוב עליהן, כמו שכר דירה, קניית הריהוט ומכשירי החשמל לבית, תשלומים שונים (עיריה, גז, חשמל, תקשורת וכו'). מה שבקושי משאיר משהו מהמשכורת לשאר החודש, אבל מצד שני יש גם את המשכורת של ט. כך שאנחנו די מסתדרים.

אבל לא זה הנושא העיקרי שרציתי לכתוב עליו, וגם לא הקשיים ואי הנעימויות בעריכת קניות בסופר ביום חמישי שהוא עוד בין חגים בנוסף לכך, אלא דווקא אירוע שקרה לי בעקבות הקניה בסופר.

כשהיינו בסופר פגשנו מכר שלי, הרב ב.ב., שהיה מורה שלי ומגיע לפעמים לבית הכנסת שבו אני מתפלל. הוא פנה אלי בבקשה קצת לא שגרתית, ושאל אם במקרה יש ברשותי עותק של תמונת המחזור של סיום בית הספר היסודי שלי (שהוא לימד את הכיתה שלי בו). השבתי לו שאבדוק בבית של ההורים שלי, ואכן בדקתי, אבל לא מצאתי למרות שזכרתי שהוא אמור להיות קיים. 

מה שכן מצאתי, הוא את תמונת המחזור מסיום בית הספר התיכון. תמונה שלא פחות ואולי אף יותר מעניינת. הבטתי בתמונה, ונזכרתי בשמות שאני כמעט כולם, ובכל מיני דברים הקשורים אליהם, למרות שעכשיו כבר שנים רבות אני לא בקשר כמעט עם איש מהם. שניים הם חברים שלי בפייסבוק אבל אנחנו לא מנהלים כמעט קשר, ולגבי השאר אין לי כל מושג. אני מניח שרובם כבר נשואים, חלקם הגדול בטח כבר הורים לילדים, אם כי על רובם אני לא יודע דבר וחצי דבר על התנהלותם מאז.

מעניין להסתכל גם קצת על התמונות של סגל המורים. את אחד המורים אני פוגש מדי שבת בבית הכנסת, מורים אחרים עוד פגשתי מפעם לפעם. שתיים מהמורות אף הגיעו לחתונה שלי עם בעלה בתור חברה של ההורים שלי, אם כי הן לא לימדו אותי. חסרו לי בתמונה לפחות שני מורים שאני זוכר, לא ברור לי למה לא הופיעו, והיו גם שלושה מהמורים שאינם עוד איתנו, רק אחד מהם היה מבוגר יחסית אבל גם הוא לא מבוגר במיוחד, והשניים האחרים נפטרו ממש צעירים יחסית ממחלות, שמאוחר יותר נטען שנבעו מדברים שונים שהיו באדמת אותו בית הספר. גם על מורה נוספת, מבוגרת באופן יחסי שמעתי שהיא חולה במחלה קשה, אבל היא עדיין איתנו. (והייתי יודע אילו חלילה היה אחרת, כיוון שאחיה מתפלל אתי בבית הכנסת). 

ופתאום אני מסתכל קצת, יותר מעיף מבט, על הכיתות של הבנות. אלו שלמען האמת כמעט ולא היה לי קשר איתן. גם כאן, אני מניח שרובן נשואות, ואמהות לילדים. פה ושם מזהה שם מוכר, כאלו שלמדו אתי גם בבית הספר היסודי, או בחוגי המחוננים שהשתתפתי בהם בזמן היסודי. יש כמה שהוריהן מתפללים בבית הכנסת שבו אני מתפלל, על אלו אני יודע שיש לכל אחת כמה וכמה ילדים, אחת רופאת ילדים, אחת אחות, והשלישית אני לא יודע בדיוק במה היא עוסקת. ואז פתאום אני קולט תמונה של מישהי, ולא פחות חשוב מזה את השם, ותוהה האם זו אכן היא. המראה לא כל כך שונה, למרות שמדובר בתמונה מלפני 20 שנה, השם מתאים, אם כי כמובן ייתכן שהוא לא ייחודי, ומה שבטוח הוא שאני לא זוכר אותה מתקופת הלימודים בתיכון, אלא רק מכיר אותה היום ממקום העבודה שלה, אותו אני פוקד לעתים מזומנות, ותמיד כשהיא נמצאת אנחנו מדברים מעט. 

לפני כשבועיים הגעתי לשם לראשונה ביחד עם ט., והיא הייתה שם, והצגתי בפניה את ט. ט. היא מאלו שלא נוהגות להגיע למקום ההוא בקביעות, וגם עכשיו, וגם עכשיו אני מגיע לשם בעיקר בלוויית אמא שלי. סביר להניח שלא הייתי מציע לה לבוא אתי, אלמלא עובדת אחרת באותו מקום, שגם איתה קשרתי קשרי ידידות שכאשר הזכרתי כדרך אגב את ט. באחת הפעמים, אמרה שהיא תשמח להכיר אותה. אז גם אותה עובדת שרצתה להכיר את ט. וגם הבחורה הזאת פגשו כבר את ט. ט. דווקא לא ממש התרשמה ממנה. 

אם אינני טועה פעמיים הזכרתי אותה כאן בבלוג, לא בשם או בכינוי, אלא כמישהי שעוררה את ענייני. בפעם הראשונה בקטע דמיוני, ובפעם השניה כשניסיתי לממש את הרעיון שהעליתי בפעם הראשונה וקיבלתי תגובה לא צפויה או אולי כן צפויה, תלוי איך מסתכלים על זה.

בפעם הראשונה אחרי החתונה שלי שבה הגעתי למקום העבודה שלה, היא הייתה שם, וכשהיא שאלה מה חדש, במקום להגיד, נופפתי מולה באצבע עם הטבעת. 

ועכשיו אני תוהה, האם זו אכן היא, ואם זו אכן היא, האם היא זוכרת אותי מבית הספר, ואני זה שלא זוכר אותה, ובגלל זה במפגש המחודש יצרנו קשר טוב כל כך, או שזה מקרה, ורק היה נדמה לי. אני תוהה אם להעלות בכלל את הנושא למולה בפעם הבאה שאני אפגוש אותה, אבל זו סתם מחשבה מעניינת ונחמדה.

נכתב על ידי , 12/10/2019 20:15  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




כינוי: 

בן: 38




הבלוג משוייך לקטגוריות: עבודה , דת , דברי תורה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להאזרח ד. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על האזרח ד. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ