לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

ד. לעולם שבחוץ

בחור צעיר, שעדיין לא מצא את עצמו, מחפש את דרכו בשבילי החיים.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2017    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

3/2017

הקול הגדול שנדם


בדרך כלל, כאשר אירוע משמעותי, כזה שנדמה לפחות שייזכר לדורות, מתרחש, ואתה מתעדכן בו דרך התקשורת, אתה עשוי לזכור את האירוע עצמו, את התיאורים התקשורתיים ששמעת, ואולי גם אישיות זו או אחרת שהייתה מעורבת ישירות באירוע. בדרך כלל, אתה לא תזכור מי היה איש התקשורת שדיווח על האירוע, או העביר אותו בשידור ישיר. אני לא זוכר מי היה הקריין הראשון בטלויזיה באותו מוצאי שבת של 04/11/95, בוודאי לא זוכר מי היה באולפן הרדיו ואחר כך בטלויזיה ב11/09/2001. 

אבל יש תחום אחד, שבו נדמה לפחות, שגם הקריין,השדר המעביר את האירוע, נוטל בו חלק משמעותי, ואלו הם שידורי הספורט. אולי בגלל החופשיות היתרה שהם מאפשרים לשדרים בהם, אולי בגלל אירועים הקשורים בהם, יש אירועים ספורטיביים שזכורים הרבה יותר בגלל מי ששידר אותם, מאשר בגלל עצם התרחשותם.

בין היתר, המשחק של נבחרת ישראל בפארק דה פראנס בפריז, ב1993, נכנס להיסטוריה לא רק בגלל הנצחון 3:2, אלא בעיקר בגלל מי ששידר אותו והתגובה שלו לשער השלישי של ראובן עטר.

לכל מי שגדל בארץ החל משנות ה-70, ובמיוחד בשנות ה-80 וה-90, קולות שדרי הספורט בטלויזיה באירועים המרכזיים ביותר, במיוחד משחקי הכדורגל, אבל גם משחקי הכדורסל (וגם בתחרויות האתלטיקה באולימפיאדות) הורכבו בעיקר משלושה שמות משמעותיים.

והיום בבוקר, קראתי בעיתון בצער רב, על כך שמאיר אינשטיין, אחד מהגדולים הללו, הלך לעולמו. 

בדרכי הביתה חזרה ממקום העבודה, אני נוהג להאזין לתכנית הספורט היומית ברדיו 103FM. עד לפני מספר שבועות, כמעט מדי יום, מאיר אינשטיין היה מוביל צוות המגישים בתוכנית. בחודשים האחרונים, כבר ניתן היה לשמוע אותו נאבק על כל מילה שמוציא מפיו, מדבר חלש, בהפסקות ארוכות יחסית בין המלים, בטח לא בשטף שאפיין את השידורים שלו. בשבועות האחרונים הוא כבר הפסיק לשדר, ולמען האמת, לטעמי האישית לפחות, אותה תכנית רדיו איבדה קצת את הרסן ואת הכיוון שהוא היה מעניק לה והפכה לעוד קרקס פרוע של צעקות והאשמות בלי יד מכוונת ומרגיעה.

נוח בשלום, מאיר אינשטיין, אוהדי ספורט רבים בארץ זוכרים ויזכרו אותך לטובה עוד שנים רבות.

 

נכתב על ידי , 24/3/2017 05:41  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



יום האשה הבינלאומי


היום, ה-8 במרץ, מצויין בארץ ובעולם יום האשה הבינלאומי. עם או בלי קשר, התפרסמו אתמול דברים שאמר הרב יגאל לווינשטיין בעניין שירות בנות בצבא. ראשית, אבהיר שלא שמעתי דבר מדברי הרב לוינשטיין, מלבד ציטוטים בודדים וכלליים בלבד שנתקלתי בהם בעיתון הבוקר, ובנושא הזה אני רוצה לעסוק כאן משני היבטים, לא קשורים ישירות לדברי הרב לוינשטיין, שכאמור לא שמעתי אותם במלואם, אבל כן רלוונטיים לנושא שבדיון, של שירות בנות בצבא בכלל, וכלוחמות בפרט.

כידוע לקוראים ולקוראות בבלוג, כותב הבלוג הוא גבר, יהודי דתי אורתודוכסי,  ושמרן בדעותיו. יכול להיות שיש מי שיחשבו, ובעיקר תחשובנה, שהמאפיינים הללו פוסלים ישירות את הדברים שאכתוב כאן, אבל עדיין אכתוב אותם כאן, וכמובן שהם משקפים את דעתי האישית בלבד.

ראשית, אומר שלא משנה מה יאמרו כל המומחים ודומיהם, יש הבדלים בין גברים ונשים. ההבדלים הללו הם בעיקר ברמה הביולוגית והפיזיולוגית. הבדלים אלו משפיעים ישירות גם על רמת הכושר הגופני והמאמץ שנשים מסוגלות להם לעומת גברים. בגלל זה יש גם תחרויות ספורט נפרדות לגברים ולנשים, למשל. 

אדגיש שהבדלים אלו לא מונעים ולא צריכים למנוע מנשים למלא כל תפקיד בעולם שירצו בו, כל עוד הוא לא כרוך במאמץ פיזי שלא מתאים להן. נשים יכולות בהחלט להיות מנהלות, מהנדסות, מתכנתות ולעסוק בכל תחום שתרצינה לעסוק בו, ואין שום סיבה שבעולם שנשים תקבלנה משכורת שונה מגברים באותו דרג ובאותו מקצוע. אין גם סיבה שגברים לא ייקחו חלק שווה בטיפול בילדים ובתחזוקת הבית. 

עם זאת, שירות צבאי ביחידה ובתפקיד לחימה, הוא דווקא כן מהדברים שכרוכים במאמץ פיזי ובקשיים שספק אם מתאימים לנשים. הדברים הללו גם לא מתאימים לכל הגברים, ואחרי הכל גם בשל כך פותחה שיטת הסינון המוכרת כ"פרופיל" רפואי, אבל גם נשים בבריאות ובכושר תקינים לחלוטין, לא תמיד מתאימות לדרישות של שירות כלוחם. לפני שנים לא מעטות, ראיתי את הסרט שנדמה לי ששמו "ג'י איי ג'יין", שעוסק באשה שמעוניינת להתקבל לתפקיד לחימה ביחידה יוקרתית של חיל הנחתים בצבא האמריקאי, ובמהלך הסרט, רואים שהאשה המדוברת נאלצת לוותר על כל המאפיינים הנשיים שלה, ואף סובלת מתופעות ביולוגיות של הפסקת תפקודה הביולוגי כאשה כתוצאה מהמאמצים שהיא משקיעה. כל הדברים הללו אומרים לדעתי, שלנשים אין מסיבות כאלו ואחרות אפשרות לשמש כלוחמות.

לגבי שירות נשים בצבא בכלל, לא קראתי מהם הדברים שאמר הרב לוינשטיין על נשים בתפקידים שאינם תפקידי לחימה, אבל במקרה הזה, כאמור בתפקידים שאינם תפקידי לחימה, נשים יכולות למלא את אותם תפקידים כמו גברים בדיוק באותה יעילות. 

עם זאת, וזאת בלי קשר לשאלת המין, ואת זה כבר כתבתי כאן לא פעם בעבר, לדעתי, יש מקומות רבים שבהם בשירות לאומי יכולות נשים, כמו גם גברים לתרום הרבה יותר מאשר בשירות צבאי. לצערי, גם בשבוע שעבר אבא שלי היה מאושפז מספר ימים בבית חולים, וגם לפני שנים רבות יחסית, כשהוא היה מאושפז, ראיתי את בנות השירות הלאומי שמשרתות בבית החולים ואת התפקידים החשובים שהן ממלאות שם, שללא ספק תורמים הרבה יותר לחברה מאשר הרבה חיילות בתפקידי מטה. עם זאת, גם את תפקידי השירות הלאומי הייתי מצמצם, ולדעתי מהיכרותי המועטה עם התחום, יש לשירות הלאומי חשיבות אדירה כתוספת לכח העזר בבתי החולים, כמו גם בבתי הספר ובמוסדות החינוך המיוחד, אבל חושב שאין להן מקום בבתי הספר הרגילים (מיותר מסיבה אחת, ואני לא רוצה להאריך כאן בדברים הללו) ויש תפקידים נוספים חשובים לא פחות שאפשר וצריך למלא במסגרת השירות הלאומי.

ואחרי הדברים הללו, אני רוצה לאמר עוד כמה דברים לגבי דברי הרב לוינשטיין, תוך הדגשת ההסתייגות לפיה לא שמעתי את הדברים במלואם, אלא רק ציטוטים חלקיים כפי שראיתי בעיתון. 

קודם כל, להבנתי הרב המדובר אמר כי שולחים בנות לצבא והן יוצאות משם "לא יהודיות". אני לא רוצה להתייחס לדברים הללו כפשוטם, כיוון שאני מניח שמן הסתם הוא לא מדבר על המרת דת של ממש, אלא כוונתו לכך שהן משנות את אורח חייהן ואולי נוטשות את אורח החיים הדתי שנהגו בו קודם לכן. 

ועל דברים אלו יש לי מספר הערות. 

הערה ראשונה היא שאני לא מבין מדוע הרב הנכבד חושב שזה נוגע רק לבנות. הרי גם לבנים יש למעשה בצבא את אותו מפגש עם החברה שאיננה דתית, וביתר שאת, בהיות בוגרי המכינה שלו ומכינות אחרות מעורבים ביחידות הלוחמות והמובחרות ביותר (בשונה מבני ישיבות ההסדר שנמצאים במסגרת הומוגנית במהלך שירותם הצבאי, בוגרי המכינות משתלבים להבנתי ביחידות הכלליות).  אישית חשבתי שזו בדיוק המטרה שלשמה הוקמו חלק מאותן מכינות, במיוחד הדתיות שבהן, כדי לחזק את אורח החיים הדתי של הלומדים לקראת הגיוס לצבא. 

הערה שניה היא, שלא ברור לי מדוע הרב חושב שבשירות לאומי האתגרים קטנים יותר. גם שם יש בהרבה מקרים את המגע עם החברה הכללית כאשר דווקא היעדר ההיררכיה והכללים הברורים הנהוגים במסגרת הצבא יכולים ליצור מצבים עוד יותר בעיתייים מבחינה זו.

החברה הדתית לאומית, לפחות זו שאני גדלתי בה, בניגוד לחברה החרדית, לא מקדשת את ההתבדלות. בחברה הדתית לאומית שאני גדלתי בה, חונכו גם הבנים וגם הבנות להתערב בחברה הכללית, ולא לחפש את ההסתגרות כפי שהיא קיימת בחברה החרדית, שם יימצאו מקומות עבודה ולימוד לנשים בלבד המותאמים לאורחות חייהם. אני אישית חושב שגם בחברה החרדית ההתבדלות הזאת היא לא טובה, וצריך במקום להתבדל לחנך איך לשמור על אורח החיים שלך גם בסביבה המאתגרת אותו. אני מניח שגם אותו רב, לא באמת מצפה שהמקשיבות לדבריו אמנם תשרתנה בשירות לאומי בסביבה דתית בלבד, ולאחר מכן תלמדנה במכללה דתית לנשים בלבד ובסופו של דבר תעבודנה במקום עבודה לנשים דתיות בלבד. ואולי זה מה שהוא רוצה, אבל זה בטח לא הדבר הנכון והמתאים, ולהבנתי גם מנוגד לערכי החברה הדתית לאומית כפי שאני הכרתי אותם. 

נכתב על ידי , 8/3/2017 08:06  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי: 

בן: 35




הבלוג משוייך לקטגוריות: עבודה , דת , דברי תורה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להאזרח ד. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על האזרח ד. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ