לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

ד. לעולם שבחוץ

בחור צעיר, שעדיין לא מצא את עצמו, מחפש את דרכו בשבילי החיים.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2015    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

7/2015

הפתעה במקום העבודה


לא חשבתי שכל כך מהר יחסית אשוב לכתוב כאן. מאז שעזבתי, פעמים רבות חככתי בדעתי אם לשוב ולכתוב כאן, ורק ברגעי משבר קיצוניים, בין אם כאלו של האתר והמקום הזה, שנשארתי מחובר אליו מאד, ובין אם ברגעי משבר קיצוניים שלי אישית, כמו בשבוע שעבר, נכנסתי וכתבתי כאן קטע שגם העזתי לפרסם אותו לבסוף.


אז עכשיו, אני לא יודע אם אני ברגע של משבר קיצוני, אבל אירועי היום בהחלט מעלים סימן שאלה מאד גדול שקשור להמשך חיי, בעיקר מבחינת מקצוע וקריירה, אם אפשר לקרוא לזה כך.


היום בבוקר, מנכ"ל החברה שאני עובד בה מזה כשלוש שנים, כינס באופן חריג את עובדי המחלקה שלי, כדי למסור הודעה חשובה. אמנם אני עובד בחברה קטנה יחסית, של כמה עשרות עובדים, ומנכ"ל החברה הוא אדם שאנחנו נפגשים איתו כמעט מדי יום, ואין דיסטנס של ממש בינו לבין העובדים, אבל בכל זאת, פניה ישירה שלו לכלל העובדים במחלקה, ועוד שלא במסגרת ישיבה שנקבעה מראש, היא דבר חריג מאד.


הפעם הקודמת שבה הוא כינס את העובדים להודעה שלא מן המניין, הייתה לפני כשנה, לאחר פיטורי מספר עובדים במחלקה, חלקם ותיקים ומוערכים מאד. אז הוא רצה להרגיע את הרוחות והצליח באופן חלקי. מעבר לכך, כלל המחלקה נפגשה עם המנכ"ל רק בישיבות מתוכננות מראש, עם מטרות ידועות, מלבד מפגשים אישיים עם חלק מהעובדים בנושאים שונים שקורים מפעם לפעם.


היום, הוא רצה להודיע על מהלך שהוא מתחיל בו, ושיהיה בעל משמעות גדולה למחלקה שאני חלק ממנה. הוא אמר שהוא לא רוצה לעורר גל של התלחשויות ושמועות, אבל כמובן שכשאומרים דבר כזה, השמועות וההתלחשויות רק מתגברות לאחר מכן. מה שהוא אמר, במלים פשוטות, וכמובן ניסה לעטוף את זה בדברים אחרים, הוא שהוא רוצה להעביר חלק מפעילות המחלקה, למיקור חוץ. בשלב ראשון זה יהיה חלק קטן יחסית, אבל ייתכן שזה יתרחב. הוא הוסיף ואמר שהוא לא רואה בעתיד הקרוב שינויים פרסונליים במחלקה, ואם יהיו הם יהיו ללא קשר לתהליך הזה, אבל כמובן שזה לא באמת מרגיע את האנשים.


הבעיה האמיתית היא שמצד אחד אני מאד אוהב את מקום העבודה הזה. אני עובד בו כבר יותר משלוש שנים, וכבר אמרתי לאנשים שאם מישהו היה אומר לי שבמקום הזה אעבוד עוד 33 שנים עד לגיל היציאה לגמלאות לא הייתי מתנגד, אבל מצד שני מפחד למצוא את עצמי במצב שבו יום אחד לא תהיה לי יותר עבודה במקום הזה, אבל כבר יהיה מאוחר מדי להתחיל לחפש מקום חדש, ואני אקלע שוב לתקופת אבטלה ארוכה, כמוה כבר ידעתי, ואולי אף ארוכה עוד יותר.


ברור לי שמוקדם להתחיל לחפש מקום אחר. ברור שצריך לתת לתהליך להתחיל, ולנסות לצפות לאן הוא מתפתח, בתקווה שנקבל עדכונים בעניין. ואולי אני יכול לראות בתהליך דווקא הזדמנות עבורי. לפני כשנה כמעט, הגשתי את מועמדותי לתפקיד אחר בחברה, בכיר יותר ומשמעותי יותר, מחוץ למחלקה, ואז נדחיתי, פחות בגלל חוסר התאמה לתפקיד, ויותר בגלל שלדברי סמנכ"ל החברה בפגישה שהייתה לי אתה בנושא זה, לאחר שנבחר אדם מבחוץ לתפקיד, והבעתי מרמור מסויים על כך, שעליה כמנהלת לדאוג לאינטרסים של החברה ככלל, ולא לאינטרסים של מחלקה זו או אחרת, או של אדם זה או אחר. בחודש האחרון גם מילאתי מיוזמתי תפקיד בפרויייקט שיזמתי, שאמנם משמעותי בעיקר למחלקה שלי, אבל הוא בהחלט לא יכול להיות מיוצא למיקור חוץ, כך שאולי עלי לחשוש פחות לעתידי באופן אישי, ולקוות להזדמנות להשתלב בתפקיד משמעותי יותר ובכיר יותר, דווקא במצב שבו המחלקה אליה אני משתייך כרגע תיוצא כמעט לחלוטין.


בינתיים, זה היום הראשון, והבשורה רק נחתה עלי ועל שאר העובדים, וכנראה שלפחות בינתיים עלי לזרום עם העניין ולראות לאן הוא יוביל אותי.

נכתב על ידי , 15/7/2015 19:00  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הרבי שלי נפטר


אני לא מגדיר את עצמי כחסיד, אבל כן מקורב יחסית, למען האמת כדרכם של רבים מחובשי הכיפות הסרוגות, למנהגי החסידים. ולמרות שאני לא חסיד, כאמור, בכל זאת, השבוע נפטר הרבי שלי, מה שנהוג לכנות האדמו"ר. למי שלא יודע, עבור החסיד, הרבי שלו הוא הרבה יותר מראש הקהילה שאליה הוא משתייך. אז אני, כאמור, לא מגדיר את עצמי כחסיד, אבל בהחלט אפשר לאמר שהיה לי רבי. אמנם לא הייתי הולך אליו לעתים קרובות, ובפעם האחרונה שביקרתי אצלו זה היה לפני מספר שנים, אבל הוא היה הרבי שלי. בבית משפחתי, שהוא בית הורי, נמצאת תמונה של הרבי במקום לא בולט במיוחד, אבל מכובד. 

אני חושב שמחוץ לציבור חסידיו והמקורבים להם (כמו בני משפחתי) מעטים הכירו את הרבי הזה. הוא לא היה מהאדמו"רים שמשכו אליהם מפורסמים למיניהם, לא שמעתי מעולם את קולו בסוגיות ציבוריות ותרבותיות, ואני לא בטוח שהיה מעורב אישית בפוליטיקה, כולל זו של העולם החרדי. 

הרבי שלי לא התגורר בירושלים, ולא בבני ברק, אפילו לא בתל אביב. הוא התגורר דווקא בחיפה, העיר שאולי אין יותר מזוהה ממנה פוליטית ותרבותית עם המרחק הרב ביותר מהיהדות. שם בחר אביו זצ"ל להקים את חצרו, ושם הוא כיהן שנים רבות. סיפור ששמעתי פעם, ואני לא בטוח במקורו, טען שרצו לסלול כביש ראשי שיעבור דרך השכונה שבה חי הרבי עם קהל חסידיו, והם סירבו. הם העדיפו להתבודד בקצה העיר, כדי שיוכלו לנהל שם את אורחות חייהם בלי לפגוע בציבור הרחב של העיר.

בכל מצב קשה, נסעתי לבקש את ברכתו, בין אם בשבילי באופן אישי, בין אם בשביל אבי פעם אחת. בכל פעם הייתי מתקבל אצלו בספר פנים יפות, ובהרגשה של הקשבה והכלה מלאה, למרות חזותי שאינה תואמת את החזות החסידית המקובלת. אני זוכר איך באחת הפעמים האחרונות שהגעתי לשכונה, זכיתי למבטים מצד ילדי השכונה, שראו אדם מסוג זר להם, אבל לא הרגשתי שנועצים בי עיניים, כפי שקרה לי באיזורים חרדיים אחרים. כנראה שזה החינוך של החסידות מילדות.

סבי ז"ל היה ממקורביו של הרבי. הם הכירו עוד בצעירותם, כאשר סבי היה מבאי בית המדרש של אביו, בעיירה ברומניה בה יוסדה החסידות. אני זוכר איך באחת הפעמים שבה הגעתי לשם, נשאלתי לשמי, וכנהוג לשם אמי, והשבתי, ולאחר מכן נשאלתי לשם משפחתי, וכשהשבתי, ראיתי פתאום הבזק של הבנה על פניו של הגבאי שקיבל את פני, ואמר שאני הנכד של פלוני. אבל גם בלי להיות הנכד של סבי הייתה לי ההרגשה החיובית שם תמיד. אחת ההחלטות החשובות ביותר בחיי, הגיעה לאחר ביקור אצל הרבי, אמנם למטרה שונה, בעיקר בשם אבי, אבל הביקור שם חיזק את ההרגשה שלי וגם אם לא שאלתי על כך יצאתי משם עם תחושה חיובית לגבי ההחלטה שקיבלתי.

אני זוכר איך אבא שלי סיפר בהתרגשות על כך שבנוכחותו באירוע מסויים, אני לא זוכר אם זה היה אירוע של מוסדות החסידות שהוא מקפיד להמשיך ולתרום להם מדי חודש, או אירוע אחר שהרבי נכח בו, הרבי קרא לו אישית (לאבי) כדי למסור לו חתיכת מאכל, דבר שנחשב לכבוד גדול מאד אצל חסידים. 

אנחנו נמצאים בימים לא טובים בשנה. גם מבחינה לאומית אלו היו ימים לא טובים בשנה שעברה, וגם לפני כ-9 שנים. והשנה, באופן אישי, מלבד הרבי, הודיעו לנו כבר על עוד שני אנשים שקשורים למשפחה שנפטרו, מה שרק מעמיק את הכאב שבימים אלו.

יהי זכרו של האדמ"ור ברוך, וזכותו תגן על חסידיו, על מקורבי חסידותו שאני רואה את עצמי ביניהם, ועל כל עם ישראל. 

נכתב על ידי , 9/7/2015 19:02  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי: 

בן: 33




הבלוג משוייך לקטגוריות: עבודה , דת , דברי תורה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להאזרח ד. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על האזרח ד. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2015 © נענע 10 בע"מ