ד. לעולם שבחוץ

לא פעם ולא פעמיים הכרזתי כאן בבלוג על פסק זמן מכתיבה. ברוב הפעמים לא עמדתי בכך יותר ממספר ימים, או לכל היותר מספר שבועות. התקופה הארוכה ביותר בה לא נכתב אף קטע בבלוג הזה בכמעט 10 שנות קיומו הייתה תקופה של כחודשיים, אבל בתקופה ההיא ניהלתי בלוג אחר באתר במספר אחר. ובכל זאת, הבטחתי לעצמי פעם, שלא אניח לבלוג הזה לגסוס לאיטו, להישאר חודשים עם הקטע האחרון שנכתב בו כסוג של אנדרטה, בלי שאיש יידע שהבלוג חדל למעשה מלהתעדכן, בלי הודעה מסודרת. אז זו כנראה, ולא בפעם הראשונה כאמור, ההודעה המסודרת. שוב אני לוקח פסק זמן מהכתיבה בבלוג. למעשה, גם את התגובות שלי בבלוגים אחרים צמצמתי באופן משמעותי בתקופה האחרונה, אבל את הכתיבה כאן עוד יותר. ההכרה שהכתיבה כאן לפחות זמנית לא נחוצה לי, הגיעה בעיקר כאשר בימי ששי האחרונים הגעתי למצב שבו הרגשתי שאני מכריח את עצמי לפרסם קטע לפרשת השבוע, ועוד יותר כאשר ביום ששי האחרון הבנתי שמאז הקטע ביום ששי שעבר לא פרסמתי דבר בבלוג, ועוד כשהשבוע דווקא היה גדוש באירועים שאילו הייתה בי עדיין אותה חדוות כתיבה הייתי מעמיק בהם, הן עניינים אישיים, והן ענייני פוליטיקה ואקטואליה שבהם נהגתי לעסוק לא מעט בבלוג הזה. אפילו הקטע האישי האחרון שכתבתי כאן, סיכום אירועי חג הפורים האישי שלי, היה מבחינתי סוג של הכרח ולא קטע שנכתב מתוך רצון אמיתי וחשק אמיתי לכתוב כאן. וברגע שאיבדתי את החשק, כנראה שאני צריך איזו הפסקה כדי לחדש את החשק, אם הוא יתחדש בכלל, וגם זה בספק. הבוקר עשיתי אפילו עוד צעד קטן בכיוון, כאשר לראשונה מזה מספר שנים לא מועט, הגבתי בבלוג שאני מגיב בו לפעמים (וכאמור גם מספר התגובות שלי שם ירד מאד לאחרונה) באופן שלא ציין את מספר הבלוג ליד הכינוי שלי (באותן סוגריים בהן רשום "האתר שלי").

שוב, אני לא רוצה לצאת כאן בהצהרות מרחיקות לכת, בעיקר כי בפעמים הקודמות הן התבדו לאחר זמן קצר, ואולי עוד אחזור לכאן, אבל לפחות אני לא רוצה להשאיר את הבלוג הזה תקוע לנצח ללא עדכון נוסף וללא הסבר. ואם אשוב, אשוב כשארצה ובע"ה אמשיך.

בס"ד            ערש"ק פרשת "כי תשא" - "שבת פרה" י"ט אדר התשע"ג

השבוע מוציאים לקריאת התורה שני ספרי תורה. בראשון קוראים לשבעה עולים את פרשת השבוע, פרשת "כי תשא" העוסקת במגוון רחב של נושאים, בתחילתה היא עוסקת בשיטת המפקד וגביית מחצית השקל, לאחר מכן עוברת לעסוק בנושאים שקשורים כמו בפרשיות הקודמות לעשיית המשכן, ובהם עשיית הכיור, שמן המשחה והקטורת, ומינויים של האמנים שיעשו את המשכן (בצלאל ואהליאב) וממשיכה לסיפור המרכזי הפרשה, סיפור חטא העגל ותוצאותיו.

בספר השני קוראים למפטיר את "פרשת פרה" השלישית מארבע הפרשיות הנקראות בשבתות חודש אדר (או ליתר דיוק הקשורות לשבתות חודש אדר)

ההפטרה: הפטרת פרשת פרה בספר יחזקאל פרק ל"ו.

מעניין לשים לב, כי בפרשה זו מצויים כמה קטעים שכמעט ניתן לאמר שהם הכי נקראים ומצוטטים בתורה. מצויים בה שני פסוקים המדברים על שמירת השבת, הנאמרים גם לפי חלק ממנהגי התפילה בתפילת ליל שבת לפני תפילת העמידה, ולפי כמעט כל נוסחי התפילה שאני מכיר מצוטטים בברכה האמצעית של תפילת שחרית של שבת, וכן הם עומדים במרכזה של אמירת הקידוש של בוקר השבת.

קטעים נרחבים אחרים בפרשה, נקראים במועדים שונים. תחילת הפרשה היא "פרשת שקלים", הראשונה מארבע הפרשיות (שכאמור השבת נקראת השלישית מתוכן), קריאת התורה בתענית ציבור "ויחל" גם היא מצוטטת כולה מתוך פרשה זו (שני קטעים מתוך הפרשה) וכן קריאת התורה בשבת חול המועד פסח ובשבת חול המועד סוכות, או בשנים מסויימות לפי סדרי התפילה ביומו האחרון של חול המועד פסח (בדרך כלל בשנים שבהן אין שבת חול המועד, כיוון שהחג עצמו או שביעי של פסח חלים בשבת ואז קוראים את קריאת המועד ולא את קריאת שבת חול המועד) הן מתוך פרשה זו.

הפרשה היחידה האחרת בתורה, שקוראים ומצטטים ממנה יותר פעמים מלבד הקריאה בפרשה עצמה היא פרשת "פנחס" ממנה נקראים ומצוטטים כל הקטעים המדברים על קורבנות המוסף, בתפילות מוסף במועדים בהם מתפללים מוסף, ובראשי חודשים וחגים אף קוראים את הקטעים הללו בקריאת התורה. (אם כי מלבד בראש חודש שחל ביום חול, וימי חול המועד סוכות, הם אינם עיקרה של קריאת התורה).

שבת שלום!