לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

ד. לעולם שבחוץ

בחור צעיר, שעדיין לא מצא את עצמו, מחפש את דרכו בשבילי החיים.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2015    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

5/2015

הבית מתמוטט?


הרבה זמן עבר מאז שהפסקתי בפועל לכתוב את הבלוג כאן. מפעם לפעם הגחתי לקרוא משהו אצל אחד הכותבים. מאז החל המאבק להצלת ישראבלוג, אני מבקר בתכיפות בבלוג של טליק, מוביל המאבק, כדי להתעדכן במה שקורה, אבל לא מגיב, נשאר מהצד.

היום נתקלתי בכתבה ב-YNET, שגם טליק התייחס לקיומה, ומדברת על סכנת וחשש הסגירה המיידית. אני מצטט כאן את התגובה שלי לכתבה ההיא:

"אמנם עזבתי את ישראבלוג והכתיבה בבלוג בכלל לפני כשנה, אבל במשך תקופה של כ-10 שנים, כתבתי שם בהפסקות. שלבים שלמים בחיים שלי תיעדתי שם על המר והמתוק שבחיי, יחד עם מגוון דעות, הגיגים ושאר ירקות.
אני לא יכול לתאר לכם עד כמה האתר הזה שינה את חיי, במובן הכי אמיתי והכי אישי.
הכרתי דרך שם אנשים מדהימים, עם חלקם אני בקשר עד היום, וכואב לי שהולכים לסגור את האתר הזה, שהיה לי כבית כל כך הרבה שנים. גם אם עזבתי אותו, ישראבלוג הוא עדיין הבית שלי, במידה מסויימת כמו אדם שהתבגר ועזב את בית הוריו, אבל הוא עדיין מרגיש כאילו זה הבית שלו כל פעם שהוא חוזר לבקר בו. אל תהרסו לי את הבית!"

את הדברים הללו כתבתי מתוך סערת רגשות למקרא הכתבה, ובמיוחד לאור חלק מהתגובות, אבל הם מבטאים את התחושה הכי אמיתית שלי בנושא הזה.

מצד שני, קראתי היום את הפוסט של טליק ובו הוא מתאר את חלומו על פלטפורמת בלוגים שבה לא יגיע לנושא החם פוסט שמתאר גניבה מחנות גדולה, ותופעות גועליות נוספות. מצד שני, כשקראתי את דבריו של טליק, הבנתי שכרגע הנסיון שלו הוא בעצם להחזיר את הגלגל מספר שנים לאחור, למצב שבו היה האתר לפני הרכישה על ידי נענע, וזה החזקה על ידי אדם פרטי, אם כי במקרה זה, כנראה למטרות רווח, מה שיתאפשר על ידי פרסומות ו/או תשלום עבור "מנוי פרימיום" (כהגדרתו), מה שבעבר כונה כאן (למי שותיק מספיק בשביל לזכור) "מנוי פרו", אם כי בהבדל אחד שככל הנראה ההבדל יתבטא בהסרת הפרסומות, ולא בטוח בתכונות מתקדמות כפי שהיה אז.

קראתי גם פוסט שבו כותב אחר מלין על דבריו של טליק, וטוען שהוא רוצה לייסד כאן דיקטטורה של כתיבה. אני לא יודע עד כמה הכותב ותיק כאן, אבל אני דווקא בהחלט מבין את טליק, לא מהזווית של הגבלת הכתיבה והתכנים (שבעיני מרביתם נוראיים) אלא מהרצון, גם שלו, הקצת נוסטלגי, לחזור לימים הראשונים יחסית של האתר, שהוא נשאר בין האחרונים מהם. 

אני זוכר ימים שבהם קראתי כ-15 בלוגים שונים שהתעדכנו בתדירות די גבוהה. אני זוכר ימים שבהם היו פה כותבים כמו נוי ו-margi, שלא קראתי את הבלוגים שלהם אבל ידעתי להעריך אותם, והיו גם האחים קינן (עידו בעיקר, אבל גם אהוד) שכבר לא כאן, ובלוג הצילום היפהפה של צבי טלית (הצביץ השואג) שבזכותו הגעתי לראשונה בחיי, בשתי הזדמנויות שונות, לתערוכות צילומים שערך, ועופר (עופרניקוס) לנדא, וכמובן שני הבלוגרים שנדמה שאי אפשר היה להיות בלוגר דתי בלי לקרוא את הבלוגים שלהם, "בחור טוב" שבזמן האחרון כמעט ולא פעיל ומפציע מדי פעם עם תוכן חצי פרסומי ושיווקי, ובכל מקרה בוודאי שלא כותב כמו שהיה, ו"פרת משה" (אנשים שעד היום אני לא מכיר אישית ולא יודע את שמותיהם האמיתיים). גם אצל טליק מיעטתי לקרוא, וגם הוא הכיר אותי מרחוק ,אם כי יצרנו קשר מסויים, במיוחד בתקופת אחריותו לנושא החם (מצחיק איך זה שבפעמים הבודדות שהגבתי אצלו או הוא הגיב אצלי, תמיד הקדמנו איזו התנצלות שאנחנו לא קוראים קבועים זה אצל זה, אבל עדיין יש דברים שאנחנו רוצים לשתף זה עם זה, והוא עצמו התייחס לכך פעם אחת לפחות). 

מי שלא היה אז, כנראה לא יבין באמת את הדברים. מי שרגיל לרמת הכתיבה של התקופה האחרונה, שבה הבלוגים הפכו לדעתי למקום הביטוי של הרבה זוהמה אנושית, ותת רמה, כאשר הכתיבה האיכותית כמעט נעלמה, או לפחות קשה מאד למצוא אותה, לא יבין את הדברים של טליק. אני לא אומר שבימי הזוהר לא הייתה זוהמה כזאת, אבל בתוך המגוון האנושי הרחב, יכול כל אחד למצוא את מקומו ואת תחומי העניין שלו. 

הירידה ברמת הכתיבה באתר החלה כבר לפני כמה שנים. אני לא יכול להצביע על הרגע, אבל בשלב כלשהו, נותרו רק מעטים מבין הותיקים, וכותבים רבים עזבו את האתר מסיבות שונות, עד שהחלטתי גם אני לעזוב בפועל. היו לי כמה עזיבות, אבל כמו שאמרתי, אני תמיד חוזר לכאן כמו לבית חם, ולמרות שהכל נשאר בטיוטות, ומבחינתי טוב שכך, כי עם כל הזכרונות הטובים יש דברים שעדיף לי לא להיזכר בהם, אני רק מקווה שהבית הזה ימשיך להתקיים בדרך כלשהי, ושאוכל עוד לבוא לכאן, ולהיזכר. בינתיים, נשאר לי רק קשר, רופף, אמנם, עם ידיד שהקשר בינינו נוצר דרך האתר הזה. 

אני מניח שהקטע הזה לא ישפיע על איש. כרגיל, הוא נכתב בעיקר בשביל עצמי. בשביל לחזור ואולי באחת הפעמים האחרונות, לפרוק כאן את כל רגשותי ומחשבותי. אני מניח שכמעט איש מבין הקוראים לא זוכר את הבלוג מעברו, כיוון שכולם נעלמו להם. בכל זאת, תודה עדיין למי שמאפשר לי עדיין להעלות את הדברים הללו על הכתב.

נכתב על ידי , 25/5/2015 20:22  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של bloge ב-5/6/2015 17:30
 





כינוי: 

בן: 33




הבלוג משוייך לקטגוריות: עבודה , דת , דברי תורה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להאזרח ד. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על האזרח ד. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2015 © נענע 10 בע"מ