לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


כשאתה מרגיש את הצורך להוכיח שאתה שונה, דע שאתה בדיוק כמו כולם.

Avatarכינוי: 

בת: 26

תמונה




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2014    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

1/2014

אז למה בעצם אני לא יכולה לדבר על זה?


אני מכירה את הבן אדם, אני מאמינה באמת ובתמים שהוא לא התכוון לפגוע.

 

בפעם הראשונה שנפגשתי איתו בכיתי. אמנם אז זה היה יותר בכי של שחרור, ולא רציתי שהוא יפסיק ולא התנגדתי, אבל אם הבכי לא הפריע לו אז, למה שהוא יפריע לו עכשיו?

 

באותה הפעם הוא גם אמר לי שלא משנה כמה פעמים אני אגיד לו לא או די או כל דבר אחר הוא לא יפסיק עד שאני אשתמש במילת בטחון. זה היה לפני יותר משנה, אף פעם לא השתמשתי במילה הזאת, ובכלל לא נפגשתי איתו לסשנים כבר לפחות שנה. אני לא זוכרת מה המילה הזאת, אם בכלל הייתה אחת כזאת.

אחת הסיבות שהפסקתי להתנגד הייתה כי זכרתי את זה. שהוא לא יפסיק. ולא הצלחתי להזכר במילה.

מצד שני גם חשבתי שאם אני נשארת לישון אצלו אני חייבת לו משהו.

 

תוך כדי הוא שאל כל מיני שאלות, שאני כבר לא זוכרת את הנוסח שלהן. זה היה בשלב שויתרתי על לנסות להתנגד, אז פשוט שיתפתי פעולה תוך כדי בכי, וגרמתי לו לחשוב שאני בסדר עם מה שקורה.

אני חושבת שהייתי יכולה לעשות יותר בשביל לגרום לו להבין שאני לא רוצה להמשיך.

 

ואולי הבעיה העיקרית פה, היא שאני חושבת שאני אשמה בזה.

הבעיה היא אני. לא הוא.

 

כשהמחשבה הזאת עולה לי לראש אני נזכרת בכל הפעמים ששמעתי בחדשות על מקרי אונס, שהקורבנות לא רצו להתלונן, או פחדו, ואף פעם לא הבנתי מה הבעיה שלהן פשוט ללכת למשטרה ולהתלונן. כאילו מה כבר יקרה?

אז עד שלא חווים מקרה כזה, לא באמת מבינים את זה.

 

ואולי אני פשוט חושבת בצורה מעוותת. אבל לא נראה לי שמשהו הולך לשנות את צורת המחשבה שלי, או את מה שאני מרגישה.

מה שנשאר זה הדבר שאני עושה הכי טוב. להדחיק את זה ולהמשיך הלאה.

נכתב על ידי , 5/1/2014 05:52  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



גם לי זה קרה.


חשבתי במשך הרבה זמן אם לכתוב על זה, ואני לא יכולה להשאיר את זה בבטן יותר..

 

 

נשארתי לישון אצלו כי לא היה לי מקום אחר ללכת אליו.

 

הערב התחיל בצורה ממש נחמדה. הוא אסף אותי אליו, בדרך עצרנו לקנות בירה, ואז החלפנו לבגדי ים והלכנו לשבת בבריכה.

דיברנו מלא, שתינו קצת, ואז הלכנו לישון.

לא תכננתי כלום, וגם לא התחשק לי לעשות שום דבר במיוחד.

זה לא עצר בעדו.

הוא התחיל בלעשות לי פיסטינג, ולא התנגדתי.

ואז הוא התחיל לזיין אותי בתחת.

אחרי שלא עשו את זה במשך הרבה זמן, זה כואב. צריך לעשות את זה בעדינות, ולא ישר לדחוף. לא משנה בכמה חומר סיכה השתמשת.

לא רציתי שהוא ימשיך. רציתי להפסיק. ואמרתי לו. אבל הוא לא הביא לי לזוז ועשה את זה בכוח.

בהתחלה ניסיתי להתנגד, אבל בסוף ויתרתי.

במשך כל הזמן הזה הוא אומר לי שידעתי שזה מה שיקרה, ושאני יודעת שהוא אוהב את זה.

ואני רק בוכה ומחכה שזה יגמר כבר.

 

אז קצת התרחקתי מהבדסמ, ואני קצת לא אוהבת אנאלי כרגע, ואני הרבה לא אוהבת אותו.

 

והדבר היחיד שאני יכולה לעשות זה להמשיך לשתוק, ולהעמיד פנים שהכל יהיה בסדר.

נכתב על ידי , 2/1/2014 00:16  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





16,803
הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , 20 פלוס , סקס ויצרים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לstdlogic אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על stdlogic ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ