<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>dust in the (fu*kin) wind</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=804781</link><description>ראסטות כי זה יפה</description><language>he</language><copyright>Copyright 2013 Lighters Up. All Rights Reserved.</copyright><image><title>dust in the (fu*kin) wind</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=804781</link><url></url></image><item><title>חזרתי ויש לי שם לפוסט: -מאמץ-</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=804781&amp;blogcode=13710308</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;~אני לא מנסה לפגוע~
מכירים את התקופה האפלה הזאת בחיים? ששונאים את ההורים שהכל שחור ואפל ושהחיים חרא שאתה חש את עצמך בנאדם נוראי וכל מה שאתה רוצה זה &quot;לעשן ולשתות&quot; &quot;להיות משוגע&quot; הWANNA BEז האלה.. לא יודכת עם לקרוא להם ככה אבל משו כזה.
זה ממש מעצבן אותי.
ואת כזאת.
זה בסדר כי לכולם יש את התקופות הפרקיות אמואיות האלה,
אתם מבינים על מה אני מדברת אני בטוחה,
זה עובר לכולם
אבל לך זה עוד לא עבר
וזה כלכך עצוב.
רציני.
את מתגעגעת אלי ואני אלייך
אבל אנחנו לא נוכל להיות יותר כמו פעם
אני התבגרתי ממש
ולמרות שאת אפילו יותר גדולה ממני בגיל וזה נשמע לא הגיוני
אני בראש שלי בכלל בצבא
זה מרגיש כאילו את יותר קטנה ממני לפחות בשנתיים
כאילו נתקעת בקטע הפריקי דכאוני הזה.
את לא משוגעת נשמה,
את לא יודעת בכלל מהזה להיות משוגע
כל זה זה פוזה
קצת פחות גרוע מפוזה אבל טיפ&apos;לה...
גמאני אומרת שהחיים חרא אבל אני לא עושה סצנה גדולה מהריבים הנוראיים שלי עם המשפחה והבעיות שלי בלימודים ובבית ובחיים עצמם.
אם ישלך בעיות עם אמא אז באמת תנסי לתפור את זה אל תתלונני סתם
אם זה באמת היה כלכך &quot;קשה&quot; לא היית מספרת את&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 18 Mar 2013 21:19:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Lighters Up)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=804781&amp;blogcode=13710308</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=804781&amp;blog=13710308</comments></item></channel></rss>