http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=783064heCopyright 2013 לין הכותבת:). All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=783064http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=783064&blogcode=13788386<div align="right" dir="rtl"> פרק 34. בכל הימים הבאים בקושי ישנתי, אכלתי או שתיתי. ישבתי במיטה מתחת לפוך עם שירים עצובים באוזניות. לא הפסקתי לחשוב על מה שהיה באותו ערב. לא יכולתי לשכוח את המילים האלה שהיא אמרה, שהיא אמרה שהוא אמר לה שהוא אוהב אותה. איך הוא מסוגל? <span style="font-family: "Arial","sans-serif"; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-hansi-font-f</div>Tue, 21 May 2013 23:22:00 +0200nobody@israblog.co.il (לין הכותבת:))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=783064&blogcode=13788386http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=783064&blog=13788386http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=783064&blogcode=13752706<div align="right" dir="rtl">**עדכון דרך האייפון!** יפות שלי... אני כל כך מצטעררררררת שכבר המון זמן לא העלתי את הפרק. יש לי המון סיבות ומי שלומדת בכיתה י"א יכולה להבין אותי. אני חוזרת הבייתה כמעט כל יום ב6 בערב כי אני בתגבורים, אני עובדת פעם בשבוע ולא 3-4 כמו פעם ואני ככה מפיטורים כי אני בקושי מגיעה לעבודה, את החבר שלי אני רואה רק במוצ"ש כי אין לי זמן לנשום. אני בקושי חיה, באמת... אני לא יוצאת, אני בקושי עובדת, אני בקושי בבית בכלל... אפשר להגיד שאין לי חיים ואם יש לי דקה פנויה לשבת על המחשב גם זה הולך לעריכה של עבודות בגרות שיש לי להגיש. אני באמת חנוקה מכל כיוון אפשרי ולהתחבר לבלוג זה באמת הדבר האחרון בסדר עדיפויות שלי שלא נדבר על זה שאין לי זמן בכלל לכתוב. אני מצטערת שזה ככה אבל אני לא שולטת בזה. אני מבטיחה להעלות פרק בהקדם האפשרי! אוהבת אותכן&hearts;&hearts;</div>Sun, 21 Apr 2013 18:59:00 +0200nobody@israblog.co.il (לין הכותבת:))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=783064&blogcode=13752706http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=783064&blog=13752706http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=783064&blogcode=13735549<div align="right" dir="rtl">פרק 33. בערב אנאל אמרה שהיא תבוא אלי וממני נלך לעשות סיבוב, היא גם אמרה שהיא חייבת לדבר איתי על משהו שמפריע לה. האמת שהיא נשמעה ממש מוזר. אחרי הקידוש עליתי לחדר והתחלתי להתארגן. לבשתי ג'ינס טומבוי קרעים עם הוינאס וגופיית סבא, מעל זרקתי ז'קט כמו של הבייסבול של הבנים, סירקתי את השיער והתאפרתי טיפה. שמתי מייקאפ ופס איילינר עם סומק ורוד. אחרי שעה בערך אנאל כבר הייתה אצלי. היא הייתה לבושה בטייץ מודפס גבוה וחולצה נופלת עם צמה לצד. האמת שהיא הייתה ניראת לי קצת מוזרה, לא יודעת... עצובה כזאת. "אנאל? הכל טוב?" שאלתי. "כן..." "על מה רצית לדבר איתי?" שאלתי. "בואי נלך ואז..." היא אמרה. יצאנו מהבית, עשינו סיבוב בין הגנים, ישבנו קצת עם מארק והחברים שלו ואז התקדמנו למרכז לאיפה שכולם היו. "תקשיבי אליאן... אני יודעת כבר מעכשיו שאת לא תביני ושלא תצליחי לסלוח לי אבל אני מעדיפה שזה יהיה ככה ותשמעי את הגרסא שלי ולא תשמעי את זה ממישהו אחר." היא אמרה בשקט. "אנאל את ממש מפחידה אותי עכשיו... בבקשה תגידי לי מה קרה?" "אה... טוב... את זוכרת שבתחילת שנה תמיד היינו עוקצות אחת את השנייה ורבות וה</div>Sun, 07 Apr 2013 21:39:00 +0200nobody@israblog.co.il (לין הכותבת:))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=783064&blogcode=13735549http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=783064&blog=13735549http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=783064&blogcode=13721325<div align="right" dir="rtl">יש לי משהו קטן להגיד לפני הפרק... חסמתי את התגובות למשתמשים לא רשומים בישרא כי שמתי לב שיש מישהי אחרת שמגיבה 10 תגוובות במכה משמות שונים וזה ממש עצבן אותי אני באמת לא מחפשת תגובות, אני כותבת לעצמי ואני לא צריכה מליון תגובות בשביל לדעת שהסיפור \ הפרק טוב. מצטערת בשביל אלו שבאמת קוראים והגיבו ואין להם קשר לנושא הזה. אוהבת אותכן&hearts; פרק 32. "מעניין לאן הם הלכו." דורין אמרה לאנאל כשישבו על הספה אחרי שרקדו בלי הפסקה. "לטייל בגן הקבוע שלהם." אנאל צחקה, "וגולן יצא אחריהם, ראית?" "כן... וואי בטח יש אקשן." דורין צחקה ושתתה. "עם נטלי הזאתי איך לא?" היא שאלה והחיוך נמחק מפניה. "אם היא תעשה לאליאן משהו נשבעת שאני קופצת עליה, לא ישארו לה שיערות בראש." דורין איימה. הפלאפון שלה צלצל והשם של אליאן הופיע על הצג. "איפה את? לאן הלכתם? מה עשיתם?" דורין שאלה כשענתה. "אה... דורין... זה מארק." נשמע קול מובך מהצד השני. "אה... מארק. סליחה." היא צחקה, "איפה אליאן?" "היא אצלי. היה קצת בלאגן עם גולן, היא שתתה ולקחתי אותה אלי היא לא רצתה לחזור הביתה, היא נרדמה. רק רציתי להודיע לך שתגידי</div>Wed, 27 Mar 2013 19:38:00 +0200nobody@israblog.co.il (לין הכותבת:))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=783064&blogcode=13721325http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=783064&blog=13721325http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=783064&blogcode=13714869<div align="right" dir="rtl">פרק 31. כשהיה צלצול להפסקה יצאתי מהכיתה ראשונה בעצבים. נכנסתי לשירותים ועמדתי מול המראה. ניסיתי לדבר לעצמי ולחשוב שהיא לא שווה את העצבים שלי, אבל זה לא ממש עזר. כל הזמן המשפט הזה הדהד לי בראש, שהוא אמר לה שהוא יוצא איתה! מאיפה בכלל היא יודעת על המסיבה? כלבה. יצאתי מהשירותים אחרי כמה דקות וראיתי את גולן נשען על הקיר ליד. "את תתעלמי ממני לעוד הרבה זמן?" הוא שאל. "להתעלם ממך?" שאלתי בכעס, "אתה יודע מה? עכשיו כשאני חושבת על זה, אז כן גולן, מצידי לסיים עם זה עכשיו." "מה יש לך?! מה הדיבור הזה?" "לך תשאל את נטלי." אמרתי בציניות והוא נאנח. "עוד פעם הסצנות קנאה האלה?" "סצנות קנאה?" "כן, אליאן, תשימי לב איך את מתנהגת." "לא, אני רוצה להבין... אתה קורא לזה סצנות קנאה?!" צעקתי וכמה אנשים הסתובבו אלינו. "כן. חזרנו שוב לקטע עם נטלי. כבר אמרתי לך מיליון פעם שהיא רק..." "למה לא אמרת לי שאתה יוצא איתה למסיבה של אנאל?" "היא הציעה לי לבוא איתה." "ולא חשבת להגיד לי על זה?" שאלתי וניסיתי להתאפק שלא לצעוק עליו שוב. "חשבתי. פשוט לא יצא לי." הוא אמר בקרירות. "לא יצא. טוב." אמרתי והסתובבתי לל</div>Fri, 22 Mar 2013 20:30:00 +0200nobody@israblog.co.il (לין הכותבת:))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=783064&blogcode=13714869http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=783064&blog=13714869http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=783064&blogcode=13706640<div align="right" dir="rtl">פרק 30. יצאתי מהכיתה בכעס ושלחתי לגולן עוד הודעה, הוא לא ענה לי. איפה הוא כבר יכול להיות?! "אליאן!" שמעתי את הקול של תום מאחורי. "תומי." חיבקתי אותו. "ראית את גולן?" "האמת שלא, גם אני מחפש אותו." "הוא לא עונה לי." אמרתי בייאוש. "גם לי לא. התקשרתי אליו כבר מלא פעמים, אני צריך שהוא יביא לי איזה חולצה להיום בערב." "מה יש היום בערב?" חייכתי. "אני יוצא עם מישהי." הוא חייך חיוך קטן. "הגיע הזמן!" "גם אני חושב." "איזה אחת... יפה כזאת. את לא מכירה אותה." "לא צריך, אל תגיד." אמרתי והוא הוציא לי לשון. - "למה הבאת אותי לפה?" גולן שאל את גל בכעס והלך אחורה. "אתה לא מבין...? כל הזמן הזה רציתי לראות אותך. התגעגעתי אלייך." גל אמרה בקול רועד. "מה התגעגעת אלי? אתם בכלל מכירים אותי?!" גולן אמר בחצי צעקה. "רצינו לעשות את זה לפני. אבל לפי החוק אי אפשר..." "אה... אז החלטת להפר את החוק?" גולן פנה אל אותה אישה, "אני לא רציתי לראות אתכם. אני ביקשתי מהלנה ואמיר לא לראות אתכם. אתם לא מעניינים אותי." "בוא נישב, נדבר." הגבר פתח את פיו לראשונה. "אנחנו רוצים להסביר לך." "אין מה לדבר." גולן אמר</div>Fri, 15 Mar 2013 19:37:00 +0200nobody@israblog.co.il (לין הכותבת:))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=783064&blogcode=13706640http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=783064&blog=13706640http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=783064&blogcode=13702171<div align="right" dir="rtl"> אני מפוצצת במבחנים, תרגולים, תגבורים, מבחנים, עבודות בגרות להגשה עד פסח ואחרי פסח... ואם זה לא מספיק אני עובדת בין לבין וחוסכת כסף לאילת ולפולין... אני יודעת שזה נשמע תירוץ אבל באמת אין לי זמן לשבת אפילו חמש דקות להעלות פרק [אפילו עכשיו אני יושבת וכותבת מהמחשב בביהס בזמן שהמורה חושבת שאני עושה עבודה בג"ג] אז באמת שאין לי זמן, אני מצטערת שעולים פרקים פעם בשבוע ולפעמים יותר ואני מקווה שאתן מבינות.:) אז פרק יהיה בסופ'ש בעזרת השם [חמישי\שישי\שבת]..:) אוהבת אותכן&hearts;&hearts; </div>Mon, 11 Mar 2013 17:33:00 +0200nobody@israblog.co.il (לין הכותבת:))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=783064&blogcode=13702171http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=783064&blog=13702171http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=783064&blogcode=13695532<div align="right" dir="rtl">פרק 29. "מ... מה?" "מה... היא לא אמרה לך?" הוא שאל בשקט. "לא." "הייתי בטוח שהיא אמרה לך." "לא. היא לא אמרה לי כלום." "טוב תתארגני נלך ביחד." "אני לא באה." אמרתי ושתיתי עוד קצת. לא רציתי שישמע שאני עומדת לבכות. "למה לא?" "לא בא לי לבוא." "אז אני גם לא הולך." "די גולן, תלך. אני רוצה להיות לבד." אמרתי. "אני לא משאיר אותך ככה." "היא כולה לא אמרה לי. לא ביג דיל." אמרתי בקרירות, "תלך. דבר איתי אחרי שתחזור." "בטוחה?" "כן." אמרתי. "אני אוהב אותך." "גם אני." אמרתי וניתקנו את השיחה. - "ניראה לי שהיא קצת נפגעה." מיה אמרה. "ממה יש לה להיפגע? היא זאת שהתרחקה." אדל אמרה. "בכל זאת. זה לא יפה שלא אמרנו לה לבוא." "היא במילא לא הייתה באה." נטלי נאנחה. "היא הייתה באה עם גולן." מיה אמרה. "אני לא מרגישה בנוח עם זה." "זה לא שאנחנו עושות עליה 'חרם', כולה מתרחקות." נטלי אמרה בקלילות. - כשמארק בא סיפרתי לו על הכל. "היא בת זונה." הוא אמר והסתכל עלי לרגע, "מה את מתרגשת? זה רק מראה לך כמה היא חברה חרא. את באה לסדר איתה את הדברים ומגלה שהיא הזמינה את כולם אליה ואותך לא? גועל נפש." "עזו</div>Tue, 05 Mar 2013 20:06:00 +0200nobody@israblog.co.il (לין הכותבת:))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=783064&blogcode=13695532http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=783064&blog=13695532http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=783064&blogcode=13686154<div align="right" dir="rtl">פרק 27. "יפה שלי?" מארק קרא לי, הרמתי את מבטי וראיתי אותו מתקדם אלי. "בוקר טוב." חייכתי חיוך קטן, הוא ישב לידי. "את בסדר?" "כן." "את נראית חולה." הוא אמר בדאגה וליטף את שיערי. "אני בסדר." "את בטוחה?" הוא שאל וחיבק אותי אליו. הנדתי בראשי לשלילה והרגשתי איך הדמעות מאיימות לצאת החוצה. "אליאן, מה קרה?!" "הכל מסובך." "ספרי לי מה קרה. עכשיו." "כל הקטע עם גולן מאוד הרחיק אותי מהחברים שלי. גיליתי שנטלי אוהבת את גולן, אל מיה אף פעם התחברתי ואדל כל הזמן מנסה לשלול כל דבר. עם תום לא יצא לי לדבר כבר המון זמן. ואני לא מפסיקה לחשוב על גולן, לא משנה מה." אמרתי בקול חנוק. "את אוהבת אותו." הוא אמר, קובע עובדה. "למה את מנסה להתחמק מזה?" "כי נפגעתי מספיק. למדתי שבמקום שלא טוב לא נשארים." "לא טוב לך איתו?" "בתקופה האחרונה לא." "אז תשני את זה. האהבה שלך אליו לא נגמרה, יש לך אפשרות לתקן." "כשהוא אמר לי שהוא רוצה שנחזור אמרתי לו שאני לא רוצה." אמרתי ומחיתי את הדמעות. "אם את אוהבת אותו תלכי ותגידי לו שאת לא מוותרת עליו, גם אם הוא כבר מזמן ויתר לפחות תדעי שניסית." "למה אתה עושה את זה?" "עוש</div>Mon, 25 Feb 2013 19:04:00 +0200nobody@israblog.co.il (לין הכותבת:))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=783064&blogcode=13686154http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=783064&blog=13686154http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=783064&blogcode=13673365<div align="right" dir="rtl">פרק 26. "אתה רוצה לשתות משהו?" אנאל שאלה את גולן כשנכנסו לביתה. היא כל כך התרגשה. כבר הרבה זמן שהוא לא היה אצלה, לא היה כל כך קרוב אליה. "קולה." הוא חייך. אנאל חייכה אליו בחזרה, הוציאה שתי כוסות ובקבוק קולה ושניהם הלכו לחדרה. "למה אתה ככה מבואס?" אנאל שאלה. "אה... סתם. אני מעדיף לא לחשוב על זה." הוא אמר. למרות שהוא רצה לדבר על זה הוא העדיף לשתוק כי ידע שזה יפגע באנאל. "הרבה זמן לא ראיתי אותך ככה בגלל מישהי." היא אמרה והוא שכב לידה במיטתה. "אף פעם לא הייתי ככה." "אז מה השתנה פתאום?" אנאל שאלה וליטפה את ראשו. "היא גרמה לי להבין מה זאת אהבה." הוא אמר ולאחר כמה שניות צחק, "אני לא מאמין שאני מדבר ככה." "אותי לא אהבת?" "אהבתי אותך. זאת בכלל לא שאלה." "אז למה אתה אומר שהיא לימדה אותך מה זאת אהבה? זאת אומרת, אם אתה אומר דבר כזה זה נשמע כאילו לא אהבת אף אחת לפנייה." "אהבתי אותך, אנאל, אבל זה עבר מהר מאוד אחרי כל הדברים שהיו בנינו." הוא אמר והיא שתקה. "אני באמת חושב שאם שנינו היינו עוברים איזשהו שינוי הכל היה ניראה אחרת." "אני מעדיפה לא להגיב." אנאל אמרה לאחר מחשבה קצרה. "למה לא</div>Fri, 15 Feb 2013 12:44:00 +0200nobody@israblog.co.il (לין הכותבת:))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=783064&blogcode=13673365http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=783064&blog=13673365