<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>לחם ושיכר</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=782174</link><description>תשלחו לי מיילים, דאמיט.</description><language>he</language><copyright>Copyright 2013 ג&apos;ינג&apos;ר. All Rights Reserved.</copyright><image><title>לחם ושיכר</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=782174</link><url>http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/74/21/78/782174/misc/24411528.jpg</url></image><item><title>בחורות יפות והפוסט האחרון</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=782174&amp;blogcode=13799649</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;טוב. אז לפני הכל, תיכנסו לכאן. אני צריכה את הכניסות. אבל זו סתם אני, דוחפת אתכם לבלוג החדש שלי. יותר על זה אחר כך - בינתיים יש לי פוסט סיכום לכתוב.

דרך אגב - תרגישו חופשי, בפעם האחרונה, לשאול אותי שאלות. הפעם אין הגבלות בכלל.

פתחתי את הבלוג הזה לפני כמעט שנה וחצי. המטרה שלי הייתה לקבל סוג של פידבאק (בעברית קוראים לזה צומי) על המחשבות שלי. כשקיבלתי תגובות מארבעה אנשים שונים, הרגשתי אופורית (טוב. אז כנראה הרגשתי אופורי). אחרי הפוסט הראשון כתבתי שני פוסטים יחסית סתמיים. לשני מביניהם אולי מגיעה מעט התייחסות, אבל לראשון בטוח שלא. אחריהם הגיע פוסט שדי עיצב את איך שהבלוג נראה. מגדלים באוויר. השורה התחתונה של הפוסט (תרשו לי לערוך אותה קצת) הייתי ש&quot;כשאת מתכננת הכל עד לרמת הפרט הכי קטן ושום דבר לא הולך לפי התכנית, אין לך שליטה. כשאת מתכננת הכל עד לרמת הפרט הכי קטן והכל עובד, אבל את לא משיגה את מה שרצית, אני סתם מטומטמת. הפוסט הזה היה הראשון בקטגוריית אני אידיוט, שלימים גדלה למימדי ענק (כמעט חמישים פוסטים, נראה לי), והפכה להיות אחד הדברים שהכי אהבתי בבלוג הזה. מעטים יבינו, אני חושבת, את התח&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 31 May 2013 22:56:00 +0200</pubDate><author>Ginger.Fob@gmail.com (ג&apos;ינג&apos;ר)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=782174&amp;blogcode=13799649</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=782174&amp;blog=13799649</comments></item><item><title>בחורות יפות ולהיעלם</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=782174&amp;blogcode=13795255</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הולכת להיעלם שוב. הפעם כנראה שבאמת, ולהרבה מאוד זמן. אני צריכה גם לעשות פוסט ארוך שמסכם המון התקדמויות של התקופה האחרונה, אבל כרגע אני לא מרגישה מספיק בבית בבלוג הזה בשביל לכתוב את הכל. זה כבר קרה בעבר - אני מניחה שזה יעבור כמו שזה עבר בפעמים הקודמות. או שלא.

אתם יודעים מה המייל שלי,
ג&apos;ינג&apos;ר אלה.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 28 May 2013 02:15:00 +0200</pubDate><author>Ginger.Fob@gmail.com (ג&apos;ינג&apos;ר)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=782174&amp;blogcode=13795255</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=782174&amp;blog=13795255</comments></item><item><title>בחורות יפות ופצעים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=782174&amp;blogcode=13786632</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;השפתיים שלי כל כך, כל כך כואבות בתקופה האחרונה. אני חושבת שעומד לצאת לי הרפס עוד מעט, ושהוא עומד להיות ממש, ממש אגרסיבי, אבל בינתיים הוא רק מתגרה בי.

בא לי לעקור לעצמי את השפתיים בפינצטה,
ג&apos;ינג&apos;ר אייל.

עריכה:
נמאס לי מהבלוג שוב. בא לי המון תגובות ואני לא מקבלת כלום.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 20 May 2013 14:42:00 +0200</pubDate><author>Ginger.Fob@gmail.com (ג&apos;ינג&apos;ר)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=782174&amp;blogcode=13786632</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=782174&amp;blog=13786632</comments></item><item><title>בחורות יפות וכאבי מחזור</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=782174&amp;blogcode=13784271</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;היום נתקפתי חשק עז לשנות את השם של הבלוג ל&quot;כאבי מחזור&quot;. חשבתי על זה קצת, ואז נזכרתי שכבר מלא זמן שאני לא באמת כותבת פה, אז זה לא באמת ישנה משהו. חוץ מזה, בתקופה האחרונה אני שוקלת להתנסות בצמחונות. במבט ראשון זה נראה כאילו אני סתם מנסה להיות סגפנית, אבל אני אוכלת כל כך מעט בשר לאחרונה שאני באמת לא חושבת שזה ישפיע עלי איכשהו.

רצה ממש מהר,
ג&apos;ינג&apos;ר אייל.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 18 May 2013 15:20:00 +0200</pubDate><author>Ginger.Fob@gmail.com (ג&apos;ינג&apos;ר)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=782174&amp;blogcode=13784271</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=782174&amp;blog=13784271</comments></item><item><title>בחורות יפות ואלימות</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=782174&amp;blogcode=13780600</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לפני כמה רגעים נתקפתי בתחושה שאני נעשית יותר אלימה לאחרונה, אבל אני לא יודעת אם אני נמצאת במצב לומר את זה. אני צריכה לעשות דברים בימים הקרובים, אבל בא לי רק לשכב במיטה ולא לזוז יותר אף פעם. וזה לא שרע לי או משהו, כן? זה פשוט שאני לא רוצה.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 15 May 2013 16:14:00 +0200</pubDate><author>Ginger.Fob@gmail.com (ג&apos;ינג&apos;ר)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=782174&amp;blogcode=13780600</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=782174&amp;blog=13780600</comments></item><item><title>בחורות יפות ורקורסיה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=782174&amp;blogcode=13776310</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מחשבות רקורסיביות, קצת, אולי. או שאני סתם שואבת השראה מקריסה אינסופית.

קטעים,
ג&apos;ינג&apos;ר אייל.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 11 May 2013 23:12:00 +0200</pubDate><author>Ginger.Fob@gmail.com (ג&apos;ינג&apos;ר)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=782174&amp;blogcode=13776310</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=782174&amp;blog=13776310</comments></item><item><title>בחורות יפות ונוסטלגיה ריקה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=782174&amp;blogcode=13773971</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;בא לי שמישהו יבוא וישב איתי לקפה וסיגריה במרפסת. עכשיו.

אקראית להחריד,
ג&apos;ינג&apos;ר אייל.

עריכה:
לאחרונה אני מדברת יותר ויותר עם מישהי מהלימודים (לא עתודאית) באנגלית. בדרך כלל בשעות היותר קטנות של הלילה. זה ממש נחמד.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 10 May 2013 01:50:00 +0200</pubDate><author>Ginger.Fob@gmail.com (ג&apos;ינג&apos;ר)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=782174&amp;blogcode=13773971</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=782174&amp;blog=13773971</comments></item><item><title>בחורות יפות ולהרגיש יצירתית</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=782174&amp;blogcode=13770728</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;זה יוצא שהיום
בא לי בעיקר
שמישהי
שאני לא מכיר
או אולי קצת
מישהי שעוד לא חיבקה אותי אף פעם
תבוא ותגיד לי
שהכל בסדר
ותחבק אותי
ברצף, למשך יומיים
וכשאהיה רעבה
נתחבק יותר חזק
ובסוף ניפול
כי לעמוד
במשך יומיים
זה לא קל כל כך
ובטח בסוף נירדם
ואז בא לי שזו תהייה היא
אותו הדבר
רק באולם
איפשהו בעיר שלי
עם פופקורן
ומשהו לשתות
ואנשים ממתכת
ובסופו של דבר, זה יהיה טוב
וזה לא שנדבר על זה לפני כן
אבל בסוף, בגלל האלכוהול, כנראה
נתנשק
ובסופו של דבר, זה יהיה בסדר
ואולי נחזור אלי
וזה לא שאני ארצה לעשות שום דבר
וסתם נשכב על המיטה שלי
עוד לא החלטתי איזו
ונצחק
ונתנשק
ואולי גם נצחק
ואז נתחבק
במשך יומיים
אולי שלושה
גג
שבוע
ואז יגיע הבוקר
ונתעורר
ונשתה קפה
ואני אשאר
אולי עד מחר
אולי מחרתיים
אולי אפילו עד הערב
ואז אני אלך לבית שבעיר שלי
ואז נדבר
ואז אני אישן
ואז אני אקום
ואז אני אסע הביתה
ואז הכל ימשיך
ובסופו של דבר, זה יהיה ככה.

אם מישהו יעז לקרוא לקיא הזה &quot;שיר&quot;, או משהו שמזכיר את זה, אני אגיב לו תגובה זועפת.

עריכה:

אני אקרא לה לילי.
ג&apos;ינג&apos;ר אייל.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 07 May 2013 02:58:00 +0200</pubDate><author>Ginger.Fob@gmail.com (ג&apos;ינג&apos;ר)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=782174&amp;blogcode=13770728</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=782174&amp;blog=13770728</comments></item><item><title>בחורות יפות ומה לעזאזל</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=782174&amp;blogcode=13768413</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כואב לי הראש. וחוץ מזה, מאתמול בלילה אניממש מבולבלת.

תזכירו לי לשלוח SMS לפסיכולוגית מחר, בסדר?
ג&apos;ינג&apos;ר אייל.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 05 May 2013 01:54:00 +0200</pubDate><author>Ginger.Fob@gmail.com (ג&apos;ינג&apos;ר)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=782174&amp;blogcode=13768413</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=782174&amp;blog=13768413</comments></item><item><title>בחורות יפות וגעגוע חלול</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=782174&amp;blogcode=13766682</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;זה מצחיק, כי אני מתגעגעת למשהו שפסלתי מתישהו. חסרה לי התחושה המאוד מעורפלת שאופפת את הכל תמיד, שאף פעם לא הבנתי, אבל תמיד אהבתי כל כך. זה היה איתה (מצחיק לי שאני לא מצליחה לתת לה שם מאז שפתחתי את הבלוג, אבל אני מניחה שזה רק הגיוני), וזה היה עם אלה, ומשהו אומר לי שזה כל מה שרציתי, בזמנו. כמובן שכל המסביב (או איך שאנשים אחרים קוראים לו - העיקר) היה מדהים לכדי השתאות, אבל אף פעם לא היה לי עניין במדהימות. היא נחמדה, מסביב, אבל אני מחפשת את התחושה הקטנטנה והחמקמקה, שאין לה שם.

זה לא נותן לי להוסיף כאן וידאו.

משהו כזה, בערך,
ג&apos;ינג&apos;ר אייל.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 03 May 2013 20:12:00 +0200</pubDate><author>Ginger.Fob@gmail.com (ג&apos;ינג&apos;ר)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=782174&amp;blogcode=13766682</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=782174&amp;blog=13766682</comments></item></channel></rss>