<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>ארץ רחוקה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=781035</link><description>מחשבות ודעות</description><language>he</language><copyright>Copyright 2013 אב הקסם. All Rights Reserved.</copyright><image><title>ארץ רחוקה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=781035</link><url></url></image><item><title>בחירות 2013</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=781035&amp;blogcode=13635180</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני מגדיר את עצמי כאחד מהקולות הצפים..... 
האמת היא שאני לא מצליח להתחבר בצורה כל שהיא לאחת מהמפלגות.... כאשר התחושה שיש לי היא אין במי לסמוך !!!!
צפי לא יכולה להיות עם שלי, שלי לא יכולה עם ביבי , ביבי לא יכול עם טיבי . יאיר לא יכול עם דרעי
ישראל ביתנו נגד הבית היהודי , אבל הבית היהודי רק עם ישראל ביתנו, ועוצמה לישראל רק עם שנהם. 
צפי עזבה את מופז , פרץ עזב את שלי , ברק עזב את המפלגה שהקים, ואת כל החברים,, אמסלם 
עזב את ש&quot;ס ,,, 
קדימה , יש עתיד , והתנועה אומרים אותו דבר אבל לא ביחד......
העבודה ומרץ הם בשמאל אבל אומרים שהם במרכז.....
יש לנו גם עלה ירוק ,,,, ועל קנביס,,, והירוקים ,,,, וחיים בכבוד ,, וחיים ללא סרטי סקס.
וכולם רוצים צדק צדק תרדוף אבל איפו קיים הצדק החברתי....
דבר טוב אחד קרה השבוע ,, הכינרת המדד של המדינה עלתה בכמעט שני מטרים,,,,
ויש .... יש שלג בירושלים ובחרמון,,,,
פתאום כל המעומדים הולכים לפאבים במקום לשוק,,, אפילו הרב אמסלם היה שם,,, גם ציסר הפך להיות כשר,,, משוחחים עם בליינים, עולים אל עמדת הדי ג&apos;יי ומקפיצים את האולם...
במדינה שמנהיגה את העולם החופשי, הפכ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 15 Jan 2013 21:24:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (אב הקסם)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=781035&amp;blogcode=13635180</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=781035&amp;blog=13635180</comments></item><item><title>חג הפסח</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=781035&amp;blogcode=13209639</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
חג הפסח הוא חג של מאכלי מצות וטיולים. 
ה&quot;מעיינה&quot; היא מסורת שעוברת מדור לדור, שבה הגברים במשפחה לומדים להכין, כפי שניתן לראות זו היא סוג של פשטידה בין השכבות המצות יש מילוי של בשר טחון. 




השנה נוספה לחגיגה ה&quot;קובה&quot; גם על בסיס מצות גם כאן המילוי הוא בשר טחון. מאכל זה הגיע מצד הנשים המשפחה. גם כאן המתכון עובר מאם לבת.




וכמובן איך אפשר בלי המרק עם &quot;הקנידעלך המסורתי&quot;
ממאכלים לטיולים. 
השנה פשוט נסענו בבוקרו של יום אחד בחול המועד לים המלח. מזג האוויר האיר לנו פנים וכיוון שיצאנו בבוקר לא נתקלנו בעומסים בכבישים. לאחר נסיעה של כשעתיים הגענו לחוף הים בעין בוקק. חנייה הייתה בשפע, המים היו צוננים ברקע של כ- 38 מעלות היה מעולה. הבוץ הידוע בחופי ים המלח כבר לא קיים, נדרש לקנות אותו בחנויות במקום. שכרנו כסאות ומיטות במקום, ונרגענו לנו בשקט המקומי. עם הזמן הגיעו כל עם ישראל וכך גדלה לה הצפיפות והמקום השקט הפך להומה. 

&lt;img style=&quot;width: 475px; height: 356px;&quot; src=&quot;http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/35/10/78/781035/posts/2513&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 14 Apr 2012 15:20:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (אב הקסם)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=781035&amp;blogcode=13209639</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=781035&amp;blog=13209639</comments></item><item><title>רגשות</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=781035&amp;blogcode=13189008</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ישנם ימים שאתה קם בבוקר ואתה יכול להרגיש, היום יהיה לי יום טוב , או היום יהיה לי יום קשה, ישנם ימים שפשוט אני לא מרגיש.
שבוע לפני חג הפסח כל משפחה מתארגנת לקראת טקס החג. אירוע חברתי רווי מתחים. כמעט בכל משפחה קיים הצד האפל, קיימים בעיות חברתיות בין הדודים לדודות אחים אחיות. כל זה נמצא ברקע עד... פסח שם כל &quot;החשקונים&quot; תמיד מסוגלים להתפוצץ.
בכלי התקשורת מרבים לדון בנושאי החג הטיולים והניקיונות. בחדשות ממשיכים לתאר את אירועים בסוריה, עוד עשרות הרוגים נוספו לרשימת ההרג שמבצע המשטר הסורי. העולם ממשיך להתעלם.. בפגישה נדירה בין ארדואן לחמינאי: &quot;אירן תומכת באסד&quot; כיוון שהם בעימות עם הציונים. 


&quot;העימות עם איראן הוא משחק&quot;, &quot;זה נשמע ציני בשפת היום-יום, אבל משחק זה דבר מאוד רציני&quot;. אומר וינטר, מומחה ל&quot;תורת המשחקים&quot;. אז מה אנחנו סתם שחקנים או בובות בעולם של הפוליטוקאים?




אצלנו יום האדמה ממקד את עניין התקשורת בארץ בקושי. בצרפת יש משבר לקהילה היהודית מאירוע הטרור האחרון, הפחד מהאנטישמיות שגוברת.
אז אני לוקח את התיק שלי ומנסה עם חשיבה חיובית לנסוע לעבודה, בדרך&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 03 Apr 2012 00:14:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (אב הקסם)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=781035&amp;blogcode=13189008</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=781035&amp;blog=13189008</comments></item><item><title>אגו</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=781035&amp;blogcode=13133474</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
לפעמים אני יושב וחושב מה אוכל לכתוב, כדי שהקורא שיקרא את הפוסט הזה ישתכנע בנאמר. כעיקרון לא חשבתי לנצל את הפוסט הזה כדי לשקף נושאים בענייני העבודה. אבל מה לעשות זה נעשה חזק ממני.
כדי לא לשעמם יותר מידי, צרפתי אמרות בנושא. 
לאחרונה עקב התדרדרות מצב יחסי העבודה ומוטיבציה ירודה. מצב שחורה לי במיוחד כיוון שמצב הזה היה שונה מהותית מהמצב לפני מספר שנים.
התלבטויות, במה אני עוסק, כאשר כל העולם מנסה להימנע מהדרדרות עקב התפתחות הגרעין האירני ומה שמעניין אותי איזה בעיה צדדית ולא חשובה.....????
אתמול צפיתי בתוכנית טלוויזיה בנושא כיפת ברזל, ועובדי רפאל שעסקו בפיתוח, התרשמתי מהנחישות ההקרבה האישית, והמוטיבציה שהזכירה לי ימים עברו, שאיפה לנוסטלגיה או באמת משהוא?.... אולי כדי שאלך למכור עגבניות בשוק? .....
כאשר אנשים מונעים מהאגו שלהם, ובמיוחד נשים שמגיעות לפוזיציה שהם מונעות מהאגו שלהם קשה, קשה מאוד לחיות אתם ואני לא שוביניסט, פשוט העימות מסוג זה בין גברים הוא שונה כאשר מעורבת אישה.&lt;/sp&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 21 Mar 2012 20:29:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (אב הקסם)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=781035&amp;blogcode=13133474</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=781035&amp;blog=13133474</comments></item><item><title>לחץ</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=781035&amp;blogcode=13101315</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ישנם שבועות שרק צריך ללבוש שחפץ , ולצפות שאת המכות שתחטוף יהיה מינימאליות. זה התחיל בשבוע חורפי למדי שבתי הבכורה נכנסה במכונית של השכנה מאחור. 
ועד שניגמר השבוע בני נכנס עם רכב החברה מאחור ברכב שכור.
החדשות מהדרום לא מבטיחות השתפרות כאשר כמאה טילים משוגרים לכיוון באר שבע ואשדוד. הפעם יש נפגעים גם בצד שלנו. 
הדבר שעלה לי בראש החלטתי לכתוב בפוסט. 
בטלוויזיה ובאינטרנט תמונות של כיפת ברזל מיירטת סקאדים. בתוכנית שבת בבוקר נשנע הקריין מתייחס לדרישה של שינויי ההמנון כי לטענתו הוא לא מתאים לכלל האזרחים.
איזו מציאות אזרחים במדינה הזאת מעדיפים את שיוון הזכויות על עצם קיומנו.
איפו האמון שלנו צריך לעמוד. בנאמר ע&quot;י הפוליטיקאים?? או בנאמר בעיתונות?? או בנאמר ע&quot;י נציגי הצבא..??
בו ניתן לפחות לתמונות לדבר בעד עצמם, שיגורי טילים נגד אוכלוסייה אזרחית , מול סיכולים ממוקדים נגד משגרי הטילי. מה צודק בתמונה?
זו לא חוכמה לגור בתל-אביב ולהתייחס למצב כרגיעה (למצב שהיה קודם הסיכול הממוקד). כל יום בזמן שהוגדר &quot;רגיעה&quot; נורו לפחות 10 פצמרים על הישובים שבטווח עד 4 ק&quot;מ מהגבול.
בקיסריה יש קרנבל של פורים, באשד&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 11 Mar 2012 21:41:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (אב הקסם)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=781035&amp;blogcode=13101315</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=781035&amp;blog=13101315</comments></item><item><title>פורים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=781035&amp;blogcode=13094075</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;



 





כאילו שכחנו לחפש תחפושת לילדים , ולמצוא להם תעסוקה בחופש הפתאומי. כל סבתא וסבא (זה רוב הגילאים אצלנו בחברה) מוצא את ההזדמנות להציג את שלל התמונות של הנכדים המחופשים.










כאשר ביבי מזכיר לנו שאחשוורוש בעבר הוא אחמיניג&apos;ד בזמננו. וקשה להחליט אם לשמוח בשמחת החג או לפחד מהעתיד שלא מבשר טובות. 





איפו הזמנים בהם הגענו מחופשים עבודה, ושם ממתינה לנו חבילה עמוסת ממתקים כשי לחג. עברו הזמנים האלו. 








השנה החליטו שלא מגיע לנו לטעום ממתקי החברה, וחברת האם נידתה אותנו ממועדון החברים של ההנחות לחברה. 



 
&lt;p&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 07 Mar 2012 23:24:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (אב הקסם)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=781035&amp;blogcode=13094075</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=781035&amp;blog=13094075</comments></item><item><title>עידן התעשייתי.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=781035&amp;blogcode=13049256</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לפני מספר שנים חתם סופר יהודי בשם אלווין טופלר את ספרו הלם העתיד. בו קבע שהאנושות אז בסיומו של הגל השני הגל התעשייתי. מאז מעט אנשים הפנימו את התגלית בניתוח שלו. בספריו הבאים הגל השלישי ומהפך העוצמה מוסבר שאנו במדינת ישראל נשארנו עם מוסדות אנכרוניסטיים. שמותאמים לעולם שעבר. עולם תעשייתי, בעולם ההוא הייתה ההסתדרות המוסד המרכזי שמאגד את העובדים בתעשייה, ודואג לשמירה על זכויותיהם. ומאז העולם התקדם קדימה לעידן התקשורת האינטרנט והמידע, ואילו ההסתדרות מתעקשת להחזיר אותנו לעבר, לעידן הקודם. כיום ההסתדרות היא מוסד מעסיק (ולא קטן) שמעסיק בעצמו עובדי קבלן בתנאים לא תנאים. העובדים שמאוגדים תחת כיפת ההסתדרות משלמים אלפי שקלים למוסד זה שיגן עליהם ובפועל הסיוע כשנתבקש לא תמיד מגיע. המוסד הזה מובל באינטרסים של מרכזי כוח. 
אני מאמין באדם או חברה שמרימה את נס המאבק, כזו שתבחן פנימה קודם את עצמה האם היא מקיימת את דגל הצדק שהיא מרימה. אם זה לא מתקיים אז נדרש לחפש מה באמת הסיבות דגל ששביתה זו הורם.
כיום החברה מובלת ע&quot;י מנועיי פרסום, שמוזרקים לנו דרך מגוון המדיות של עידן התקשורת והמידע. רדיו טלוויזיה IPho&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 10 Feb 2012 20:10:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (אב הקסם)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=781035&amp;blogcode=13049256</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=781035&amp;blog=13049256</comments></item><item><title>לפני כשבוע יצאתי לנסיעה בחול...</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=781035&amp;blogcode=13010698</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לפני כשבוע יצאתי לנסיעה בחול... אתם מכירים את הריטואל. מקבלים רשימת קניות .. חברים מבקשים ממך לקנות להם ב- Duty Free ואתה מהר מאוד מתחרט על הרעיון שחשבתה לנסוע לחול.

אז כך אשתי שתחיה קבעה שבנוסף לכל המחשבים שיש לנו בבית נדרשת תוספת של הדור הבא.... IPad2 .עדיף שהוא יהיה עם כל השפצורים שקיימים שלא נתחרט חס וחלילה.
בני ביקש Samsung Galaxy 2 . בתי ביקשה Ipon4S ועוד ועוד... היא תמיד על הסדרה של Apple גם שניים קודם היא ביקשה רק IPod שום תחליף לא התקבל.
טוב אז לקחתי את הרשימה בהכנעה... ובמוח התחילו לרוץ לי המחשבות איך אני חוזר לאחר עם רשימת הקניות הזו?

הטיסה באל-על היתה ארוכה ומחניקה כרגיל. כ &amp;ndash; 12 שעות טיסה בצפיפות של הכיסאות במטוסים של אל-על ממש לא נוח. בנוסף האוכל שמוגש תמיד הופך אותי מבפנים. הפעם החלטתי אני לא אוכל כלום... זו היתה ההחלטה הראשונה הטובה שביצעתי בנסיעה זו.

החול העניינים בכלל לא התנהלו כפי שציפיתי הזמן רץ ועוד לפני ששמתי לב ההיית צריך לחזור ואפילו לא ביצעתי קנייה אחת מתוך הרשימה.

בחול התוודעתי בעזרת ידידי &quot;סולל הדרך&quot; לכל החידושים האחרונים שיש ... טלוויזיה ע&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 21 Jan 2012 21:45:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (אב הקסם)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=781035&amp;blogcode=13010698</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=781035&amp;blog=13010698</comments></item><item><title>סוף שנה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=781035&amp;blogcode=12969138</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;סוף שנה

שנה שונה, שנה מפתיעה באופן שהחברה בישראל בפעם הראשונה עמדה והפגינה נגד חוסר האיזון בחלוקת המשאבים. מעמד הביניים אכן הצליח לגרום לשינוי. אבל הנחשול הזה מת בעבו, כי מנהיגי המאבק לא מצאו את הדרך או את המטרה המשותפת.
שנה שהוכיחה עד כמה חסר מנהיג אחד מבין מנהיגי העולם עם יכולת ההנהגה.



שנה שמנהיג ארה&quot;ב לא פספס כל הזדמנות לטעות בניהול מדיניות החוץ שלו , ועודד בצורה שגוייה את התגובות של ה&quot;אביב הערבי&quot;, כל כך הרבה ציפיות היו ממנהג צעיר וכריזמטי, שלא עמד בהם.
לצערי עתיד ה&quot;אביב הערבי&quot; להגיע לתוצאות של מלחמת תרבות בין העולם הערבי לבין העולם המערבי.
&quot;גל התקשורת&quot; שהעולם עוד בעבו (מהפכת האינטרנט, רשתות החברתיות , גוגל ו- YouTube) הביא ל&quot;גל התרבות&quot; שבו תרבויות העולם הערבי מתעמת עם תרבות העולם המערבי.
המשבר הכלכלי, שהחל במשבר הבנקאות בארה&quot;ב ועבר לאירופה. באירופה עקב איחוד המדינות סביר היורו, חשף את ההבדלים המנטליים בין התרבויות באירופה בהתייחסות לעבודה. זה היה בסדר אלה שהעמים עקב גל התקשורת רוצים להיות שווים. את זה לא ניתן להשיג ללא השקעה אישית של כל עם בצורה שווה.

השנה הבאה
הא&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 31 Dec 2011 17:48:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (אב הקסם)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=781035&amp;blogcode=12969138</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=781035&amp;blog=12969138</comments></item></channel></rss>