http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=740021סיפור על ילד בשם ג'וני שרוצה להיות חוקר וכשמגיעה ההזדמנות הוא משתמש בהheCopyright 2013 ליאל קורן. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=740021http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/21/00/74/740021/misc/22316216.bmphttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=740021&blogcode=12752765<div align="right" dir="rtl">ג'וני וליאון הסתכלו על הפלטיפוס המכני הענקי מתדרדר כלפי מטה, אט אט, כשהוא הגיע לצלע ההר נשמע בום קולני! ההר התפרק תחת רגליהם של ג'וני וליאון, ליאון תפס במהירות את ג'וני ורץ לכיוון הירידה הקרובה ביותר, ליאון קפץ מסלע לסלע גם באוויר ולבסוף הגיעו לקרקע בריאים ושלמים. ג'וני שאל את ליאון: מאיפה אתה יודע לעשות את זה? ליאון ענה לו שכשהוא היה בעיר של קופי המים היו שם הרבה רעידות אדמה אז הקופים לימדו אותו איך... ג'וני הסתכל בהערצה עליו כאשר ליאון אמר חכה! את שומע את זה? ג'וני עצר לרגע את השאלות והקשיב... עברה שניה והוא לא שמע כלום... עברה דקה והוא לא שמה כלום... ליאון בדיוק התחיל לומר אני בטח דימיינת... כשלפתע נחש שחור ענקי קפץ מתוך כלל העשן, הנחש עף לכיוון העיר וירק להבות לכל עבר, ג'וני וליאון המופתעים היו המומים מכדי לזוז. בינתיים סמלאירו וסרוי פינו את העיר לכן כאשר הנחש התקיף הם לא היו שם, הם היו במקום מוגן, סמל אירו חשב לעצמו בבום שג'וני והחברה הצליחו, אבל כשראה את הנחש הענקי צעק לכולם להתחבאות! זרמנדר באותו זמן ישב על גדת הנהר, הנחש יצא ממש ממולו ושבר לו את המעגל שהוא הרגע בנה, כו</div>Sun, 18 Sep 2011 17:20:00 +0200liel@kaurit.co.il (ליאל קורן)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=740021&blogcode=12752765http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=740021&blog=12752765http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=740021&blogcode=12750667<div align="right" dir="rtl">ג'וני רץ במעלה ההר, ממולו הוא ראה את הפר"ה הוא תפס את סלייס אייר ורץ לכיוון הפרה. זרמנדר התמקם ליד הנהר, בנה מדורה, צייר מעגל על החול והתחיל לשרטט אותיות וכתמים מוזרים עליו. סמל אירו פינה את כל האנשים מהאזור יחד עם סרוי, ליאון מראש ההר זרק חבל אל הפה של הפר"ה ומשך אותה לכיוון ההר. ג'וני רץ הגיע אל הפליטיפוס, הפליטיפוס ירה לייזר, ג'וני התחמק בקושי הוא המשיך לרוץ, בדרך חתך רובים שהתחילו לצאת מהגב של הפלטיפוס, הוא כמעט הגיע אל קופסת הבטריות בקצה כשלפתע קפץ החוצה בחור גדול, בחולצת טריקו צמודה ומכנסיים רגילים, בידו היה פטיש מתכת שנצץ באורות מוזרים, ג'וני הביט בו וחשב לעצמו: "אני יכול להתמודד איתו?". כשלפתע הוא שלח יד אל הפטיש וזרק אותו לעבר ג'וני, ג'וני התחמק בקושי, היה הרבה מקום על הפליטפוס הוא חשב, יש לי מקום לזוז. אך לפתע הזנב החל להתכווץ, ג'וני לפתע הבין שהוא עומד על מעקה, שיש שם מקום לשתי רגליים, הבחור היה ללא הפטיש הוא חשב, אולי יש לי סיכוי, שלפתע סלייס אייר אמרה לג'וני תתכופף! ג'וני התכופף ומעליו עבר הפטיש והאיש החל להסביר, אתה רואה את הפטיש הזה? הוא אמר, הפטיש הזה הוא שילוב של</div>Sat, 17 Sep 2011 13:46:00 +0200liel@kaurit.co.il (ליאל קורן)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=740021&blogcode=12750667http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=740021&blog=12750667http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=740021&blogcode=12539830<div align="right" dir="rtl">ג'וני, זרמנדר, סרוי, ליאון וסמלאירו הגיעו לעיר החזירים, הם עמדו בשער העיר והסתכלו על העיר. העיר הייתה ברובה הרוסה, הרחובות היו ריקים, פחים היו הפוכים, גנים היום שרופים... סמל אירו פתאום צעק " כולם!!!!!!!! חזרתי!!!!!!!!!" עברו כמה רגעים, ופתאום נפתחו כמה חלונות שבורים ודלתות, מתוכם יצאו אנשי חזיר, נשות חזיר, ילדי חזיר וחזירים מבוגרים וזקנים. לכולם היה את אותו מבט, פחד, פחד מפני מה? הרהר לעצמו ג'וני. סמל אירו הציג אותם בפני זקן העיר שהיה סביו של סמלאירו ששמו היה פורקיד, פורקיד הסביר להם שהפר"ה הוא בעצם פליטפוס רובוטי הרסני, ליאון צעק : " מה?! זה לא פרה? לעזאזל חיכתי לפרה.." הם צחקו לרגע, ואז הוא המשיך להסביר להם שפר"ה תוקפת רק בשעות מסוימות, והשעה הבאה שהיא תתקוף תהיה עוד שעה. זרמנדר הנהן לעבר פורקיד, ואז אמר לג'וני: בואו נלך להתכונן. ג'וני וליאון הנהנו והלכו עם זרמנדר. הם ישבו במשך שעה, סמל אירו בינתיים בדק אם כולם בסדר וסרוי פשוט שתק בפינה. אחרי שעה ג'וני אמר טוב זאת התוכנית, אנחנו הולכים לנטרל את הרובוט על ידי הוצאת מאגר הכוח שלו, אתה יודע מה הוא פורקיד? פורקיד ענה לו : "אנ</div>Mon, 06 Jun 2011 20:35:00 +0200liel@kaurit.co.il (ליאל קורן)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=740021&blogcode=12539830http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=740021&blog=12539830http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=740021&blogcode=12489384<div align="right" dir="rtl">"מאיפה הקוף הזה הגיע?" שאל ג'וני, "אני לא יודע תשאל אותו אתה ליאון" זרמנדר אמר " הרי אתה יודע לדבר איתם לא?", ליאון הנהן נאנח, הוא מלמל לעצמו " חשבתי שהגיע הזמן שאפסיק את זה סססה" הוא שם את המסכה על הראש שלו והתחיל לדבר עם הקוף. אחרי שליאון הוריד את המסכה ג'וני שאל אותו " נו?", ליאון ענה לו: " הקוף הזה הוא תינוק, אין ל שם עדיין כי הוא רק נולד, הרגו את אמא שלו קבוצת תיירים והם התפוצצו, ועכשיו נשאר רק הוא... קצת עצוב כשחושבים על זה לא?". ג'וני שאל את זרמנדר: " זרמנדר, אפשר לשמור אותו?", "ג'וני" ענה לו זרמנדר ליאון פתאום קטע את דבריו "זרמנדר, הקוף הזה לא מכיר את השנאה של הקופים האחרים לבני האדם, אבל אי אפשר להחזיר אותו, כבר ראיתי מקרים כאלה, מזלי שהייתי מבוגר, לכולם יש ריח של בני אדם בתור מבוגרים, אבל לילד שיש לו ריח של בני אדם הורגים מיד, אגב אי אפשר להשאיר אותו לבד בתוך היער הזה הוא תינוק הוא ימות". "אז אפשר לשמור אותו?" שאל ג'וני, "כן, אנחנו חייבים, מי יודע אולי הוא יוביל לדור חדש של קופי מים.." זרמנדר אמר ונאנח. ג'וני היה מאושר הוא אמר : "אוקי אז צריך להחליט על שם ויש לי כבר שם בש</div>Fri, 13 May 2011 16:54:00 +0200liel@kaurit.co.il (ליאל קורן)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=740021&blogcode=12489384http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=740021&blog=12489384http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=740021&blogcode=12484724<div align="right" dir="rtl">סמלאירו ג'וני וזרמנדר הגיעו ליד הר המים, הם התחיל ללכת מסביבו,זרמנדר הסביר להם שקופי המים אינם ניתנים לשליטה ואם נעבור דרך יער המים שלהם הם מסוגלים לנסות לתקוף אותם, ג'וני ענה לו שאז מה בטוח אנחנו יכולים לנצח אותם!, זרמנדר הסביר לג'וני שלא משנה כמה טובים הם בסיף קופי המים רצחניים ביותר ומסוגלים להרוג לפני שהם מתים, ג'וני שאל איך?. זרמנדר הסביר שבתוך כל קוף מים יש פצצה מיוחדת, כשהם מתים היא מפוצצת בטווח של 20 מטר מהם, לכן הלחימה בהם אינה מומלצת, סיבה נוספת כי יש לך רק עשר שניות לברוח ולפעמים החרב נתקעת או הם תופסים אותך. ג'וני הנהן בקשב, פתאום קלט מזווית עינו משהו כחול על ארבע רץ במים, זרמנדר אמר לו גם אתה ראית את זה ג'וני? ג'וני הנהן לכיוון זרמנדר וסימן לסמלאירו לשבת בשקט, סמלאירו הנהן והם שתקו. הקוף היה לא גבוה מטר חמישים, מורכב משרירים, הוא היה בצבע כחול שמים וכשעבר ליד האבן השתנה צבעו לאפור כמו האבן, היה לו פרצוף של קוף אך לא היה לו זנב הוא ריחרח את האוויר והמשיך ללכת. זרמנדר סימן להם לא לנוע, פתאום סמלאירו סימן לג'וני שהוא צריך להתעטש ג'וני אמר לו בשקט לא עכשיו ואז האצ'ווווווו</div>Wed, 11 May 2011 14:03:00 +0200liel@kaurit.co.il (ליאל קורן)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=740021&blogcode=12484724http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=740021&blog=12484724http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=740021&blogcode=12473087<div align="right" dir="rtl">ג'וני זרמנדר והחזיר אדם סמלאירו יצאו לדרך בשביל, הם לקחו את השביל הישר לעמק החושך בינתיים זרמנדר הסביר לג'וני על עמק החושך. עמק החושך הוא מקום שבו השמש אינה נכנסת והיצורים שחיו שם התפתחו מהיצורים שכן התפתחו באור, לכן מאוד מסוכן ליות ועל מנת לשרוד שם ג'וני אולי יהיה חייב להילחם. זרמנדר אמר לג'וני שבמשך השבוע שיעבור הם יתאמנו בלחימה בחרבות בכדי לתת לג'וני ידע בסיסי כדי לפחות לשרוד עם המפלצות ששם למטה. ג'וני היה שמח כי הוא תמיד רצה להילחם בחרב, הוא ראה את אחיו הגדול משתמש בחרב בעץ לא פעם ואחיו לא היה מקצוען אבל הוא נראה שיש לו ידע בסיסי, תמיד כשאחיו נלחם וג'וני הסתכל ג'וני היה מאושר, ותמיד בסוף הם הלכו לאכול. הם חנו ליד עץ אלון גדול, סמלאירו אמר: "אני זז לאסוף כמה פירות וקרשים למדורה, אני אחזור עוד שעה בערך". זרמנדר הנהן לכיוונו, והוא סימן לג'וני להתקרב, הוא נתן לו חרב מעץ. הוא אמר תראה לי איך אתה מחזיק את החרב, ג'וני תפס אותה בניצב והרים אותה. זרמנדר אמר לו שהוא תופס לא נכון, הוא צריך לתפוס עם האצבעות והאגודל ישר על ניצב לוחץ. <span style=</div>Thu, 05 May 2011 18:02:00 +0200liel@kaurit.co.il (ליאל קורן)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=740021&blogcode=12473087http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=740021&blog=12473087http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=740021&blogcode=12464411<div align="right" dir="rtl">מהשיחים יצא פתאום חזיר הולך על שתיים אבל ג'וני לא הסתכל עליו כי הוא היה חייב להסתכל על המטבע, הוא צעק : "זרמנדר!, יש משהו פה!". זרמנדר יצא החוצה הוא קלט את החזיר אדם, הוא הלך לדבר איתו וג'וני המשיך להסתכל על המטבע, הלילההמשיך בחשכה שלו וג'וני ישב ליד המדורה שלא נגמרה והעיפה ניצוצות לכל עבר. הוא צעקל לסלייס אייר והיא שאלה אותו: "מה?". "מה אני אמור לראות?", "אני רק אגיד לך שזה חשוב לא יותר מזה..." ג'וני המשיך להביט בשקט, כשעלתה השמש הפסיק להביט במטבע, וזרמנדר לא היה, הממ חשב לעצמו מעניין לאן הוא נעלם אני אלך להכין ארוחת בוקר. הוא רץ קצת ביער וחיפש, ולבסוף מצא ארנבת שהתחבאה מאחורי עץ, ג'וני לא רצה שהיא תיבהל ותברח לכן ישב וחיכה שהיא תבוא לקראתו, והוא ישב וישב. <</div>Sun, 01 May 2011 13:36:00 +0200liel@kaurit.co.il (ליאל קורן)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=740021&blogcode=12464411http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=740021&blog=12464411http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=740021&blogcode=12429863<div align="right" dir="rtl">ג'וני ששמע את שמה של החרב סלייס אייר, רץ לכיוון זרמנדר, בדרכו לשם עבר על יד הפאב ושם ראה את בילי מדבר עם הקוסם, וראה שהקוסם מחייך אל בילי ונותן לו מקל מעץ קטן עם סמל עליו. ג'וני המשיך לרוץ לכיוון המלון הקטן שבקצה הרחוב הוא עבר על פני השוק וחייך אל מוכר האגדסים שזרק לו אגס, הוא הגיע למלון וראה את זרמנדר בחוץ. הוא ר אליו ואמר לו : "הצלחתי לשמוע את השם של החרב, השם שלה הוא סלייס אייר". וזרמנדר אמר לו: "יפה ובכן, הגעת בדיוק בזמן, התכוונתי לצאת לכיוונך אבל אם אתה כבר פה ואם כבר הצלחת אז בוא עוד שעתיים לכאן ונצע לדרך." ג'וני שמח כי הוא עומד לצאת למסע רץ לכיוון המשרד של אחיו, הוא חצה ליד האגם, ראה את בבוני המים משחקים להם וצחק כשראה אחד מהם נופל על הראש. הוא הגיע למשרדו של אחיו, אחיו של ג'וני יוניקוס הוא ראש הכפר, כשג'וני הגיע אליו הוא סיפר לו את הסיפור ויוניקוס אמר לו: "אז זה מה שעשית במשך כל הזמן הזה..., אוקי יש לך את רשותי ללכת" ג'וני שמח ורץ לבית שלו שהיה קרוב למשרד של אחיו, הוא סידר כמה וכמה דברים לתןך התיק, אוכל, בגדים וספרים על מיפוי. <span style="c</div>Fri, 15 Apr 2011 08:51:00 +0200liel@kaurit.co.il (ליאל קורן)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=740021&blogcode=12429863http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=740021&blog=12429863http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=740021&blogcode=12427798<div align="right" dir="rtl">טוב אז אנשים חושבים שאני מעביר את זה מהר מידי אז החלטתי להכניס כמה פרטים: 1. החרב עשויה מלהבת דרקון, ובעיקרון רק להבת דרקון חזקה יותר יכולה לשבור אותה. 2. החרב עשויה ממתכת אל חלד, כלומר שהיא לא מחלידה גם אם לא מטפלים בה. 3. בעיקרון בילי וג'וני מכירים מגיל אפס, הם כמו אחים בדם, ובעיקרון הם קרובי משפחה אבל מרחוק יותר. 4. לאחיו של ג'וני קוראים יוניקוס, הוא גדול ממנו ב13 שנים ככה שהוא בן 28 כי ג'וני בן 15. 5. השפה של בני האדם שם היא ארמוקית, בעיקרון הדרקונים והאלפים מדברים קותמקית שהיא שפה של מעברי מחשבות וציורים לא של קולות, אבל חלק מהיצורים הקסומים יודעים לדבר ארמוקית, שהיא שפה של מילים רבות. 6. השפה של הקוסמים נקראת אלכימסטר, היא מורכבת מסימנים שפותחים בעיגול שבתוכו איקס ואז אתה מוסיף סמלים נוספים כדי להרכיב את הקסם, בדרך כלל קוסמים מציירים את הקסם הרצוי על דברים כגון כפפות או נשקים מסויימים. 7. הוריו של ג'וני היו סוחרים עשירים, והוריו של בילי היו חוקרים, מכאן העושר של שניהם, הם הביאו להם נשקים מארצות אחרות עד הארץ השלישית והם מכרו לכל מיני אנשים. 8. עד עכשיו התגלו 7 ארצות, ארץ</div>Thu, 14 Apr 2011 07:57:00 +0200liel@kaurit.co.il (ליאל קורן)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=740021&blogcode=12427798http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=740021&blog=12427798http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=740021&blogcode=12426762<div align="right" dir="rtl">והחרב התחילה לספר: " נולדתי בכפר, יותר נכון נוצרתי בכפר רחוק מכאן, בארץ שלך, פנלימורנס, בכפר שקרוב לים, בבית קטן, נוצרתי על ידי דהר איפר וחברו הקוסם אפו דרנז'יק, נוצרתי מלהבה של דרקון,ברזל,זהב ומתכת אל חלד. אחרי שדהר סיים לייצר אותי, אפו כישף את להבת הדרקון אליי וכנראה שזאת הייתה להבה של דרקון חכם מאוד, כי זה נתן לי את היכולת לשלוח מחשבות אל האנשים שמחזיקים אותי, זה נתן לי חוכמה של אלפי שנים, אבל אין לי ממש ידע על הארצות שאחרי ארץ הזאבים הזומבים, כי הרי הדרקונים חיו בארצנו, הלהבה גם נתנה לי את חוכמת הלחימה של מעל לאלפי לוחמים מוכשרים שניסו לחסל את הדרקון. דהר טיפל בי במשך שנים, כל יום הוא הוציא אותי מן הנדן ודיבר איתי במשך שעות, התאמן איתי כדי להראות לי את התפיסות הנכונות ולהראות לי איזה טכניקות מיוחדות יש לי. אחרי כמה שנים בא צעיר בשם ארתור, הוא היה חוקר, מהראשונים מסוגו, וביקש את החרב הכי טובה שדהר יכול לתת לו, כמובן שדהר נתן לו אותי בצער רב ראיתי את ביתי הקודם נעלם במרחק. אני וארתור התחברנו מהר מאוד, פגשתי את הקוסם שהיה איתו, שמירו קראו לו, התחלנו את המסע בעיר שלך, בזמנו היו פה</div>Wed, 13 Apr 2011 18:58:00 +0200liel@kaurit.co.il (ליאל קורן)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=740021&blogcode=12426762http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=740021&blog=12426762