http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=737331קצת יותר ממילים אחרונות.heCopyright 2013 נעל מטומטמת.. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=737331http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=737331&blogcode=13785231<div align="right" dir="rtl">אחותי חזרה ועם מטען מטורף והולה הופ בגודל של הקרינולינה שלי. ודנמרק זכו. ובכלל הייתי בעד נורבגיה. תלונות על המכס: "לצערי, אני לא יכול להגיע לשם עם מחשוף ולצפות לקבל דברים." אני: "אתה יכול לנסות." וזה קרה לפני שתי שניות, או שלא באמת הייתי אומרת את זה עכשיו בפוסט. טוב, תהנו מנורבגיה. הצבעתי לה פעמים. פעם בשביל השיר ופעם נוספת בשביל הישבן שלה. מה דעתכם על החתימה החדשה ? והעיצוב ?</div>Sun, 19 May 2013 09:27:00 +0200nobody@israblog.co.il (נעל מטומטמת.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=737331&blogcode=13785231http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=737331&blog=13785231http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=737331&blogcode=13783222<div align="right" dir="rtl"> זה קצת מאוד מוזר, אבל זה שינוי... חם. אף פעם לא הייתי בצעים חמים. זה ניסיון. שני פוסטים ביום, אז מזה אתם יכולים להתעלם וללכת ישר לקודם שבו אני כותבת משהו לא ברור שאני בכלל לא אמורה לכתוב. או שאתם יכולים לשמוע שירים של 3OH!3 (כי הם על הפלייליסט שלי עכשיו ואין לי כוח לשים לכם שירי אירוויזיון.) אני צריכה חתימה חדשה. זה בתהליכים.</div>Fri, 17 May 2013 18:03:00 +0200nobody@israblog.co.il (נעל מטומטמת.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=737331&blogcode=13783222http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=737331&blog=13783222http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=737331&blogcode=13783054<div align="right" dir="rtl">מאוחר בלילה או מוקדם בבוקר, בתפר שבין לבין והאוויר קריר ואני בלי איפור ומסמנת מקומות שבהם קרו דברים והדיסטנס נשבר ויותר מדי לחישות ושתיקות והצמדות ואתה מבקש שאני אגיד לך למה אני עושה את זה, או למה אתה עושה את זה ואני לא יודעת. ואני לא יודעת. ואני לא יודעת. </div>Fri, 17 May 2013 16:29:00 +0200nobody@israblog.co.il (נעל מטומטמת.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=737331&blogcode=13783054http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=737331&blog=13783054http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=737331&blogcode=13780131<div align="right" dir="rtl">כשיומיים עם שינה של שעתיים גרמו לי להתמוטטות, או להתקף, או לאיך שלא תרצו לקרוא לזה. כל דבירם האלו שאני מסננת גם כן. ומונטנגרו בכלל לא עלו לגמר וקשה לי. קשה לי לשמוע על אשפוז וקשה לי להיזכר. אתם מבינים, אני אוהבת אתכם. ממש אוהבת אתכם. שיפטי, י"ב, פאקצוש, כל מי שאני מכיר אותי וקורא כאן. אבל יש לי מחשבות שאני שומרת לעצמי. זה שאני קצת מתביישת וקצת נבוכה וקצת רוצה לשמור משהו לעצי או רק לחסדיהם של זרים מוחלטים וקצת חלשה מדי ואני עומדת לקרוס כל רגע. מספיק שתנמנמי שיר אחד כדי להחזיק אותך לשארית הלילה. וזה לא שאני רוצה שתעזבו, זה לא שאני טובה בתקשורת. אבל קל לי יותר עם נטולי הפנים ומודבקי הכינויים, כל הקבועים שנתקלו בי והחליטו משום מה שאני מוצאת חן בעיניהם. ואני לא מבינה את זה. אני לא כותבת טוב וכבר אין בי קסם. אין בי ניצוץ. אני קליפה. שנה שעברה י' אמר לי 'במשך הרבה זמן היית צל של עצמך. ועכשיו זה נראה שאת חוזרת.' על דברים כאלו אני נאחזת בו. רק שאני עדיין צל. אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי. אני לא יודעת איפה אני יכולה למצוא לו תחליף הוגן. וזה לא פייר, כי רצית להתנתק, למה את רוצה מלא את הח</div>Wed, 15 May 2013 03:02:00 +0200nobody@israblog.co.il (נעל מטומטמת.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=737331&blogcode=13780131http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=737331&blog=13780131http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=737331&blogcode=13777715<div align="right" dir="rtl">לא לא לא לא לא לא לא לא לא. אלוהים, בבקשה לא.אני יודעת שרציתי למחוק הכל, אבל אם באמת הייתי רוצה למחוק את כל התיעודים האלו לא הייתי מקעקעת את מי שאני על העורף, כן ? החלטתי שאני לוקחת איתי על כל הטוב וכל הרע וכל מה שאני מתפללת לשכוח ולהיעלם איתי לכל מקום, נכון ? לצרוב את זה על העור שלי, שזה לעולם לא ילך, שזה יזכיר שכל מה שעשיתי, כל הטעויות, את איתן לנצח. הן חלק ממך. הן מי שאת. את טובה רק כמו הצד הגרוע ביותר שלך.אלוהים, לא.כל הטיוטות מעבר לעמוד 1, הם נעלמו, כל הפוסטים הישנים. נמחקו. כל התיעוד המדהים והנוראי הזה. הנה הלכו שנתיים מהחיים שלי לפח.אלוהים, שמישהו יתקן את זה. שמישהו יתקן את המוח שלי. יש שם דבירם כל כך יקרים.את לוקחת את זה איתך לכל מקום, נכון? הרי זו את המוקרית. לא יכלת לפתוח בלוג אחר. את נעל מטומטמת. את נ"מ. יום אחד תהי נא"מ, אבל זה כל כך הרבה פחות טוב. לא יכלת למחוק את זה. הו, גאד. לא.אני בפאניקה מוחלטת. אלוהים, אלוהים, אלוהים. הצילו.עריכה:הכל ניצל, תודות לפפילון הקדושה שמתפקדת תחת לחץ הרבה יותר טוב ממני.</div>Mon, 13 May 2013 06:44:00 +0200nobody@israblog.co.il (נעל מטומטמת.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=737331&blogcode=13777715http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=737331&blog=13777715http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=737331&blogcode=13773073<div align="right" dir="rtl">ככה אני מבינה שאני לא באמת יכולה להפסיק לכתוב פה. אבל אולי טוב לבינתיים שכל הפוסטים בטיוטה, גם ככה אני מתביישת ב80 אחוז מהם. ואני באמת מוכרחה להשיג עיצוב חדש. תמיד יש את תוכנית ב', והיא נראית מאוד מזמינה בהתחשב בכך שעדיין כואב לי. ועדיין שורף ואני מרגישה שאני עומדת להתפוצץ. תהיה חכמה, לא צודקת. באלוהימאשלי, תקפוץ לי. אתה אחלה בן אדם, ואני מאוד מעריכה את זה שאתה נסעת עד אלי כשהמצב היה ככה- אבל אל תנסה לפתור לי את כל הבעיות במשפט אחד. "יש לי מוח של בת 20+ ואישיות של בת 12" כבר אמרתי שאתה יכול לקפוץ לי ? "ליום הולדת אני מסדר לך עבודה." שוב, תקפוץ לי. למה אתה בכלל צריך להתערב ? אתה יצור בלתי נסבל שכמותך. לא שמעת שכשאתה בא למישהי שפצועה וחבולה בגלל ההורים שלה, אתה לא בא בשביל לפתור לה את כל הבעיות ? כמו שנאמר 'כל מה שאת צריכה עכשיו זה'. אתה אמור לבוא ולהקשיב ולגרום לי להרגיש מספיק בנוח כדי לבכות את זה החוצה. אבל לא. במקום זה, אתה זורק עלי עוגיות. נכון, להגיד שהחיים לא הוגנים לא יעזור לי. לבכות גם כן לא. לברוח גם לא. אבל אלוהים, כמה שרציתי לברוח. ולא היה לאן. הבריטי הוכיח את עצמו</div>Thu, 09 May 2013 09:47:00 +0200nobody@israblog.co.il (נעל מטומטמת.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=737331&blogcode=13773073http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=737331&blog=13773073http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=737331&blogcode=13770730<div align="right" dir="rtl">אין מילים לתאר כמה אהבתי אותך, שרדת יותר מכל בלוג אחר שהיה לי. ואני באמת באמת אוהבת אותך, מותק. מאוד. אבל ההורים החליטו לחטט בך, וזה הסוף. הנה הכל עוד שניה בטיוטות. ואני זועמת. ביעקר כי רציתי להעלות לכאן תמונות מהיום, להראות לכם איזה סימנים ההורים השאירו עלי. כמה חתכים, וכמה מהמדממים. צילמתי כשהכל עוד היה טר. תכננתי לצלם שוב כשזה יסגיל. אבל זה כבר לא יקרה. בכל מקרה, בלוג יקר שלי. אהבתי אותך. מאוד. וצר לי עלייך. מסתבר שאי אפשר להיפתח באינטרנט. נעל מטומטמת, נגד מטוסים, נ"מ. </div>Tue, 07 May 2013 03:08:00 +0200nobody@israblog.co.il (נעל מטומטמת.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=737331&blogcode=13770730http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=737331&blog=13770730http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=737331&blogcode=13767778<div align="right" dir="rtl"> עוד ריב. ואני חמומות מוח. לא לדקור עם כפית, וזה יותר יעיל ממה שזה נשמע. אני רותחת, ואני מלאת שנאה ותיעוב. אני יורה את זה לכל הכיוונים ואני לא רוצה רחמים. לא, אין לי חבורות חדשות על הגוף, כך שאני אפילו לא יכולה להוכיח. אנחנו רק זכוכית שבורה. </div>Sat, 04 May 2013 18:55:00 +0200nobody@israblog.co.il (נעל מטומטמת.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=737331&blogcode=13767778http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=737331&blog=13767778http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=737331&blogcode=13765887<div align="right" dir="rtl">זה לא יכול להיות יותר רק חלומות בהקיץ, משאלות לריסים, תפילות בלילה. את רוצה שמשהו יעשה ? תעשי אותו. אם לא, את עוד עלולה למצוא את עצמך בת שמונה עשרה ולגמרי לבד. תפסיקי עם הפחדנות הזו והתקוות האלו. ניסים לא קורים, אלוהים לא משגיחה עלייך, אין קסם בעולם. לא משנה כמה תרצי להאמין בזה. מתי. כבר. תתפכחי. כמה קשה זה כבר יכול להיות ? הכי קשה שבעולם. אני יכולה לעמוד בזה. זה רק זמני. זה מה שאמרת על מאות דברים אחרים. אני שונאת את הבלוג שלי, אבל אפילו לא אלפית ממה שאני שונאת את עצמי. לא מיוחדת, עוד קו ברקע.</div>Fri, 03 May 2013 02:10:00 +0200nobody@israblog.co.il (נעל מטומטמת.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=737331&blogcode=13765887http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=737331&blog=13765887http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=737331&blogcode=13757760<div align="right" dir="rtl">מכל ההכנות האלו לל"ג בעומר, ומהעובדה שזה הפעם השניה שאני כותבת את הפוסט כי המחשב שלי דפוק. ביליתי ארבע שעות בין סופרים, וזה עדיין לא באמת מספיק בשר - אין שיפודים, כי הם מייקרים את העלויות בלפחות עוד חמישים שקלים, והתקציב גם ככה מוגבל מאוד. וכל זה בשביל כמה שעות בהן אני לא ארגיש כל כך בודדה. שוב חזרתי לשגרת שינה-לא-שינה, ללכת לישון ב3 ולהירדם כשעולה השמש. רגעי חסד קטנים שהם האוויר סמיך וישב ואני מרגישה כאילו אני שוחה בבריכה של שמש, באידיאל שלי ליום קיץ. מנחמה קטנה לשניה. אני עוד צריכה ללכת להקראה ולהרצות לדני על כמה דברים וגם לשיר לו ולשני היקרים האחרים שיר מסויים שאני חושבת שנורא יתאים להם, כי זה צעד קטנטן לעבר חיים שהם מחזמר. אין לי גרוש, כי כל גרוש שאני חוסכת נחסך להנאה גדולה- קסדת לוקי. לוק הבטיח שהוא יכין לי, אם אני אגייס את הכסף. ולרוע המזל - זה בסביבות 400 שקלים. אבל 400 שקלים הרבה יותר קל לחסוך מאשר 1700 ליפהיפיה שהיא דה ריפר. אני עדיין מחפשת לי עבודה וגם שמעתי איפה יש אני רק צריכה לגייס כוחות כדי ללכת לשאול. בזמן האחרון זה כאילו שדניאל (היי) הוא הבן אדם היחידי שאני אשכר</div>Fri, 26 Apr 2013 09:30:00 +0200nobody@israblog.co.il (נעל מטומטמת.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=737331&blogcode=13757760http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=737331&blog=13757760