<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>Amor y Fe</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=720790</link><description>בעיצומו של החורף נוכחתי לדעת שיש בי קיץ שלא יובס לעולם.</description><language>he</language><copyright>Copyright 2013 קיסינג&apos;ר. All Rights Reserved.</copyright><image><title>Amor y Fe</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=720790</link><url></url></image><item><title>יש שני חוקים לאמונה באלוהים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=720790&amp;blogcode=13691985</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;1. אלוהים לא אומר לך לעשות דברים רעים.

2. אלוהים לא יכול להיות בן אדם.





לפעמים היקום מרחם עלייך ושולח לך חבר.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 02 Mar 2013 20:32:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (קיסינג&apos;ר)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=720790&amp;blogcode=13691985</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=720790&amp;blog=13691985</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=720790&amp;blogcode=13684683</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הטוב הרדום תחת רגליי היחפות מטיב עימי ונותן לי לצוץ עם הרוח.
כמה טוב לי האושר הזה.
כאילו מעולם לא נלקח מזרועותי ונם לו תחת ליבי השותק.
כמה שתק הוא. כמה. עידנים וימים ושנים רבות שהסתכמו ברגע קטן בו לא יכולתי יותר.
עד שיכולתי.

אהוב שלי, אני כל כך רוצה לכתוב לך. אני כל כך רוצה שתדע שאני אוהבת אותך מעל ומעבר.
אבל הגעתי למסקנה שכשטוב לי אני לא יכולה לכתוב, ואיתך הכי טוב לי שבעולם.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 24 Feb 2013 22:18:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (קיסינג&apos;ר)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=720790&amp;blogcode=13684683</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=720790&amp;blog=13684683</comments></item><item><title>אחד הדברים שאני מצטערת שלא עשיתי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=720790&amp;blogcode=13675392</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;זה לנשק אותך בשניה שהיית לי ההזדמנות.
אני לא יודעת אם אני באמת אוהבת אותך עד כדי כך ובצורה כל כך עמוקה כמו שהתשוקה שאת מעירה בי היא פשוט שורפת. כל פיתוי הוא אפסי בגללו אבל כשאת באה את יותר מפיתוי, את התשוקה שמעולם לא מימשתי ואני כל כך רוצה. את הנשיקה הכי מנחמת ומרגיעה שאני יכולה לחשוב עליה גם אם מעולם לא חוויתי. הלוואי ולא הייתי מפחדת לנשק אותך באותו רגע, הלוואי והיה לי האומץ ולא הייתי נותנת לדברים האחרים לעמוד בדרך.

כשאוכל אני אחזור אלייך ואעשה את זה. כי אני פשוט חייבת לנשק אותך.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 16 Feb 2013 21:34:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (קיסינג&apos;ר)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=720790&amp;blogcode=13675392</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=720790&amp;blog=13675392</comments></item><item><title>אתה שאינך מסוגל</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=720790&amp;blogcode=13659229</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לשמוע, להקשיב, להרגיש.
אתה שאינך מסוגל לראות מבעד לקשת הרחבה שיש בנינו, אינך מסוגל אפילו לסובב את הפנים שלך אליי כי אני לא פה. אינך מסוגל לסחוב את העולם על כתיפך ואינך מנסה להבין אותו אז אתה דורך עליו בתקווה שהוא יתאים את עצמו אלייך. ושהוא ישתוק, וינקה את הבלאגן, ואתה תחייה בשקט וכולם יהיו בסדר עם זה, כולם לא יכעסו. אתה שאינך מסוגל להתאמץ בישביל אחרים, להרים יד קטנה. אתה שכל מה שאתה מסוגל זה לא לראות אותי, להביט במראה של עצמך ולחיות את החיים של עצמך כי כל האנשים שפה הם סתם אנשים ואז מה אם הם אוהבים אותך כל כך. אז מה אם הם המשפחה שלך, ואני הבת שלך. אז מה אם אמא באה לקראתך למרות שהיא לא חייבת אבל היא רוצה ואתה בכלל לא מעריך את זה. אז מה אם אנחנו פה, כי בכל יום ויום אתה פשוט חולף על פנינו. הצורך היחיד שיש לך בנו זה כסף, ואולי קצת הנאה. וכל עמשה שלך שמופנה אליי נובע מאינטרס עצום שגדל בתוכך והוא אינו מתקשר לאהבה באף דרך.פעם חשבתי שאני דומה לך כי אני ביישנית וכי לא היו לי חברים אבל היום הבנתי שאתה ככה בגלל היהירות שלך ובגלל שאתה פשוט לא יכול לראות אף אחד. אחרים הולכים אבל אוהבים, ולוקחים אנ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 03 Feb 2013 17:20:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (קיסינג&apos;ר)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=720790&amp;blogcode=13659229</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=720790&amp;blog=13659229</comments></item><item><title>על האדמה הזאת ותחת השמיים האלה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=720790&amp;blogcode=13650633</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ביני לבינך יש קשר שבורא לי את האדמה מתחת לרגליים ומתוכה יוצא השקר, בדמות גדולה ושחורה הצועדת בצעדי ענק לעברי. אני דוממת מולה כמו שלא הייתי מעולם, כאילו לקחתי את כל הדממה שלי והפכתי אותה למכשול גדול, שיותר ממה שהוא מרחיק אותי ממך הוא מרחיק אותי אפילו ממנה. גם לא השנאה החזקה ביותר שהיא נוצרת בליבה ומשתוקקת כל כך להטיח בי לא תפרוץ את החומה המגנה ומהבודדת. אתה עומד ממש לידה, צמוד ומפוחד והיא קושרת אותך עמוק יותר ויותר לתוך הלב שלה ואתה צועק לי לצאת החוצה ולקחת אותך רחוק מכל זה. אבל זה או אתה או אני. זה או השקט המיותר אבל הבטוח או אתה שאיני יודעת מה תעשה לי, אך שכשאני מרגישה אותך גם לא משנה לי כל כך.
אני רוצה לנוח, אז תוכל להגיד לה שהיא תדפוק בדלת עד מחר ואני לא אתן לה להיכנס, כי המלחמה שלי איתה ארוכה ואינה קרובה לסוף. תגיד לה שכשאתה איתה בחוץ ואני איתי בפנים אני שקטה אבל לא מאושרת. אני בטוחה אבל אני לא שלך, ולכן איני רוצה להיות בטוחה יותר. אני רוצה להיות נסערת, מאויימת, גוססת, רועשת, ושמחה בתוך ידייך ותחת רגליה הכבדות. לאהוב אותך חזק מספיק בישביל שלא יהיה איכפת לי מה יעלה בגורלי בהיותי אי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 27 Jan 2013 23:17:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (קיסינג&apos;ר)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=720790&amp;blogcode=13650633</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=720790&amp;blog=13650633</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=720790&amp;blogcode=13642502</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני זוכרת שפעם היה לנו כיף ביחד. והרגשתי שלמה ומאושרת ואפילו היית תקופה שלא קינאתי בך בכלל. אבל עכשיו את הקול והפנים והאושר שלך, ששורף לי את העיינים כי אני כל כך שונאת לראות אותו. אני שונאת לראות אותך מאושרת אני שונאת לראות שטוב לך ואני מקנאה במה שתל אביב עשתה לך. אני מקנאה. ואני גם יודעת שמעבר לזה שויתרת עליי, ומעבר לזה שאת לא מתייחסת אליי בכבוד המינימלי שמגיע לי, יותר טוב לי בלעדייך. כי את פשוט השתנת והמעט מהנחמדות שלך לא נשאר יותר. אז אני לא רוצה שתהיה שם כדי שאני לא אתעסק בך אלא בחיים שלי.
את מרגע זה נעלמת, כי אני פשוט לא אוהבת אותך יותר.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 21 Jan 2013 21:25:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (קיסינג&apos;ר)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=720790&amp;blogcode=13642502</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=720790&amp;blog=13642502</comments></item><item><title>אהובי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=720790&amp;blogcode=13637079</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הצל אותי מהייאוש שבא לקראתי בצעדי ענק ולוקח אותי רחוק מיידיך. דחוף אותי קילומטרים קדימה ומספיק רחוק בכדי לא לשמוע את קולו בליבי.
הצל אותי מימים בהם איני רוצה אותך בחיי.
הצל אותי משעות ארוכות ללא חסד.
הצל אותי מאנשים.
הצל אותי מהעולם.

ויותר מהכל, הצל אותי מעצמי.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 17 Jan 2013 17:10:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (קיסינג&apos;ר)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=720790&amp;blogcode=13637079</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=720790&amp;blog=13637079</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=720790&amp;blogcode=13628470</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני שמה זין על כולם.

כי תתפלאו, אבל אני כל כך שווה את זה.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 10 Jan 2013 20:48:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (קיסינג&apos;ר)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=720790&amp;blogcode=13628470</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=720790&amp;blog=13628470</comments></item><item><title>ימים בהירים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=720790&amp;blogcode=13624635</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;דוד שלי, יקירי,
אני זוכרת צחוק , ובוטות שמרוב שהיא מצחיקה כולם כבר סולחים לה. וטוב לב, ואהבה למשפחה בצורות שאף כסף שבעולם לא יכול לקנות. וטעויות שלא חוויתי בעיניי בראותי אותך, אבל סיפרו לי מספיק עליהם בישביל לדעת שפגמו אותך מזמן ומשום מה אתה לא מסוגל לתקן את זה. אני זוכרת ריקודים קטנים ואני זוכרת ריחוק. אני זוכרת גם קרבה ואני זוכרת שמעט זה הסוד כדי לזכות בהכי הרבה. את אלה למדתי ממך ומאמא, שעל אף רכושכם הדל והמצב הקשה באותם ימים, שוב דבר מזה לא החסיר מטוב לבכם, וזו הגדולה המפוארת והנערצת ביותר בעיני.
אתה, אולי לא ידעת זאת בבירור ולכן אבהיר זאת שוב, גם אם אינך תעשה בזה שימוש עכשיו, כי היה בך שמחת חיים שהאירה לי את הלב, והיה בך הומור ואנרגיות טובות שלמדת לפתח בעצמך כי לא היה לך קל אף פעם. ולאן כל אלה נעלמו אני שואלת כשהחלטת למות ברגע אחד, כי שוב מישהו הוכיח לך שאתה ברירת מחדל ושלא שווה לאהוב מספיק. שוב פעם ראית, שהכסף נמצא במעמד עליון, על פנייך, על פניי הילדים שלך ועל פני כל אדם אחר. העולם צעד צעדי ענק קדימה וגרר אותך בחוט ברזל חד מאחור, חוט שהתהדק סביב צווארך ובסופו של דבר חנק אותך למו&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 07 Jan 2013 21:20:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (קיסינג&apos;ר)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=720790&amp;blogcode=13624635</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=720790&amp;blog=13624635</comments></item><item><title>השראות</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=720790&amp;blogcode=13618179</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;האמת שלי היא חמקמקה יותר מידי. ואתה כרגע, היחיד מבין כל מי שאני יכולה לחשוב עליו, שאני מסוגלת לספר לו את כל זה.
אני מאוהבת, בקלות, וככה גם מוסחת בקלות. כל ציוץ קטן מושך לי את הלב וזה בסדר. זה בסדר כי אני לא כועסת עליי יותר, אני פשוט רוצה לדעת בצורה הכי ברורה שיש מה אני רוצה. אבל אני לא מוכנה לספר לי מה אני רוצה ואני מתחרפנת. מצידי שאהיה רעה, מצידי שאהיה כפוית טובה ולא ראויה לאנשים הטובים, זה יהיה בסדר מבחינתי כל עוד אדע לאן פניי מופנות. אז כרגע אלך על מה שאני יודעת כמו שאני מכירה את עצמי, ואלך קדימה. כי אני רוצה לשנות עד שכבר לא. ואני אהיה חבוקה בזרועותיו עד הבוקר ואני אוהב את זה כי אחרי הכל אני הפכפכה מספיק זמן בישביל לדעת שאי אפשר לקחת אותי ברצינות.
אתה יודע, אם וכאשר אני בוחרת לסטות מהדרך אני ישר עושה טעות. טעות שידעתי שתתממש ותפרוץ והלכתי לכיוונה בצעדי ענק ובידיעה שהיא תקרה. אבל זו התשוקה, זו אשמתה של התשוקה שלא מניחה לי ומכניסה לי את הראש לתוך המים הקרים ואומרת, שאוכל לנשום, שאוכל לחיות שוב ולהיות שלווה שוב רק אחרי שאממש אותה. רק אחרי שאעשה את מה שאסור כי אני לא יכולה להתעלם. אב&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 02 Jan 2013 20:34:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (קיסינג&apos;ר)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=720790&amp;blogcode=13618179</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=720790&amp;blog=13618179</comments></item></channel></rss>