http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=691084כשכולם שואלים אני אומרת דיאטה, וזהו בעצם הכל. אולי יום אחד ימצאו אותי מתה ואז כבר יפסיקו לשאול.heCopyright 2013 tal11. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=691084http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=691084&blogcode=13429301<div align="right" dir="rtl">1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 שברתי אחרי 41 שעות עם צלחת פסטה, שעועית עם גבינה לבנה ותפוח דיי גדול 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 </div>Wed, 22 Aug 2012 21:17:00 +0200nobody@israblog.co.il (tal11)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=691084&blogcode=13429301http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=691084&blog=13429301http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=691084&blogcode=12366774<div align="right" dir="rtl">כי בסופו של דבר רק אני לעצמי. ולא משנה כמה אנשים / חברים / משפחה / מטפלים יטענו ש'הם כאן בשבילי והם מחזיקים לי את היד לאורך כל הדרך' אין אף אחד שבאמת מסוגל להשתיק את השדים שבראש, לקחת את המחשבות ולמלא אותי בהרגשות טובות. כי בסופו של דבר אני זאת שצריכה להירדם בלילה עם כל המחשבות שמתרוצצות בראש, ואני זאת שצריכה לקום עם עצמי כל בוקר ולבחור בגדים, וזאת אני שצריכה להסתובב כל היום ולפזר חיוכים... ואף אחד שטוען שהוא פה בשבילי יכול לעשות את הדברים האלה בשבילי. בסופו של דבר רק אני יכולה להגן על עצמי. רק אני לעצמי.. יריית הזינוק, את פותחת מהרואני אחרייךאני לא מוותרעומד בקצב שאת מכתיבהוהקצב מהיר הוא כל הזמן מתגבראף אחד מאיתנו על כוחו לא שומרונדמה שקו הסיוםמתרחק עוד יותר.</div>Fri, 11 Mar 2011 18:28:00 +0200nobody@israblog.co.il (tal11)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=691084&blogcode=12366774http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=691084&blog=12366774http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=691084&blogcode=12327109<div align="right" dir="rtl">אני יודעת שזה לא יחזור. שהתקופה הנוראית והמזעזעת ביותר שהייתה לי בכל החיים לא תחזור, ובכל זאת.. למרות הכל... ממשיכה לרדוף אחריה ולא מצליחה לוותר על החלום הזה שלא יתגשם, שבאיזה שהוא מקום אני בכלל לא רוצה שיתגשם.. אבל בכל זאת ממשיכה לרוץ במקום לעברו. לא מתקדמת, רק מתעייפת ומתייאשת. אבל העצירה פירושה מאמץ גדול יותר אפילו מההתקדמות, ואולי שווה אם אני גם ככה במרוץ הזה לנסות לקחת אותו? אבל... לא שווה להרוס את ההווה בשביל עבר שאין לו עתיד. ובכל זאתזה לא משכנע ובכל זאת אני אשאר תקועה במקום </div>Thu, 17 Feb 2011 10:03:00 +0200nobody@israblog.co.il (tal11)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=691084&blogcode=12327109http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=691084&blog=12327109http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=691084&blogcode=12287236<div align="right" dir="rtl">חזרתי. יותר נכון אף פעם לא באמת עזבתי... אבל אני פה, שוב. כל ה4 שנים האחרונות בטיוטה מתחילה מההתחלה. יומן אכילה - בוקר - 2 מללפון חמוץ (10) צהריים - חצי גזר (16) מלפפון (12) פלפל צהוב קטן (12) מרק 10 (10) סה"כ ביינתים - 60 קל' </div>Tue, 25 Jan 2011 13:05:00 +0200nobody@israblog.co.il (tal11)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=691084&blogcode=12287236http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=691084&blog=12287236