<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>ארץ לעולם לא</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=675775</link><description>עוד אבוא אל סיפך בשפתיים כבות/עוד אצניח אלייך ידיים./עוד אומר לך את כל המילים הטובות/שישנן/שישנן עדיין.</description><language>he</language><copyright>Copyright 2013 Your Favorit Clown. All Rights Reserved.</copyright><image><title>ארץ לעולם לא</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=675775</link><url></url></image><item><title>אהבה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=675775&amp;blogcode=13717497</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;היא חיכוך גס של יד עדינה בכתף סרבנית
היא שמכינה לנו קפה בבוקר
שאוספת שיערנו בגומיה הדוקה
מתקפלת לצורת שבלול במיטה, מכסה אותנו
היא שפושטת מעלינו את קורי השינה והחלומות
טובים ופחות טובים
שמביאה פרחים הביתה
שנגנבו בחשאי מהשיח של השכנים
זאת מכינה ארוחת ערב
ששורפת בתה את הלשון
שמערסלת את הדמעות והחיוכים שלנו
כי ילדיה הם.
היא שמלטפת את החתולה שמחככת געגועים ברגלינו
העייפות מעבודה.
היא שלא נותנת מנוח
כשהמרחק הגשמי והלא כל כך
משתלט עלינו.
היא שתמיד שם
שמזכירה כאב ווצחוק
שלא מרפה ממני וממך
שמהדקת ומחבקת ואוגרת אותנו בתוכה
משלה ומתעתעת בנו
התמימים לחשוב
כי יש בה מן המבוית.
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 24 Mar 2013 21:06:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Your Favorit Clown)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=675775&amp;blogcode=13717497</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=675775&amp;blog=13717497</comments></item><item><title>לילה ראשון</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=675775&amp;blogcode=13690881</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אחרי עשרה חודשים שאני ישנה איתך במיטה כמעט כל לילה בלי להפרד מהזרועות שלך לשניה ובלי להתרחק מהנשימות שלך
וקצת מוזר לי ללכת לישון לבד בלי להתכרבל איתך לפני.
למעשה את חסרה לי מאוד במיטה למרות הפוך הזוגי שקנינו באיקאה כשהיה ממש ממש קר ואני לא צריכה חימום.
רק את הגוף שלך שאני אוהבת מאוד מאוד.
ואני אוהבת אותך אהובה ואני אראה אותך עוד איזה יממה אבל עצוב לי והחתולה מתגעגעת גם.
רציתי לומר לך שקיץ אצלי בלב ומותק
את אצלי בראש.
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 01 Mar 2013 22:29:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Your Favorit Clown)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=675775&amp;blogcode=13690881</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=675775&amp;blog=13690881</comments></item><item><title>ימים לבנים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=675775&amp;blogcode=13617462</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לא לשם הכתיבה לשם העידכון.
דברים שהשתנו מהפוסט הקודם-
השתחררתי. אחרי שיחות ארוכות עם משק&quot;יות תש וביקור אצל קבנים עזבתי את עובדה ולא חזרתי מעולם.
מקווה לא לחזור.
אחותי עזבה. לא ראיתי אותה 4 חודשים אבל בערב השנה החדשה דיברנו בסקייפ. אמורה לבוא לבקר ב-13 לינואר.
מחכה. ציפייה מתונה שכזאת.
עברתי לגור לבד יום לפני שהשתחררתי מצהל באופן רשמי.
אחר כך הלכתי לעבוד ולכסות את המינוס אליו נכנסתי בגלל הצבא שלא שילם לי את מה שהובטח.
עובדת בבקרים, בערבים משפצת את הדירה שנראתה נורא.
אף אחד לא בא לבקר. כל החברים שלי נעלמו לחוריהם כמו לא היו. (ולא מדברת על אלו שהתגייסו, אלא על אלו שטענו חודש ומשהו אחורה בזמן שאוהבים אותי ואכפת להם איפה אהיה.)
היחידה ששיפצה וקנתה חומרים מכספה הייתה נגה שבכלל לא היתה חיבת. אפילו ילי לא השתתפה בקניות כמוה.
שיפצנו אותה ועד היום אין קול ואין עונה ממה שהייתה החבורה כמה חודשים אחורה.
רק מיכל שלנו עודנה כאן.
אני ותמר נשארנו בקשר אחרי הטירונות והקורסים. היא ופייגי מבקרותאצלנו תכופות.
ילי עזבה את הדירה. בוקר אחד נגה אמרה שקיבלה אסמס שילי עוזבת. לא אפרט אכזבה כאב ועצבי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 02 Jan 2013 14:41:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Your Favorit Clown)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=675775&amp;blogcode=13617462</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=675775&amp;blog=13617462</comments></item><item><title>הקו הדק.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=675775&amp;blogcode=13472627</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;בין שקר של ילדה אחת לאמת יכול לשנות עולמות. למשל את שלי.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 21 Sep 2012 15:02:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Your Favorit Clown)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=675775&amp;blogcode=13472627</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=675775&amp;blog=13472627</comments></item><item><title>צמר</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=675775&amp;blogcode=13410926</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני נסיכה אינדיאנית פגאניתבת שניה למשפחה שניהילדת הכפר הבתולה.גידלה אותי להקת זאבים ובצעירותי הייתי רועת איילות בשלגים.שירה היא טקס פגאני להילול קדושתי. אני צמר גפן מתוקזה שנשאר על דפנות הסיר והופך לורוד דובדבן תעשייתילא נתפס על מקלות.כשאני מחזיקה לעצמי ידיים ברחובות צעצועקוסמים לי צללי העצים ונביטת ניצני השרב.בעיר הגדולה אני מכשפה.רוסיה שהיאבת שניהלמשפחה שניהדור שני בארץ.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 11 Aug 2012 14:56:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Your Favorit Clown)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=675775&amp;blogcode=13410926</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=675775&amp;blog=13410926</comments></item><item><title>אל תמהרי לשמוח.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=675775&amp;blogcode=13348710</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;היא לא באמת תבוא לטקס סיום תיכון שלך.
ואת עדיין מעמידה פנים שלא אכפת.
(אולי כי מאוד היית רוצה שלא יהיה.)
ומה תגידי, הרי זה לא שבאמת יהיה שם משהו
זה לא שאת משתתפת במופע סיום. בסך הכל אוכל ותעודה.
שלא תבוא. יש דברים חשובים יותר בחיים.
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 04 Jul 2012 15:10:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Your Favorit Clown)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=675775&amp;blogcode=13348710</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=675775&amp;blog=13348710</comments></item><item><title>בת 14 אול אוור אגאין.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=675775&amp;blogcode=13348313</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כבר לא כל כך ימי ראשית.
יולי אוגוסט אופים לי את אצבעות הרגליים.
הצבא מתקרב אליי כמו קיר עצום
מנסה להשאר בנעליים ולא להתחיל לעופף.

הייתי בגאנז אנד רוזז.
התאכזבתי קלות, אבל נהנתי מהחברה ומהפלייליסט לפני ההופעה.


אנחנו פורשות מחצלת
עם חברים שלך. הופעת רוק, אחת גדולה, הראשונה בחיי.
מתנה, ממך כנראה אבל לא טורחת לציין זאת.
את לוקחת לי את השער, ביושבך מאחורי
מתחילה להעביר בו אצבעות. אני מוציאה מסרק מהתיק
ופעם ראשונה ומתוקה אני מרגישה כאילו אחותי הגדולה מסרקת אותי
ונורא בטוח ונעים לי.
חושבת לעצמי איך אני מצליחה לחיות חיים שלמים בלי משהו כזה
ושזה לא יפריע לי.

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 04 Jul 2012 10:11:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Your Favorit Clown)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=675775&amp;blogcode=13348313</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=675775&amp;blog=13348313</comments></item><item><title>זה לא כתיבה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=675775&amp;blogcode=13340895</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מתגלגלות מסוף לסוף רחוב רחוב רגל רגל חצי חיוך שתיקה עמידה פרצוף מתנגד תנועת גוף מתריסה.
מגיעות רק כשהצליל האחרון מסיים להדהד בדקלים ובכיסאות הפלסטיק.
רגליי מתופפות על אספלט בקצב תופים אפריקאים, אני בסוואנה שלי ואת אפילו לא טרף.
אני מסתכלת על דמותך, לובשת את טביעותי על גופך כמו פלסטלינה שלשתי בכל כוחי.
הקווים הדקיקים של כריות אצבעותי כמעט מעטרות את תנועותייך. אבל כמו תמיד בא גל סורר,
מפזר גרגרי חול מוקפדים לכאוס, נקודת התחלה מיאשת, סזיפית.
אנחנו ממשיכות ללכת. הרחוב פונה אלי ואת נבהלת. כאילו היה איזה מצורע-
הוא אח, אני אומרת, את לא עונה.
מגיעות לבועה. אנשים מתנועעים, מתוך דממה פתאום תחת כישוף מתחילים לשיר את אותן הברות.
אנחנו נטמעות בקהל. את מוצאת מצית של דילרים, אני לא מבינה על מה את מדברת.
מהנהנת בהסכמה ומחייכת. החיוך תמיד עובד.
פתאום מישהו שובר זכוכית, אולי בקבוק בירה, ביני לבין מציאות דמיונית פסטורלית.
זוג גברים פונים אלינו, אני שוקלת תגובות ומחליטה לזרום אותה טיפשה.
אני מספרת סיפור. הם מסתכלים עלי במחשבה שאני איילה, ואני ממש ביד שלהם. אני מחליפה תנוחות ודיבורים וסגנונות&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 29 Jun 2012 20:56:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Your Favorit Clown)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=675775&amp;blogcode=13340895</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=675775&amp;blog=13340895</comments></item><item><title>כריות אוויר</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=675775&amp;blogcode=13328448</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;נדמה שקצותיוהן של ספות
משחקים תפקידים חשובים וגדולים בחיי.
אם רק היו כרית אוויר נגד התנגשויות.


פריקה. תשנאו רותי.

אני שונאת את עצמי על כל כאב שאני גורמת לך, ועוד יותר כשת אומרת לי שרע לך איתי,
אני כמעט נתלית בזה בפחד, או ברצון. אולי תגרשי אותי.
אולי לא אצטרך לברוח כמו שאני אוהבת, כמו שאני רגילה.
אולי אני לא הייתי צריכה לבחור משהו מלכתחילה, אולי עשיתי טעות אולי צדקתי.
אני שונאת חוסר ודאות ושאין לי כרית אוויר להתרסק אליה, שונאת שזה הכל או כלום,
שונאת שבכל בחירה בחיים שלי זה אף פעם לא 51 אחוז הצלחה זה תמיד עומד על אותו חמישים מחורבן
אני אף פעם לא שוברת סטטיסטיקה.
בא לי שמשהו בחיים הרומנטים המחורבנים שלי ילך לי לשם שינוי, באמת. שזה לא יהיה אולי או בעתיד או אני יותר או היא יותר או אף אחת יותר או כולן ביחד.
שונאת מרחק, שונאת קרבה, שונאת קרוב רחוק ורחוק קרוב.
שונאת שאני צריכה לנתק קשרים, שונאת שאני צריכה להלחם עליהם.
רוצה שמשהו ילך פה כמו שצריך, בלי שיכאב שפשוט דברים יקרו כמו שהם צריכים לקרות
שלא יהיה לי רע כל כך למען השם, שלא יהיה לי מחורבן.
אני ממש רוצה שיהיה לי טוב אי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 22 Jun 2012 19:58:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Your Favorit Clown)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=675775&amp;blogcode=13328448</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=675775&amp;blog=13328448</comments></item><item><title>טיוטות.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=675775&amp;blogcode=13318567</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;***
תשכבי איתי
ותעמידי פנים
אין בינינו דבר מלבד עור,
רקמות שרירים
סבך פקעות
 של נימי דם
איברים המפרידים בין לב
לרגש.
בידייך אני
הופכת עצמותי

מעולם לא היו
כה מוצקות בחציצתן
בינינו.
גם שבירותן העזה
לא תמתק לי עוד
כמשקל גופך על ידי.



**
מהותם של רגעי שתיקה
היא המציאות בכל אדוות חינניותה.

***

שיבולי נחל משחקים כדורסל
בגדה אחרת רוקדים גופים.
גם אם לא תבואי
אמשיך לחייך לך.
לא תצליחי להעמיד פרצופים.

***
טיציאן ומאנה 
ירקדו איתי ועם אולימפיה.
אני אקשור אותה בסרט
היא תוריד לי בגדים
אשאיר לה רק נעליים.
נרקוד בצהריים
עד שנתעייף
כשזה לא יקרה
 נרקוד
גם בירחים.
היא תסתכל על עוברי אורח
אני בשחור של עיני הצופים.
טיציאן יסמיק, אני יודעת
גם אולימפיה תצחק
מאנה יצייר ויגיד 
כמה יופי כמה יופי 
כמו זקנה רוסיה בשוק
מול דוכן עגבניות.
במחשבה שניה
אם רק ישבו על הדשא
או לא יסמיקו כלל
אני ואולימפיה נסתדר
אני הבטחתי להראות לה
שיש לנו מספיק אדום בלחיים
גם בלי שמישהו יצייר אותנו בעירום.



&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 16 Jun 2012 23:19:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Your Favorit Clown)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=675775&amp;blogcode=13318567</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=675775&amp;blog=13318567</comments></item></channel></rss>