<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>When there&apos;s a will, there are 500 relatives</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=602607</link><description></description><language>he</language><copyright>Copyright 2013 cornilleau1000. All Rights Reserved.</copyright><image><title>When there&apos;s a will, there are 500 relatives</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=602607</link><url>http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/07/26/60/602607/misc/19295144.jpg</url></image><item><title>כותרת הקטע:</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=602607&amp;blogcode=11209952</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;גיליתי את הסוד סוף סוף. חופש ואפס מעשה אינם דברים כיפיים בעצמם.
ידעתי את זה בתוך תוכי אבל לא הסכמתי להודות ולקבל את העובדה שעל-מנת שאוכל באמת להנות מחופש אצטרך להתאמץ
לפני זה. הנה למשל אני בשלושת או ארבעת הימים האחרונים מנסה ללמוד ל-2 מבחנים שמועדם הוא יום אחרי יום. דבר שמוכיח
את עצמו כמאתגר ומציק ומיותר. אבל אני יודע, שכשהמבחנים יעברו (ובאותו הרגע זה לא ישנה לי כיצד הם יעברו) אני ארגיש
כמו מליון דולר. ולמה לא? אתם מסכימים עם זה שבן אדם צריך לחוות עצב לפני שיוכל להעריך ולהנות משמחה?
בכל מקרה, מחר המבחן ב08:30 בבוקר...איזה כיף. אני צריך לענות על 2 מתוך 5 שאלות פתוחות שהוא יתן במבחן שאותן
הוא יבחר מתוך מאגר גדול יותר של 13 שאלות שמתוכן למדתי בערך 10, מקווה שזה יספיק.
אני צריך זריקת מוטיבציה.

ובנימה פחות גוססת, קלטתי הרגע שאני בטבעת של פיינל פנטסי ועד עכשיו לא התייחסתי לזה בכלל.
ובכן כרגע אין לי ממש זמן או כוח לספר עליהם לעומק אבל אני כן אתן ציונים שלדעתי משקפים את המשחקים 
שבהם שיחקתי מתוך הסדרה.
FINAL FANTASY X- PS2
STORY: 9
MUSIC: 8
GAMEPLAY: 9
GRAPHICS: 10

FINAL FA&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 01 Sep 2009 17:04:00 +0200</pubDate><author>felisimo@hotmail.com (cornilleau1000)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=602607&amp;blogcode=11209952</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=602607&amp;blog=11209952</comments></item><item><title>השכנה המפגרת מכה שנית</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=602607&amp;blogcode=11194474</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מדהים איך אני משתמש בכל תירוץ הכי קטן על-מנת לדחות את הלמידה למבחנים האחרונים שלי. היום זה הגיע לשיא חדש.
החלטתי לנקות את החלון. אתם קולטים? ממש לנקות את החלון מבפנים ומבחוץ עם הנוזל הזה שנראה כמו סופר-דרינק בטעם קוקטייל (וכנראה טעמיהם דומים גם).
אם כבר מדברים על סופר-דרינק קוקטייל, אתם מודעים לכך שזה שקר נכון? נכון שחלק נכבד ממשקאות בטעמים הם בסה&apos;&apos;כ תערובת של כימיקלים
וחומרי טעם וריח, אבל אם המשקה הואבטעם פרי (תפוז למשל)קיים עוד סיכוי דל למצוא שם איזו יריקה של תמצית פריאו משהו כזה.

בכל מקרה, לא איספתי אתכם כאן היום כדי לדבר על שתיה קלה, אלא על החידוש האחרון בפניני החוכמה של השכנה שלי (דלת ממול).
כזכור בפעם האחרונה שהיא כיבדה אותי בנוכחותההשיחה התמקדה בכך שברוב נדיבותה היא הרשתה לי לעזור לה לפרק רהיטים או מטלה 
קלילה אחרת. הפעם לא היומעורבים רהיטים בעניין אבלכמו קודם עבדכם הנאמן היה לבדו בבית והפריעו לו בלעשות דבר שהוא אוהב.

אז פתחתי לה את הדלת ובנימוס שאלתי במה אני יכול לעזור.
&quot;אהה, שלום. אני צריכהשתדפיס לי כמה דפים&quot;
ברגע זה ראיתי שהיא מחזיקה ב-2 הידיים חבילת דפים שעוביה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 27 Aug 2009 18:39:00 +0200</pubDate><author>felisimo@hotmail.com (cornilleau1000)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=602607&amp;blogcode=11194474</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=602607&amp;blog=11194474</comments></item><item><title>זוגיות</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=602607&amp;blogcode=11170866</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אפשר לראות קטע זה כהמשך ישיר לפוסט ההתבכיינות האחרון שלי.

אז מרוב השעמום יצא לי גם לחשוב ממש הרבה על מגוון רחב של נושאים. אחד הנושאים שהעסיק אותי בעיקר היה נושא
הזוגיות בכללי והקשרים שהיו לי בחיים בפרט.
אני לא חושב שיש מישהו או מישהי בעולם שלו שבאמת יכולים לומר בכנות שהם מתנגדים לזוגיות טובה.
זוגיות טובה לדעתי היא זוגיות שמשלבת אינטראקציה הן נפשית והן פיסית בפרופורציות המתאימות.
פרופורציות אלה משתנות, כמובן, בין אדם לאדם. ואני חושב שזוגיות טובה תושג בין 2 אנשים שנוטים בערך לפרופורציות דומות שכאלה. 

אני כיום בן 20 והיו לי מספיק קשרים קטנים ושטותיים ורק קשר רציני אחד. אולי לחלק מכם זה יישמע תמוה (בן 20 ורק חברה רצינית אחת?) אבל לי לא משנה הכמות אלא האיכות. אתם מבינים, אני כמו כל בן אדם בעד זוגיות טובה אבל האמת היא שכל החיים שלי זה לא ממש הפריע לי. שלב ה&quot;איכס בנות&quot; נמשך אצלי יותר מאשר אצל זכרים אחרים וגם כשהוא התחיל לדהות לאט לאט גם אז לא ממש הציק לי העובדה שלא התרועעתי עם המין השני.
האופי שלי הוא אחד מהדבריםשמאוד עזר ליבקטע הזה. אני פשוט בן אדם שלא לקח את הדברים האלה קשה. כל ה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 19 Aug 2009 20:05:00 +0200</pubDate><author>felisimo@hotmail.com (cornilleau1000)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=602607&amp;blogcode=11170866</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=602607&amp;blog=11170866</comments></item><item><title>שעמום</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=602607&amp;blogcode=11170774</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הימים עכשיו חולפים לאט במיוחד ואני כבר לא בטוח אם אני מעדיף חופש או לימודים סמסטריאלים רגילים.
אל תבינו אותי לא נכון, אין לי שום בעיה בהתבטלות ולשחק במשחקים שכבר סיימתי בעבר.
אבל בנקודה כלשהי גם ההתבטלות מתחילה לעייף, המשחקים נגמרים והחשק לשחק בהם יתעורר שוב רק
לאחר כמה חודשים טובים אם בכלל.
היום היה יום קשה במיוחד מבחינת הכלומניקיות.קמתי ב11 ולאחר טקס ארוחת הבוקר שבו
אני אוכל ארוחת בוקר ולא מדבר עם אף אחד (אני לא טיפוס של בקרים) מצאתי את עצמי מנסה לשרוף זמן.
הלכתי למחשב ופשוט התחלתי לגלוש בכל מיני אתרים מפגרים ולו רק כדי שהשעון יזוז קצת מהר יותר.
האבסורד הוא שאני שורף זמן כדי שאני אוכל לשרוף את הזמן מהר יותר בערב, וזה כדי שהיום יגמר מהר
וההבא יתחיל. אבל מה יהיה בהבא? כלום! מבינים את האבסורד? זה מעגל של שיממון.
למעשה, הדבר היחיד שעשיתי בימים האלה שבאמת נהנתי ממנו (לא כולל להפגש עם חברים) הוא לקרוא 
את הספר שלי של קינג שקיבלתי עוד ליום הולדת 18 וסוף סוף חזרתי אליו ואני בקצב טוב.

בשורה התחתונה, אני משועמם. משועמם מאוד אפילו. שיעמום מוביל לשביזות, אז אני גם שבוז.
בפוסט הקודם&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 19 Aug 2009 19:56:00 +0200</pubDate><author>felisimo@hotmail.com (cornilleau1000)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=602607&amp;blogcode=11170774</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=602607&amp;blog=11170774</comments></item><item><title>לודוויג הולך לבנק</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=602607&amp;blogcode=11102025</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני חושב שאפשר להכריז באופן רשמי שהחלק היותר קשה של תקופת המבחנים מאחוריי. זה לא שאני מריח את הסוף, אני כבר טועם אותו. הציונים שלי בינתיים לסמסטר ב&apos; תשס&apos;&apos;ט הם כדלקמן:
מחירים ב&apos;: 70
אקונומטריקה ב&apos;: 88
מאקרו ב&apos;: 93
יסודות המימון: 96

אני יודע שבמבט ראשון זה מבלבל, אך אלה הם באמת הציונים שלי. גם לי קשה להאמין כי אומנם איני טוען שלא למדתי
למבחנים (בהחלט למדתי) אך ללא ספק זרקתי זין ביחס לסמסטר א&apos;.כדי להמחיש את העובדה אציין שלקורס &quot;מאקרו א&apos;&quot; הגעתי פעמיים במהלך כל הסמסטר-דבר שהוא או מאוד אמיץ או מאוד טיפשי מצדי. ולמרות כל זאת, כל ציון בסמסטר הזה בכל קורס גבוה יותר מזה שבקורס שקדם לו בסמסטר א&apos;. הכיצד אתם שואלים?
זה שילוב של כמה גורמים למען האמת. ראשית כל, הקורסים בסמסטר הזה הם טיפה קלים יותר (או &quot;הוגנים יותר&quot; בשפה של סטודנט שלא רוצה שיזלזלו בהישגיו). שנית, כמו תמיד, למדתי עם חברים שיודעים לעזור, להסביר ואפילו להרגיע ברגעי פאניקה.
שלישית, ברגעי שאננות פשוט שמעתי איך piccolo וחבר שלו סיימו תוך יום אחד את הנושא הכי גדול באחת הבחינות-דבר שכמובן הביא לי בעיטה בטוסיק והחזיר אותי לספרים ולמח&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 27 Jul 2009 22:04:00 +0200</pubDate><author>felisimo@hotmail.com (cornilleau1000)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=602607&amp;blogcode=11102025</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=602607&amp;blog=11102025</comments></item><item><title>אח&apos;שלי תע&apos; רוצה לשתות משו?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=602607&amp;blogcode=11061202</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;יו אלוהים, מי חשב שביקור אצל הספר יכול להיות כזה מציק באופן יחסי.
פעם קודמת הייתה קלה פשוטה ומהירה. הלכתי אל הספר שבמרכז המסחרי של פ&apos;&apos;ת (ליד בית ספר ביאליק)
ויצאתי משם תוך 40 דקות מקסימום וזה כלל את ההמתנה לתור שלי.

אבל הפעם זה היה שונה. קודם כל כמה מילים על המספרה. עובדים שם 3-4 ספרים ראשיים שנראים לי בגילאי
ה25-30 וכשנכנסתי היום התאפקתי שלא לצחוק כי ברגע שראיתי אותם הם מיד הזכירו לי את הפרק ההוא
בסאות&apos;פארק שכל הגברים מתחילים להיות מטרוסקסואליים
&quot;Gay in Every Way! Except sexual orientation&quot;. 
רציני, ככה הם נראו. כל אחד שם היה לבוש יפה ומטופח ושיער מתולתל מבריקואני רק חושב לעצמי &quot;גיייייייייי!&quot; אבל זה לא גיי, זה מטרו.
מיותר לציין שאני הייתי הגבר היחיד שם וכל הנשים שהיו שם באמת נראו כאילו הן מזילות ריר על הספרים האלה.
היה שם איזה נער שהיה נראה לי בערך בגיל שלי והוא סתם הסתובב שם ולא עשה כלום, אז הנחתי שהוא הבן של אחת מהנשים או חבר של אחד הספרים. אבל לא, הוא גם עובד שם, ונחשו מי קיבל אותו?

אז אחרי שהוא שטף לי את השיער ועשה לי &quot;מסאז&apos; קרקפת&quot; התיישבתי על הכיסא והוא שאל אותי מה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 14 Jul 2009 18:48:00 +0200</pubDate><author>felisimo@hotmail.com (cornilleau1000)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=602607&amp;blogcode=11061202</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=602607&amp;blog=11061202</comments></item><item><title>יחי ההבדל הקטן</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=602607&amp;blogcode=11060860</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ישראל: 
שם הגלידה: גלידה חלבית בטעם וניל
תיאור: גלידה חלבית בטעם וניל

אמריקה
שם הגלידה: BEN&amp;amp;JERRY&apos;S New York Super Fudge Chunk
תיאור: גלידת שמנת משובחת בטעם שוקולד עם חתיכות פאדג&apos; ופאדג&apos; לבן, פקאנים,
אגוזי מלך ושקדים מצופים בפאדג&apos;.

רק מהשם שבעתי.
ואני שואל אתכם, מה זה פאדג&apos;?

לודוויג.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 14 Jul 2009 17:10:00 +0200</pubDate><author>felisimo@hotmail.com (cornilleau1000)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=602607&amp;blogcode=11060860</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=602607&amp;blog=11060860</comments></item><item><title>במקום ללמוד 2#</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=602607&amp;blogcode=11060507</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;1. נכנס לי גמל שלמה לחדר. זה לא היה סתם גמל שלמה. 

זה היה גמל שלמה על סטרואידים. זה היה גמל שלמה באורך של 3\2 עט.
לא תהיה לי שלווה אמיתית בחדרי עד שהדבר הזה ימות מזקנה.

2. אז חזרתי מפינג פונג. לגיטימי. הייתי עייף ורעב מאוד והחלטתי שאני הולך לאכול משהו טעים.
לבקש מאימא היה מיותר מן הסתם כי היא ישבה דבוקה ללפטופ שלה ושיחקה ברמה ממש קשה של סודוקו.
זה לא היה סודוקו רגיל (ריבוע גדול המחולק ל9 ריבועים קטנים כשבכל אחד 9 משבצות) אלא סודוקו הארדקור.
זוכרים איך נראה המספר &quot;5&quot; בקוביה? אז זה היה נראה ככה. במקום ריבוע גדול אחד אלה היו 5 ריבועים גדולים
(שכל אחד מהם מהווה משחק סודוקו בפני עצמו)והריבוע החמישי היה בין ה-4 הראשונים וחפף להם בקצוות כך שבקצוות
השיקולים שלכם לקביעת המספרים צריכים לקחת בחשבון שזה צריך להיות נכון ל-2 הריבועים. 
בכל מקרה, אז הייתי רעב והחלטתי לקחת כנף הודו ששכבה במקרר ולטגן אותה. הוצאתי את הכנף, קילפתי עם מזלג את כל הבשר, שמתי קצת שמן על המחבת והתחלתי לטגן. קצת מלח, פלפל ותבלין עשו את העבודה.
התיישבתי מול השולחן ועמדתי להתענג על הסעודה. אך לפני זה החלטתי לפתוח ב&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 14 Jul 2009 14:33:00 +0200</pubDate><author>felisimo@hotmail.com (cornilleau1000)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=602607&amp;blogcode=11060507</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=602607&amp;blog=11060507</comments></item><item><title>שיבת המלך</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=602607&amp;blogcode=11060396</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;וואו, נראה שנעדרתי זמן מה. אבל זה מה שקורה כשמתחילה תקופת המבחנים שאמורה לחתום באופן סופי ומוחלט את שנה ב&apos;.
אני ממש לא רוצה לפתוח פה לשטן, ולכן גם לא אעשה זאת. אני רק אומר שב&quot;מחירים ב&apos;&quot;-המבחן הכי קשה- איני עושה מועד ב&apos;. 
מה שנשאר לראות זה כמה אני מקבל באקונומטריקה (אני חושב שהלך בסדר במאקרו) כי מתחת ל-80 זה מועד ב&apos;.

בואו נניח את כל זה בצד ונחשוב מה קורה במצב האופטימלי.
ובכן, אם אעבור הכול במועדי א&apos; (כולל מבחן הכלכלה האחרון שלי שיהיה ביום שישי) זה אומר שנשארו לי רק
מבחני יהדות-שקר, קורס כללי-שקר והעבודה בסטטה. לאלה מכם שתוהים (ברור לי שאף אחד מכם לא תוהה) אני 
בן-אדם חכם ונבון שמפנים מהר מאוד ולכן אני לא הולך לעשות את אותה טעות בפעם ה-9 ולהשאיר אותה לרגע האחרון.
אני הולך לסיים את זה עכשיו.
אני הולך לצאת לחופש.
אני הולך להשיג עבודה.
אני הולך ללמוד לנגן על פסנתר.
I have spoken!

ממש עצוב לי. אתם מבינים, יש איזה משחק אגדה שקוראים לו Final Fantasy 7 והמשחק הזה (לפלייסטיישן 1) היה כל כך
מצליח שיצאו לו בערך 3-4 משחקי המשך וסרט אנימציה. הבעיה היא שמשחק ההמשך הכי מוצלח יצא רק לק&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 14 Jul 2009 14:15:00 +0200</pubDate><author>felisimo@hotmail.com (cornilleau1000)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=602607&amp;blogcode=11060396</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=602607&amp;blog=11060396</comments></item><item><title>שביזות</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=602607&amp;blogcode=10966654</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;השעה: 09:15.
התאריך: יום שלישי, 16 ביוני.

עדכון שביזות. הלכתי אתמול לישון ב04:30...קמתי ברבע ל9, ועומד להתחיל לי קורס שעמום
של שעה וחצי, בעקבותיו שעה וחצי של חלון, בעקבות החלון שעתיים וחצי של קורס פחות שעמום ולבסוף שעה וחצי של
קורס הכי שעמום. מקווה להשאר ער. 

יום טוב 
לודוויג-שרוצה מסאז&apos; ושינה טובה.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 16 Jun 2009 10:13:00 +0200</pubDate><author>felisimo@hotmail.com (cornilleau1000)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=602607&amp;blogcode=10966654</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=602607&amp;blog=10966654</comments></item></channel></rss>