<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>One piece</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=589396</link><description>רק רציתי להגיד,</description><language>he</language><copyright>Copyright 2013 old times. All Rights Reserved.</copyright><image><title>One piece</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=589396</link><url></url></image><item><title>לילה.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=589396&amp;blogcode=10368814</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אין לי באמת בעיה, הלא כך?

יש לי המון מה להגיד אבל כרגע יש לי יותר עייפות בראש. ובעיניים. 

בניגוד למה שנראה לי, אני צריכה להרגיע עם המלחמה הזאתופשוט להנות, באמת ובתמים.
כל הפחדים שקיימים אצלי כרגע זה מדברים שלא הצליחו ליפעם, או מאנשיםשאיכזבו.


זה לא שהחיים לא תמיד שחור או לבן, הם אפעם לא שחור או לבן.

לילה טוב. אני אמשיך מחר.


אה כה, שנת 2009מאושרת.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 02 Jan 2009 01:05:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (old times)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=589396&amp;blogcode=10368814</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=589396&amp;blog=10368814</comments></item><item><title>forever and always</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=589396&amp;blogcode=10355010</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
That time is here again, prepare to be apartAnd it drives you crazyEach time I go away, the distance gets longerBut it makes us strongerShould it all come crashing down around meWould you be there should I stumble or fallAnd pick up the pieces Forget about the shit that we&apos;ve been throughI wanna stay here forever and alwaysStanding here in front of all of youI wanna stay here forever and alwaysThese days are dead again, it&apos;s empty from the startAnd it drives me crazyThe hours drift away, it hurts to rememberThis will soon be overShould it all come crashing down around meWould you be there should I stumble or fallAnd pick up the pieces Forget about the shit that we&apos;ve been throughI wanna stay here forever and alwaysStanding here in front of all of youI wanna stay here forever and always


אני צריכה להמשיך להיות אופטימית, לא להישבר לא להתבאס, ולעשות דברים שיעשו לי טוב.
והכי חשוב להיות מלאת בטחון.
לחפש את העומק הזה אבל לא להגזים או להתנתק מההומור השמחהוהקלילות.

אלו הן רק תיאוריו&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 30 Dec 2008 00:40:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (old times)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=589396&amp;blogcode=10355010</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=589396&amp;blog=10355010</comments></item><item><title>אני חושבת שאני מוכנה.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=589396&amp;blogcode=10350341</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;יותר טוב. אני חזקה.

אני רוצה מישהו. אני צריכה מישהו.
אני רוצה את הקשר המוחלט הזה עם בנאדם, אני רוצה להתאהב, לראות הכל באור ורוד.
פשוט להרגיש שיש מישהו שאוהב אותי הכי הרבה, מקום ראשון. ושאנחנו ביחד.
אני רוצה קשר, אני רוצה לדבר כל יום, לדבר עליו, להתרגש, להנות, להתלהב, להיות חלק מביחד.
אני רוצה להיות חלק מזה, אני יודעת להיות חלק מזה, זה כ&quot;כ חסר כשזה לא פה.
אני רוצה ומוכנה ללכת עד הסוף, בלי לפחד, בלי להסתכל אחורה. פשוט להנות, להעיז, להיות מחויכת וסוף סוף להיות שקטה.
זה כבר לא אקסטרה, משהו שאם הוא קיים זה יותר מדי. 
בלי זה, בלי אהבה, בן זוג בחיים אני פשוט מרגישה חסר. ולא משנה כמה כיף לי עם חברים שלי.
זה כבר לא אקסטרה, אני פשוט צריכה את זה. משתוקקת לזה.
וגם אין לי יותר מדי מחסומים שיעצרו בעדי, קשרים מהעבר כבר נשכחו, הבעיות עם עצמי נפתרות בלי קשר לזה, יש לי ידע בנושא, ואפילו המחסום המיני די נעלם, אני מוכנה ורוצה את הכל. 
יש לי די טעם משלי אבל אני מעדיפה שלא ללכת על פיו, פשוט להיות אניולזרום עם הבנאדם, האישיות שלי ושלו ולראות אם זה מוביל למקום הנכון, לרגשות הנכונים. אני חושבת שכל&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 29 Dec 2008 01:14:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (old times)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=589396&amp;blogcode=10350341</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=589396&amp;blog=10350341</comments></item><item><title>זמנים שונים.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=589396&amp;blogcode=10336573</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;חרדה קוראים לזה. חרדה חברתית. אני אוסיף פחדים וחוסר בטחון. 
זאת הייתי אני ולא הלך לי כ&quot;כ עם החיים. לא נלחמתי וגם לא היה לי מאיפה לשאוב את הכוחות להילחם.
כל מה שהיה טוב התפרק ונעלם, כולל האני שידעתי שאני.
נזכרתי רק בעבר הרחוק ולא הסכמתי להיות פה. לא הסכמתי לקבל את העובדה שבאמת נשברתי, והמצב יותר גרוע מפעם.
ידעתי שאני בעלת אופי ואישיות חזקה, אבל לא הסכמתי לעבור את כל מה שעברתי. פשוט אמרתי שזאת לא הייתי אני.
עד שהגעתי למצב שאני באמת כבר מרגישה כמו אדם אחר. חסר אישיות. 
לא הסכמתי לקבל כבר כלום ממה שאני באמת, כי זה לא הוביל לדברים להיות טובים למה שהייתי זקוקה, בעצם עשיתי הפוך ממה שעשיתי כשהיה לי טוב, התכחשתי לכל דבר שהרגשתי וחשבתי.
פשוט רציתי להיות מישהי אחרת, אבל בוא בזמן גם להמשיך להיות החזקה ההיא. נפנפתי בתיאוריית חיים הזאת אבל כבר לא פעלתי על פיה. לא הצלחתי לחזור להיות כמו פעם ולא הסכמתי להיות חלשה, אז לא הייתי כלום. וככה הרגשתי.

אני מוכנה לקבל את העבר הזה, את כל החמישה חודשים, את החודשהטירונות, חודש נפילה של החיים האישיים, חודש נפילה של עצמי עד אי שפיות, חודש הקמה עצמית מלאה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 25 Dec 2008 23:49:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (old times)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=589396&amp;blogcode=10336573</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=589396&amp;blog=10336573</comments></item><item><title>אופטימיות.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=589396&amp;blogcode=10327534</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
אני לא אנסה לחיות יותר במקום אחר. או חיים אחרים.
יהיו לי חברים טובים שאוהבים אותי.
משפחה שרק אוהבת.
בן זוג אוהב.
תפקידמספק בצבא.
דברים שאני פשוט אוהבת לעשות בעצמי.
יהיו לי חיים משמעותיים ומלאי מטרה, בלי שהם יהיו אחרים.
יהיה לי טוב.
אני אהיה חזקה ולא אפול נפשית.
אני אהיה מרוצה מהגוף שלי.
אני אוהב את הפנים.
אני אוהב ואשלים עם כל דבר בעצמי.
אני לא אשבר.

אני אחיה. וארגיש. ואהיה אופטימית. ושמחה. וארגיש טוב.
אני לא אוותר יותר. 
אני אזום ואתן ואשקיע.
אהיה לי תמיד למי לשפוך את הלב.
אני אעשה דברים בצורה שאני שלמה איתם, ויהיה לי טוב.
אני לא אהיה בדיכאון בחיים יותר.
אני אבכה ואצרח ואכעס ואשבר אבל אני אקום וארגיש טוב כמה דקות אחריי.
אני אחזור לחיות כמו שאני אוהבת ומכירה.
אני לא אשבר לרגע.
אני אעשה רק מה שטוב לי.
אני אנצל כל רגע לטובתי ויצא לי מכל דבר משהו.
כשאני אפגע או אתבאס ממשהו אני אתן לעצמי כמה דקות ואז אקום ישר.
אני לא אתן לאף בנאדם או מקרה לבאס או לשבור אותי.
אני אהיה היחידה שתחליט מה אני ארגיש. וזה יהיה תמיד טוב.
אני אאמין בדרך שלי בכל הכוח. 

אני אסתכל על&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 23 Dec 2008 22:15:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (old times)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=589396&amp;blogcode=10327534</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=589396&amp;blog=10327534</comments></item><item><title>יומולדת מה?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=589396&amp;blogcode=10261832</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;עוד כמה דקות אני אהיה בת 19.
אין לי מושג למה זה מזיז לי.. זה כולה עוד גיל. עוד יומולדת.אפילו 18לא הזיז ליככה.
אולי כי מעכשיו אני לא אהיה ילדה, באמת בצורהרשמית. 
ואולי כי אני לא בדיוק אבלה את היומולדת הזה עם חברים, למרות שקיוויתי לזה.
ואולי שלמרות שלא ממש אכפת לי אם הוא יהיה מיוחד, אני.. קצת רוצה.

ואולי זאת הבדידות הזאתשאני מרגישה בזמן האחרון, שביומולדת מורגשת קצת יותר..
כי אין באמת מישהו שירצה שהיום הזה יהיה מיוחד בשבילי. חוץ מהמשפחה קצת. 

ואולי, הכי,זה פשוט סימן מובהק לזה שהזמן אשכרה עבר, ובמבט לחודשים האחרונים אני מרגישה פיספוס אמיתי.

אז, מזל טוב? לא הייתי אומרת.
אבל הלוואי שמעכשיו כל רגע יהיהטוב יותר. ומספק.
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 06 Dec 2008 23:55:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (old times)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=589396&amp;blogcode=10261832</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=589396&amp;blog=10261832</comments></item><item><title>שווה.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=589396&amp;blogcode=10149747</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני מרגישה מוזר.
וזה לא שאנשים לא אוהבים אותי, כיהם כן. 
אני מרגישהזרה בתוך עצמי, לפעמים אני פשוט עוזבת את זה וחיה, ודי טוב לי, אבל אז משהו כמו מצפון קורא &quot;אני יודעתשאני יותר מזה&quot;אנילא שלמה עם עצמי, וזה לא שיש לי משברים ענקיים בחיים, הכל די סביר. וכנראה שסביר לא מספיק לי. כאילו אםכבר חזרתי לחיות אז אני רוצה שזה יהיה הכי טוב הכי שלם הכי כמו שאני רוצה.
אני לא אוהבת להרגיש חלשה או מסכנה, והצבא הזה לא מפסיק לגרום לי להרגיש ככה, ולא משנה כמה תפקיד טוב יהיה לי אני תמיד ארגיש לא מספיק, לא מספיק בשבילי. עצם העובדה שהצבא מזלזל בי גורמת לי לזלזל בעצמי. והנה זה בא, אני יודעת שאני יותר מזה. 
בכל שלב בחיים שלי הכל יהיה תלוי אך ורק בי, בכמה אני אשקיע זה מה שיהיה, בשלב הנוכחי זה הכל מלמעלה ולי אין שום מילה או יכולת להשפיע על המצב שלי. מה שהצבא מחליט זה מה שאני אהיה. וזה זין. כי אני יודעת שאני שווה יותר ממה שהם עשו ממני.
והחולשה הזאת בצבא גורמת לי להרגיש חלשה גםבתחומים אחרים, בחיי חברה, מול ההורים שלי, מול בנים,ביעדים אישיים.
אני הייתי הכי טובה , בהכל. הייתי כ&quot;כ גאה בעצמי בכל דבר שעשיתי, כי עשית&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 09 Nov 2008 01:21:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (old times)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=589396&amp;blogcode=10149747</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=589396&amp;blog=10149747</comments></item><item><title>כמו שאני.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=589396&amp;blogcode=10129225</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני רוצה שבכמה מילים בודדות ידעו מי אני.
שידעו שאני רצינית ולא משחקת משחקים, שאני לא צבועה, שאני חזקה אבל רגישה.
שכשאני רוצה משהו אני הולכת עליו עד הסוף. שידעו שאני לא סתם.
אני רוצה שבמבט אחד יראו שיש שם המון, תקראו לזה מסובכת, אני אקרא לזה.. מאתגרת.
שאנשים פשוט ידעו מהשניה הראשונה מי אני, ואני אדע שהם יודעים, ואני אוכל להיות הכי אני, כי הם הבינו.

אני יודעת שכשאני אוהבת מישהו אני לא רואה את שאר העולם כשאני איתו.
ואני לא משתנה ע&quot;פ סביבות שונות של אנשים,כמו שתכירו אותי כשאנחנו לבד אני אהיהגם בסביבות הכי מביכות.
אני לא מתפדחת מכלום, דעה של אנשים לא באמת מזיזה לי, אני צוחקת על סטיגמות וקטלוגים, אני לא מפחדת ללכת נגד הזרם אני אפילו אוהבת, אני אוהבת את העובדה שאני שונה ולא &quot;עוד סתם אחת&quot;, אני כן גאה להיות מי שאני.

כשהיה לי גב יכלתי לעמוד על שלי, אבל בצבא אני לבד ולא מקבלים אותיבדיוק, מעביריםעליי ביקורת בלי הרף ולא נדבר על ההתנשאותהכ&quot;כ מגעילה בעקבות פז&quot;ם של יומיים יותר ממני, אני לא מוצאת את האנשים המיוחדיםשלי ולשאר אני לא מתחברת, וכמובן שלהתחנף ולשקר לא מתקבל, אז אני נשארת לבד.
בצ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 04 Nov 2008 00:16:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (old times)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=589396&amp;blogcode=10129225</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=589396&amp;blog=10129225</comments></item><item><title>מה שחסר זה החיוך.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=589396&amp;blogcode=10125328</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מעבר לכל העומק והרדיפה אחר האמתוהמשמעות, פשוט חסרה לי ההנאה.
וקצת קשה לי למצוא את זהכי אני דורשת מעצמי להיות בוגרת מספיק בשביל הצבא.
ואני גםלא אמצא את זהבין חיילים, כי ההומור שליילדותי.
אז אני יכולה להגיד שאנילא מתחברת ואני אשב בצד, אבל בסופו של יום אני זאת שמפסידה.
גם מעולם לאמצאתי את עצמי בין גדולים ממני, ובטח שלא בקטע הומוריסטי.
אני נורא רוצה חבר גדול ובוגר אבל מצד שני אני לא אוכל לחיות בלי לצחוק, ואני באמתלא באותו ראש של חיילים.

אני אצטרך למצוא את הדרך לצחוק גם עכשיו.

אוף אני לא אוהבת שהכל כ&quot;כ שונה פתאום. תנו לי לגדול בקצב שלי. 

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 03 Nov 2008 01:02:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (old times)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=589396&amp;blogcode=10125328</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=589396&amp;blog=10125328</comments></item><item><title>היי שקטה ילדה.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=589396&amp;blogcode=10105740</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
היי שקטה ילדה
הגיע הזמן לברוח 
התקוות חזרו
בדיוק כשכבר נגמר לך כלהכוח
אם עוד נשארה בך אמונה
עכשיו תוכלי לשמוח

היי שקטה ילדה
הסיוט נגמר
כל מה ששבר אותך
לא יהיה פה גםמחר
תשחררי את הפחדים
תרגעי מהכל
תתעטפי באהבה
נגמרה המלחמה

היי שקטה ילדה
תחזרי לישון
גיבורים גדולים שברו אותך
אבל התחשלת המון
תסמכי על עצמך
תחזרי לדעת מה נכון
הכאב נגמר לנצח
הכאב נשאר מאחור


מותר לך לפחד
ילדה קטנה, היי שקטה
מותר לך לכעוס
מותר לך לצרוח
מותר לך למרוד כי לא נתנו לך לפרוח
יהיה בסדר ילדה קטנה
מותר לך
להזיל דמעה


&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 29 Oct 2008 14:38:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (old times)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=589396&amp;blogcode=10105740</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=589396&amp;blog=10105740</comments></item></channel></rss>