http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=540856זה לא שאני פסימית . אני פשוט אופטימית ...... עם ניסיון (:heCopyright 2013 *שֹהמוש*. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=540856http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=540856&blogcode=13371208<div align="right" dir="rtl">Well .. High School did end. מי היה מאמין ? סיימתי תיכון. ואת כל מה שבא עם זה..... סיימתי בגרויות סיימתי מגמת תאטרון סיימתי סטודיו הכל לאט לאט, נגמר חלף מחיי ועכשיו יש ריקנות כזאת ככ חיכיתי לסיים וזה לא שאני עצובה פשוט .. אני רוצה כבר לעבור לפרק הבא בחיים שלי אני רוצה להתגייס ולא לחכות עד פברואר כולם מתגייסים וזה ככ מוזר אבל באלי ! כל הזמן אמרתי שאני רוצה חופש אבל אני לא אני רק רוצה לעזוב את הכל פה, להשתחרר, להכיר ולהתגייס עם כל הקושי שבעניין .. אני לא רוצה ללכת לחפש עבודה ולמצוא תעסוקה. עד שאני אתגייס הדבר היחידי שיגידו לי זה צעירה. עכשיו זה ככ ראשוני ומיוחד .. ודאמ אני אפילו לא בת 18. אבל אין לי כוח לכלום ואין לי חשק או סיבה לקום מהמיטה. אני צכה מחוייבות למשהו כמו צבא שיחזיר לי את החיים. בכל אופן, אז עשינו 2 מסיבות פרידה לתאטרון כי פשוט אף אחד לא רצה להאמין שזה אמיתי. אבל זה נגמר הדבר שהשקענו בו הכי הרבה זמן ב3 שנים האחרונות ואפשר לומר ששינה את התיכון עבורנו. ואז היה המופע סיום של הסטודיו ופשוט בכינו אשכרה יותר מחצי חיים ביחד זה ככ מוזר שזה כבר לא יהי</div>Wed, 18 Jul 2012 02:01:00 +0200nobody@israblog.co.il (*שֹהמוש*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=540856&blogcode=13371208http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=540856&blog=13371208http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=540856&blogcode=13313539<div align="right" dir="rtl">היי, אני שהם, ואני אלרגית לשומשום. טוב נו זו לא קבוצת תמיכה... אבל אני חייבת לשתף, גם אם זה יגיע לאדם אחד שיש לו קצת כוח, זה יעשה לי טוב. אז קודם כל, מזו בכלל אלרגיה ? אלרגיה היא תגובה לא צפויה של מערכת החיסון כלפי חומרים טבעיים או מלאכותיים שלא היו אמורים לגרום לנזק, אך בשל רגישות-יתר של מערכת החיסון מתפתחת כנגדם תגובה לא רצויה שיש לה השפעות לוואי מזיקות. אז אחרי שעשינו הכירות, בואו ניתן לכם עובדה קטנה האלרגיה לשומשום היא בין השכיחות ביותר אם לא השכיחה ביותר בארצנו הקטנטונת. ולעומת העולם, שכיחות האלרגיה הזו בישראל היא הגבוהה ביותר. אתר ישראלי, מודעים לבעיה - http://www.haaretz.co.il/news/health/1.970151 אתר אמריקאי, אפילו שם מודעים לבעיה הישראלית - http://allergies.about.com/od/otherfoodallergies/a/sesameallergy.htm אז מה לעזאזל גורם לנתונים האלה ? חשיפה, חשיפה, חשיפה. במדינת ישראל, חומוס, טחינה, ושומשום כחומר גלם הם נפוצים מאוד. למעשה, השומשום נמצא בכל מקום עליו תצליחו או לא תצליחו לחשוב. השאלה הבאה היא - אם אלו הם הנתונים והעובדות, למה השומשום נמצא בכל מקום</div>Wed, 13 Jun 2012 16:19:00 +0200nobody@israblog.co.il (*שֹהמוש*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=540856&blogcode=13313539http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=540856&blog=13313539http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=540856&blogcode=13088244<div align="right" dir="rtl">ב1.3 , לפני 3 ימים היה לי ולנסיך 4 חודשים. פאק, מי היה מאמין בכלל ?????????????? היה מושלם הוא היה מושלם הכל היה מושלם. להרגיש את כולו לחבק אותו לנשק אותו לגעת בחום שלו. ואתמול הלכנו לThe Voice היה מגניב רצח והיינו שורה ראשונה [היום כולם בבצפר כזה יואוו ראינו אותך וזהה] רק דעה לגבי העניין - דנה דור: יש הרבה הערות גזעניות עכשיו לגביה הרי שברור שהיא הרבה פחות מוכשרת מסיוון ורז המדהימות שעמדו מולה. רק רציתי לציין שלפי טעמי לא הגיע לה לעלות לא בגלל היותה ערבייה, אלא משום שהיא פשוט מוכשרת פחות .. הבעיה היא שהיא הערבייה היחידה ולכן, בלי קשר לשירה שלה, כל המגזר יצביע לה כגאווה לאומית וזה באסה שזה בא על חשבון זמרת מדהימה כמו סיוון לדעתי גם אביב בנה על זה שהקהל ישמור או על רז או על סיוון, ואז הבחירה תהייה קלה .. בקיצור אנחנו מדינה בעייתית ! אחרי הלכנו למסעדה ישבנו, אכלנו קצת .. היה ממש כיף לעשות משהו מיוחד יותר ביחד , יותר מסרט או סנוקר או בית או בית קפה או אנערף .. : ) בכל אופן, ב29.2 , היה הנשף פורים המסורתי של בצפר , שמאורגן ע"י י"ב [השנה אלה אנחנו ; ] - נשף ש</div>Sun, 04 Mar 2012 13:38:00 +0200nobody@israblog.co.il (*שֹהמוש*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=540856&blogcode=13088244http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=540856&blog=13088244http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=540856&blogcode=13063681<div align="right" dir="rtl">אני לא מפחדת להיפגע ואני לא מפחדת לכאוב ואני לא מפחדת לאהוב. _ אבל אני מפחדת ממך. מהחיוך המהפנט והיפה הזה, מהמבט המאוהב הזה שלך. אני מפחדת מהדרך שבה אתה מסתכל עליי ומאיך שאתה אוהב אותי. אני מפחדת שתיפגע, ועוד יותר מפחדת,להיות זו שתפגע. _ אני רואה לך את זה בעיניים. במבט. במילים. בחיוך. בנשימה. וכל מה שאני יכולה להגיד זה ש.. אני מפחדת להיות נאהבת. _ להיות נאהב ע"י מישהו זה כוח. ואני לא רוצה את הכוח הזה בידיים שלי לא רוצה להיות אחראית לכל כך הרבה. כי כשאתה כ"כ אוהב את אותו אדם בחזרה, אתה מפחד ליפול עם הכוח הזה. הכוח שהוא עצמו נתן לך. אתה מפחד בטעותלהשתמש בו מפחד שיכאב לו ושהוא יפגע... אני אוהבת אותך.</div>Sun, 19 Feb 2012 01:54:00 +0200nobody@israblog.co.il (*שֹהמוש*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=540856&blogcode=13063681http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=540856&blog=13063681http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=540856&blogcode=13015092<div align="right" dir="rtl">את מאושרת. וכלום לא יקח לך אתזה כי זה לא משנהכמה זה נראה לא נכון משנה אם זה מרגיש נכון. _ אבל אז זה בא. ברגע אחד, במבט אחד, ואת מתעוררת. את לא מבינה מה קורה. ואת רוצה לדבר, ואין מי שיקשיב. והוא רוצה לדבר, אבל לא להשיב. ואת רוצה לסלוח, אבל זה מאוחר מידי. &lrm;"כאשר תיקלע לשיחה עם אדם, הדבר הראשון שעליך לשקול הוא האם נטייתו לשמוע אותך גדולה מנטייתו להישמע על ידך." - ריצ'ארד סטיל לפעמים הכל נראה מושלם ואת מרגישה שאת מכירה את הבנאדם שעומד מולך אבל הדרך האמיתית להכיר בן אדם, זה דרך ריב. והוא לא צריך לגעת בך והוא לא צריך לקלל אותך והוא לא צריך לצעוק עלייך כדי לגרום לך להתבלבל לגביו. הוא צריך להגיד כמה מילים, או מילה, שישנו את כל התפישה שלך. _ "לעתים הכרחי לבעל ואישה לריב - כך הם לומדים דברים חדשים אחד על השני." - יוהן וולפגנג פון גתה _</div</div>Tue, 24 Jan 2012 01:03:00 +0200nobody@israblog.co.il (*שֹהמוש*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=540856&blogcode=13015092http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=540856&blog=13015092http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=540856&blogcode=12952912<div align="right" dir="rtl">טוב, אז ראשון שני שלישי יצאנו לצפון לטייול השנתי האחרון שלנוו יום ראשון - נחל קדש ואגמון החולה יום שני - נחל זויתן תחתון וחמת גדר יום שלישי - מורשת קרב בעמק הבכא, נחל בניאס תחתון וכפר בלום בקיצור, היה הכי כיף בארץץ : ) שלושה ימים עם השכבה וכמובן אז שלושה ימים בלי אסף[זה החבר] התגעגעתי המון וגם הוא ; ) אין יותר מידי מה לחפור אז בעיקר פוסט תמונותתת - אגמון החולה נחל קדש צופה בציפורים באגמון החולה אגמון החולה נחל זויתן סיום מסלול נחל זויתן נחל בניאס ביום השלישי, היינו בכפר בלום, שזה איפה שבדודה שלי לומדת אז היא ו2 חברות באו להגיד לי שלוםם קצת : ))) זהו, מחר נוסעים לצפון שבת-ראשון , יהיה מגניב חחחחחח חג שמח לכולם ושבת שלווום , שהם <img src="http://a5.spho</div>Fri, 23 Dec 2011 19:10:00 +0200nobody@israblog.co.il (*שֹהמוש*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=540856&blogcode=12952912http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=540856&blog=12952912http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=540856&blogcode=12921005<div align="right" dir="rtl">אני מתגעגעת לימים האלה שהכל היה תמים ופשוט שהייתי קטנה ויכולתי להסתכל בהערצה גמורה על הגדולים ממני על המדריכים בתנועה, על מורים של חוגים, על ההורים שלי, על אחותי .. עכשיו הכל אחרת. התבגרנו השתננו. הדרכתי בעצמי, עבדתי בסטודיו .. אנחנו גדולים אז לא מסתירים מאיתנו כלום אבל אני מתגעגעת להסתרות של לחשוב שהכל מושלם ועכשיו אני כבר לא מעריצה אף אחד , אין לי עוד מודלים לחיקוי אני רואה בכולם ככ הרבה פגמים ובעיות התפיסה שלי של אנשים ספציפיים מאוד השתנתה עם הזמן אני רואה אותם אחרת, בעיניים ביקורתיות יותר ואני כבר לא מתיימרת להיות כמותם אלא סולדת מזה. התמימות. כשחשבנו שקיימת אהבה טהורה וידידות אמיתית ללא אינטרסים חברתיים ומיניים. כשלא ויתרנו על לשבת לבד עם ידיד כדי שהוא לא ינסה איזה מהלך. כשלא פחדנו ללכת ברחוב בלילה כי לא היינו מודעים לאנסים ורוצחים. אני רוצה לחזור לשם לשכוח את הכל לא להתבגר לא לגדול לחזור אחורה. לצעוק לצחוק לאהוב לכאוב להעריץ להאמין. כשאתה יודע ככ הרבה, האמונה שלך בדברים מטשטשת. אני רוצה להאמין, אני רוצה לקוות, אני רוצה לא לדעת. אנחנו</div>Thu, 08 Dec 2011 01:01:00 +0200nobody@israblog.co.il (*שֹהמוש*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=540856&blogcode=12921005http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=540856&blog=12921005http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=540856&blogcode=12869597<div align="right" dir="rtl">אז רק פוסט קצר של אושר להנציח את היום המאושר הזה עברתי טסט ראשוןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן [התיאוריה הראשונה שעברתי פתאום לא נראית לי מגניבה ככ חחחחחחחחחחחחחח] אז אושר גדול עוד 3 חודשים מהיום אני בלי מלוווווווה שיהיה בהצלחה ובזהירוווווווות : ) אני והחבר כמעט שבועיים יחד וטוב לי והנסיך בא אלי ב6 וחצי בבוקר לרבע שעה רק כדי להגיד לי בהצלחה, ואתמול בלילה רק כי הוא רצה שאני אגיד לו שבוע טוב שיתחיל את השבוע כמו שצריך החיים מתחילים לחייך ....... :) עריכה 15.11.11 , 00:48 : היה לי חשק פתאום להוסיף שייר ... [ : &lt;iframe width="200" height="165" src="http://www.youtube.com/embed/nuh2vSN8cMQ" frameborder="0" allowfullscreen&gt;&lt;/iframe&gt; "עכשיו תורי ....."</div>Sun, 13 Nov 2011 17:05:00 +0200nobody@israblog.co.il (*שֹהמוש*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=540856&blogcode=12869597http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=540856&blog=12869597http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=540856&blogcode=12845613<div align="right" dir="rtl">לפני 4 וחצי חודשים [פאק ככ מזמן ?!] נפרדתי מהאקס .. ועכשיו יש מישהו חדש (: אני מכירה אותו שנים .. אבל רק לאחרונה הוא קיבל משמעות חדשה. ואחרי זמן מה .. אתמול בלילה התנשקנו , וזה : ) ולא עידכנתי מלא זמן [מיולייייייייייייי. &gt;] אז סוף אוגוסט הייתה לי יומולדת 17 ויומיים אחרי טסתי לפולין ואז התחלתי י"ב והזמן רץ והשעון דופק וקרו ככ הרבה דברים אבל לא יודעת לא הרגשתי צורך לכתוב לאחרונה , ובתכלס גם כשכן לא היה לי זמן בשייט . והתחלנו לעבוד על הפקות י"ב [מגמת תאטרון וזה] , המחזה "העולם בו אנו חיים" , אני משחקת טפיל ונמלה מהנדסת.. יהיה קשה וכיף! אבל זהו , דיי שנה אחרונה. צריך לתת בכל הכוח עם כל התיסכולים עם כל הקשיים עם כל העייפות [וכמובן עם כל הזימונים של צה"ל..] נעבור אתזה כמו גדוליים מחזור כ"ג (: שיהיה בהצלחחה [?]</div>Wed, 02 Nov 2011 00:19:00 +0200nobody@israblog.co.il (*שֹהמוש*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=540856&blogcode=12845613http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=540856&blog=12845613http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=540856&blogcode=12622941<div align="right" dir="rtl">מאז שאני והאקס נפרדנו, חזרתי לתפקיד הישן שלי - שומעת הסודות מייעצת ועוזרת.. חברה שלי וידיד הכי טוב שלי התחילו משהו, אז אני שומעת משני הצדדים הכל ועוזרת מעבירה מסרים ואז לחברה שלי התחיל משהו עם מישהו שאנלא מכירה, והיא רצתה שאני אגיד לו דברים כמו שאני אומרת להוא אבל לא הכרתי אותו יום אחרי שראיתי אותו פעם ראשונה הוא כבר שפך הכל ויכלתי למסור לו מידע שהיא רצתה הוא שמע שאני מתערבת גם בין הזוג השני וכתב לי "ואני לא אוהב את זה שיש לך כל כך הרבה מידע בידיים!את מסוכנת!" כמובן שהוא צחק כי אני עושה עם המידע הזה רק טוב לאנשים ורק מנסה לעזור.. אני בנאדם כזה שכולם אוהבים לספר לו.. הייתי אצל חברה בבית ריק שלא הכרתי שם אף אחד חוצמאותה ועד הבוקר ידעתי את הסודות הכי סודיים של כמה וכמה אנשים משם אנשים צריכים להבין משהו כשאתה נותן לבן אדם תחושה שאתה רוצה לדעת, רק כדי לעזור לו.. ולא לדעת רק כי, באלך לדעת .. אז הוא יפתח ויגיד הכל גם את מה שהוא לא מספר לחברים הכי קרובים שלו בקשר האחרון שלי גיליתי שאני לא אוהבת לשתף שקשה לי לפתוח ולספר דברים רק אם אני ממש צריכה עצה ועכשיו שאנשים שואלים למה נפרד</div>Fri, 15 Jul 2011 18:37:00 +0200nobody@israblog.co.il (*שֹהמוש*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=540856&blogcode=12622941http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=540856&blog=12622941