http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=533284הבלוג החסוי, הצנוע, האמיתי. הצד המוסתר שבי.heCopyright 2013 אולי סטרייט. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=533284http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/84/32/53/533284/misc/16109885.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=533284&blogcode=9871558<div align="right" dir="rtl">זהו זה. זה הסוף של הבלוג. היה מדהים.. היה לי מדהים להיפתח לצדדים אחרים שבי. לכתוב מה שבא לי בלי לדפוק חשבון. היה מדהים לשחק באש קצת לשם שינוי. היה מדהים להתנסות בצורה הזאת. התמיכה שלכם והתגובות שלכם הן שהחזיקו אותי כותב די הרבה זמן. אבל כמו שאמרתי.. שיחקתי באש. ונכוויתי.. זה הסוף של הבלוג. עשיתי כאן דברים ששינו אותי מעט. דיברתי עם אנשים כמוני.. הכרתי אנשים מדהימים.. הכרתי אותו.. ופיצצתי את מה שהיה לי אותו. אבל זהו.. הגיע הזמן לחזור לעצמי. הגיע הזמן לחזור לכתוב בבלוג ה"אמיתי" שלי. הגיע הזמן להתכחש ולשכוח מכל העניין שהבלוג הזה מדבר עליו. הגיע הזמן להתרכז בלימודים ולשכוח מכל מה שמסביב. הגיע הזמן... לחזור למציאות. תודה לכם.. ממש לכולכם, כל מי שקורא את המילים האלה. תודה על העצות שלכם ועל התמיכה.. וגם סתם על התגובות המגניבות שלכם. ובאשר אלייך.. היה טוב. וקשה שנגמר. הגיע הזמן להמשיך הלאה.. אי אפשר להתיתקע במקום. יהיה לי קשה בחודש הקרוב, אבל אני אתגבר. Goodbye my ALMOST Lover </</div>Mon, 08 Sep 2008 14:19:00 +0200nobody@israblog.co.il (אולי סטרייט)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=533284&blogcode=9871558http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=533284&blog=9871558http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=533284&blogcode=9870001<div align="right" dir="rtl">שונא שונא שונא שונא להתלבט. טוב לי וקשה לי לזרום עם זה. אני כלכך מזוכיסט. תמיד מחפש מה לא בסדר. תמיד חושב מה עשוי לקרות ושזה לא יסתדר. מה אני עד כדי כך מטומטם? למה אני לא יכול לזרום עם ההרגשה הטובה אף פעם? אני כלכך רגיל שלא הולך לי, שאני כבר מתחיל לחפש לבד פגמים בכל דבר. קרה לי בשבועיים האחרונים את הדבר הכי הכי יפה שיכול לקרות לבן אדם כמוני.. אני מאושר. טוב לי. אבל כצפוי אני מתחיל לחשוב מחשבות עתידיות. האם זה מתקדם למקום טוב? הם זה בסדר שאני עושה את זה? האם הרגשות העצומים שאני חש בליבי הם אמיתיים? מזויפים? האם אני משלה את הבחור הזה שאני כלכך מעריך? האם אני אוהב אותו? האם אני הומו? האם אני דו? האם אני טיפש? כלכך טיפש. אולי כדאי לי להתבצר? לחיות בסרט שעכשיו אני לא צריך אף אחד וטוב לי לשקוע בבדידות? אולי כדאי להמשיך לאחוז בחברות הנפלאה שיש לי עם ידידה ולחיות ממנה? אבל איך אני אוכל לוותר עליו? מה הלאה? נראה לי שזה גדול עליי.. מה הבעיות שלי לעזאזל.. כל פעם כשקצת טוב לי.. ישר קצת רע לי והרוע הזה משתלט.. ומפריע לי. וקשה לי להתגבר עליו. ואולי אני סתם ילד קטן וטיפש. ואולי</div>Sun, 07 Sep 2008 21:00:00 +0200nobody@israblog.co.il (אולי סטרייט)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=533284&blogcode=9870001http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=533284&blog=9870001http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=533284&blogcode=9846018<div align="right" dir="rtl">הגוף שלי מתרגש בכל פעם שאתה שולח הודעה זורם לי אנדרנלין של אושר בכל פעם שאני קורא את מה שאתה שולח. הקול שלך עושה לי צמרמורת מרוב שהוא יפה. ומדהים. וחודר אליי לכל תא בגוף. וכשאנחנו מדברים.. אני לא חושב על כלום. עלייך נטו. אני שוכח הכל ומתמכר להרגשה שלהיות איתך. אתה מוכשר. אתה שנון. יש לך חוש הומור. אתה אמיץ. אתה לא ביישן. אתה לא מפחד לאהוב. אתה מדהים. לפעמים, בלילה, אחרי שאני הולך לשכב במיטה, עוברים לי זרמים בגוף. אני רוצה להרגיש אותך, אני רוצה להריח אותך, אני רוצה לשמוע את הנשימות שלך. אני רוצה להכיר את כל התיקים שלך. אני רוצה לדעת להכין לך את השוקו כמו שאתה הכי אוהב. אני רוצה לנסות לספור את הזיפים שלך. אני רוצה להעיר אותך בבוקר. אני רוצה להכין לך לשתות בערב. אני רוצה לחבק אותך. אני רוצה להתסתכל לך על כף היד ולהשוות אותה לשלי. אני רוצה שתלמד אותי לרקוד. אני רוצה לדעת איך אתה נראה כשאתה עייף. אני רוצה לדעת איך אתה נראה כשאתה עצבני. אני רוצה אותך. אותך.. בכל ליבי. לאחוז בך. אל תעזוב אותי. וככל שטוב לי יותר, ככה אני פוחד יותר.. פוחד שניפרד.</div>Mon, 01 Sep 2008 23:19:00 +0200nobody@israblog.co.il (אולי סטרייט)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=533284&blogcode=9846018http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=533284&blog=9846018http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=533284&blogcode=9822282<div align="right" dir="rtl">לפעמים אני פשוט נופל על המיטה. זה יכול להיות ביום הכי מטורף וזה יכול להיות ביום הכי יבש. תמיד אותן מחשבות.. מה יהיה איתי, למה לא טוב לי. איזה פסימי מגעיל אני, זה משהו. אז כדי לצאת מהמחשבות המדכאות האלה אני מזכיר לעצמי מה אני שווה. זה קצת מעצבן, אבל עם קצת שתייה, כמה מבטים סקסיים של עצמי למראה, לפעמים זה הולך. אני טוב בדיבורים. אני יכול להפנט כל אחד עם המילים הנכונות. יש לי טעם בבגדים, אני מסוגל לקחת את בטי המכוערת ולהפך אותה ל.. מינימום ג'ניפר לופז עם השמלה הנכונה. אני גורם לאנשים לרצות לבדוק אותי במיטה (עובדה שנבדקה ברגע זה). יש לי כושר שכנוע. שלפעמים זה קצת מסוכן. (אני יכול לשכנע כל אחד להתאבד ). אני יודע לנשק כמו שצריך. (או שרק אני חושב ככה..) אבל מה שאני הכי הכי יודע.. זה לתמוך. וזה ישמע מוזר.. אבל לפעמים אני שונא את עצמי בגלל התכונה הזאת. מרוב שאנשים מסוימים רגלים שאני תמיד אהיה שם בשבילם ותמיד אגיד את המילים הנכונות שיעודדו.. ותמיד יתן להם לישון אצלי כשיש ריב עם ההורים הם כבר לוקחים אותי כמובן מאליו. ואני נפגע מזה הרבה פעמים.. אבל כנראה שככה זה נועד להיות </div>Thu, 28 Aug 2008 15:44:00 +0200nobody@israblog.co.il (אולי סטרייט)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=533284&blogcode=9822282http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=533284&blog=9822282http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=533284&blogcode=9814347<div align="right" dir="rtl">אתה אפס. אתה לוזר. היה לך את זה בידיים ואתה זרקת את זה. אתה בחיים לא הרגשת דבר כזה בלב שלך. הרגשות האלה לא היו בלקסיקון שלך. אבל ברגע שהאושר הזה התחיל להציף אותך.. מה עשית? ברחת. ישר נאטמת. לא רצית לחשוף את הלב. תמשיך ככה והוא יאטם לגמרי. מה אתה כלכך מפחד? מה כבר יכול לקרות? אז תנסה קצת. תעיז. מה יש? אז נכווית פעם אחת. זה אומר שלא תעשה על האש יותר בחיים? אז זהו שכן! מה הבעיות שלך? מה אתה כלכך חושש להיפגע? לא כולם רעים בעולם הזה. יש לך הזדמנות כאן.. זה היה אצלך בידיים.. ולא עשית כלום. אתה ידוע מה? באמת שיכולת לגמגם.. יכולת להגיד.. משהו! אבל לא. אתה והחומות שלך. והמציאות המזדיינת שלך שאתה לא ומכן להרפות ממנה. אז בוא אני אגיד לך ולחומות האלה שלך משהו. חיים רק פעם אחת..ואם לא תעשה את זה עכשוי.. אין עוד הזדמנות. אתה יודע מה, אתה תיפגע. כן אי אומר לך מעכשיו אתה תיפגע. ואתה תישבר ואתה תצרח ואתה תבכה ואתה תשמע את השיר העצוב ביותר וזה יעשה לך צמרמורת אבל אתה יודע מה? הוא כלכך.. אבל כלכך.. כלכך שווה ניסיון. וגם אם לא. טוב נמאס לי לכתוב כבר.. נמאס כבר 03:00 &gt;&</div>Wed, 27 Aug 2008 01:01:00 +0200nobody@israblog.co.il (אולי סטרייט)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=533284&blogcode=9814347http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=533284&blog=9814347http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=533284&blogcode=9805133<div align="right" dir="rtl">רק לי, ורק אני, יכול להצטנן קשות באמצע הקיץ. רק אני מסוגל לקבל צמרמורת ולהתמסטל משיר מדהים. רק אני נועל את הדלת וחש איזה זמר בהופעה חיה (שלט של המזגן = מיקרופון, מיטה = במה). הרבה קרה בימים האחרונים.. אני מרגיש כאילו אני משחק באש עם הבלוג הזה, ועם המסן שפתחתי. לא דמיינתי בחלומותיי הפרועים שאעשה את זה מתישהו. אני שומר על חסיוני.. אבל זה עדיין מפחיד. זה כאילו אתחלתי לזרום עם הנטייה הזאת שהדחקתי כבר כמה שנים. מצד אחד זה מרגיש כ"כ טוב.. מצד שני.. ככה יראו החיים שלי? חצי חסויים? אני צריך לקבל את זה שאני לא סטרייט? מה קורה לי בזמן האחרון.. ברגע שהתבגרתי מעט והתחלתי לחשוב כמו שצריך (גיל 12-13) הבטחתי לעצמי שזה סתם טעות. שאני בחיים לא אזרום עם זה. שזה נורא. שזה יחסום לי אפשרויות בעתיד. שיהיה לי קשה בחיים. אבל הפתיחה של הבלוג הזה.. ואתן שמדברים איתי במסנג'ר.. זה פותח אותי. זה מראה לי שזה לא כזה נורא. ושוב, מצד אחד זה טוב.. ומצד שני.. זה דוחף אותי לחשוב שהכל בסדר. ואולי באמת הכל בסדר? או שלא? </div>Mon, 25 Aug 2008 14:00:00 +0200nobody@israblog.co.il (אולי סטרייט)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=533284&blogcode=9805133http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=533284&blog=9805133http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=533284&blogcode=9786527<div align="right" dir="rtl">לא חשבתי שזה יקרה לי.. אני? מארק? (שם בדוי) ההומו בארון שמפחד מהצל של עצמו? אני? מתאהב? בגבר? אני מתאהב בגבר? זה מדהים. הוא מדהים. אני לא האמנתי שאפשר להרגיש ככה.. ועוד כלפי גבר. אבל הוא כל כלך רגיש.. ודואג.. ואכפתי.. ומצחיק.. הוא פשוט שובה את לבי. ניסיתי להילחם בהתחלה. אמרתי לעצמי "ואם לא יצא מזה כלום? ואם אני אפגע? ואם אני אפגע בו?" אבל פשוט לא יכולתי לחשוב.. בטח שלא לחשוב בהיגיון. אני מחכה לכל שיחה שלי איתו.. משתוקק למילים שלו. אנחנו בקושי מכירים. ואולי זה מטרוף ואולי זה לא ילך לשום מקום ואולי ניפגע ואולי זה מסוכן אבל.. אני אוהב אותו יותר מדי בשביל לוותר על זה. על מה שזה לא יהיה.. אני מקדיש את המילים האלה לך.. אתה יודע מי אתה. נכון? וואו.. אני מתאהב? התגעגעתי להרגשה. הבלוג המקורי שלי כבר פחות מעסיק אותי. אבל מה אפכת לי בעצם? הבלוג הזה גם ככה כולו מזויף ומלא בשקרים. וכאן יש קוראים כנים שמגיבים ומעודדים אותי. דרך אגב, תודה לכם. </div>Fri, 22 Aug 2008 00:21:00 +0200nobody@israblog.co.il (אולי סטרייט)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=533284&blogcode=9786527http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=533284&blog=9786527http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=533284&blogcode=9769674<div align="right" dir="rtl">פשוט התייאשתי ממך. את הורסת אותי. את החברה הכי טובה שלי, אני אוהב אותך.. אני כ"כ אוהב אותך. עם זאת, את כ"כ עיוורת. זה שקוף שהחבר הזה שלך רוצה אותך בשביל לזיין אותך. כןכן, בשביל לתקוע אותך. לא רק, אבל גם. את מתלהבת מהאוטו שלו, את מתלהבת מזה שהוא יותר גדול ממך, את מתלהבת מזה שהוא חתיך. אבל את לא רואה, את לא מתבוננת עמוק בפנים ואת לא שמה לב שאת בכלל לא אוהבת אותו. כן. אני יודע שאת לא אוהבת אותו. אני מכיר אותך יותר מדי טוב שאני יודע את זה. הוא לא מתייחס אלייך כמו שצריך. האוטו שלו יותר חשוב לו ממך. ואני, אני ניסיתי להגיד לך את זה בכל מיני דרכים עקיפות.. וכשסופסוף אמרתי לך את זה בפנים, כמו היום, פשוט נהיית כלבה. את כ"כ בטוחה שאני רק רוצה להפריד ביניכם כדי שתהיי רק הידידה הכי טובה שלי. אבל האמת היא שאני אעשה הכל שתיפרדו רק בגלל שאפכת לי ממך, ואני רואה שזה מערכת יחסים שהורסת לך את הבריאות. ובאשר לקשר שלי ושלך, הוא רעוע. הוא צולע, ואני סוחב אותו על גבי כי אני כלכך כלכך אוהב אותך. אני אעשה הכל בשבילך כי את כמו אחותי הקטנה. זה פשוט, התייאשתי ממך. אישה בונה, אישה הורסת. א</div>Mon, 18 Aug 2008 21:58:00 +0200nobody@israblog.co.il (אולי סטרייט)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=533284&blogcode=9769674http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=533284&blog=9769674http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=533284&blogcode=9754093<div align="right" dir="rtl">היום היו אצלנו אורחים לא כ"כ רצויים. חצופים, חסרי טאקט, בוטים וכאלה.. ההורים שלי, הצבועים האלה תמיד ישחקו אותה הכל טוב ויפה רק כדי לתת לאורחים את ההרגשה הכי טובה. הם כאלה חארות. כ"כ לא מתחשבים. אחרי הכל הם קרובי משפחה! אבל בארוחה המשפחתית הצביעות כבר מגעילה. כל החיוכים וכל הבדיחות וכל הנגיעות. זה כ"כ צבוע שבא למות. מדברים עלינו דברים רעים, מרכלים, מתנהגים לא יפה - הכל מאחורי הגב. בארוחה המשפחתית, 2 הצדדים כ"כ צבועים.. באיזשהו שלב כבר התעצבנתי וקמתי באמצע. ואמא שלי עוד מעיזה להתעצבן עליי שאני קם באצע ועושה רוח.. אני זה שצריך להתעצבן עליה! לא? </div>Fri, 15 Aug 2008 23:16:00 +0200nobody@israblog.co.il (אולי סטרייט)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=533284&blogcode=9754093http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=533284&blog=9754093http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=533284&blogcode=9745668<div align="right" dir="rtl">לחבר הכי טוב שלי יש חברה כבר חודשיים וחצי. הוא כל הזמן משגע אותי לגביה. הוא אומר שהוא כ"כ אוהב אותה.. אבל מצד שני אין יום שהוא לא בא לי ביציאות כמו "איזה כאב ראש" וכאלה. היחסים ביניהם פשט לא זורמים.. אמרתי לו אתזה מיליון פעם, והוא רק ממשיך לכעוס עליי. אני באמת באמת אכפת לי ממנו. בלי שום קשר לזה שאני קצת דלוק עליו. פשוט הוא משכנע שהוא אוהב אותה, שהוא מתעלם מזה שאין זרימה ביחסים. הוא כל הזמן עצבני מאז שהוא איתה. כ"כ הרבה דברים מפריעים להם, והוא מספר לי הרוב. עכשיו הוא פחות מדבר איתי לצערי, בגלל שאני כל הזמן קודח לו שישחשוב שוב על הקשר שלהם.. אבל אני לא יכול לסבול את זה שהוא מתקשר אליי באמצע הלילה ואומר לי היא עשתה לי ככה והיא אמרה לי ככה. וכל פעם מחדש אני אומר לו "תשקול שוב את האהבה הזאת שלכם" ואז הוא מתעצבן. היא כוסית שחבל על הזמן.. בלונידינית עם עיניים ירוקות. האידיאל של מיש אוהב בנות כאלה. וזה מעוור אותו.. היא החברה הרצינית הראשונה שלו והוא ממשיך את זה בכוח. אם אהם אוהבים באמת וזה יחזיק עוד כמה שנים אני יאכל את עצמי שאני כל הזמן אומר לו לחשוב על זה שוב. אבל כרגע.</div>Thu, 14 Aug 2008 12:54:00 +0200nobody@israblog.co.il (אולי סטרייט)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=533284&blogcode=9745668http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=533284&blog=9745668