http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=532079בלוג פרטי שהחלטתי לפתוח בשביל לפרוק בו הכל. יש להזהיר, לא מיועד לקוראים מתחת לגיל 13. heCopyright 2013 my_misterius_life. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=532079http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=532079&blogcode=8699460<div align="right" dir="rtl">כמה היא יפה, איך בחורה יכולה להיות כל-כך יפה?! היא יושבת מולי, מסדרת את השיער מדי פעם מאחורי האוזן, את השיער הבלונדיני והיפה הזה שלה, ארוך וחלק ויפה כל כך. לפעמים היא מסתובבת לזרוק מילה אחת או שתיים, מחייכת את החיוך הניצחי הזה שלה, חיוך מליון הדולר, עושה את עצמה מבקשת עט או מחק, או כל דבר כזה, ומגיבה בילדודיות לקריאה החוזרת והנשנת של המורה- "דנה את מוכנה כבר להסתובב?" היא מסתכלת עליי בעיניה הכחולות הזוהרות, מחייכת שוב וקורצת בשובבות. "נדבר בהפסקה" אומרת בלי קול. "נועם את רוצה לצאת מהכיתה עכשיו?" המורה פונה אליי. כל-כך בא לי להגיב על זה פעם, כבר מכיתה ז' בא היה לי להגיב, להראות שאני לא שקטה וחמודה, שאני לא נרמסת בקלות, אבל הסומק שוב מציף את הלחיים שלי ואני ממלמלת סליחה קטן בתגובה. פעם ב- אני מצליחה להתקומם או לזרוק "לא דיברתי" בקול רם, ולישר מבט למורה, אבל זה מזכה אותי בנזיפות וצרחות, אז הפסקתי עם זה. "מה את מסתכלת עליה? תסתכלי על הלוח, עוד מעט יש בגרויות ואת גם תצתרכי לעבור אותם." "מה?" הסתובבתי אל רון, הוא הסתכל עליי בחיוך זוהר, הנמשים שלו, והעיניים הכחולות-אפורות המחשמלות, הו</div>Sun, 24 Feb 2008 21:51:00 +0200nobody@israblog.co.il (my_misterius_life)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=532079&blogcode=8699460http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=532079&blog=8699460