<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>Life as they are, used and recycled.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=481236</link><description>העולם יגיד לך מי אתה, עד שאתה תגיד את זה לעולם.</description><language>he</language><copyright>Copyright 2013 .Shane. All Rights Reserved.</copyright><image><title>Life as they are, used and recycled.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=481236</link><url></url></image><item><title>איך שגלגל מסתובב</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=481236&amp;blogcode=13755842</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כאילו מכל האפשרויות תמיד כדאי לבחור בלא נודע,
שאחרי שבוחרים אותו מגלים שהוא הבחירה הנכונה.
הלב מתחיל להירגע והכל ממשיך לזרום.
פתאום העולם באמת נראה ורוד.

לפני כמה ימים זה קרה, פתאם נפל עליי מקצוע מהשמיים.
פתאום. משהו שלא הכרתי.
והכיל בתוכו את כל מה שרציתי.
יום אחרי התקשרתי למכללה, שניה אחרי כבר סגרתי.

עוד כמה חודשים אהייה סטודנטית.
הכל יהיה חדש.
דרך של לבד שוב.
דירה, לימודים וחברים חדשים.

בעזרת השם נעשה ונצליח.
רק שיגיע הרגע.
ושאני יספיק להכיר את החומר לפני הלימודים.
אני תמיד אוהבת לבוא עם ידע מוקדם ;)

שיין הסטודנטית בקרוב.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 24 Apr 2013 14:41:00 +0200</pubDate><author>shane_17@walla.com (.Shane)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=481236&amp;blogcode=13755842</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=481236&amp;blog=13755842</comments></item><item><title>תסכול</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=481236&amp;blogcode=13744381</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;זה סופי נהייתי בכיינית.
ולא הבנתי מה קרה, עד שהאסימון נגע בחוט הנכון.

תסכול וחרדה עוטפים אותי.
משהו שאני רוצה ויש לי, אני לא יכולה להנות ממנו.

חרדה מטופשת שעוטפת אותי בכל פעם מחדש בייאוש ואכזבה.
והבכי שפורץ כי הוא לא יודע איך עוד אפשר לתקן.

וההבנה העוד יותר נוראית- שצריך עזרה מקצועית.
לפני שבאמת יהיה מאוחר מידי.

הלוואי ואני יוכל לתקן הכל בלי לערב אף אחד.
שרק אני אדע.

שיין.

אני יודעת שלא הכי סימפטי לכתוב פוסט כזה ביום שמוקדש לכל החללים שלנו, 
האנשים שבזכותם יש לנו מדינה.
האנשים שבזכותם אנחנו חיים.
נזכור ולא נשכח. ונאהב אותם לנצח.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 15 Apr 2013 00:08:00 +0200</pubDate><author>shane_17@walla.com (.Shane)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=481236&amp;blogcode=13744381</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=481236&amp;blog=13744381</comments></item><item><title>הדמעות שאת בוכה.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=481236&amp;blogcode=13713285</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;החוסר אונים שמפתיע את חבר שלי בכל פעם שאני פורצת בבכי ממיס את ליבי.אתם חייבים להבין, אני לא בחורה שבוכה. טוב אולי זה היה נכון עד שהתאהבתי בחבר שלי והפכתי לרגישה..מאז ברגע שאני נפגעת באמת או מתרגשת מאיזה חבורת ילדים קטנה ששרה מדהים- אני בוכה.ואז אני מרגישה כמו דני ששר &apos;&apos;אינני בוכה אף פעם, אינני תינוק בכיין. אך למה אמא למה? זולגות הדמעות מעצמן?&apos;&apos;מה אני יגיד לכם, אני מתגעגעת לפעמים לתקופות שגם אם מאוד רציתי לא הצלחתי לבכות..ועכשיו.. פףףף מי יעצור את אותן הדמעות??שיין.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 21 Mar 2013 15:13:00 +0200</pubDate><author>shane_17@walla.com (.Shane)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=481236&amp;blogcode=13713285</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=481236&amp;blog=13713285</comments></item><item><title>שגעת.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=481236&amp;blogcode=13709660</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הלוואי והרזיה זה היה תהליך פשוט ולא מורכב כל כך.
שלא היה צריך לסבול בשביל להיות יפה.

וכל יום מחדש אני אומרת שהיום בערב אני יעשה ספורט, אבל מגיע הערב ועם רדת החשכה גם החשק הלך.

ועוד כל מיני שטויות שרצות לי בראש כמו לימודים, דירה וכמה המצב עגום כרגע- בטוח לא תורמים לנשנושים שמתפתחים בעקבות הדילמות האלו.
אפילו המטבח כבר מתייאש לראות אותי.

ומה עושים? אני יודעת שהמוטיבציה היא זאת שמונעת ממני את זה.
יותר נכון החוסר בה. והחוסר בה נובע משעמום.

אוף הייתי במקום כל כך טוב לפני חודש! איך לקחו את זה ממני?
אני חייבת לעבור דירה.

אני חייבת את העצמאות הזו.
שההורים לא ישבו לי על הראש.
&quot;את חייבת להתחיל ללמוד&quot;
&quot;נו בואי תאכלי אני רעבה&quot;
&quot;למה את לא לומדת?&quot;
&quot;למה את עצבנית?&quot;

למהלמהלמהלמהלמהלמלמהלהמלהמלהמהלמהלהמלהמלהמהלהמלהמהלהמלהמהלמהלהמלהמהלהמלהמה.

       ככה!!!!!
יהיה בסדר. בסופו של דבר.
פסח שמח חבר&apos;ה.
שיין.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 18 Mar 2013 11:28:00 +0200</pubDate><author>shane_17@walla.com (.Shane)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=481236&amp;blogcode=13709660</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=481236&amp;blog=13709660</comments></item><item><title>לימודים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=481236&amp;blogcode=13708571</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לגלות שהממצוע שלך בתיכון לא שווה כלום ואפשר לשפר עד 15 נקודות אלא אם כן תעשה את כל המקצועות שוב.
לגלות שאת המקצוע שכל כך רציתי אני כנראה כבר לא אשיג.
ולחפש אחד חדש שוב.

למה כל כך קשה לבחור מה להיות?
לא עברנו על זה בגיל הגן?
ולמה אף אחד לא אמר לנו &quot;עזבו אותכם שטויות הכי חשוב אנגלית ומתמטיקה, אחר כך כל השאר&quot;
ואולי בעצם כן אמרו, ובתור ילדים לא מבינים כלום.
איך זה שסומכים עלינו בתור ילדים להתאמץ כל כך בקשר לעתיד שלנו,
כשבעצם בגילאים הקריטיים יש לנו כל כך הרבה בעיות אחרות בראש? ולימודים לא נכללים שם.

חבל שהיו לי קשיים בלימודים, עד היום לא קל לי לשבת ללמוד.
אפילו שזה לא קשור לבית ספר. קשה לי לשבת ולקרוא, אני מסתפקת בתמונות והסברים קצרים.
אני בטח נשמעת מפגרת אבל זה כל כך קל ככה.

ועכשיו אני צריכה למצוא מקצוע. אבל מה לעזאזל הכי כדאי להיות?
כמובן שבמילא יש לי כמה בגרויות לעשות קודם. 
אבל שיהיה.

שיין.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 17 Mar 2013 12:46:00 +0200</pubDate><author>shane_17@walla.com (.Shane)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=481236&amp;blogcode=13708571</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=481236&amp;blog=13708571</comments></item><item><title>ושוב הדת.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=481236&amp;blogcode=13686292</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני לא מצליחה לקבל את זה. את הרוחניות.
לעשות את הדברים שיבואו לי באהבה וטבעיות כמו שאר האנשים.

ואני אוהבת את הדת, אבל אני כאילו משתדלת מידי.
רוצה ולא עושה.
כשנוטלים ידיים, תמיד אז, אשכח מה אני אמורה להגיד.
אז אני סתף שוטפת ידיים כביכול.

ועכשיו כשחזרתי לבית הורי אני לא יודעת מה אני אמורה לעשות בשבתות.
אני רוצה לשמור? אני לא מרגישה משהו חוץ מחובה.
או שצריך כי יותר מחצי שנה שאני שומרת.
אז זה יהיה טיפשי להפסיק, מצד שני אני סתם... אני לא יודעת.

זה לא אותו דבר.
ואני תמיד אומרת לעצמי אחרי החתונה. 
עד אז זה לא באמת משנה.
ושוב זה כאילו נטל. 
איך עושים שזה לא ירגיש ככה? כמו שעורי בית?

כאילו צריך לקרות משהו שיחבר אותי חזק יותר.
שיחבר אותי לזה באמת.
ולא רק האהבה לחבר שלי.

&lt;img class=&quot;rg_i&quot; style=&quot;width: 275px; height: 183px; margin-left: 0px; margin-top: 0px;&quot; src=&quot;&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 26 Feb 2013 00:28:00 +0200</pubDate><author>shane_17@walla.com (.Shane)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=481236&amp;blogcode=13686292</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=481236&amp;blog=13686292</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=481236&amp;blogcode=13644319</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;welcome back Anna.....&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 23 Jan 2013 11:51:00 +0200</pubDate><author>shane_17@walla.com (.Shane)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=481236&amp;blogcode=13644319</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=481236&amp;blog=13644319</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=481236&amp;blogcode=13605065</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אוי אלוהים בבקשה שאני סתם פרנואידית.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 23 Dec 2012 18:38:00 +0200</pubDate><author>shane_17@walla.com (.Shane)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=481236&amp;blogcode=13605065</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=481236&amp;blog=13605065</comments></item><item><title>אז..</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=481236&amp;blogcode=13587549</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;נגמר לגור לבד וחוזרים לאמא ואבא.
לפחות ניסיתי.

הכל לטובה, קבצת מבולבל אבל יהיה בסדר
שיין.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 10 Dec 2012 23:02:00 +0200</pubDate><author>shane_17@walla.com (.Shane)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=481236&amp;blogcode=13587549</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=481236&amp;blog=13587549</comments></item><item><title>חצי היעד</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=481236&amp;blogcode=13525558</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;סוף סוף הגעתי ל52. נשארו עוד 3 קילו.
התחלתי לעשות הליכות באופן קבוע. 2.4 ק&quot;מ ביום. בממוצע לפעמים כפול.בקצב של הליכה מהירה.

אני לא אוכלת בריא, אני גרה עם עוד שותפה ושנינו עובדות [היא גם לומדת]
אז בדר&quot;כ הארוחות מסתכמות בעבודה ואם יש משהו לנשנש בבית אז גם.
האוכל לא הכי זול בעולם אז חלב, נס ושוקו זה הבסיסי שלנו.
וגם לחם בתוספת שוקולד השחר [או קוטג&apos; בימים טובים]
ואנחנו קונות דברים זולים כמו מלוואח ומרק משקית.

אבל אני לא מתלוננת על האוכל, כבר הקיבה שלי רגילה לאכול מעט.
אם אני עובדת בעבודה בוקר וערב אני מרוויחה שתי ארוחות למשל.

אז בעקרון הכל טוב כרגע, אני מרוצה מהמשקל שלי [אני יכולה להוריד ג&apos;ינס בלי לפתוח כפתורים!!]
הקשר עם המשפחה טוב מתמיד כי אני רואה אותם פעם בחודש.
עם החבר הכל מושלם.
ןלגבי מקצוע... טוב עוד לא מצאתי כיוון בחיים.

זה קשה לדעת שהמקצוע שאני אבחר הוא זה שאני אלך איתו תמיד.
אלה אם כן בגיל 40 אני יחליט שדי ואחליף אותו.
אבל בסדר, עד אוקטובר הבא יש זמן.

בנוסף התחלתי להתחזק בזמן האחרון.
אני מבולבלת עדיין ונמצאת במצב ביניים.
אבל אני שומרת שבת מאוגוסט כבר בא&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 25 Oct 2012 23:57:00 +0200</pubDate><author>shane_17@walla.com (.Shane)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=481236&amp;blogcode=13525558</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=481236&amp;blog=13525558</comments></item></channel></rss>