<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>קסם שימושי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=440042</link><description>על הקסם שבחיים. את הקסמים היותר שימושיים תוכלו למצוא גם בחנות שלי www.kesem-art.com</description><language>he</language><copyright>Copyright 2013 קסם שימושי. All Rights Reserved.</copyright><image><title>קסם שימושי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=440042</link><url>http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/42/00/44/440042/misc/15357047.jpg</url></image><item><title>כשיש לך כישרון, את לא צריכה שרביט קסמים כדי להגשים חלומות...</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=440042&amp;blogcode=13779709</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;חג שמח!

ולכבוד החג, סוג של ביכורים.

חברות מוכשרות, שלכבוד יריד חלומות בתחנה יצאו עם שלל מוצרים שעושים שמח על הלב.

*הבהרה* - שישים דוכנים זה ים של מוצרים וים של כישרונות, הן ביצירה והן בבחירה וביבוא, 
אבל היריעה קצרה (ורשימת המשימות שלי עוד ארוכה...) אז בחרתי לכם את הקרובות היותר ללבי...

פייה בשם נרקיס...
נרקיס שחף הקסומה היא כנראה הצעירה בחבורה, ואני ממש סקרנית לראות לאן היא תמשיך ותתפתח, בהתחשב במה שהיא כבר הספיקה...
האיורים הנאיביים שלה כבר קישטו אלבומים, כרטיסי ברכה, תמונות, סיכות וקשתות, ועכשיו הם פורצים למחוזות חדשים - מחברות יפיפייות, כלי קרמיקה לבנים ומושלמים
והכי הכי - חותמות סיליקון מקסימות, שיאפשרו גם למאותגרות הציור, כמוני, לשלב את הדמויות של נרקיס ביצירה.
אני לא יכולה לחכות ליום שאחרי היריד, בו כבר הבטחתי לעצמי לרקום את אחת הדמויות בספר התינוק שעל הכוונת...
הנה מה שיעל&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 14 May 2013 20:25:00 +0200</pubDate><author>limor292@gmail.com (קסם שימושי)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=440042&amp;blogcode=13779709</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=440042&amp;blog=13779709</comments></item><item><title>יוצאת להגשים חלומות בתחנה...</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=440042&amp;blogcode=13777300</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;איך שאני אוהבת אנרגיה נשית ואת הדברים הגדולים שקורים כשנשים מוכשרות עובדות יחד.

זו הסיבה לכך שאני אף פעם לא אומרת לא על השתתפות ביריד בהפקת הסופר-מוכשרת, הידועה בימים אלו בכינוי &quot;נתנאלה הפקות בע&quot;מ&quot;...

רק היא יכולה לאסוף בפינצטה 60 מציגות מוכשרות (או קי, יש גם קומץ גברים, מוצלחים לא פחות, אבל הרשו לי לחייך ולומר שכאןהם בטלים בשישים...) ולרתום אותן יחד לקידום הפקת ענק של לייף סטייל ססגוני ויצירתי.

אני עוקבת כל יום אחרי הפרסומים לקראת היריד ומשתאה (כן, כן, אני יודעת שזו מילה גדולה, אבל היא מתאימה כאן לגמרי) לנוכח היצירתיות והחדשנות שהיריד הזה מביא בכנפיו. בערב החג אנסה לספר לכם על כמה מהפנינים שאהבתי במיוחד, אבל הערב תורי, או ליתר דיוק תור EINA.

עינת המקסימה שמאחורי המותג EINA רתמה את מפעל המתכת המשפחתי שהקים סבא שלה לפני 60 שנה ומייצרת סדרות קטנות של מוצרי מתכת בחיתוך לייזר, לתוספת חיוך במטבח ובחדר הילדים.

בפעם הראשונה שראיתי תמונה של מדף התחרה שלה בפייסבוק התאהבתי לגמרי, ולשמחתי הרבה זה המוצר שנבחר להיות מוצר ה-VIP, זה שתוכלו לקנות ב-89 ש&quot;ח במקום ב-159 ש&quot;ח, אם יש לכם צמיד&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 12 May 2013 21:25:00 +0200</pubDate><author>limor292@gmail.com (קסם שימושי)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=440042&amp;blogcode=13777300</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=440042&amp;blog=13777300</comments></item><item><title>הגיבור שלי והגיבורים שלו</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=440042&amp;blogcode=13754255</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;***לפני שאני מגיעה לנושא של הפוסט הזה - יש לי הערה מוסגרת, כי אמרו לי שצריך לשלוח את הבקשות לעולם...
בתור הבלוגרית המהוללת שאני (NOT) תיבת הדואר שלי מלאה בהודעות לעיתונות ובהזמנות לאירועי השקה. מכיוון שכל היח&quot;צנים למיניהם עדיין לא ממש הבינו את עניין הבלוגרים, רוב ההודעות שאני מקבלת בלתי רלוונטיות בעליל. מזכרוני אני שולפת בקלות ענייני דלתות (והרבה, ממש מרתק כמה התחום הזה מפותח...), שיש, פסקי דין שונים בענייני משפחה וגם תכשיטים (ואני סרבנית תכשיטים ידועה, למרות שאני מבטיחה לא לעקם את האף אם מישהו יקנה לי אחת מהשרשראות הקסומות של שרי גלסמן...). יום אחד כל היח&quot;צנים האלו יבינו שכדאי לבדוק מה בדיוק תחומי העניין של בלוגרים, ואולי אפילו איפה הם גרים...
אבל יש לי חלום קטן.
חלום שאומר שיום אחד אקבל הצעה שאי אפשר לעמוד בפניה. הצעה שתחייב אותי לציין בפוסט שלי &quot;כותבת בלוג זה היתה אורחת של...&quot;.
עד יום שישי האחרון זה היה חלום ממש כללי. הייתי מוכנה להתפשר על ספא מפנק איפשהו או מלון בוטיק כלשהו וכנראה בגלל שהבקשה שלי לא היתה מספיק ברורה זה נשאר בגדר פנטזיה...
אבל ביום שישי נפל דבר. המאמן ואני נסענ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 22 Apr 2013 22:42:00 +0200</pubDate><author>limor292@gmail.com (קסם שימושי)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=440042&amp;blogcode=13754255</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=440042&amp;blog=13754255</comments></item><item><title>ותודה לריבי שהביאה אותי עד הלום</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=440042&amp;blogcode=13734058</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לחברה אהובה שלי נולד נכד חמוד ומשמח.

כבר מהרגע בונודעו לי החדשות המשמחות על כך שהוא בדרך, התחלתי לפנטז על המתנה שאכין לכבודו. התוכנית הייתה להכין שמיכת טלאים,בייחוד לאור זה שעד עכשיו הכנתי שמיכות כאלו בעיקר לבנות, והרעיון לעבוד עם &quot;צבעי בנים&quot; קסם לי, אבל אז סיפרה לי הסבתא שבדרך על כל ההכנות שעושה אמו של התינוק הצפוי, והיה לי ברור שהוא צפוי להיותילד עטוף באהבה ובשמיכות.

אז נדרש רעיון אחר.

הרבה הרבה ספרים עברו ביני לבין הסבתא של התינוק (כולל אחד שהיא כתבה ואני ערכתי) ומאחר ואני אוחזת בעוד חברה מופלאה ואלופה בתפירת ספרי תינוק, החלטתי שספר הוא רעיון הולם.

למזלי בדיוק ביקרתי את ריבי שהראתה לי איך הספרים נראים בשלב התפירה וגם נתנה לי המון טיפים מעולים. לפיכך, כל הפשלות והעובדה שדפי הספר אינם באותו גודל והסרטים בולטים ממנו החוצה, הם לגמרי באחריותי...

הרעיון הוא שלספר יהיו כל מיני מרקמים נעימים, אז משולבים בו בדפיקה, בד מינקי, סרטי בד שונים, פשתן, בדי כותנה, לבד ורקמה.

ולפני התמונות, שלב התובנות, כדי שאזכור לפעם הבאה:
1. הפשתן נוטה להיפרם בקצוות בזמן שרוקמים עליו, אז עדיף לה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 06 Apr 2013 17:54:00 +0200</pubDate><author>limor292@gmail.com (קסם שימושי)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=440042&amp;blogcode=13734058</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=440042&amp;blog=13734058</comments></item><item><title>בשירות הדואר</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=440042&amp;blogcode=13729510</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;בבית הספר של הנסיכה יש תוכנית העשרה שנקראת &quot;מאמירים&quot;. היא הרחבה של תוכנית &quot;אמירים&quot; של משרד החינוך שהיא תוכנית מצטיינים, והייחוד של התוכנית אצלנו בבית הספר הוא שכל הילדים זוכים ללמוד בה, לא רק המצטיינים.
אלו קורסים חצי שנתיים ברובם, בקבוצות קטנות, וברמת העמקה אחרת מזו שמגיעים אליה בשיעורים הרגילים.
בשנים קודמות, כשהתאים לי ללמד, העברתי במסגרת הזו קורסים לעיצוב אלבומים בכיתות ה-ו (ואתם חייבים להודות שבית ספר שלומדים בו עיצוב אלבומים הוא בית ספר שווה במיוחד...)

השנה, כשאני לא מלמדת, אפרת החברה שלי ביקשה שאבוא לבקר בקורסים שלה כ&quot;אמן אורח&quot;.
הוותיקים בבלוג יכולים אולי להבין את הקושי שלי לחבר את תפקיד האמן עם עצמי, אבל מאחר שאני משתפרת בנכונות להתייחס לחלק ממה שאני עושה כאמנות (אמנות פלסטית. על אמנות תשומת הלב קל לי יותר לקבל קרדיט) הסכמתי.
במחצית הראשונה עוד הייתי זהירה יותר ונשארתי בתחום הנוחות שלי עם סקראפבוקינג, ומכיוון שנושא הקורס הוא יצירה בהשראת אמנים דיברתי על השראה, העתקה ומה שביניהם והפרוייקט שהבנות עשו (בנות, בנות, הקורסים האלו תמיד מלאים בנות...) היה כרטיס ברכה בהשראת כרטיס&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 02 Apr 2013 21:54:00 +0200</pubDate><author>limor292@gmail.com (קסם שימושי)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=440042&amp;blogcode=13729510</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=440042&amp;blog=13729510</comments></item><item><title>רעיון גדול ומיני אלבום אביבי לפסח</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=440042&amp;blogcode=13723010</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אפשר לחשוב שליאת שמעה אותי בחגים הקודמים כשקיטרתי על זה שלהיות עצמאית אומר שלא מקבלים מתנה לחג (וגם אין בוס שייתן ימי חופש, ואין &quot;חבורה&quot; בעבודה לשתות איתה קפה וכאלה, אבל זה מציק רק כשאני במצב רוח לקיטורים...), וקיטרה על זה בעצמה בפייסבוק, תוך זריקת הכפפה וההצעה לעצמאית כמוה שתעשה איתה חילופי מתנות.

כשזורקים כפפה, לפעמים מקבלים הרבה יותר ממה שמבקשים, ולאור ההתלהבות שנרשמה הגדילה לעשות נועה שלקחה על עצמה לארגן את שידוכי מבצע &quot;עצמאית במתנה&quot; כך שכל מי שהביעה רצון תזכה לתת ולקבל מתנה לפסח.

אני הייתי בשוונג של המיני אלבומים של בנות המצווה, ובכלל מאז שיש לי את ה CINCH החמוד שלי אני רק מחפשת תירוצים לכרוך דברים, אז החלטתי להכין מיני אלבום אביבי, שיכול להתאים לכל אחת.

את הבעיה שיש לי עם הכנת אלבום בלי תמונות פתרתי עם הדבקת כיסים שקופים, כך שכל מה שנותר למקבלת הוא להשחיל תמונות לאלבום במקום הכרטיסיות ששמתי שם.

***לפני שלב התמונות, הערה פרטית לאמא שלי - מה שתראי לא אומר שאת צודקת במה שאמרת לפני חצי שעה...***

ואני מקווה שהפעם התמונות תישארנה במקום שנועד להן...

&lt;IMG style=&quot;WIDTH:&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 29 Mar 2013 12:29:00 +0200</pubDate><author>limor292@gmail.com (קסם שימושי)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=440042&amp;blogcode=13723010</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=440042&amp;blog=13723010</comments></item><item><title>מזל טוב לבת המצווה * שש</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=440042&amp;blogcode=13722190</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;****ארבע פעמים ערכתי את הפוסט הזה (ופעם אחת אפילו מחקתי חצי בטעות) בניסיון לגרום לתמונות להישאר במקומן. התייאשתי. תניחו שהתמונות באמצע הפוסט...***

זה התחיל בפוסט בדף הפייסבוק של אורלי וגיא:
הייתי באמצע יום לימודים, אבל תוך כדי שלחתי מייל והצעתי להכין אלבומים ברכות עבור הבנות.
זה היה סביב &quot;יום המעשים הטובים&quot; ולמרות שהקונספט של יום המעשים עצמו בעייתי בעיני, הרי שעם עשיית מעשים טובים אין לי שום בעיה...

אז אחרי שקיבלתי אישור שהרעיון טוב, ואת שמות הבנות (שש בסופו של דבר, ולא שבע), ישבתי לעבודה.

האלבומים בנויים על בסיס שאריות דופלקס וגודל הדפים בהם הוא 15*19. בכל אלבום יש שמונה כפולות שמיועדות לכתיבת ברכות, וכמובן כריכות - קדמית ואחורית, וכל אחד מהאלבומים הוא בצבע אחר - היו שניים סגולים, שניים ורודים ושניים צהובים-כתומים.

כמובן שלא צילמתי את כל הכפולות, אבל הנה תמונה קבוצתית של האלבומים וכמה מהכפולות הפנימיות, לטובת מי שמחפשים רעיונות לספרי אורחים:


האלבומים נמסרו במסירה אישית יום לפני האירוע והתקבלו בשמחה גדולה, ולי היה (ועדיין) כיף שיכולתי לתת יד ופיסה קטנה מהלב לשש הבנות&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 28 Mar 2013 17:21:00 +0200</pubDate><author>limor292@gmail.com (קסם שימושי)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=440042&amp;blogcode=13722190</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=440042&amp;blog=13722190</comments></item><item><title>שלו, שלה, שלנו</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=440042&amp;blogcode=13702569</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;יותר מארבעים שנים חלפו מאז היום ההוא בו נהיינו משפחה מחוברת - האיש שבחר להיות אבא שלנו (הוא בטוח בחר קודם כל להיות האיש שלה, אבל את זה אני רואה בעיניים של היום, לא של אז) והביא איתו שלושה ילדים, ואמא שלי, שבאה איתנו. לא בדיוק משפחת בריידי, אבל אתם מבינים את הרעיון...

יותר מארבעים שנים, ועדיין יש אנשים ששואלים - אז מי שלו? ומי שלך? ה&quot;שלנו&quot; די ברור - זה אחי הקטן... הקונצנזוס, כמו שהוא מתייחס אל עצמו לפעמים בחיוך.

ואני, שמבחינתי כל העניין הזה הוא NON ISSUE, עד כדי כך שיש אנשים שמכירים אותי הרבה זמן, ורק במקרה העניין עולה פתאום, לא מסוגלת בכלל להבין את השאלה הזו.

בשבוע שעבר, סביב דיונים בעניין ליל הסדר, עלה אצלנו בלימודים ההבדל בין קשר דם לקשר גורל.

ואתמול, באופן כל כך הולם וכל כך במקום בשבילי, כתבה על זה אורית המדהימה, טוב ונכון ומהלב הרבה יותר ממה שאני יכולה, אז לכו ותקראו מה יש לה לומר.

מבחינתי אין בכלל שאלה, האבא האמיתי שלי, זה שאליו אני מתגעגעת, זה שבפניו הייתי רוצה להשוויץ בילדים שלי ובהישגים שלי, זה שאיתו הייתי רוצה כל כך לשבת לעוד צלחת של אוכל מפנק, זה האבא שגידל אות&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 11 Mar 2013 22:07:00 +0200</pubDate><author>limor292@gmail.com (קסם שימושי)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=440042&amp;blogcode=13702569</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=440042&amp;blog=13702569</comments></item><item><title>איש קטן, מה עכשיו?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=440042&amp;blogcode=13697171</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;פוסט זה מוגש כשרות לציבור, בעיקר לציבור שהוא אמא שלי...

אמא שלי, נטולת הבלוג, ממש ממש רוצה שהעולם ידע שהעולם ידע כמה ההצגה &quot;איש קטן מה עכשיו?&quot; של הקאמרי נפלאה, אבל אין לה בלוג, כאמור, אז הנה אני מספרת לכם.

למי שעדיין לא יודע, אמא שלי מתרגמת ספרים, בעיקר מגרמנית.
קוראים לה יוספיהסימון והחיים הביאו לידיה כמה ספרים מוצלחים ממש* לתרגום, כאלו מהסוג שמככב זמן רב ברשימות רבי המכר וזוכה לקוראים, התייחסויות וגם למחזות בתיאטרון.


את ההצגה אמא שליזכתה לראות אתמול, אחרי שנתנה בתיאטרון הרצאה עלהנס פאלאדה. אני, לצערי, לא יכולתי להצטרףכי בימי רביעי אני לומדת, אז אצטרך לחכות להזדמנות אחרת כדי לצפותבהצגה.

בכל אופן, גם אתמול בערב וגם הבוקר שמעתי מאמא שלי עד כמה נהנתה ועד כמה ההצגה הזו היא בין ההצגות הטובות שראתה (והיא ראתה לא מעט) ועד כמה נפלאה עבודת ההעברה של הספר אל התיאטרון (וגם עד כמה איתי טיראן מקסים...). מאחר שאני עדיין לא ראיתי את ההצגה, אני סומכת על המילים שלה וממליצה גם לכם ללכת ולצפות.

* ואם בספרים נפלאים שהיא תרגמה עסקינן, אל תפספסו את &quot;אמנות ההקשבה לפעימות הלב&quot; והמשכו &quot;מיתרי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 07 Mar 2013 13:08:00 +0200</pubDate><author>limor292@gmail.com (קסם שימושי)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=440042&amp;blogcode=13697171</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=440042&amp;blog=13697171</comments></item><item><title>השראה ומסכות</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=440042&amp;blogcode=13681356</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;שמחתי לגלות שעינת אירגנה לי אירועי יומולדת, כשהיא הכריזה שממש כמה ימים אחרי שאחגוג 49 (לא יאומן, ממש ממש ממש לא יאומן הגיל הזה...) יתקיימו בנתניה סדנאות מיקסיות כלבבי, בהדרכת לימור וובר שמגיעה מקנדה.

כחלק משמחת הציפייה, ואחרי שנרשמתי לשתי סדנאות קנווס בתור מתנת יום ההולדת שלי, התיישבתי לצפות בסרטוני הוידאו בערוץ של לימור. אני אוהבת לצפות בסרטוני וידאו של יצירה, כאלה שבהם שומעים את היוצרת, כי חוץ מהידע זה נותן גם תחושה של היכרות עם היוצרת וזה נחמד.

בכל יום שישי לימור מעלה וידאו מסדרת Mixed Media Friday Tutorial והחלטתי להשתמש בוידאו של שבוע שעבר בתור השראה לסדנת היומן שהתקיימה אצלי אתמול, בגלל שהיא השתמשה במסקינג טייפ בתור מסכה, ומסכה זה הרי פורים.

לא תמיד אני חושבת שצריך להתחיל דף יומן מפרומפט (השראה חיצונית כלשהי) אבל לפעמים זה מעורר תהליך מעניין, והכי מעניין זה לראות קבוצה של יוצרות שכולן מתחילות מאותו מקום, וכל אחת הופכת את היצירה לשלה.

זה דף היומן שלימור יצרה, ואם תלחצו עליו (ובהנחה שעשיתי הכל בסדר) הוא יוביל ליו-טיוב ואל ההדרכה המצולמת...
ואלו הדפים שיצאו לנו:
אביבה:&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 22 Feb 2013 11:52:00 +0200</pubDate><author>limor292@gmail.com (קסם שימושי)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=440042&amp;blogcode=13681356</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=440042&amp;blog=13681356</comments></item></channel></rss>