http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=403118heCopyright 2013 mibo. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=403118http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=403118&blogcode=13784412<div align="right" dir="rtl">"איזו חשיבות יש לאמת? משעת המיתה נוטות כל הנפשות, במידה שיש להן בכלל קיום בזכרון, ליהפך לנפשות בדיוניות. היום אין המלט מציאותי פחות מוינסטון צ'רצ'יל, וג'ו פולינג אינו פחות היסטורי מדון קיחוטה."(גרהם גרין, מסעותי עם דודתי, מאנגלית: חנוך ברטוב, הוצאת עם עובד)</div>Sat, 18 May 2013 17:05:00 +0200nobody@israblog.co.il (mibo)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=403118&blogcode=13784412http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=403118&blog=13784412http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=403118&blogcode=13784397<div align="right" dir="rtl">עוגן. </div>Sat, 18 May 2013 17:04:00 +0200nobody@israblog.co.il (mibo)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=403118&blogcode=13784397http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=403118&blog=13784397http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=403118&blogcode=13771701<div align="right" dir="rtl">לילה בחוץ.</div>Tue, 07 May 2013 23:17:00 +0200nobody@israblog.co.il (mibo)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=403118&blogcode=13771701http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=403118&blog=13771701http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=403118&blogcode=13771661<div align="right" dir="rtl">"משמעותה של יצירת אמנות אינה נתונה מראש אלא משתנה ומצטברת במשך השנים; כל סיפור הוא בו בזמן דיוקן עצמי של מי שיצר אותו, ומראה המשקפת קורא בכל רגע נתון."(מרית בן ישראל, סיפורים יכולים להציל, סל תרבות ארצי, הוצאה לאור)</div>Tue, 07 May 2013 22:52:00 +0200nobody@israblog.co.il (mibo)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=403118&blogcode=13771661http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=403118&blog=13771661http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=403118&blogcode=13765975<div align="right" dir="rtl">לא יודעת למה אני כל כך מתאמצת להכשיל את עצמי, כשכל מה שאני צריכה לעשות, זה לקשור את שרוכי הנעליים זו לזו, לעשות צעד - וליפול.</div>Fri, 03 May 2013 09:08:00 +0200nobody@israblog.co.il (mibo)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=403118&blogcode=13765975http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=403118&blog=13765975http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=403118&blogcode=13765964<div align="right" dir="rtl">לפעמים, היא קופצת עלי מאחור, בהלת הבוקר, נתלית על צווארי. "קחי אותי אבּוּיוֹיוֹ", היא מבקשת, "אבּוּיוֹיוֹ!".</div>Fri, 03 May 2013 08:27:00 +0200nobody@israblog.co.il (mibo)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=403118&blogcode=13765964http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=403118&blog=13765964http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=403118&blogcode=13756840<div align="right" dir="rtl">אני צריכה לכתוב משהו. פיניתי לי בוקר, סידרתי יפה את הבית, עניתי לכל המיילים בנימוס, אכלתי, שתיתי, שמתי מוזיקה שקטה ואוהדת ברקע. זהו, אני מוכנה. מתיישבת מול המחשב ו... לא יוצאת לי אף מילה. לא רואה כלום מול העיניים. במקום נוף בהיר עם שרשרת הרים ואופק נקי, מפלסת לי דרך בג'ונגל סבוך, ערפל בקיטבג, קרבות של ויזיגותים. יש לי עוד שעתיים עד שהילדים יחזרו מבית הספר. מה יהיה?</div>Thu, 25 Apr 2013 13:34:00 +0200nobody@israblog.co.il (mibo)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=403118&blogcode=13756840http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=403118&blog=13756840http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=403118&blogcode=13756777<div align="right" dir="rtl">"אני לא עצבנית. אני אובדת עצות." קתרין התיישבה על כיסא ונאנחה. "אני אובדת עצות כי צריך להכין ארוחת ערב, ואני לא יודעת מה אפשר לאכול. שכחתי להוציא בשר מהמקפיא." אנסטסיה נאנחה. היא פשטה את המעיל שלה ותלתה אותו על וו במבואה. "עוד פעם? שאלה. "אתמול שכחת להוציא בשר ואכלנו בערב טוסט גבינה. ושלשום שכחת והכנת לנו..." אמה קטעה אותה. "אני יודעת. מרק ירקות. אני פשוט לא מצליחה להשתלט על העניין הזה של ארוחות הערב. אני טובה בהרבה דברים: לאייר ספרים, לגדל בגוניות, לשחק במשאיות עם אחיך, אפילו להתאים גרביים שיוצאים מהמייבש. ואני חושבת שאני אמא טובה. את חושבת שאני אמא טובה?"(לויס לורי, אנסטסיה אחראית על הבית, מאנגלית: מאירה פירון, הוצאת טל מאי)</div>Thu, 25 Apr 2013 11:52:00 +0200nobody@israblog.co.il (mibo)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=403118&blogcode=13756777http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=403118&blog=13756777http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=403118&blogcode=13756766<div align="right" dir="rtl">"כבר שנים אני שוכחת דברים - מאז שנות השלושים לחיי. אני יודעת שזה כך, כי כתבתי על זה אז משהו. יש לי הוכחה. אינני זוכרת כמובן היכן בדיוק כתבתי על הנושא, או מתי בדיוק זה היה, אבל יש להניח שאם יתעורר הצורך אוכל למצוא את זה. בראשית ימי השכחה שלי היו חומקות ממני מילים וגם שמות. עשיתי מה שבדרך כלל עושים במקרה כזה: עברתי במחשבתי על מעין מילון בניסיון לגלות באיזו אות המילה מתחילה וכמה הברות יש בה. בסופו של דבר היה הפרט האבוד צף ונמצא מחדש בראשי. מעולם לא התייחסתי למעידות הללו בתור דבר המנבא שחורות, סימן לזיקנה או לבלבול חושים ממשי. תמיד ידעתי כי במוקדם או במאוחר אזכר במה ששכחתי. פעם הלכתי לחנות לקנות ספר על מחלת האלצהיימר ושכחתי את שמו. חשבתי שזה מצחיק. בשעתו, זה אכן היה. [...]אבל הנקודה היא זו: כבר שנים אני שוכחת דברים, אלא שכעת אני שוכחת אותם בדרך חדשה. פעם חשבתי שבסופו של דבר אוכל לשלוף את הפרט האבוד ולחרות אותו בזיכרוני. עתה ברור לי שאינני מסוגלת לכך. מה שאבוד, אבוד לנצח. ומה שחדש, לא נשמר בזיכרון.ערב אחד, לא מזמן, פגשתי גבר שסיפר לי שהוא סובל מהפרעה נוירולוגית שבגללה אינו מסוגל לזכור פרצופ</div>Thu, 25 Apr 2013 11:04:00 +0200nobody@israblog.co.il (mibo)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=403118&blogcode=13756766http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=403118&blog=13756766http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=403118&blogcode=13749391<div align="right" dir="rtl">אנ יהול כתלי שון.</div>Fri, 19 Apr 2013 00:31:00 +0200nobody@israblog.co.il (mibo)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=403118&blogcode=13749391http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=403118&blog=13749391