http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=3448הימים חולפים - שנה עוברת, אבל המציאות, אוי המציאות, היא תמיד עכורה נשארת.heCopyright 2013 עופרניקוס. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=3448upload/21978.jpeghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=3448&blogcode=13645296<div align="right" dir="rtl">לפני עשור-פחות-כמה-ימים (*), כשפתחתי את הבלוג הזה, אחד הפוסטים הראשונים שכתבתי פה היה על הכשלון של מפלגת העבודה, ועל איך שעמרם מצנע, מי שעמד אז בראשה ומאתמול מכהן כח"כ מטעם "התנועה לשחרור ציפי לבני", עומד להתעופף מראשות "העבודה", כחלק ממה שהגדרתי מאוחר יותר "מפלגה אוכלת ראשיה". כשכתבתי את הפוסט הנ"ל, היה זה לאחר שמפלגת העבודה "זכתה" ב-19 מנדטים. לאחר הבחירות האחרונות, בהן מפלגת העבודה גרפה 15מנדטיםבלבד, תוך שהיא מקבעת את עצמה במקום השלישי והלא מכובד במיוחד, ספק רב אם מישהו ייתן לשלי יחימוביץ' אפילו 100 ימים של חסד, וסביר בהרבה שאם היא לא תמצא את דרכה לממשלה (מה שיעניק לה קצת שקט מטעם חכי"ם שיזכו לכסא ממשלתי מרופד) - היא תמצא את עצמה נלחמת על תפקידה בראשות המפלגה בפרט, ועל חייה הפוליטיים בכלל, מהר יותר משאתם יכולים להגיד "בחירות 2014", ומהר יותר משייקח להגיד ללפיד "כן" לכניסה לממשלה. אחרי כל ההצהרות שקדמו לבחירות, ומאחר ובגודלה הנוכחי של "העבודה" לנתניהו אין שום צורך בה, נראה לי שאתם יכולים להזניק את השעון: מעמדה הנישא של יחימוביץ' בראשות המפלגה עומד לבוא אל קיצו, ומהר. אולי זה</div>Wed, 23 Jan 2013 22:42:00 +0200ofernicus@gmail.com (עופרניקוס)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=3448&blogcode=13645296http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=3448&blog=13645296http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=3448&blogcode=13465497<div align="right" dir="rtl">מאז ומתמיד "מעריב" נפל אצלי בקטגוריה "נו-טוב" - לא להיט, אבל פחות גרוע מהאלטרנטיבה. אין ספק שיש שם כותבים שאני לא מסכים איתם, חלקם עולים לי על העצבים לפעמים, אבל גם אני לא רואה "אסון לאומי" או "הרס הדמוקרטיה" בהיסגרו של עיתון כזה או אחר, מכעיס אותי לראות חלק מהתגובות.אם אני רוצה לקחת את עצמי לקצה השני - את עיתון "הארץ", לדוגמא, הייתי רוצה לראות נסגר ואת הקו השמאלני-קיצוני שלו נגוז מן העולם. כן. אבל האם אני רוצה לראות את העובדים, את האנשים, הולכים הביתה ונזקקים לקצבאות, לנדבות? איך אפשר לאחל או לכתוב לאנשים "לא נורא, עוד מעט... תהנה בלשכת האבטלה." או "לא נשאר זמן רב לסבל שלנו. עוד כמה שבועות מקסימום ואתה תהיה מובטל"?לא, בדרך כלל אני ממש לא מסכים עם האדם הספציפי לו כתבו את הדברים האלה, אבל לשמוח בנפילתו? אחלו לו שימצא מקום עבודה חדש במהרה, וששם יהיה עורך ראוי שיכוון אותו לעשות את עבודתו כראוי!על זה לימדה אותנו ברוריה שכמו שאומר הפסוק בתהלים: "ייתמו חטאים מן הארץ". יש לייחל שהחטאים ייעלמו, ולא החוטאים עצמם - אלא שהחוטאים (וכולנו) יעשו תשובה. ואולי זה הסוד - אולי כשנהיה עסוקים יותר בלעזור</div>Sun, 16 Sep 2012 20:01:00 +0200ofernicus@gmail.com (עופרניקוס)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=3448&blogcode=13465497http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=3448&blog=13465497http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=3448&blogcode=13451959<div align="right" dir="rtl">צודקת המדינה כשהיא אומרת ש"לישראל זכות עקרונית למנוע כניסה חופשית של זרים", אבל זוהי אמת חלקית ביותר, וקטנה מכלל חלקיה.לישראל אכן זכות למנוע כניסה חופשית, אבל בכל הנוגע לפליטים, הזכות הזו אינה קיימת והיא בטלה ומבוטלת אל מול חובתה - המוסרית והחוקית - של המדינה לקלוט את הפליטים. הקמת הגדר היתה מהלך טוב, ראוי, חכם ושקול. הוא הביא ישראל למצב בו "כניסה חופשית" אינה קיימת, ולא ניתן להסתנן באופן חופשי. הקמת הגדר מאפשרת לישראל לעצור את השטף - ולהפוך אותו להליך מסודר, במסגרתו נבדקת זהותם של המגיעים, והם מופנים למחנות עקורים - או לשדה התעופה. הקמת הגדר היתה צריכה ליצור מצב בו ישראל עצמה יוזמת את הטיפול בפליטים המגיעים לשטחה מחד, ומנגד מסננת את מהגרי העבודה - שחלקם בקרב המגיעים גדול מאד. לישראל אין זכות - מוסרית או חוקית - שלא לקלוט פליטים. אין זה אומר שצריך לתת להם אזרחות, סל קליטה, ולשלוח אותם לגור בצפון תל-אביב, אבל זה בהחלט אומר שצריך לשכן אותם בתנאים ראויים, לספק להם מזון, שתיה וטיפול רפואי, והמהדרין מוזמנים גם לתת להם עבודה על חשבון העובדים הזרים שמגיעים לישראל מדי שנה, ומשמנים את כיס</div>Fri, 07 Sep 2012 01:25:00 +0200ofernicus@gmail.com (עופרניקוס)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=3448&blogcode=13451959http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=3448&blog=13451959http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=3448&blogcode=13448880<div align="right" dir="rtl">אוסקר פיסטוריוס טוען שטענותיו בדבר "יתרונות בלתי ספורטיביים" נפלו על "אזניים ערלות" בוועדה הפראלימפית, ואני לא ממש מבין את הטענה, כי בכל הנוגע לועדה של נכים - ברור שלא מדובר באזניים ערלות דווקא, אלא בסתם אזניים חרשות</div>Tue, 04 Sep 2012 20:54:00 +0200ofernicus@gmail.com (עופרניקוס)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=3448&blogcode=13448880http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=3448&blog=13448880http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=3448&blogcode=13331934<div align="right" dir="rtl">לפני 20 שנה (*), אי שם ב-1992 הנשכחת, השתתפתי בהפגנה בירושלים. מסביבי עמדו כ-2000 איש, מספר שאני זוכר כי הוא עגול, יפה, וכי היה מעל ומעבר למה שציפו המארגנים, כי למרות שאני לא זוכר מה היה המאורע הספציפי שהביא לקיום ההפגנה, אני כן זוכר שהיא אורגנה "מעכשיו להערב".מה שאני עוד זוכר מההפגנה, וכנראה שלא אשכח בקרוב, זה את האלימות שהפגינו השוטרים: כחולים "רגילים", יס"מניקים ומג"בניקים, כלפי הנוכחים.היינו, כאמור, כ-2000 איש, מרוכזים בכיכר כלשהי (פריז, אולי?) וסביבתה. היו שלטים, היתה כריזה, היו הרבה משפחות עם ילדים. אני זוכר שהמשטרה הזהירה אותנו מראש לא לרדת לכביש, אחרת הם יבטלו את ההיתר שניתן (וניתן) לקיום ההפגנה, ואני גם זוכר שמעבר לכך שנזהרנו מאד לעמוד בדרישה - היה גם קשה לרדת לכביש בגלל מכוניות שחנו באזור, ובגלל שלל הניידות והשוטרים שריתקו אותנו למדרכה.אבל מה שאני זוכר בעיקר זה את הסוסים.אני זוכר איך פתאום הגיעו המוני שוטרים על סוסים, ומהר מאד כולם דיברו על זה ש"היס"מניקים הגיעו". לא הבנתי את זה מה זה אומר, עד הרגע שבו המוני השוטרים הרכובים הסתערו עלינו, תוך שהם מכים לכל עבר באלות, וסוסיהם רו</div>Sun, 24 Jun 2012 19:31:00 +0200ofernicus@gmail.com (עופרניקוס)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=3448&blogcode=13331934http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=3448&blog=13331934http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=3448&blogcode=13260891<div align="right" dir="rtl">כשוונדי נכנסה להריון לפני כשמונה חודשים, הודענו לרופאים שהולכים להיות לנו תאומים והרופאים אמרו שזה אפשרי אך לא סביר. כשחזרו תוצאות בדיקות הדם הראשונות הרופאים עברו מ"לא סביר" לקביעה נחרצת שלא מדובר בתאומים. הסברנו להם שהם טועים והמשכנו הלאה. כשהגענו לבדיקת האולטראסאונד הראשונה ושאלנו אם כבר רואים שזה תאומים הם אמרו - שוב - שלא מדובר בתאומים, עד לרגע שבו טכנאית הרנטגן ההמומה ציינה שהיא רואה "עוד משהו". היא קראה לרופאה לבא ולהסתכל והרופאה - המומה גם היא - אמרה שנראה שאכן מדובר בעובר נוסף, אבל "הוא קטן מדי לשרוד". היא ציינה גם שאם אנחנו רואים דם או סימנים חריגים, לא להתרגש, כי זה "פשוט הגוף מסלק את השיירים של העובר שלא שרד". אמרנו תודה, ושניפגש בבדיקה הבאה. בבדיקה הבאה "הדבר הקטן" עוד היה שם, ולמרות שהוא עוד היה קטן - עכשיו הוא היה קצת יותר קטן. וכך גם בבדיקה הבאה, וגם בזו שלאחריה. ובכל פעם, הרופאים סיפרו לנו כמה זה בעייתי, כמה שאין סיכוי שהעובר ישרוד, כמה צריך להיזהר שלא לסכן את העובר "התקין" בשביל תאומו הקטן, כמה שמימדים כה קטנים אצל עובר יכולים להעיד על שלש בעיות גנטיות רבו</div>Mon, 14 May 2012 01:53:00 +0200ofernicus@gmail.com (עופרניקוס)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=3448&blogcode=13260891http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=3448&blog=13260891http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=3448&blogcode=13252413<div align="right" dir="rtl">המלה העברית "חג" והמלה הערבית "חאג'" קשורות באופן הדוק לשורש ח.ו.ג, שמשמעותו להסתובב. יש שמפרשים את הקשר הזה בכך שחלק מהבעת השמחה בחג כרוכה בריקודים, וריקודים "קלאסיים" נוטים להיות מעגליים בצורתם, ויש האומרים שבעת החג - בימים עברו - היה נהוג לצעוד במעגל מסביב למזבח, כפי שנהוג היום לצעוד במעגל מסביב לספרי התורה או בית הכנסת בעת תפילת ההושענות בסוכות, או הריקודים בשמחת תורה. גם המסיבה המודרנית מן הסתם קשורה לסיבוב או למעגל חברתי או לחוג חברים, גם אם באותה מידה היא כרוכה גם בהסבה משותפת. פרופ' אדם זרטל טוען שממצאים ארכיאולוגים בצורת כפות רגליים ענקיות, בשילוב עם הפסוק "כָּל-הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף-רַגְלְכֶם בּוֹלָכֶם יִהְיֶה", מעלה סברה שהמושג עליה לרגל מתייחס לרגל פיזית, ולא רק לפרשנות של המלה "רגל" כ"פעם", כפי הפירוש הקלסי, ונותן זיהוי אפשרי למקום "גילגל" המוזכר פעמים רבות בתורה, כאשר - שוב - "גילגל" מציין סיבוביות. ההקשר לעיל מביא אותי לתהיה האם יתכן שהמלה "מצבה" הינה שיבוש של "מסבה", למחשבה שיתכן שהמצבה - מבנה אבן בעל ערך סנטימנטלי או היסטורי - כזה הנועד לציין את זכרו של אד</div>Wed, 09 May 2012 02:39:00 +0200ofernicus@gmail.com (עופרניקוס)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=3448&blogcode=13252413http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=3448&blog=13252413http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=3448&blogcode=13249280<div align="right" dir="rtl">ביום שישי האחרון, לאחר שריצה שש עשרה שנים ומחצה, השתחרר מהכלאחגי עמיר,אחיו של רוצח רבין - יגאל עמיר, ואני לא יכולתי שלא להשתעשע לפחות קצתממצעד הדמעות שליווה את שחרורו מהכלא. בעיני, במציאות שבה רוצחים 'רגילים' יוצאים הרבה יותר מהר ורבי מחבלים עם דם על כל מילימטר של גופם יוצאים על פחות, להתרעם על שחרורו של עמיר לאחר שנים כה רבות, כאשר לא הוא רצח, כאשר לא נכח במקום הרצח, וכאשר אין שום ראיה שידע בכלל על כוונת אחיו לרצוח (*), זה פשוט מגוחך. תוסיפו לזה את העובדה שהוא לא זכה לחנינה, לא לקיצור של יום ואפילו לא לחופשה אחת קטנה, ותבינו שמי שזועק "חמאס" כנראה לא באמת מאמין במערכת המשפט הישראלית "הקדושה". נכון, רצחו לשמאל את המשיח, אבל הלימון הזה כבר מיצה את עצמו. להמשיך ליילל על שחרורו של חגי או להמשיך ולזעוק על כל דבר שאחיו מקבל בכלא (**) לא יביא שום שינוי או תועלת, חוץ מאשר כותרת נוספת בעיתון.רוצים לעשות משהו מועיל באמת? תפסיקו עם הרחמים העצמיים וחוקקו עונשי מוות והחמרה בעונשי המינימום. מה שכן, כשחגי עמיר יוצא מהכלא ומכריז שהוא אינו מביע חרטה ושהוא גאה במעשיו (מה שלא יהיו?), אין דבר שא</div>Mon, 07 May 2012 03:26:00 +0200ofernicus@gmail.com (עופרניקוס)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=3448&blogcode=13249280http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=3448&blog=13249280http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=3448&blogcode=13249276<div align="right" dir="rtl">מאז פייסבוק וטוויטר וכל הקטע של מיקרובלוגינג, הבלוג המסכן הזה די מאבד את תשומת הלב הראויה לו. כדי לפצות את הקוראים הנאמנים (אם עוד יש כאלה) אני אנסה להכניס פה כמה מהדברים שפרסמתי לאחרונה בפורמטים האחרים...נתחיל בזה: אוסמה בן לאדן, תוניסיה, מצרים, לוב, תימן... כל כך הרבה מנהיגים ערבים איבדו במהלך הקדנציה הנוכחית את תפקידם (ויותר מזה) אך אסאד עדיין יושב על כסאו, ואני לא מאמין שנתניהו יסכים ללכת לבחירות בלי להוסיף את סוריה לרשימה. אם נתניהו קובע בחירות לספטמבר, האם יכול להיות שהוא יודע משהו שאמור לקרות עד אז? אולי איזו התחייבות אמריקאית לפעול בנושא בתמורה להימנעות מתקיפה באיראן...?</div>Mon, 07 May 2012 03:12:00 +0200ofernicus@gmail.com (עופרניקוס)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=3448&blogcode=13249276http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=3448&blog=13249276http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=3448&blogcode=13218939<div align="right" dir="rtl">רון מיברג כותב ש"מקבץ שיקולי הדעת וההתנהגות המביכה של מדינת ישראל ממרר את חייו" בארה"ב. הוא מספר ש"אפילו האקס-פטריוטים החריפים ביותר מתקשים להגן בימים אלה על נמל הבית הסוער... מתקשים, לעתים עד כדי תבוסה ניצחת, להגן על שיקול הדעת של המושלים במולדת." כראיה לדבריו, מזכיר מיברג אירועים כמו אלו הנוגעים לאנטישמי המודרני נועם חומסקי, או האנטישמי הקלאסי גינטר גראס. הוא מזכיר את "ההנחתות שמוריד נתניהו על אובמה" ומתעלם מההשמצות של אובמה על נתניהו. הוא מזכיר את פניתו של פרס לאובמה בנוגע לפולארד, ומתעלם מכך שארה"ב כבר שיחררה מרגלים (רוסים ואחרים) חמורים יותר בעונש פחות, והמחיר הפוליטי שישלם נשיא אמריקאי על חנינה שכזו, בניגוד למה שמנסה מיברג לטעון,הוא מינורי. לסיום, כמובן, מקנח מיברג בסא"ל אייזנר, שקפץ לו הפיוז, והיכה תומך טרור שבא להפריע לפעילות צה"ל. אז כן, יש אנשים שקשה להם עם הדברים האלה, אבל יכול להיות שאני גר באמריקה שונה מזו בה גר מיברג. באמריקה שבה אני גר, להיות ישראלי היה ונשאר נושא לגאווה. בארה"ב שבה אני גר, אנשים בכלל לא מתעניינים ב"מצב החסה בשטחים". הפיקציה המתקראת פלסטינים אינה נ</div>Thu, 19 Apr 2012 19:38:00 +0200ofernicus@gmail.com (עופרניקוס)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=3448&blogcode=13218939http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=3448&blog=13218939