http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=248943heCopyright 2013 לחץ חברתי. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=248943http://www.amalnet.k12.il/sites/krazot/pichtm/krab0026.htmhttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=248943&blogcode=10999086<div align="right" dir="rtl">יאיר:שוב חלף המון זמן מאז הפוסט הקודם. את רוב מרצנו אנחנו משקיעים ב-nrg, האתר של מעריב. יואב במערכת החדשות שבראשה הוא עומד, ואני בערוץ חברה שהקמתי. בין לבין, אנחנו מכלים הרבה אנרגיות בחיזוק אגודת העיתונאים בתל אביב, ארגון העובדים שלנו. וזמן לכתוב? כמעט שלא נשאר. בכל אופן, הנה משהו שכתבתי השבוע ופורסם הבוקר בעמודי הדעות של מעריב וגם בערוץ חברה. http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/908/386.html קצת על מצעד הגאווה בירושלים, אבל בעיקר מעיד על האופן שבו אני חושב שיש לגשת לנושאים מעין זה. אשמח לקרוא את תגובותיכם. פה - וגם שם. סוף שבוע נעים</div>Thu, 25 Jun 2009 17:52:00 +0200lahats@gmail.com (לחץ חברתי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=248943&blogcode=10999086http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=248943&blog=10999086http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=248943&blogcode=10908983<div align="right" dir="rtl">יאיר:בשנה האחרונה כל פוסט שלי מתחיל בהתנצלות. הפעם אני מתנצל על איחור של חודש. יום אחרי יום העצמאות ויום לפני 1 במאי השקתי ערוץ חברה ב-nrg, האתר של מעריב. מעריב??? כן, לפני יותר מחצי שנה נפרדתימהארץ ונדדתי מספר קילומטרים צפונה אל עבר רחוב קרליבך (מוזר שטרם כתבתי על זה פוסט). המטרה: להגשים חלום ישן ולהקים ערוץ חברה, שלמעשה יהיה ברוח "לחץ חברתי" אבל בגדול יותר - לא רק פוסטים הגיגיים ופרויקט דגל פעם בשנה, אלא שילוב רציני של חדשות שוטפות, מאמרים, תחקירים ועוד, שכולם עוסקים בתחום החברתי. למה רק עכשיו אני מעדכן אתכם על זה? אין ממש סיבה טובה. הייתי יכול להרחיב עכשיו על איך אני עובד מסביב לשעון (מאחר שאני אחראי באתר על עוד דברים) ואיך בקושי היו לי כמה רגעים לנשום בחודש האחרון, אבל אלו בעיקר יהיו תירוצים. הערב החליט לשים קץ לתירוצים ולעדכן. מוטב מאוחר מאף פעם. אז בתור התחלה, הנה דבר העורך שכתבתי ביום שעלה הערוץ לאוויר: אומרים על התקשורת הישראלית שהיא משרתת את בעלי ההון, שהיא מתעלמת מהפריפריה והמיעוטים ומציגה אותם רק באור שלילי, שהיא עוסקת רק באינדיבידואלי ובסיפור במקום להתעמק בתופעות ו</div>Sat, 30 May 2009 21:51:00 +0200lahats@gmail.com (לחץ חברתי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=248943&blogcode=10908983http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=248943&blog=10908983http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=248943&blogcode=10784956<div align="right" dir="rtl">יואב: ביום חמישי האחרון השתתפתי עם יאיר ועוד עשרים עיתונאים בהרצאה מצוינת באגודת העיתונאים על העוני בישראל. המרצה היה הד"ר מומי דהן, כלכלן שעבד בין היתר בבנק ישראל, במשרד האוצר ובקרן המטבע העולמית, ככה שהבנאדם מבין דבר או שניים בכלכלה. אפשר גם לראות שדהן לא צמח ככלכלן במוסדות עם אידאולוגיה סוציאליסטית בלשון המעטה, מה שהופך את המסרים והמסקנות שלו למעניינות עוד יותר. ההרצאה עסקה בשאלה מדוע בישראל יש יותר עניים, שזה גם השם של חוברת שדהן הוציא במכון הישראלי לדמוקרטיה. את כולה אפשר להוריד מהאתר שלהם ב-PDF. מה שהיה הכי מוצלח בה, הוא שדהן, בפשטות אלגנטית, ניפץ לרסיסים כמה מיתוסים כלכליים וחברתיים מרושעים, שאיכשהו השתרשו כאן וסייעו לכל מיני אנשים להרוס בשיטתיות ובעקביות את החברה הישראלית. הנה כמה מהם: 1. המיתוס: אם נקצץ בקצבאות, נאלץ אנשים לצאת לעבוד, וכך נוציא אותם ממעגל העוני. המציאות: נתניהו קיצץ בקצבאות, והעוני גבר משמעותית. ב-2003 קיצץ נתניהו, אז שר אוצר בממשלת שרון, את קצבאות הביטוח הלאומי ושינה את הקריטריונים כך שיהיה הרבה יותר קשה לקבל אותן. הצעד הזה באמת עשה שינוי משמעותי</div>Sat, 25 Apr 2009 22:16:00 +0200lahats@gmail.com (לחץ חברתי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=248943&blogcode=10784956http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=248943&blog=10784956http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=248943&blogcode=10730419<div align="right" dir="rtl">יאיר: בדיוק רציתי לכתוב משהו על הפרטה, אבל הפרסומת הזאת (הופיעה בעמוד האחרון של מוספשבת של מעריב) עשתה את זה טוב ופשוט ממני. כך עובדת תנועת המלקחיים: הממשלה מחלישה את המערכת הציבורית, השוק הפרטי קופץבשמחה למלא את הוואקום.שיהיה חג חירות שמח. </div>Sat, 11 Apr 2009 12:50:00 +0200lahats@gmail.com (לחץ חברתי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=248943&blogcode=10730419http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=248943&blog=10730419http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=248943&blogcode=10519209<div align="right" dir="rtl">יאיר: שלום שלום. כבר הרבה זמן לא כתבנו, אבל זה בעיקר כי אנחנו עסוקים בלבשל דברים אחרים. אין לי ספק שכל קוראי לחץ חברתי הולכים היום להצביע. הנה קישור למאמר שכתבתי והתפרסם היום בעמודי הדעות של "מעריב". אני מוכרח להודות שהוא לא מהמאמרים הטובים שלי, אבל שנייה לפני הבחירות הרגשתי שגם אני צריך לתרום את חלקי, ותחת מגבלות הזמן זה מה שיצא. http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/851/767.html?hp=0&amp;loc=301&amp;tmp=7591 אשמח לשמוע את תגובותיכם. כאן או שם</div>Tue, 10 Feb 2009 13:21:00 +0200lahats@gmail.com (לחץ חברתי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=248943&blogcode=10519209http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=248943&blog=10519209http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=248943&blogcode=10392679<div align="right" dir="rtl">יואב: מטרת הפעולה היתה ברורה: תגובה לא פרופורציונלית שתביא לשינוי במאזן האימה. צעד מפתיע ומוגזם שיצור הרתעה, ושיבהיר לכל הצדדים שמה שהיה לא יהיה. שיש דברים שאי אפשר להבליג עליהם. וזה עבד. בני, נציג השירות של חברת YES, לא הבין מאיפה זה נפל עליו. במשך דקות ארוכות הוא ניסה כל דרך אפשרית, כל טריק שיווקי זול וכל מניפולציה רגשית כדי להניא אותי מההחלטה לבטל את המנוי לטלוויזיה בלוויין שעשיתי רק 48 שעות קודם לכן. <P style="MARGIN-BOTTOM: 0cm; FONT-STYLE: nor</div>Thu, 08 Jan 2009 00:54:00 +0200lahats@gmail.com (לחץ חברתי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=248943&blogcode=10392679http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=248943&blog=10392679http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=248943&blogcode=10335563<div align="right" dir="rtl"> יאיר: איך קורה שבוקר אחד קמים כל הילדים בארץ ורוצים את אותו דבר בדיוק? – עם שאלה זו הפנה יאיר לפיד את צופי אולפן שישי לכתבתו של אילן לוקאץ' (הנה קישור). כתב התרבות ארוך השיער של חדשות 2 יצא לבחון (לא ממש בטוח שזאת מלה מתאימה) את ההשקה של הוובקינז, מין שילוב של טמג'וצי ורשת חברתית, או כפי שהוא כינה זאת "הטירוף הבא של הילדים שלכם, אפידמיה שאמורה לפרוץ בחנוכה". המשפט הזה של לפיד יכול היה להתאים גם לכתבה על ספר ביקורתי של נעמי קליין, או לפחות של ארנה קזין. עם זאת, אני מניח שכל חובבי הביקורתיות שבמקרה צפו באולפן שישי, נאלצו להסתפק בארבעים שניות (בסוף הכתבה) של (כאילו) ניסיון להבין את תופעת המותגים (בצורה הכי לא ביקורתית שיש). בשאר הזמן הם קיבלו שש דקות וחמישים שניות של פרסומת לצעצוע החדש: ילדות קטנות צועקות כמו מטורפות, מומחית לילדים שמסבירה איך בני 6 עד 12 קונים בחצי מיליארד דולר (לאורך איזו תקופה? שנה? שש שנים?) ואיך מותגים מסייעים לתחושת הערך העצמי של הילד. איך הילדים יסתדרו עם האנגלית באתר? זאת לא בעיה, מסבירים בחברה. ונחזור לשאלה שכביכול מניעה את הכתבה. אז איך על פי לוקאץ' יעל</div>Thu, 25 Dec 2008 21:09:00 +0200lahats@gmail.com (לחץ חברתי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=248943&blogcode=10335563http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=248943&blog=10335563http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=248943&blogcode=10317442<div align="right" dir="rtl">יאיר: חמישה חודשים. זה ממש לא צחוק. חמישה חודשים לא העלתי פוסט לבלוג. אני מוכרח להודות שגם בקושי נכנסתי אליו בכל התקופה הזאת. למה? שאלה טובה. אני מניח שזה קשור להרבה מאוד דברים. אז כמובן שיש את התירוצים הרגילים – על זה שהייתי כמעט חודש במילואים, ועל זה שיואב היה בחו"ל, ועל לחץ בעבודה, ועל התעסקויות בלתי פוסקות עם כל ענייני החטיבה הצעירה באגודת העיתונאים (</F</div>Sun, 21 Dec 2008 17:00:00 +0200lahats@gmail.com (לחץ חברתי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=248943&blogcode=10317442http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=248943&blog=10317442http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=248943&blogcode=9617658<div align="right" dir="rtl">יאיר: לפעמים מתחשק לי פשוט לכתוב משהו קצר,בלי לעשות הגהה ולהביא הרבה קישורים ומובאות. רק מחשבה -לא פרויקט גדול, לא קריאה לפעולה. אנחנו לא מרבים לעשות את זה בלחץ חברתי, ואוליהגיע הזמןשנתחיל. מה דעתכם? למשל, פסקה קצרה על כתבה ששודרה שלשום במבט, בערוץ 1. חבורת נכים, רובם על כסאות גלגלים, יצאו להפגין בקיסריה מול ביתו של איש העסקים ארקדי גאידמק. "אנחנו קוראים לו לתרום לנו כסף", הסבירה אחת מהם בהתרגשות, ואזמחתה על כךשגאידמק ראה אותם כשיצא מהבית ומיהר להתחמקבמכוניתו המפוארת. קצת ריחמתי על אותם נכים, שמופקרים על ידי המדינה, אבל יותר מזה ריחמתי על המדינה. פעם גאידמק ודומיונחשבו המפלט לכל אותם נזקקים שנפלו בין הכיסאות של הביורוקרטיה. היוםאותםפילנתרופים(ואני לא אפתח דיון על מניעיו של גאידמק) הפכו לברירת המחדל.הנכים הטמיעו את זה, העשירים הטמיעו את זה, התקשורת הטמיעה את זה, וכנראה שגם המדינה עצמה הטמיעה את זה.ההפגנה קצת הזכירה לי את את האיכרים שפונים לפיאודל ומבקשים ממנו שידאג לרווחתם. עצוב. <SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-F</div>Mon, 21 Jul 2008 17:01:00 +0200lahats@gmail.com (לחץ חברתי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=248943&blogcode=9617658http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=248943&blog=9617658http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=248943&blogcode=9602190<div align="right" dir="rtl">יואב: בלילה האחרון כמעט שלא ישנתי. גם יאיר מדווח שהוא לא הצליח לנמנם יותר משלוש-ארבע שעות. שנינו הסתובבנו היום תשושים וטרוטי עיניים, לאחר שעד השעות הקטנות של הלילה שקדנו, איש איש בביתו, על הדברים שנאמר הבוקר בכנס היסוד של החטיבה הצעירה באגודת העיתונאים. היום הגיע המבחן הראשון של מהלך התאגדות העיתונאים, שסיפרנו לכם עליו בפוסט הקודם. לכנס היסוד הזה הזמנו את כל העיתונאים שהצלחנו להגיע אליהם. ביחד עם שאר החברים בצוות ההיגוי של המהלך, שלחנו לכל העיתונאים אימיילים עם הזמנות, פתחנו קבוצה בפייסבוק, חיפשנו מספרי טלפונים של מקומונים בדפי זהב, ודיברנו עם האנשים במערכות שלנו. ולמרות כל זה, לא באמת יכולנו לדעת למה לצפות. לא יכולנו להעריך כמה אנשים עומדים לבוא - חמישה, חמישים או חמש מאות. ההימור השכיח והאופטימי בינינו היה שיבואו מאתיים איש (אם כי אשת מעריב וחברה בצוות ההיגוי, שני רוזנס, אמרה בראיון לנרג' שהיא מצפה ל-300 עיתונאים). בסופו של היום, הכנס הוכתר כהצלחה כבירה. לפחות 350עיתונאים מילאו את האולם בבית סוקולוב, וכ-150 מתוכם מלאו טפסי הצטרפו לאגודת העיתונאים. הכל הלך מעולה. צוות צילום</div>Sat, 19 Jul 2008 01:18:00 +0200lahats@gmail.com (לחץ חברתי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=248943&blogcode=9602190http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=248943&blog=9602190